קנדה

הי לכל הקוראים והקוראות, לפני שנספר לכם על מסענו, רצינו, שיר ועדי, לספר לכם קצת על עצמנו: עדי - בת שלוש עשרה, לומדת בכתה ז`, גרה בטבעון (ליד חיפה), אוהבת בעלי חיים ולרקוד. שיר - בת אחת עשרה, לומדת בכתה ה` וגם אוהבת מאוד לרקוד ולרכב על סוסים. יום אחד, ההורים שלנו לקחו אותנו למסעדה. ישבנו והזמנו אוכל ותוך כדי כך שאלו אותנו אם היינו רוצות לנסוע לכמה חודשים לחו"ל. אמרנו להם, שאנחנו מסכימות אולי לשלושה חודשים. הם ספרו לנו שהם מתכננים לנסוע ל-10 חודשים. היינו המומות! בהתחלה, לא הסכמנו, היה לנו קשה להתנתק ל-10 חודשים מהכיתה ומהמשפחה. הם ספרו לנו שנסע בקראוון ונטייל בקנדה ובארצות הברית ותיארו לנו קצת את החוויות והמראות שיהיו לנו שם. שמענו, האזנו והסכמנו!! הם ספרו שהם מתכננים את הטיול כבר כמעט שנה ושאנחנו נסע עם עוד משפחה שהם חברים שלנו. אחרי שעיכלנו את הרעיון מאוד שמחנו לקראתו. כעת נספר לכם על הדברים הכי מעניינים שקרו לנו עד עתה, כמובן שאנו רק במחצית הטיול והרבה מקומות מעניינים ויפים עוד לפנינו.
התחלנו את מסענו בקנדה, בעיר ושמה טורונטו. בטורונטו קנינו את הקראוון. קראנו לקראוון שלנו "בומבילה", בגלל שהוא נחשב לגדולים שבקראוונים. נתאר לכם קצת את הקראוון מבפנים: עולים 3 מדרגות אל דלת הכניסה ומצד ימין יש ספה גדולה שנפתחת למיטה זוגית. ממולה יש שולחן אוכל והכורסאות שלצידו גם כן נפתחים למיטה. בהמשך נמצא תא הנהג, גדול ומרווח ומעליו יש מיטה נוספת זוגית עם וילונות כחולים. מהכניסה שמאלה נמצא המטבח עם שני כיורים, תנור, גז, מיקרו גל, מקרר וארונות. בהמשך נמצאת המקלחת וממולה שרותים, ארונות וכיור. בהמשך להם חדר ההורים עם מיטה זוגית ומעליה ארונות ומראות. אנחנו מאוד אוהבות את הקראוון, ומאוד כייף לגור בו למרות שאין לכל אחת חדר משלה. יש משהו כייף במקום הקטן הזה ובכך שכל המשפחה כל הזמן ביחד - מדברים, משחקים ולומדים.
את החודש הראשון עד שקנינו את הקראוון בילינו בטורונטו, שהיא עיר גדולה מאוד, הנמצאת במחוז אונטריו בקנדה. יש בעיר המון פארקים גדולים ויפים. העיר מאוד נקייה ומטופחת ואפילו על עמודי החשמל והתאורה יש צמחיה. המון סנאים מתרוצצים על העצים. ליד טורונטו נמצאים מפלי הניאגרה. אלו מפלים גדולים מאוד וניתן לראותם גם מהגבול האמריקאי וגם מהגבול הקנדי. הם מרשימים ויפים יותר מהצד הקנדי. בלילה מוארים המפלים על ידי פנסים בצבעים שונים. בילינו שם יום שלם ולא הפסקנו להתלהב מהמראה, בייחוד כאשר קשת גדולה ומדהימה נכנסה לתוך המפלים. את מסענו עם הקראוון התחלנו לכיוון צפון לעבר פארק אלגונקווין. פארק אלגונקווין הוא פארק גדול ויפה מאוד. יש בו מסלולי טיול רגליים וכשטיילנו בהם יכולנו לראות את תחילת עונת השלכת, כאשר עצי המייפל משנים את הצבעים שלהם לאדום, כתום וצהוב - מראה מיוחד ויפהפה. תוך כדי טיול ראינו המון סנאים חמודים, אשר עולים בזריזות על העצים ואוגרים בתוך פיהם בלוטים. גם לקחנו סירות קאנו ושטנו בהם בתוך אגם גדול, עד שהגענו לאי קטן ועלינו עליו. כשהגענו לאי ישבנו וציירנו את הנוף הנשקף ממנו. כך היינו על האי נהנים מהשמש החמימה במשך כמה שעות, נהנים ומכייפים. תוך כדי נסיעה בנופים של קנדה, חצה לו יום אחד במהירות את הכביש, דוב שחור - היינו המומות ונרגשות כי כל הזמן קראנו בפארקים אזהרות מפני דובים והנה פתאום עובר לו דוב לידנו, גם איילים לרוב ראינו בשמורות שונות והם היו סקרנים והתקרבו אלינו.
