היום הראשון: מכירים את העיר
את היום הראשון שלנו בהוי אן (Hội An) בילינו בטיול בעיר העתיקה, בה יש כמה מקומות היסטוריים ששווה לבקר בהם ואפשר לקנות כרטיס שכולל חמש כניסות למקומות שונים. הכי מומלצים מבחינתי הם: הגשר היפני (Chua Cau), מקדש קוואן טריו (,Quan Trieu), שנמצא לידו ואולם הפוקסיין (Phuc Kien).
מכיוון שהיה לנו ממש חם בצהריים ולא יכולנו לנשום ברחוב, חזרנו למלון ויצאנו לבלות בעיר העתיקה שוב רק משעות אחר הצהריים. כשלא מסתובבים ברחובות בבוקר אפשר ללכת לים, להשתתף בשיעור בישול, לטייל בכפר התבלינים קאו דו, לשבת בבריכה במלון ובעצם כל דבר שלא דורש שיטוט ברחובות הלחים.
אם רוצים לישון ממש בעיר העתיקה הייתי ממליצה להתארח אצל מקומיים (Home Stay), שכן יש משפחות רבות שהסבו את בתיהם לבתי מלון קטנים עם כמה חדרים לאירוח. אנחנו שילמנו 25 דולר ללילה ב-Han Huyen Homestay, שנמצא מרחק של שתי דקות משוק הלילה המתקיים בסופי שבוע וחמש דקות מהעיר העתיקה.
מקובל מאוד לקחת אופניים מהמלון ולטייל ברחבי העיר העתיקה על גלגלים. בשני בתי המלון בהם שהינו הייתה לנו אפשרות להשאיל אופניים ללא תשלום. לכל אפניים קיים מנעול ואז אין בעיה לעצור בחנויות מעניינות בדרך מבלי לחשוש שלא ניתן לקשור אותן. טיפ קטן: קחו אופניים, קנו כרטיסי כניסה לאתרים ודוושו מאחד לשני. כך נחשפנו לרחובות המרתקים מבלי לקרוע את הרגליים יותר מדי.
דבר פופולרי בהוי אן הוא תפירת חליפות, כי המחירים דיי זולים (כמובן שזה תלוי בבד שתבחרו) ואם תלכו על בד פוליאסטר תוכלו לתפור חליפה ב-100 דולר. אם תקחו קשמיר עם צמר ובטנה ממשי, המחיר יכול להגיע ל-200 דולר. אנחנו ביקשנו שיתפרו לבן זוגי שני זוגות מכנסיים וחצאית בשבילי. יצא לנו 40 דולר למכנס מהבדים האיכותיים ו-35 דולר לחצאית. ניתן למצוא בזול יותר, אבל רצינו משהו איכותי. אם אתם מעוניינים לתפור לעצמכם משהו נסו להזמין זאת ביום הראשון שלכם בהוי אן, כי תצטרכו לבוא למדידות וזה לוקח כיומיים. בנוסף נסו ללכת למקום שראיתם עליו המלצות. אנחנו הלכנו לחנות שנקראת A Dong Silk, שיש לה שלושה סניפים. השירות היה מצויין, התפירה היא לחלוטין על פי המידות שלנו והבד מרגיש טוב גם כן. חנות נוספת שהמליצו לנו עליה, שגם לה כמה סניפים היא Bebe, אבל אליה לא הגענו.
היום השני: חגיגה קולינרית
ביום השני השתתפנו בשיעור בישול, שהיה מוצלח ביותר. אני ממליצה בחום וממש מפצירה לקחת שיעור בישול בחברת Thuan Tinh Island Cooking Class. המקצועיות, השירותיות ומגוון המנות שהכנו, גרמו לשיעור הבישול להיות חוויה בלתי נשכחת.
היה חשוב לנו לבדוק אילו מנות נכין, כי לא רצינו קורס שבו כל המנות מורכבות רק מפירות ים ורטבים. בשיעור הבישול שלנו הכנו פרש ספרינג רולס (לא מבושל או מטוגן) עם רוטב חמאת בוטנים, סלט בקר ברוטב סויה, פנקייק אורז (שהיה מפתיע בטעם מאוד) ומרק פו - המנה הכי טעימה בווייטנאם!
