צפון קליפורניה
אחרי הביקור בוושינגטון ואורגון, הפרק הבא בטיול שלנו התחיל בצפון קליפורניה. הגענו עד הפארק הלאומי רדווד (Redwood National Park), פארק יפה מאד עם עצים ענקיים וכמה מסלולים קצרים בהם הלכנו לפי המלצת מרכז המבקרים. המפה והמסלולים נוחים לטיול ולהתמצאות. נסענו לתצפית על נהר קלאמת` וישנו בחניון ממש על הנהר באיזור, חניון חסר ייחוד לחלוטין אך אנשים נחמדים מאד וסלמון מעושן מעולה.
בבוקר המשכנו לנסוע עד העיר רדינג (Redding), נסיעה ארוכה מאד ויפה, שבמהלכה אילתרנו כמה מקומות עצירה בנהרות שעברנו בדרך. נסענו לראות את הר, אגם וסכר שאסטה (Shasta Dam) - האיזור מאד יפה ונעים להסתובב שם. ללינה הגענו לסניף וול מרט המקומי, שהיה ממש בדרך ליעדנו הבא, הפארק הלאומי הר לאסן (Lassen National Park). בבוקר, אחרי שעת נסיעה בלבד הגענו לפארק היפה והשקט הזה ומייד כשנכנסנו הייתה לי הרגשה שהפארק כאילו נשכח בין כל הפארקים הגדולים והמפורסמים אך הוא יפה, רגוע ומשרה שלווה. עשינו מסלול אחד סביב האגם שנמצא מייד בכניסה מצד ימין, מסלול יפה עם נופים מרהיבים של הר לאסן וכשהמשכנו לנסוע בפארק נעצרנו ליד מסלול בריכות הטרמיות החביב והלכנו גם אותו.
למחרת, לאחר ארבע שעות של נסיעה, הגענו לאגם טאהו. היה מזג אויר מקסים ואכלנו ארוחת צהריים באחד מהמזחים הרבים שעל האגם. המשכנו עד אמרלד ביי (Emerald Bay) ועשינו שם את המסלול שיורד עד המפרץ ומבקר בבית הויקינגי שם. לדעתי המסלול היה מעט מיותר - מראה המפרץ יפה יותר מלמעלה והבית לא הרשים במיוחד. הקמפים שבדקנו באיזור היו יקרים מאד, אז הזול ביותר שמצאנו ובו גם בילינו את הלילה הוא Camp By the Lake , שעולה 21$, בלי חיבורים אבל נחמד מאד ומרווח (ואפילו יש אינטרנט אלחוטי). בבוקר, קמנו במצב רוח ספורטיבי ואחרי מידע מצוין שקיבלנו בקמפ (והנחה בחנות הסירות), שכרנו סירת פדלים באגם ושטנו לנו עם דורון. דורון התלהבה מהאטרקציה וניסתה לקפוץ למים, התקדמנו בערך עשרים מטר מהחוף אבל היה שווה. עזבנו את איזור אגם טאהו והמשכנו לכיוון היוסמטי והמונו לייק. הדרך בה בחרנו עוברת לרגלי הסיירה נבאדה, רכס הרים גבוה ומרשים מאוד.
כשהגענו למונו לייק (Mono Lake), לרגע חשבנו שאנחנו בים המלח. עצירה זריזה במרכז המבקרים הבהירה לנו, שאכן מבחינות רבות האגם הקטן דומה לים המלח שלנו. במרכז המבקרים ישמחו לתת לכם גם מידע על פארק היוסמיטי הקרוב. חשוב לציין שהכביש המוביל ממונו לייק ליוסמיטי סגור בחורף, ויש לוודא שהוא פתוח לפני שנוסעים. ישנו בעיירה לי וינינג (Lee Vining) באחד הרחובות הצדדיים והשקטים שלה. אינטרנט מצאנו רק בקפה דה לאטה בעיירה.
טיפ: באמת שכדאי להקשיב לכל הטיפים שכבר נכתבו בעניין ולמלא דלק וגז לפני שמגיעים לאיזור - הכל מתייקר לפני היוסמיטי! אנחנו התעלמנו מאזהות ונדהמנו מהמחיר המטורף.
