אלבניה במילה אחת היא וואו. הרבה אנשים אמרו לנו שזו חופשה מיוחדת, אבל האמת? לא האמנו עד שלא ביקרנו בעצמנו. הידעתם, למשל, שאלבניה היא המדינה היחידה בעולם שבסוף מלחמת העולם השנייה היו בה יותר יהודים מבתחילתה? הם קלטו יהודים כפליטים והנחו אותם להעמיד פני חירשים-אילמים. אף יהודי לא הוסגר בידי האלבנים, גם לא תחת איומים על חייהם ואף הוצאה להורג של חלק מהתושבים.

גם כיום, ברגע שעברת את סף הדלת של אלבני, אתה האורח שלו. מצד אחד אתה חי לפי החוקים שלו, ומצד שני, הוא דואג לך כמו לעצמו. הכנסת האורחים של האלבנים וחיבורם ההיסטורי לעם היהודי ולמדינת ישראל תורמים לחוויה ולשיחה עם התושבים לא פחות מהנופים המדהימים של המדינה ומהאוכל הנהדר.

אמנם אלבניה נמצאת ממש לידינו, אבל היא בלקנית לחלוטין, ואתם תרגישו שנחתתם בנוף ובהקשר תרבותי שונה לגמרי. החבר'ה הצעירים רובם ככולם יודעים אנגלית, המבוגרים יודעים קצת איטלקית וכולם ממש יתאמצו לעזור לכם. רוב האלבנים הם מוסלמים חילונים, הולכים למסגד פעם בשבוע במקרה הטוב, לא שומרים חלאל, לא לבוש ולא תפילות.

מתי לנסוע, איפה לישון ומהיכן לשכור רכב?

העונה העמוסה שבה כולם פוקדים את אלבניה היא עונת הקיץ, בזכות החופים המדהימים ומזג האוויר הנעים. לכן, דווקא התקופה שמאמצע ספטמבר עד אמצע אוקטובר היא הזמן המושלם לביקור. מזג האוויר והחופים עדיין מדהימים, אבל כמות האנשים יורדת דרסטית.

טיפ חשוב לתכנון המסלול: לצד המידע באינטרנט, אם אין שני אלבנים שהעידו בפניכם שהם היו במקום שאתם מחפשים בשבוע האחרון, כנראה שהוא לא קיים, וחבל לחפש אותו. אחרי כמה הפתעות כאלה, דאגנו לאמת את התוכניות שלנו מול בעלי ההוסטלים שבהם ישנו בטיול.

מבחינת לינה, ישנו בהוסטלים שמצאנו דרך אפליקציית Hostel World, שמאפשרת הזמנת מקום מראש ותשלום של אירו אחד יותר על שריון המקום. מכיוון שהיינו אחרי העונה הבוערת, העדפנו להגיע ולבדוק את המקום לפני ההזמנה. חשוב לדעת: אמנם ההוסטלים נהדרים, אך בכפרים נידחים יותר, בגלל היעדר צנרת נורמלית, השירותים והמקלחות לרוב יהיו קטנים מדי, מעטים מדי, או שהזרם יהיה זרזיף בלבד. לנו זה פחות הפריע, אבל חשוב להיות מוכנים מראש.

בחרנו לטייל באלבניה ברכב ששכרנו במקדוניה השכנה, וכך גם רוב המטיילים שפגשנו בדרך. למה? כנראה בגלל המחירים או הביטוחים. אם אתם שוכרים רכב, דאגו לעשות ביטוח עם כיסוי מלא, כי האלבנים הם אמנם נדיבים, אבל נהגים חסרי אחריות. ולא רק הם: הכביש הוא תערובת של אופניים, פרות, ילדים וסבתות שמתחרים בינם לבין עצמם על הנתיבים.

מסלול ל-8 ימים באלבניה

בילינו באלבניה 8 ימים ובדיעבד הצטערנו שלא נשארנו יותר, כי מדובר במדינה מדהימה שלא מפסיקה להפתיע.

