איי סיישל - מה לוקחים לאי בודד?

איי סיישל - הכרות ראשונית

דבר אחרון, אך חשוב לא פחות, הוא אפקט הבדידות. קשה להתייחס לאיי סיישל, בהם כ-81 אלף תושבים ומספר דומה של זרים ותיירים מתחלפים, כקבוצת איים בודדים. ביקור מזדמן בשוק הסוחרים בויקטוריה (עיר הבירה), או באחד מארבעת הבנקים המרכזיים ביום שבת בצהרים יפוצץ את בועתו של כל תייר המתיימר להיקרא רובינזון קרוזו. יחד עם זאת, התלות שפיתחה האוכלוסייה במוצרים בסיסיים המובאים מעבר לים (בעיקר ממאוריציוס, מהודו, ממצרים, מערב הסעודית ומקטאר) יוצרת לעיתים מצבים המזכירים שהות באי בודד, העשויים להקשות על התייר הממוצע. אם מדובר במשלוח של תפוחים, נניח, שהיה אמור להגיע לסיישל אך עצר בקומורוס, וכעת לא ניתן למצוא תפוח אחד בכל האי - ניחא, נאכל תפוזים (תוצרת Jaffa אפילו, אם תערכו את הקניות בסופרמרקט המרכזי, SMB); אך אם מדובר במשלוח של נייר טואלט (המיובא כולו ממאוריציוס, ונמכר בגלילים בודדים במחיר מופקע)... 