התחלנו את שיעור הבישול בקפיצה לשוק המקומי, שבו הסבירו לנו על כל חומרי הגלם שקנינו. היה מרתק ונחמד לראות שוק אמיתי של המקומיים. לאחר מכן שטנו בסירה בנהר כ-45 דקות עד שהגענו לאי בו נלמד לבשל אוכל ויאטנמי. איך שהגענו לאי קיבלו את פנינו עם כוס מיץ פסיפלורה שזה עתה הוכן (לפי הטעם הטרי והטעים) והלכנו לטחון אורז עם מים כדי להכין את מי האורז באמצעותם נכין פנקייק האורז שלנו. לאחר מכן מתחילים להכין את מרק הפו שצריך להתבשל שעה וחצי.
סדנת הבישול מודרכת על ידי שף ויאטנמי ומדריכה שמתרגמת אותו לאנגלית. יש עוד אנשי צוות שדואגים למלא את הכוס במיץ קר, לנקות את השולחן ולארגן את המצרכים וכלי הבישול הנחוצים למבשלים לפני כל מנה, כך שכל תשומת הלב שלנו הוקדשה לבישול בלבד. מרבית המצרכים מגיעים שטופים ואם צריך חתוכים כך שלא נבזבז זמן. לכל מנה מכינים רוטב משגע ובסוף זוכים לקבל את כל המתכונים ואת הצ׳ופסטיקס הגדולים איתם בישלנו מתנה!
מצד אחד של הנהר נמצאת העיר העתיקה ובה מסעדות טעימות אך מעט יקרות. בצד השני של הנהר נמצאים פאבים ומסעדות זולות יותר, שמציעות בערבים Happy Hour. כך מצאנו את עצמנו (למשך שלושה ערבים) שותים לפני או אחרי ארוחת הערב בירה בחצי דולר, או קוקטייל בשני דולרים.
באותו ערב הלכנו למסעדה מצויינת בסגנון פיוז׳ן וויאטנמי. קוראים לה נו איטרי (Nu Eatry) והיא נמצאת במעין סמטה מאחורי הגשר היפני. אם אתם הולכים לשם תזמינו למנה ראשונה את ה-Bans, שהם הבנס הכי טעימים בעולם!
היום השלישי: ים-יבשה
עברנו לבית מלון אחר, כי רצינו בריכה וגם להתקרב קצת לים. למלון קראו Aurora Riverside Hotel ולקחנו חדר עם נוף לנהר. למלון היה שירות הסעות לים ובחזרה ולעיר העתיקה ובחזרה - מה שממש הקל עלינו מבחינת הגעה למקומות האלו וחסך לנו הוצאות של מוניות. באותו היום לקחנו הסעה לחוף אן באנג (An Bang Beach), שלא נופל מהחופים בתאילנד. המים נעימים והחול לבן, שמיים כחולים ויש קוקוסים טריים לשתייה. על החוף מסעדות שונות שמציעות מיטות שיזוף ושמשיות, ואם תאכלו צהריים במסעדה לא תשלמו על המיטות והצל. אם לא תאכלו זה יעלה לכם שלושה-ארבעה דולרים לשני כיסאות.
בפעם השנייה שנכנסנו למים ראינו בהם נחשים. בהתחלה לא היינו בטוחים, אבל אז ראינו את המחילות שלהם בחול. למרות שזה קצת הרס לנו את החוויה, בהמשך נכנסנו פעם נוספת למים, אבל יצאנו מהר. כשחזרנו למלון שאלנו את אנשי הצוות על כך והם התפלאו שראינו נחשים במים בתחילת חודש ספטמבר, אבל אמרו שנחשים שחורים כמו שראינו הם כנראה לא מסוכנים. אנחנו בכל זאת לא לקחנו סיכון ולא הלכנו שוב לים.