יש כמה דרכים להגיע ברכב לאלבניה: ממקדוניה, מיוון או מפריזרן (Prizren) שבקוסובו, שממנה הגענו אנחנו, בדרך מהירה מרשימה ביופיה ורמתה.

תחילה הגענו לעיר שקודרה (Shkoder) הנמצאת על שפת אגם שקודרה, בין אלבניה למונטנגרו, שם ישנו ב-The Wanderers Hostel. למחרת ביקרנו במבצר Kalaja E Shkodres, שמספק נקודת תצפית יפה. משם המשכנו על כביש Sh24 לכיוון הגבול עם מונטנגרו, בעיקר בשל הנוף המדהים, וגם כי לאורך הכביש יש מסעדות דגים מעולות שהדגים המוגשים בהן נשלו ממי האגם ממש באותו הבוקר - תענוג של ממש.

משקודרה נסענו לעיר הבירה של אלבניה - טירנה (Tirana), שם ישנו בהוסטל Milingona City Centre המעולה, עם גינה ענקית עם קלמנטינות, ענבים ולימונים. הבעלים המקסים של ההוסטל השקה אותנו בהרבה יותר מדי ראקיה (מעין וודקה של הבלקן עם 40% אלכוהול), וסיפר לנו המון דברים מרתקים על אלבניה.

עיר הבירה שוקקת ומערבית, מלאה מסעדות, ברים ומועדונים. הרבה אנשים מדלגים עליה, כי זה לא מה שהם מחפשים, אבל יש בה שתי אטרקציות שאסור לפספס: הראשונה היא מוזיאון באנקרט (Bunkart), שמספר על ההיסטוריה של אלבניה ועל הבהלה שלהם ממלחמה גרעינית. היה סיור מרתק, חוויה ממש חזקה שחשפה אותנו למציאות מטורפת שלא הכרנו.

אטרקציה נוספת היא הר Dajti, שהעלייה אליו אפשרית ברכבל מרחוב סמוך למוזיאון, או ברגל לאוהבי ההליכה. הנוף מלמעלה יפהפה, ועל פסגת ההר תמצאו מסעדות, שבילונים להליכה, רכיבה על סוסים, רכבי שטח ועוד.

מטירנה לוולורה

מטירנה, יצאנו בנסיעה לכיוון וולורה (Vlora), ובדרך עצרנו בכמה נקודות מעניינות. בעיירת החוף Durres מצאנו עיר עתיקה קטנטנה וטיילת חמודה. ניהננו מהמסעדות שעל החוף, ומהאפשרות לראות בתצפית את קצה המגף של איטליה, מה שמסביר למה האלבנים דוברים איטלקית.

לאחר מכן, עצרנו ב-Manastiri I Ardenices, כנסיונת חמודה ליד העיר Ardenice. הירידה בשבילה מהכביש לא משמעותית, וציורי הקיר והנוף שנשקף ממנה משגעים. לבסוף עצרנו גם בעיר Fier, שהרשימה אותנו מאוד בתנופת הבנייה וההתחדשות שבה. עיר ממש צבעונית וחמודה, ומסיפורי הדרך שקראנו, טומנת בחובה גם שכונת צוענים מעניינת, שלא הספקנו לבקר בה.

לבסוף הגענו לוולורה, שם בחרנו ללון ב-Vlora Backpackers Hostel. גם וולורה היא עיר חוף חמודה, סמוכה ללגונה מהממת בפארק Vjose-natre. אחת האטרקציות היפות בעיירה, היא התצפית ב-Kuzum Baba. בראש התצפית יש מסעדה וכנסייה.

הדרך לסרנדה

המשכנו על כביש SH8 לסרנדה (Saranda). הכביש שעובר על קו החוף יפהפה, עם נופים משגעים של רכסים היורדים ישירות למים, מצוקי חול וחופים, לא תוכלו להפסיק לעצור לצלם.