לתחילת הכתבה

עשרת הדברים שאני ממליץ לבצע בטרם הגעה לסיישל

1. להכהות את משקפי השמש, להצטייד בכובע בהיר ובקרם הגנה עצבני במיוחד. אין להמעיט בחשיבות ההגנה מהשמש באזורים הטרופיים. "רק התיירים הם מספיק bloody idiots בשביל לרבוץ בשמש הטרופית..." אמר לי פעם אחד המקומיים.
2. לארוז בגדים קצרים, קלים ובהירים, אך הקפידו לקחת גם זוג מכנסיים ארוכים וחולצה קלה בעלת שרוולים ארוכים ללבישה בשעות הערביים, אז היתושים פעילים במיוחד. הימנעו מאריזת בגדים בצבעים זוהרים (כתום זרחני או סגול פוקסיה, למשל), המושכים אליהם חרקים מיותרים, או בגדים שחורים שיסייעו לשמש היוקדת לבשל אתכם מבפנים.
3. להצטייד במצלמה איכותית עם הרבה פילם רזרבי/כרטיס זיכרון אימתני. לבעלי המצלמות הדיגיטליות ראוי לציין, כי למעט מספר בתי-אינטרנט-קפה הפזורים ברחבי ויקטוריה ובפרלין, סיישל אינה מחוברת לאינטרנט בפס רחב. לפיכך, העלאת תמונות לאלבומים מקוונים ברשת אינה מעשית (בפרט במחיר חיבור לרשת של 10 רופי לכל רבע שעה). רצוי להצטייד בכרטיס זיכרון שיספיק לכל התמונות שבכוונתכם לצלם מבלי לרוקן את המצלמה במהלך השהות באיים (או להצטייד במחשב נייד).
4. ללמוד לצלול. אפילו עם שנורקל - מאד מומלץ. אם אתם כלל לא יודעים לשחות - חובה ללמוד בטרם מגיעים לאיים (הלימוד במקום לא רק מסוכן, אלא גם יקר להחריד). 
5. להביא חומר דוחה יתושים (ניתן גם לרכוש בכל חנות מכולת הודית שכונתית) ולחלופין, משחה כלשהי לטיפול בעקיצות (כדוגמת משחת פניסטיל ג`ל, אותה לא ניתן להשיג בסיישל).
6. להצטייד בכל התרופות שצריך, כי בתי המרקחת באיים הם בדיחה, ומה שבכל זאת ניתן למצוא בהם (מגוון רחב של מוצרי ג`ונסון-אנד-ג`ונסון) עולה הון קטן.
7. להצטייד בדולרים במזומן. רבים הדברים שנכתבו על שיטת התמחור בסיישל ולכן אקצר - המטבע הרשמי הוא רופי סיישלי (1.5 רופי = 1 ¤, עדכני למאי 2007). ניתן לרכוש עד 800 רופי בכל בנק אך מומלץ לפנות לאחד מסניפי הבנקים המרכזיים. אלה יספקו לכם קבלה אותה תתבקשו להציג כאשר תרצו להמיר בחזרה את הרופי שנותרו לכם למטבע זר, בטרם תעזבו את המדינה (הרופי הסיישלי חסר ערך ואינו ניתן להמרה בשום מקום אחר בעולם, אז אם אין בכוונתכם להעניק מטבע או שטר לדודה מרחובות, המירו את כל הכסף שנותר בחזרה). עם זאת, שימו לב - בשדה התעופה, ניתן להמיר למטבע זר עד 200 רופי בלבד, גם אם הקבלה הינה להמרה הפוכה של סכום גבוה יותר.
    באופן עקרוני, הרופי טוב לתשלום בתחבורה ציבורית (כ-3 רופי לנסיעה), לקניות בסופר (יקר), בשוק (עדיין יקר) או תשלום במסעדות (סביר עד יקר), וכן למרבית החנויות המציעות מוצרים מתכלים ובגדים. כל רכישה אחרת, כולל חבילות שייט וצלילות, כרטיסי כניסה לאתרים לאומיים, וכמובן - בתי מלון והארחה, נדרש לבצע רק באמצעות מטבע זר - דולר, אירו או ליש"ט. לרוב מדובר בסכום אחיד לדולרים ולאירו (כלומר, כניסה לגנים הבוטניים - 3 דולר או 3 אירו) ולכן משתלם לישראלי, מן הסתם, לשלם בדולרים.
8. להביא אתכם או לרכוש במקום מגבת קטנה לפנים ולעורף. למזג האוויר החם והלח מתרגלים תוך מספר ימים (בפרט אם מבלים את הימים הראשונים, כמרבית התיירים, בטבילה או בצלילה), אך כדאי להצטייד במגבת קטנה שתמנע מכם לטפטף במהלך הסיורים בעיר או הטיולים ביער. למוטרדים מההצהרה האופנתית - אף אחד לא מתרגש מתייר עם מגבת מסביב לצוואר.
9. לוודא כי המכשיר הנייד מסוגל לעבוד בחו"ל וכי ניתן להחליף לו את כרטיס ה- SIM. לאחר הגעה לסיישל מומלץ לרכוש כרטיס מקומי - שתי החברות המרכזיות (Cable & Wireless ו-AirTel) מציעות מחירים דומים לחבילת הפתיחה - 25 רופי לכרטיס ה-SIM המקומי ועוד 50 רופי להטעינו לשימוש ראשוני; הכרטיס מגיע עם מספר ייחודי בן 6 ספרות (+קידומת 248 לסיישל) וניתן להמשיך ולהטעין אותו בסכומים משתנים, על-פי דרישה. התעריפים לשיחות והודעות לארץ, תוך שימוש ב-SIM המקומי, הם מחצית מהתעריפים הזולים ביותר שהוצעו לי בחברות התקשרות המרכזיות בארץ (כ-3 ¤ לדקה מהארץ לסיישל, ומעט יותר מסיישל לארץ).
10. להצטייד במספר מזכרות סמליות המייצגות את ישראל, אותן תעניקו אחר כבוד למקומיים נבחרים בהם תתקלו בדרך. את היכרותם של המקומיים בסיישל (Seselwa בקריאולית) עם ישראל ניתן לחלק לפי שכבות הגיל - המבוגרים מכירים את ישראל כסיפור הצלחה, כמדינה צעירה בעלת היסטוריה מפוארת, שעל אף היותה מוקפת אויבים, הצליחה לבסס את מעמדה כמעצמה עולמית (ואני מצטט - מעין מודל לחיקוי). אלה אינם מסתירים את התלהבותם מהזיקה הישראלית למוקדי הדת הנוצרית והדת הבהאית (המהוות דתות מרכזיות בסיישל), וישמחו עד מאד לגלות שאתם ישראלים. הצעירים בסיישל מכירים את ישראל כפי שמצטיירת מדיווחי CNN מן השנים האחרונות (על כל המשתמע מכך). אלה לבטח יתעניינו לשמוע שאתם יהודים ("מה, לא לכל היהודים יש פאות בצדדים?"), ישאלו לדעתכם על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ויבררו האם הייתם מבין הישראלים שהתלוננו לפני כעשור בפני ממשלת סיישל כי אין דיוטי-פרי בשדה התעופה (ובזכותם בוטלו טיסות השכר הישירות...).