הזמנת חבילת הסקי
אנו קבוצה של חמישה חברים, שיוצאים מידי שנה לחופשת סקי ביחד מזה כארבע שנים. השנה הצטרפו אלינו לראשונה שבעה גולשים נוספים. אנו גולשים ברמה בינונית, פחות או יותר, ואילו למצטרפים החדשים זו הייתה חופשת הסקי הראשונה, למעט אחד שגולש ברמה גבוהה. חלק מחברי הקבוצה גלשו בעבר בבולגריה, חלקם בקלאב מד באיטליה וצרפת וחלקם בסנט אנטון ומיירופן. מאחר ותאמתי חופשת סקי לקבוצה גדולה, חששתי להרכיב בעצמי את החבילה כולה, ולכן, מלכתחילה, חיפשתי חבילת סקי, שתכלול הכול (טיסות, העברות, מלון, ציוד, סקיפס והדרכה). היו לי שני דברים חשובים בשלב ההזמנה, האחד, הקבוצה שנוצרה הייתה הטרוגנית ולכן חיפשתי אתר סקי שיתאים לכל הרמות; השני, מאחר ומרביתנו רצו הדרכה, חיפשתי דיל שיכלול הדרכה ברמה גבוהה במשך ארבע שעות ביום.
התחלתי לחפש דילים רלוונטיים וראיתי מבצע לאתר גרוסגלוקנר באוסטריה למחזיקי כרטיס האשראי "אמריקן אקספרס" ולמועדון הצרכנים של רו"ח ועו"ד (מועדון Members). חיפשתי מידע בפורום לגבי האתר, אולם מאמצי עלו בתוהו ועל כן פניתי לאתרי אינטרנט בחו"ל.
www.skiresorts-test.com וכן האתר www.bergfex.com/matrei/ והאתר www.tiscover.com. מאתרי אינטרנט אלה למדתי שאתר הסקי הינו חדש ומורכב משני אתרים (מטריי וקאלס), שחוברו יחדיו לפני כשנתיים. יצרתי קשר עם קובי גונן מסקי טריפ וקשרי תעופה, שמכרו את חבילות הסקי לאתר. אני מטבעי מאוד חשדן והעובדה שקבוצה כל כך גדולה הסתמכה עלי רק הגבירה את חשדנותי הטבעית. לכן לא "סגרתי" כלום עד שלא הייתי בטוח לגמרי בחופשה שהוצעה לי.
חבילת הסקי הייתה כדלקמן: טיסות, העברות, שבעה לילות על בסיס חצי פנסיון במלון מילנהוף, ציוד וסקי פס מלא לשישה ימי גלישה, הדרכה שבועית במשך ארבע שעות יומיות לשישה ימי גלישה תמורת 1,025 יורו. לפני הטיול זוג אחד מהקבוצה נאלץ לבטל את הטיול (הם שילמו דמי ביטול מינימאליים בלבד ולא את הסכום המוסכם). שבוע לפני הטיסה הודיע לי קובי ששודרגנו למלון גולדרייד (עלותו הייתה כ 250 יורו יותר לאדם), ללא תמורה. לבסוף הגיע התאריך המיוחל (6.3.2010) וטסנו קבוצה של עשרה אנשים לגרוסגלוקנר לשבוע.
העברות
טסנו ביום שבת למינכן בשעה 8:30 בבוקר באמצעות סנדור. הטיסה הייתה מלאה ולאחר 3.5 שעות נחתנו במינכן. בדיקת הדרכונים הייתה ארוכה מהרגיל ורק לאחר כשעה וחצי קיבלנו את המזוודות. לרגע חשבתי שאני נמצא במדינת עולם שלישי ולא במערב גרמניה (בתורכיה עם הילדים לקח לי הרבה פחות זמן). בשדה התעופה חיכה לנו נהג אוטובוס, שלקח אותנו לעירה מטריי. באותו היום היה קר מאוד וירד שלג רב, דבר שגרם לעומסי תנועה כבדים והנסיעה לקחה לנו כתשע שעות (בחזרה זה לקח לנו רק 3 שעות!!!). אפילו נהג האוטובוס אמר לנו שהוא לא זוכר פקקים כאלה.