איזור הפארק הלאומי יוסמיטי
טוב, הפארק הלאומי היוסמיטי (Yosemite) זה כבר סיפור בפני עצמו. למרות כל התכנונים לא ידענו בדיוק מתי נגיע לפארק ולכן לא הזמנו מקומות לינה מראש. בנוסף, לא ניתן להזמין יום לפני ההגעה, אלא רק יומיים ומעלה. הגענו לפארק מטיוגה פאס (Tioga Pass), דרך מרהיבה ביופיה, מלאה אגמים ופסגות קרחוניות מושלגות. נכנסנו לאיזור הטולומני מדווס (Tuolumne Meadows) ובנינו על מרכז המבקרים של האיזור לבירור על מקומות לינה ומסלולים. לקח לנו שעה וחצי של נסיעה הלוך וחזור להבין שכל מרכזי המבקרים והקמפים באיזור זה -; סגורים כבר לעונת החורף - אפילו שאנחנו רק בתחילת אוקטובר! החלטנו לנסוע עד היוסמיטי וואלי, האיזור המרכזי של כל הפעילויות בפארק. הנסיעה ארוכה ויפה, ובדרך אספנו שני טרמפיסטים צ`כים נחמדים שדורון חקרה במבטי שב"כ חודרים.
הגענו למרכז הזמנות של הקמפים כדי לגלות שהכל מוזמן להיום ולמחר וניתן לישון רק מחוץ לפארק. אחרי עוד כמה בירורים וטרטורים נמצאו כמה מקומות פנויים בקמפ קריין פלאט (Crane Flat), מרחק חצי שעה נסיעה, אבל גם אותם לא ניתן להזמין - צריך להגיע ולתפוס! יוני נסע את הסיבובים של היוסמטי במהירות שיא, הגענו, קיבלנו חלקה עקומה שגם הייתה אחת לפני האחרונה ומייד שילמנו לשני לילות! אז מפגשינו הראשון עם היוסמטי היה מעצבן, מבלבל ומתיש. אבל גם בתוך כל זה אי אפשר שלא לשים לב ליופי של הפארק הזה.
באותו ערב הלכנו למסלול עצי הסקויה, טולומני גרוב (Tuolumne Grove). יש כמה מקומות בהם ניתן לראות עצי סקויה בפארק אבל אחרי עצה טובה שקיבלתי מהריינג`ר במרכז המבקרים, שאמר שאין טעם לנסוע עד חורשת מריפוסה המפורסמת בשביל לראות את העצים, הגענו לכאן. המסלול לא קל אבל מאד יפה ומיוחד. בבוקר חזרנו שוב עד לוואלי (אחרי עצירות צילום רבות) והלכנו לראות את המפלים, שבעונה הזו היו יבשים ולא מפתים במיוחד.
שכרנו אופניים ביוסמטי לודג` (המחירים: 7.5 $ לשעה, עם טריילר לילדים - $13.5,ניתן גם לשכור לכל היום תמורת 25$). יש מסלול מעגלי של כ- 20 ק"מ שמקיף אזורים ונופים יפהפים של היוסמיטי. זוהי דרך טובה מאד לראות את הפארק הגדול הזה והכל מיושר ומותאם לרכיבה על אופניים. בדקה האחרונה של הרכיבה, יוני גילה נתק באחיזה של הטריילר שבו נסעה הנסיכה - ובאמריקה כמו באמריקה - לא חייבו אותנו כלל על האופניים. אין ספק שהיוסמטי הלך והפך חביב יותר מרגע לרגע... נסענו בערך כשעה עד הגליישר פוינט, נקודת תצפית מדהימה ומיוחדת במינה על הפארק כולו. כשחזרנו לקמפ, גילינו בחלקה שלנו אוהל וזוג אנגלים נחמדים שלמרות שראו ששמרנו את מקום החנייה, התיאשו מלחפש וחשבו שאולי התחרטנו ולא נחזור לישון. מיד החלטנו שנחלוק את החלקה -; נגור בשכנות אוהל וקראוון - היה נחמד מאד, וגם חסכוני, כי הם התעקשו להתחלק איתנו גם בכסף. בקיצור- תזמינו מקומות לינה ביוסמטי בכל עונה ולפחות מספר ימים מראש!
סן פרנסיסקו
בבוקר התחלנו בנסיעה לכיוון סן פרנסיסקו. חג "ליל כל הקדושים" האמריקאי מתקרב וכולם כאן עושים כל דבר אפשרי שקשור לדלעות. באחת העיירות בדרך עצרנו בפסטיבל דלעת מצחיק ומגוחך בו יוני ירה מתותח אויר דלעות קטנות (אמיתיות!) וניסה לפגוע במטרות (גם הן דלעות, כמובן, אבל מקרטון).
