הצורך העז למשהו מתוק מוכר לרבים מאיתנו, בא על סיפוקו באכילת שוקולד. אין הרבה מזונות שאנשים חשים תשוקה לאכול מהם כמו השוקולד, ובמקרים קיצוניים אף מוגדר כסוג של התמכרות - שוקוהוליזם. מדענים ניסו להסביר אפקט זה על ידי פירוק מרכיביו. בעבר סברו שהשוקולד ממכר בגלל הקפאין הנמצא בין מרכיביו ומשמש כסם מעורר אולם הוכח כי בטבליית שוקולד רגילה יש רק 10 מ"ג קפאין לעומת כוס קפה המכילה 80-100 מ"ג.

לנשים מיוחסת תשוקה זמנית לשוקולד בגלל תקופות של חוסר איזון הורמונאלי וישנם מדענים הטוענים שצריכת השוקולד מתעוררת כשישנו חוסר במגנזיום, אשר קיים בקקאו. מחסור במגנזיום גורם לירידה בכמות הורמון הדופאמין במוח שמשדר אופוריה וסיפוק ולכן אחת ההשפעות הנעימות של אכילת שוקולד היא ההרגשה הטובה שאנשים רבים חווים לאחר אכילתו.

על המלך מוטנזומה האצטקי, מסופר כי נהג לשתות מספר פעמים ביום את משקה ה- צ`וקולאטל, ובמיוחד לפני היכנסו להרמונו, כשהוא מייחס למשקה תכונות אפרודיזיות. מנוסקריפטים מן המאה ה-16 מכילים יותר מ-100 שימושים רפואיים לפולי הקקאו, לשמן, לעלים ולפרחים והם השתמשו בו בצורה רפואית כדי להעלות משקלם של מחלימים ממחלות, לטיפול באנמיה, חוסר תיאבון, עייפות נפשית, חום ואבנים בכליות. גם הכובש הספרדי הרננדו קורטז, צוטט ב-1519 אומר על משקה השוקולד כי "המשקה האלוהי נלחם בעייפות. ספל ממנו מאפשר לאדם ללכת יום שלם בלי מזון". במאה ה-17 נחשב שוקולד באירופה למשקה מזין ומרפא.

הכמות הקטנה של קופאין בשילוב עם החומר הנקרא Theobromine שהוא אחד המרכיבים הפעילים בשוקולד, מספקים כנראה את התרוממות הרוח שחשים אוכלי השוקולד. בנוסף, תורמת תכונת ההמסה של חמאת הקקאו שיא מעט מתחת לחום גוף האדם מה שהופך את השוקולד למאכל ה"נמס בפה".

השוקולד משפר מצב רוח והינו אנטי-דכאוני. מצב רוח ירוד מלווה ברמות נמוכות של הורמון הסרוטונין במוח ואכילת פחמימות ובעיקר שוקולד מצליחה להעלות אותן ולייצר מצב רוח רגעי טוב, אם כי - מלווה ברגשות אשם בגלל הערך הקלורי הגבוה שלו. המצדדים ביתרונותיו של השוקולד מציינים את התועלת שהוא מעניק לזיכרון ולבריאות הלב, שיפור מצב הרוח ומניעת דיכאון ועם זאת חסרונותיו כגורם השמנה, חורים בשיניים והתמכרות. השוקולד מכיל מרכיבים תזונתיים חשובים כמו: ברזל, סידן, ויטמין A, B1 ,C ,D,ו-E. הוא מקור למגנזיום אשר טוב לתפקוד הלב ויש בו חומרים נוגדי מחלות כמו ביין אדום, פירות וירקות.

במחקר שנערך לאחרונה, מצאו חוקרים בריטים, לפי פרסומים בנובמבר 2004, כי התאוברומין שבשוקולד מסוגל לעצור שיעול עיקש. המרכיב יעיל בהפסקת שיעול עיקש כמעט פי 3 מהקודאין, אשר נחשבת לתרופה הטובה ביותר כרגע נגד שיעול. נאמר כי התאוברומין נמצא יעיל בריפוי שיעול ,הוא אינו מלווה בתופעות לוואי, ויעיל בשליש יותר מהמרכיב הנמצא בתרופה קודאין.

 התאוברומין מדכא פעילות עיצבית האחראית על התפתחות השיעול. לעומת זאת, לחובבי החיות שביננו: התאוברומין שבשוקולד רעיל לחיות כגון כלבים וסוסים משום שהם אינם מסוגלים לפרק אותו באופן יעיל. התאוברומין עלול להתקיים במחזור הדם שלהם במשך כ-20 שעות (בניגוד ל-2-3 שעות אצל בני אדם) ולגרום להתקף אפילפטי, התקף לב ומוות, לכן אסור לתת לחיות אלה שוקולד.

סיכום מתוק:
פרלינים, בונבוניירות, שוקו חם, שוקולד לבן, שוקולד מריר, טובלרון, שוקולד ממולא או מועשר בשקדים ובאגוזים. במלאכת יד או בייצור תעשייתי. כחטיף, בגלידה או כמרכיב בעוגות וקרמים. יוקרתי ומיובא מבלגיה, שוויץ או ארצות הברית, שוקולד מובחר ועטוף בעטיפות מהודרות ומיוצר על ידי שוקולטיירים מומחים, או שוקולד חלב פשוט הנשלף ממדף הסופרמרקט להתענגות של רגע. האמריקאים משלבים אותו בעוגיות השוקולד צ`יפ המסורתיות או הבראוניז, השוקו החם בסגנון הספרדי הוא היום משקה חם סמיך ומתוק המוגש לרוב עם סופגניות מאורכות הנקראות צ`ורוס. השוויצרים גאים בשוקולד האיכותי המוקפד שלהם המכיל את החלב העשיר של הפרות, ובארץ הוא מתקשר לזיכרונות ילדות מתוקים - מי לא שתה שוקו עם לחמנייה , אכל שוקולד "פרה" או "מקופלת"? ממרח שוקולד השחר מוכר גם היום לכל ילד.

השוקולד, הינו הרבה יותר מאשר מקור לקלוריות. הוא משפר מצב רוח והינו מתנה פופולרית כדי להביע אהבה והוא תמיד מתקבל בברכה. הכימיקלים והמרכיבים שלו שימשו גם בקוסמטיקה וברפואה לאורך ההסטוריה ובנוסף, מחקרים אחרונים מוכיחים כי השוקולד במידה מבוקרת מיטיב עם הבריאות. צריכה של 25 גר` ליום מקטינה את הסיכוי ללקות במחלת לב אנטי-דכאוני ויעיל כנגד שיעול. אז תהנו, רק אל תגזימו!

 המאמר פורסם לראשונה במגזין אי-מגו