לתחילת הכתבה

ארצות הברית

כאשר עברנו את הגבול מקנדה לאמריקה לא חשנו מיד הבדל ניכר בנופים, באווירה ובאנשים אולם כשהגענו לניו יורק העיר הגדולה חשנו שוני עצום. הסתובבנו בעיר ונדהמנו לראות שיש בה את סוגי האנשים שאפשר לתאר: סינים, שחורים, הודים, ישראליים, אנשים עם חליפות יפות או עם תסרוקות משונות בצבעים מוזרים וכל מה שרק אפשר לדמיין. בניו יורק ראינו את הדבר הנורא שקרה והוא הריסות התאומים. המראה היה נורא, הריח היה ריח של עשן כבד ואפר היה באוויר והאווירה הייתה מאוד לא נעימה. בדים לבנים היו תלויים על הקירות וכל אחד כתב את הרגשתו כלפי האירוע או האנשים שניספו וגם אנחנו כתבנו את תחושותינו. הלכנו גם לראות מופע של להקה מאוד מיוחדת: STOMP. זו להקה של רקדנים אשר מתופפת על כלים שונים ומשונים כמו מטאטאים, סירים, כיורים ועוד וגם מצחיקה את הקהל. זו הייתה חוויה שלא נשכח, מאוד נהנינו. היינו בחנות הצעצועים "פאו שוורץ", שהיא הכי גדולה בעולם. יש בה שלוש קומות ענקיות ואפשר לעלות במעלית בצורת רובוט. המוני בובות גדולות וקטנות, צעצועים מכל הסוגים, שירים של וולט דיסני ובובות זזות - ממש חוויה! עלינו על מגדל האמפייר סטייט בן 102 קומות וצפינו בניו יורק מלמעלה וכששקעה השמש הציפו את העיר אינסוף אורות מנצנצים. בניו יורק טיילנו המון ברגל, נכנסנו לחנויות, מסעדות, טיילנו בסנטרל פארק שהוא הפארק היחיד, הגדול והיפה שבעיר הזו. מאוד אהבנו את העיר הזו.
טיילנו בהרבה מדינות נוספות, אך אנו רוצות לספר על עמק שאנאנדואה שבמדינת וירג`יניה. בפתח לעמק עמדה שומרת נחמדה מאוד והיא סיפרה לנו על כל מסלולי הטיול שיש בעמק הזה. מסלולים עם הרים, נהרות, עמקים ומפלים. קיבלנו ממנה מפות והחלטנו לטייל בשניים מהם. עלינו על הר שניתן היה לצפות ממנו על כל עמק שאנאנדואה. העלייה הייתה ממושכת וקשה אבל בסופה היה פיצוי גדול לראות את הנוף הנשקף ממנו - ניתן היה לראות 360 מעלות של הנוף. במסלול השני הלכנו במקום עם המון מפלים ומים. ראינו עצים שפטריות גדלות עליהם לכל אורכם, זה היה מחזה מיוחד. השתעשענו בהליכה על קורה על פני המים. בתקופה הזו, הגיע חג החנוכה ואנחנו החלטנו לחגוג אותו בצורה מיוחדת. כל משפחה הכינה חנוכייה מיוחדת משלה. אנחנו מצאנו בעמק שאנאדואה אבן מאוד יפה, על האבן הדבקנו 9 קריסטלים בצבעים שונים ועל הקריסטלים הדלקנו את הנרות. כל ערב התאספנו ביחד, הדלקנו נרות, שרנו ואכלנו לביבות.