בערב שוב בילינו בעיר העתיקה והפעם אכלנו במסעדת Morning Glory עליה אני ממליצה בחום! המנות טעימות וגדולות. שווה לנסות את המנות המיוחדות של הוי אן: מרק Chao Lau, כיסונים שנקראים Rose Dumplings שמלאים בשרימפס וגם מנה של Morning Glory מוקפצים, שזה כמו עשבי תיבול ירוקים, מיוחדים וטעימים.
היום הרביעי: חוויה ריחנית
לקחנו אופניים מהמלון ונסענו לכפר קאו דו, שם ניתן לטייל ברחובות ובין ערוגות התבלינים. אפשר לשבת לשתות מיץ טרי או לאכול בבית קפה שליד גלגל המים של הכפר. אפשר גם לעשות קורס בישול או להצטרף לחקלאים ולטפל בגינות התבלינים.
בצהריים אכלנו בעוד מסעדה ויאטנמית מיוחדת שקוראים לה Red Dragon והיא משלבת מנות ויאטנמיות מסורתיות עם המטבח המודרני. הופתענו לטובה מרול הטונה שאכלנו ומהבאן מי המיוחד והכי טעים שאכלנו בויאטנם! אם תרצו לטעום באן מי יותר מסורתי, תלכו למאדאם קהאן (Madam Khanh - The Banh Mi Queen) ותאכלו באן מי מידיה של אישה מבוגרת ונחמדה, שלוקחת רק דולר אחד על סנדוויץ' וזאת אחלה ארוחה!
היום החמישי: עתיקות ועוד קצת אוכל
ביום האחרון שלנו טיילנו במאי סון (My Son) שזה אתר עתיקות ארכיאולוגי.בני הצ׳מפה התגוררו כאן לפני יותר מ-1,500 שנים. האמת היא שהאתר לא כזה מעניין: יש כמה מבנים בודדים שבאמת הצליחו לשמר אותם וכל השאר זה פשוט ערימות של לבנים. אני לא בטוחה שנסיעה של שעה וחצי-שעתיים באוטובוס גרוע שוות את זה. חוץ מזה שזה עלה בערך 14 דולר לאדם. אבל אתם תחליטו לבד.
בערב אכלנו במסעדה איטלקית אמיתית, שהשף שלה הוא איטלקי שמתגורר בהוי אן. למי שקצת נמאס מאורז, יכול בכיף להזמין פה פיצה ולהיות מאושר מהטעם! Good morning Vietnam, זהו שמה. היא קצת יקרה: 20 דולר לפיצה, סלט יווני, ושתי כוסות יין, אבל זה שווה כל שקל.
בית קפה מומלץ נוסף בעיר הוא ה-Coco Box, בו יש משקאות מיוחדים וקינוחים מצויינים: גלידת וניל עם אספרסו וגלידת יוגורט ביתית עם פסיפלורה סחוטה - תענוג מרענן.
עוד דבר ששווה לציין הוא הקפה הוויאטנמי! לאוכל הויאטנמי יש הרבה השפעות מהצרפתים ששלטו פה ולא סתם תמצאו ברחובות באגטים, מאפים טריים וקפה טעים כמו שאנחנו רגילים ואוהבים. בוויאטנם הם שותים את הקפה עם חלב מרוכז - כדאי לנסות, זה ממש טעים. מנסיון קצר, גם קפה קר עם חלב מרוכז זה להיט.
ביי ביי ויאטנם
יום למחרת עזבנו בטיסה מדה נאנג להאנוי ומשם לתאילנד. נפרדנו מויאטנם, מדינה שכל כך נהנינו בה. וואו איזה תענוג - האוכל מדהים כמעט בכל מסעדה ודוכן רחוב, האנשים נחמדים, הנופים משגעים והמחירים זולים. אם אתם מתכוונים להגיע לתאילנד ורוצים להוסיף שבוע וחצי, או שוקלים טיול של שבועיים במזרח - ויאטנם, פשוט ויאטנם! ותודה הוי אן - איזו סיומת נהדרת לטיול עוצר נשימה!