טיפ - קמפים בסן פרנסיסקו: יש מספר חניונים מרוחקים כשלושת רבעי שעה מהעיר ונדרש רכב כדי להגיע אליה. ישנו חניון קראוונים נוסף שעולה 65$ ללילה ומפעיל שאטל לעיר תמורת 10$ הלוך וחזור. אנחנו בחרנו לישון ב- San Francisco RV Resort שממוקם באחד הפרברים מחוץ לעיר. המחיר לחלקה רגילה: 45$ (יש גם חלקות יקרות יותר עם נוף לים). המחיר כולל חיבורים ואינטרנט אלחוטי עולה עוד 5$ ליום. הגעה למרכז העיר: יש אפשרות להגיע לעיר באוטובוסים או ברכבת (שנקראת BART). מול הקמפ יש תחנת אוטובוס, ובה עדיף לקחת את האקספרס (רבע שעה נסיעה, חשוב לקחת דף עם לוחות הזמנים שלו -; קו CX) לתחנת הבארט Daly City, ומשם לנסוע למרכז העיר סן פרנסיקו בבארט (כרבע שעה נסיעה). בלילה האחרון מצאנו חניון ציבורי של תחנת הבארט קולמה, ממש בסמוך לתחנה. החניון מאפשר חניה למשך 24 שעות בעלות של דולר אחד בלבד. ניתן להשאיר את הקראוון וללכת ברגל חמש דקות עד התחנה ונסיעה של כרבע שעה בבארט תוביל למרכז סן פרנסיסקו. (ניתן להוציא את הרכב למשך היום ולחזור שוב לחניית לילה) ריקון ומילוי מים ניתן לבצע בקמפ שנמצא מרחק כמה דקות נסיעה משם. אנחנו השתמשנו בחניון לילה אחד והכל עבר ללא הפרעה.
בסן פרנסיסקו טיילנו ארבעה ימים נפלאים , ביקרנו בכל אתרי התיירות והרחובות עליהם כתוב בספרים ובמדריכים ובטיפים הקודמים. לכן אתן רק כמה נקודות ששווה להזכיר: מוזיאון האומנות של סן פרנסיסקו מומלץ ונהננו בו מאד. גם מזיאון לאומנות אסיה יפה מאד ושווה ביקור. טיפ חביב: בימי שלישי/רביעי הראשונים של כל חודש יש כניסה חינם למוזיאונים ואתרים שונים בעיר. שווה לברר מה חינם מתי וללכת, למרות עומס המבקרים באותם ימים. שווה וחסכוני. הסתובבנו הרבה ברגל בשכונות הרבות ובאיזורים אחרים של סן פרנסיסקו והוקסמנו מהעיר הזו. נעזרנו בכתבה ישנה שמצאנו ובה סיור בין ציורי הקיר השונים בסאן פרנסיסקו. הסיור מרתק ומעניין. חלק מציורי הקיר מוקדשים לבעיית ההומלסים בסן פרנסיסקו, לקשישים ולנשים שפעלו למען הקהילה והעיר. רוב הציורים מרשימים מאוד- חלקם צוירו ע"י ציירים מפורסמים. החיסרון היחיד בסיור הוא במיקום -; הסיור נערך ברובע מישן באיזור שאינו נעים כלל להסתובב בו, גם בשעות היום. אנחנו עשינו חלק מהסיור, ראינו את ציורי הקיר המרכזיים, עד שאני רציתי לברוח משם. בהחלט מרגישים את ההבדל מחלקיה המרכזיים יותר של העיר. טיפ: במקרה יצא לנו לעלות לגבעות טווין פיקס בערב ואני ממליצה בחום, הנוף מלמעלה משגע ובלילה זה מיוחד ומקסים. הרדמנו שם את דורון ובילינו כמה שעות רומנטיות מול הנוף.
כביש מספר 1 לסן דייגו
בצער רב עזבנו את סן פרנסיסקו, והתחלנו לנסוע בכביש מספר 1 (State Route 1) המפורסם, המקום הראשון שעצרנו בו היה שמורת הטבע אניו נואבו (Ano Nuevo), שמורה נחמדה עם מסלול חולי ופילי ים בקצה. נסענו לעיירה היפה סנטה קרוז ושם בילינו בלונה פארק נחמד ממש על החוף, הלכנו גם לאורך הטיילת המקסימה שם. כשחזרנו לרכב גילינו שחסמו אותנו בחנייה משני הצדדים, אז נאלצנו להישאר שם לילה, וכך יצא שחרשנו את סנטה קרוז.
אחרי שחולצנו מהחנייה, המשכנו בדרך ה-17 מייל (17 Mile Drive). החלטנו לנסוע בה רק בגלל שאין לנו בעיית זמן, אבל האמת היא שאני הייתי מוותרת עליה - הנופים בהמשך הכביש יפים מאד ומרשימים הרבה יותר. בדרך ביקרנו בשמורת פוינט לובוס (Point Lobos State Reserve) והיה יפה ומומלץ. ישנו בחניון פייפר ביג סר של רשות הפארקים ובבוקר נסענו נסיעה קצרה עד פארק ג`וליה פייפר (Julia Pfeiffer Burns State Park), יש שם תצפית על חוף מקסים ומפל יפה (עשר דקות הליכה בלבד אל המפל אבל קושי בחנייה). בדרך לסן סמיון (San Simeon) עצרנו כמובן במושבת פילי הים המפורסמת, מחזה באמת יפה ומעניין. הגענו לסן סמיון לפנות ערב ואחרי טיול קצר על הטיילת (בורד ווק) התמקמנו בחניון המעט נטוש שם (אין תחנת ריקון וגם לא מילוי מים נקיים). בבוקר ביקרנו בטירת הרסט (Hearst Castle), היה משעשע, אבל מי שלחוץ בזמן יכול בהחלט לוותר. בילינו עוד יום אחד בכביש מספר 1 והיינו במושבה הדנית סולבנג ובסנטה ברברה ואז נפרדנו מהכביש המקסים הזה.
החלטנו להתמקם ממש בסמוך לדיסנילנד כדי להגיע עם פתיחת הקופות. ישנו בחניון חביב - הכי זול שמצאנו באיזור וכולל חיבורים מלאים ואינטרנט במחיר 35$. בבוקר מיהרנו לדיסנילנד, ואחרי שחנינו בחניון פינוקיו התחלנו יום שכולו חוויה וחלום. כולנו נהננו - הפארק יודע לפנק כל אחד, בכל גיל. בלוס אנג`לס בילינו כמה ימים בהם ביקרנו קרובת משפחה שהראתה לנו את כל העיר ברכב קטן וקומפקטי. היה כ"כ נחמד לנסוע שוב במימדים נורמלים ולא מפלצתיים! ביקרנו יחד במוזיאון פול גטי החביב (הכניסה חופשית), ברודאו דרייב, בל אייר ועוד. בפעם הראשונה מתחילת הטיול, ישנו בבית אמיתי, עם מיטות אמיתיות ואמבטיה ובלי גלגלים. היתה חוויה מרעננת.
לסן דייגו הגענו והתמקמנו בחניון סנטה פה (Santa Fe), ששייך לפספורט אמריקה והוא משתלם ביותר - למעט רעש מהכביש, יש חיבורים, אינטרנט וסופר של וונס (מרשת סייפווי) ממש ליד במחיר 21$. בבוקר השכמנו קום לבקר בעולם המים (Sea World). אני אבטא פה את דעתי האישית (ושל יוני) בנוגע למקום: כל החיות שמופיעות במופעים וגם אלה שסתם בכלובים מאולפות כמו רובוטים והמופעים מטופשים עד כדי גיחוך, המצלמות מתקתקות בלי הרף והחיות המסכנות פועלות על-פי כמות הדגים שנכנסת להם לפה, האמריקאים מאושרים מכל קפיצת דולפין וכל העניין ממוסחר בצורה מוגזמת. יש במקום יותר מסעדות, חנויות מתנות ומזכרות מאשר בעלי חיים. אנחנו הרגשנו בזבוז זמן, כסף וקצת כבוד עצמי, שלא לדבר על הסבל שנגרם לחיות.
דרך לאס וגאס לנבאדה, אריזונה ויוטה
למחרת, ביקרנו בפארק בלבואה (Balboa Park) שכבר הציג תמונה אחרת של העיר: הפארק מקסים, כיף להסתובב בו ובמוזיאונים הרבים שבו. בנסיעה ארוכה של כשלוש שעות, נסענו לפארק ג`ושוע טרי (Joshua Tree National Park), עשינו מסלול יפה באיזור מרכז המבקרים וישנו שם בחניון מקסים ומדברי.
בבוקר התעוררנו בבהלה והחלטנו לבדוק בדיוק מתי ההורים של יוני נוחתים הבוקר בלאס וגאס, נבאדה ובאים לבקר אותנו. הכרטיס שהם שלחו לנו הראה 10:50, השעה היתה 8:30, אין סיכוי. טסנו לוגאס ואז גילינו שיש שני שדות תעופה ואין לנו מושג לאיזה מהם לנסוע. אחרי חצי יום של חיפושים הדדיים, מצאנו אותם והתמקמנו לסוף שבוע ארוך בוגאס. חייבת להודות שהעיר קצת אכזבה אותי, לא התחברתי בכלל לכל עניין ההימורים, וגם לא למופעים ולבתי מלון המוגזמים שם. בכל מקרה, היתה חוויה יוצאת דופן.
ביום ראשון נסענו לסכר הובר (Hoover Dam) ואגם מיד (Mead Lake) -; לא היה מרשים במיוחד והמשכנו לפארק ציון (Zion Park) שביוטה. כשהגענו לפארק ציון, הרגשתי שוב בבית. טיילנו במסלול נחמד והצוקים המרשימים בשקיעה היו נפלאים. למחרת נסענו לפארק ברייס (Bryce Canyon National Park), גם שם בחרנו מסלול הליכה פופולרי ומלא תיירים ועצרנו בכל נקודת תצפית אפשרית. הפארק הזה מהמם.
לסוף שבוע הגענו לגרנד קניון (Grand Canyon) שבאריזונה. ההורים של יוני ישנו באחד הלודג`ים בגרנד קניון והעברנו שבת רגועה עם טיולים רגליים לאורך הנוף של הגרנד קניון. בבוקר יום ראשון עוד עצרנו לראות את הסרט על הגרנד קניון שמוצג ואורך חצי שעה. סרט חביב ומומלץ. הגענו לעיר פייג` (Page) ובבוקר עשינו את המסלול בקניון אנטילופ היפה. המסלול מחייב הדרכה של אחד המדיכים שממתינים במקום, ועולה 15$ לאדם. שכרנו סירת מנוע לשעתיים ושטנו באגם פאוול (Lake Pawell), היה כיף ומומלץ. נפרדנו מההורים של יוני בעיר שנקראת פלאגסטף (Flagstaff). הם המשיכו להם לקוסטה ריקה ואנחנו המשכנו לעבר המוניומנט ואלי (Monument Valley). שם ירדנו עם הקראוון שלנו בדרך העפר, חוויה שניתן לוותר עליה כי הדרך לא סלולה ולא מתאימה לקראוון ואת הנוף ניתן לראות גם מנקודת התצפית וגם מהכביש הראשי. שימו לב - בכל הפארקים ששייכים לשבט בני הנבאחו דורשים דמי כניסה או מחייבים סיורים מודרכים. בבוקר המשכנו לפארק הקשתות המיוחד (Arches National Park) חזרה ביוטה. נסענו את כל הפארק ועשינו את מסלול ההליכה שבסופו, שם נמצאות הקשתות המיוחדות. הספקנו להגיע בסוף היום לפארק דד הורס פוינט (Dead Horse Point), הפארק כל-כך קטן וכל-כך יפה, עם שקט ונוף מדהים. החניון שבו מסודר ונמצא מול הנוף ממש. בבוקר נסענו לפארק קניונלנדס (Canyonlands Natoinal Park), שגם ממנו נשקפים נופים מיוחדים ויפים וגם שם ניתן לראות את הקשתות.
את היום האחרון לפני הנסיעה לדנבר, קולורדו, הקדשנו לפארק הקניון השחור של הגניסן (Black Canyon of the Gunnison). למרות שדורון קצת לא הרגישה טוב, בילינו בו יום מקסים - הנוף אל הקניון מנקודות התצפית מדהים ואפילו עשינו טובה לריינגרים המשועממים כבר בעונה זו וראינו את הסרט במרכז המבקרים. המשכנו לדנבר, לקראת היומיים האחרונים שלנו באמריקה. בדרך לעיר עוד הספקנו לראות כמה יערות מושלגים ולישון בעוד חניון וול מרט אחד לפרידה. בדנבר, לאחר שהחזרנו את הקאוון ולמעט הפרידה הכואבת לא היו שום בעיות מיוחדות. שכרנו רכב קטן לבלות איתו את היום וחצי הבאים. ישנו במלון חמוד שהזמנו דרך אתר פרייס ליין. אחרי אריזות שנמשכו אל תוך הלילה הגיעה הטיסה. בסוף כל אותם שעות טיסה מפרכות, הגענו לגן עדן - נחתנו בקצה השני של העולם, באיי קוק.