המלון
מלון גולדרייד נמצא במרחק תחנת סקי בס אחת מהגונדולה וניתן לגלוש אליו (Ski In). אנו קיבלנו חדרים ענקיים (לדעתי רק חדר הארונות היה גדול יותר מחדר רגיל בקלאב מד). במלון יש סאונה ובריכה קטנה. ארוחת הבוקר היא בופה וארוחת הערב מוגשת לשולחן. האוכל במלון היה טעים, אולם לעיתים הטבח תיבל אותו בכמויות רבות מידי של מלח (כנראה הוא היה טיפה מאוהב...). ניתן היה לקבל מודם אינטרנט בעלות של 10 יורו לשימוש של 24 שעות גלישה (זה הספיק לנו לשבוע).
הציוד
בתכנון המקורי היינו אמורים לקבל את ציוד הסקי ביום הגעתנו, אולם בעקבות הפקקים קיבלנו אותו רק למחרת בבוקר. כחלק מהדיל, שכרנו את הציוד מחנות בשם Sport 2000 שנמצאת ליד הגונדולה במטריי. הציוד שקיבלנו היה חדש ובאיכות גבוהה. ביום קבלת הציוד, כנראה התבלבלתי בלקיחת המגלשיים וכשהגעתי לפסגה, הם לא התאימו לי לנעליים. ניגשתי לסניף של החנות בפסגה ולאחר מכן חזרתי לגלוש. הסידור של הציוד היה מאוד נוח - ניתן היה לקחת אותו למלון או להשאיר אותו באחד מסניפי החנות (ליד הגונדולה או בפסגה). ביום השלישי, כאשר החזרתי את המגלשיים, גיליתי שאחד מהם סדוק. הראיתי את הסדק לנציג בחנות וזה, להפתעתי, טען שלא ניתן לתקן את המגלש ודרש ממני לשלם עבורו סך של 200 יורו על המגלש (התברר לנו שהיינו אמורים לבטח את הציוד). התקשרתי לקובי גונן והוא אמר לי שאכן אין לי ביטוח, אולם הוא יבדוק מה הוא יכול לעשות. לאחר שעה קיבלתי טלפון למלון ובו בישרו לי שאיני צריך לשלם את עלות המגלש. למחרת קיבלתי מגלשיי אטומיק חדשים והמשכתי לגלוש. ביום האחרון, כאשר החזרתי את הציוד, נציג החנות דרש ממני פעם נוספת תשלום עבור המגלש הסדוק, אולם לאחר ברור קצר עם ההנהלה הם ויתרו לי. הקבוצה שכרה קסדות, שלא נכללו בדיל המקורי, ואת חלק מחברי הקבוצה הם ניסו לחייב בסכום נוסף. אנו הבהרנו להם שלא ידענו על כך והם ויתרו לנו.
אתר הסקי
האתר עבר בשנתיים האחרונות שיפוץ מקיף וחובר לאתר נוסף (קאלס). מרבית המעליות באתר חודשו ולכן הן מהירות ונוחות - לקח כתשע דקות לעלות בגונדולה מגובה של כ 900 מטר לכ-2,100 מטר. הפסגה העליונה הינה בגובה של כ-2,700 מטר והיא צופה על ההר גרוסגלוקנר. ניתן לגלוש מהפסגה לעיירות מטריי או קאלס במסלולים ארוכים מאוד ובעלי הפרשי גובה של כ-1,800 מטר. בכל מעליות הכיסא יש כיסוי שקוף נגד שלג ורוח, כמו כן, מעליות הכפתור והטי בר הן מאוד נוחות וחדישות (איזה הבדל מבולגריה...). האתר משתרע על 110 ק"מ והוא מורכב מ: 30 ק"מ של מסלולים כחולים, 64 ק"מ של מסלולים אדומים ו-16 ק"מ של מסלולים שחורים. 90% מהמסלולים מכוסים בתותחי שלג. המסלולים מאוד רחבים והם מטופלים כל הזמן. במשך כל השבוע לא היו תורים כלשהם למעליות, או עומס במסלולים. במשך השבוע הייתה סערת שלגים באתר שטופלה במהרה.