התחנה הבאה שלנו הייתה מדינת פלורידה. שם ביקרנו באורלנדו בדיסני וורלד. הגענו למלון גדול וקיבלנו בית עם שתי קומות גדולות. בקומה הראשונה: מטבח גדול מאוד, סלון גדול עם טלוויזיה ווידיאו, פינת אוכל גדולה, חדר ילדים עם טלוויזיה, שתי מיטות זוגיות, אמבטיה ושרותים. חדר ההורים גדול עם טלוויזיה, מיטה זוגית וג`קוזי גדול, ומרפסת שמשקיפה לגן של המלון עם אגם והמון ברווזים. בקומה שנייה: חדר גדול עם טלוויזיה ושתי ספות הנפתחות למיטות. התחושה הייתה מוזרה וכייפית להיות פתאום בבית גדול, עם טלוויזיות - משום שהמון זמן לא ראינו טלוויזיה. המרחב הזה היה כייף מאוד. לאחר יומיים שכייפנו במלון הגדול נסענו לדיסני- למג`יק קינגדום, שם ראינו את כל דמויות דיסני מהאגדות ואפילו הצטלמנו אתם (אפשר לבקש חתימה). ראינו את הבתים של מיני ומיקי והם ממש חמודים. עלינו על רכבות הרים מפחידות והמון מתקנים כיפיים. גלשנו במגלשת מים ענקית שיורדת בירידה תלולה ומפחידה מאוד אך תוך מים שהרטיבו אותנו. נכנסנו אל תוך סירה ששטה במים וראינו בובות מכל מיני ארצות ששרות ורוקדות. ראינו הצגה של סימבה מלך האריות שמשולבת עם הסרט. נכנסנו לסירה של פיטר פן ועפנו באוויר וראינו את הבתים מלמטה ואת כל סיפור האגדה. בלילה היו המון זקוקים מקסימים והיה מופע מצחיק של דיסני (מומלץ מאוד). יומיים אחרי שהיינו במג`יק קינגדם נסענו לאפקוט. באפקוט היו דברים מאוד מיוחדים. ראינו סרט תלת מימד שמתוכו זינק פתאום נחש ובא ממש אלינו או אריה ששאג, המון עכברים כאילו יצאו מהמסך והלכו בין הרגליים זה היה מצחיק אבל מפחיד. נכנסנו לביתנים של כל מיני ארצות ובכל ביתן היה משהו אחר, בביתן של סין היה סרטון שהראה נופים מדהימים. בכל ביתן היו מסעדות עם אוכל מיוחד לאותה ארץ. היו מופעים ותהלוכות מרהיבות.
לאחר שבוע שבילינו במלון ובדיסני, עזבנו את המלון ונסענו לעולם המים. בעולם המים יש המון יונקים שונים כמו אריות ים, דולפינים, לוויתנים, כלבי ים, פיגווינים.. כמובן שיש בו מתקנים כמו, רכבות הרים ועוד מתקנים שונים. ראינו מופעים של לוויתנים דולפינים כלבי ים וסקי ים. במופעים ראינו איך המאמנים נותנים אהבה לחיות ואיך החיות קשורות אליהם כשהם שוחים אתם במים, רוב המאמנים נמצאים עם היונקים כבר כ- 15 שנה. לנו זה עשה חשק לקפוץ לברכה ולהיות מאמנות גם. במופעים, הלוויתנים השפריצו על הקהל וזה היה מאוד כיף. ראינו פינגווינים ודובי שלג, יש שם כל מיני חנויות קטנות של בובות של דולפינים ולוויתנים. היינו בדוכנים שאפשר לקלוע למטרה ולקבל בובות גדולות וקטנות. הרבה אחרי עולם המים שבפלורידה, הגענו למדינת לואיזיאנה לעיר שנקראת ניו אורלינס. בניו אורלינס יש רובע אחד מעניין, הרובע הצרפתי, בו יש רחובות קטנים עם מועדוני ג`אז, נגנים שמנגנים מוזיקת ג`אז, מגידות עתידות, ליצנים שמנפחים בלונים ועושים מהם כל מיני צורות חמודות וחיות ויש גם פנטומימאים. בתי הקפה מאוד מיוחדים וכמעט בכולם יש נגנים שמנגנים מוזיקת ג`אז!!! החנויות שם מאוד יפות וחמודות, הם מוכרים שם שרשראות ומסכות בצבעי הירוק, זהב וסגול לכבוד חג המרדי גרא הדומה לחג הפורים שלנו.