נסענו ברצף עד Ali Pashes Castle ב-Porto Palermo, מבצר ממש חמוד במפרץ ים מקסים. מדובר בנקודה מקסימה, ובילינו שם לילה עם נוף מרהיב לים התיכון. בבוקר המשכנו על כביש SH8, ועצרנו במסעדת Ujvara. המסעדה לגמרי שווה עצירה, וגם אם אתם לא רעבים, תשקיעו בה לפחות עשר דקות.

לבסוף הגענו לסרנדה, עיר חוף מקסימה, עם המון מלונות ומסעדות על החוף. לא התעכבנו בה כי מדובר ביעד תיירותי מאוד, והמשכנו מעט דרומה לעיר ההיסטורית Butrint, שמוכרת כאתר לשימור ע"י אונסק"ו. לא נכנסנו פנימה, אבל האזור יפהפה ומיוחד. שוטטנו לאורך החוף על שבילים קטנים, ומצאנו עתיקות לצד בונקרים מודרניים. חזרנו צפונה לכיוון קסמיל (Ksamil), עיירה מקסימה על החוף, שם שכרנו סירת פדלים, ושטנו בין האיים הקרובים לחוף, ששייכים לאלבניה, בעודנו משקיפים קדימה ורואים איים שחלקם אלבניים וחלקם כבר שייכים ליוון.

בדרך מקסמיל עוצרים בעין הכחולה

מקסמיל נסענו לג'ירוקאסטרה (Gjirokastra). בדרך עשינו עצירת חובה בשמורת העין הכחולה (Syri I Kalter), שמורה עם נביעה תת מימית מרהיבה ביופיה. בילינו הרבה זמן בניסיון לתפוס בצילום את צבעי המים העזים והשונים כל כך (שימו לב: הכניסה למים אסורה). במקום יש גם מלון ומסעדות שפעילים בעונה.

משם המשכנו לג'ירוקאסטרה, שנקראת גם עיר האבן. זוהי עיר הררית מיוחדת, עם בתים מקסימים ובנייה מדהימה. בילינו שם לצערנו רק חצי יום, ולטעמנו זה היה קצר מדי. בעיירה יש כמה בתי אחוזה מרשימים שהיו פרטיים, הולאמו על ידי השלטון הקומוניסטי והיום משמשים כמוזיאונים. אנחנו ניהננו מאוד מהביקור ב-Skenduli House. ניתן לבקר בבתים נוספים, במבצר ובמנהרת המלחמה הקרה (Cold War Tunnel). הבעלים של ההוסטל בו ישנו, Stone City Hostel, מארגן לאורחים שלו סיורים בכפרים שבסביבה ויש לו המון המלצות גם בתוך העיר.

ג'ירוקאסטרה היתה לצערנו התחנה האחרונה בטיול באלבניה, ולאחריה התחלנו בנסיעה חזרה למקדוניה.

עוד כמה דברים שאפשר לשלב בטיול

  • הטרק מ-Theth לValbone נמצא צפונית לשקודרה, וניתן לצאת ממש ממנה. כולל הפלגה של כמה שעות במעבורת במעין פיורד מלאכותי שנוצר בנהר. הטרק כולל יום הליכה בין שתי הערים, ועוד יום חזרה במיניבוס.
  • בסטייה קלה מהדרך מהעין הכחולה לג'ירוקאסטרה, מסתתר כפר קטן בשם Libohove, עם מסעדה בתוך עץ דולב בן מאות שנים.
  • העיר Permet, שמפורסמת בזכות האבן הענקית שממוקמת במרכז העיר, מסעדותיה הנהדרות וקינוח בשם Gliko שאמור להיות משהו מיוחד. האטרקציה המרכזית כאן היא המעיינות החמים שנובעים ממש בתוך הנחל, מזרחית לעיר עצמה.
  • Tepelene - עיר חמודה המפורסמת בגשר האבן המרשים שבה.

יעדי הכתבה