הסקי פס הינו אזורי והוא מכיל 357 ק"מ של מסלולים. אנו, למעט הגולש ברמה הגבוהה, לא ניצלנו את הסקי פס לאזורים אחרים (הגולש ברמה הגבוהה גלש גם באתר St. Jakob והוא מאוד נהנה שם). הנוף מהמסלולים ומהפסגה הינו מהמם ומאוד מומלץ לגלוש גם לעיירה קאלס שהנוף בדרך מקסים. האוכל במסעדות לאורך הדרך היה בדרך כלל טעים ולא יקר מידי.
לסיכום, אתר הסקי חדש ומושקע וניתן להשוותו מבחינת חווית הגלישה לאתרים המובילים באוסטריה, למעט גודלו.
הדרכה
הדיל, כאמור, כלל ארבע שעות הדרכה יומית למשך כל השבוע. התחלקנו לשתי קבוצות, בהתאם לרמה. אני גלשתי עם חמישה מחברי הקבוצה וישראלית נוספת שסופחה אלינו. המדריך שלנו, הנס, התגלה כמדריך ואדם נפלא. הוא שידרג משמעותית את רמת הגלישה של כולנו. מצ"ב המייל של הנס והטלפון הנייד שלו: מייל: [email protected], נייד: 4297498 664 (0) 43+. ביום החמישי להדרכה המדריכים ערכו בינינו תחרות סלאלום קצרה ואפילו קיבלנו מדליות. אני זכיתי במקום השני וקיבלתי מדליית כסף, אותה נתנתי לבן שלי, שהשוויץ בה בגן. גם הקבוצה השנייה נהנתה מאוד מההדרכה.
לסיכום, רמת ההדרכה הייתה גבוהה מאוד ומומלץ מאוד לכל מי שמגיע לאתר לבקש את הנס.
בילויים ואטרקציות
מטריי הינה עיירה קטנה, המונה כ-5,000 תושבים. אנו טסנו בשלהי העונה ולכן מקומות הבילוי היו יחסית ריקים. בסופי השבוע בילינו ב"פנורמה" (דאנס בר), אולם במשך השבוע הוא היה ריק. מאחר ולא היה לנו רכב (כאמור, הדיל כלל העברות) רצינו להזמין מונית למלון, אולם התברר שאין מוניות כלל בעיירה בשלהי העונה ויש צורך לקרוא למונית מעיירה סמוכה. ניסינו ליצור קשר עם מוניות מעיירה סמוכה, אולם ללא הצלחה. שאלנו במלון איך הם בדרך כלל מתניידים ברחבי העיירה, הם טענו שברגל. אנו, המפונקים מארץ הקודש, לא רגילים ללכת ברגל כ-900 מטר ב-(15-) מעלות בלילה כשיורד שלג. במלון היה בר חביב ושם העברנו לילה אחד.
לסיכום למי שאין רכב, האפרה סקי באתר בשלהי התקופה אינו מהנקודות החזקות בו.
סיכום החופשה
אנו מאוד נהנו בחופשה מהמלון, הציוד, ההדרכה ומאתר הסקי ולמעט האפרה סקי הכול היה מצוין והאתר מומלץ בחום. כאשר משכירים ציוד לא לשכוח להוסיף כסף עבור ביטוח (כ-10 יורו בלבד). קיבלנו אתר אירופאי חדש ומקסים. החבר'ה מאוד נהנו וכמעט כולם טענו שזו חופשת הסקי הטובה ביותר שהייתה להם. נפגשנו עם חברים נוספים בשדה התעופה (שלא ידענו שהם גולשים) וקבענו שנגלוש יחדיו בשנה הבאה (בקצב הזה אני אצטרך לחכור מטוס...). כרגע, ללא הסקי, יש לנו תחושה של ריקנות ואין צורך לבדוק כל בוקר את מצב השלג באתר. נותר לנו רק לפנטז על הסקי בשנה הבאה.
הכותב משתתף בפורום הסקי של אתר למטייל, תחת הכינוי zahi1.
שוחחו איתו שם!
גם דיווח זה משתתף בתחרות דיווחי סקי לשנת 2010 ומתמודד על הפרס הראשון: חופשת סקי חינם באתר Passo Tonale! פרטים נוספים באתר התחרות >>