אחרי טיולים רבים ומקומות שעברנו הגענו לטקסס. מה שמייחד את טקסס זה שזאת מדינה של קאובואים, יש בה המון חוות סוסים, שטחים רבים של אדמות ובהם יש סוסים, עזים, פרות, איילים, חמורים, כבשים ותרנגולות. חפשנו חווה כדי שנוכל ללמוד לרכב אבל לא מצאנו. יום אחד נסענו בכביש מאוד יפה ומצדדיו המון חיות והנוף ממנו מהמם!!!!! בדרך עצרנו בקמפגראונד (מקום ללינת קראוונים). בעלי הקמפ מאוד נחמדים ומיד התחברנו איתם. שאלנו אותם אם יש פה חווה כדי לרכב והם אמרו לנו שהם מכירים אישה בשם ליסה שיש לה חוות סוסים והחווה מאוד נחמדה. למחרת ראינו ט נדר עם סוסים שבא אלינו והבנו שהולכים לרכב. רכבנו ביער שעתיים בתוך נחלים על סוסים מדהימים ויפים, ירדנו בירידות, עלינו בעליות ודהרנו בשטחים. שמות הסוסים: לסוסה של גלית קוראים צ`קרז, לסוס של אייל קוראים בוג, לסוס של עדי קוראים דיוד קרוקט ולסוס של שיר קוראים דילן. למחרת נסענו לחווה ושם קיבלנו שעור ראשון ברכיבה.
לפני שעזבנו את טקסס למדנו רכיבה אצל מורה מאוד מיוחדת שקוראים לה ליסה. ליסה זו אשה שיודעת לתקשר עם סוסים ולדעתה כאשר משהו רוצה לפתוח חוות סוסים צריך שלכל סוס יהיה מרחב גדול ושהסוסים לא יהיו בתאים קטנים. היא יודעת לרפא סוסים, לדבר אתם, יודעת את רגשותיהם. בשבוע אחד למדנו את כל מה שדרוש כדי לטפל בסוסים, לרכב עליהם ולדעת לגשת אליהם. יצאנו רוכבים מקצועניים!!! לא עשינו רק שעורים, אלא גם רכבנו על הסוסים בטבע. ביום האחרון נפרדנו ממנה ומעוד אנשים שהכרנו שם והיה לנו מאוד קשה לעזוב בגלל שהתחברנו אתה מאוד וגם בגלל שנקשרנו מאוד לסוסים שרכבנו עליהם.
אחרי עזיבת טקסס, שהייתה לנו מאוד קשה, היינו כל הזמן בטבע וטיילנו בהמון פארקים מדהימים וגם היינו בעיר ההימורים לאס וגאס, עליה אנחנו רוצות לספר. מאוד אהבנו את לאס וגאס במיוחד בלילה כשרואים את כולה מוארת באורות צבעוניים ומנצנצים. מאוד אהבנו לטייל בתוך בתי המלון. לראות את האנשים יושבים מול המכונות מהופנטים כמה שעות ומחכים שיצא להם כסף אחרי שהם מורידים ידית ורואים מה קורה, או לראות אנשים יושבים בקבוצות מול רולטות ומהמרים. מעל כל מכונה יש אלפי אורות. בתי המלון מאוד מיוחדים וענקיים בגודל שאי אפשר לתאר. לכל בית מלון יש משהו שמיחד אותו כמו:
  • מלון אי המטמון: בכניסתו יש ספינות של שודדי ים ובתי שודדי ים ואגם ובתוכו הימורים וכמה מסעדות.
  • מלון וונציה: מזכיר את וונציה, מבחוץ יש נהר שמוביל פנימה למלון ואנשים לוקחים תיירים ומשיטים אותם בגונדולות ושרים להם. בפנים יש המון חנויות. המלון עצמו מאוד יפה. יש מקום לקניות וההרגשה שהולכים בעיר. אנשים לבושים כמו באיטליה ושרים. מאוד נעים להיות בו.
  • במלון סירקוס-סירקוס בחזית יש ליצן גדול שמואר בהמוני אורות. בפנים יש מופעי קירקס, כמובן הימורים ומקום ענק לקליעות למטרה.
  • במלון מיראז`, אהבנו את הר הגעש שיש בחוץ ושכל רבע שעה מתפרץ וזה מופע פשוט מקסים. בפנים נכנסים ועוברים בגשר של צמחיה ומתחת לגשר יש אגם קטן מאוד מזכיר ג`ונגל וכמובן לא לשכוח את ההימורים.
  • במלון אקסקליבר, אהבנו את צורתו שהיא כמו ארמון גדול שמזכיר את ארץ האגדות.
כאן נגמור עם לאס וגאס, כדי שמי שיסע לשם יחכו לו הפתעות של עוד בתי מלון מעניינים ושל הסביבה. להתראות בינתיים, עדי ושיר.
לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה