טיול של 10 ימים בצפון אלבניה, טיול זוגי של בני 60 וקצת. דגש על נופים וטבע, וטיולים רגליים לא ארוכים.
תקציר:
יום 1 - טיסה לאלבניה, העיירה Krujë
יום 2- קניון Zezë, נסיעה לשקודרה.
יום 3 - נסיעה ל-Theth
יום 4- העין הכחולה
יום 5 - אגם שקודרה והעיירה Shiroka
יום 6 - בילוי בחוף בים ב-Shëngjin, נסיעה ל-Koman
יום 7 - שיט באגם Koman
יום 8 מעבורת באגם Koman, נסיעה ל- Valbonë
יום 9 טיול קצר ב- Valbonë
יום 10 טירנה וטיסה חזרה הביתה
התכנון מראש היה ראשוני בלבד, ולמעט הלילה הראשון לא הוזמנו מקומות לינה מראש על מנת לאפשר ספונטניות.
יום 1
הגענו בטיסת הבוקר של סאן-דור, שמשמעותה לילה ללא שינה, ישר אל שלהי גל חום באירופה. המפגש הראשון עם האלבנים אינו מאד מעודד - המתנה מאד ארוכה ליד מסוע המזוודות. משם לאיסוף הרכב - שכרנו רכב קטן למרות שקיבלנו המלצות לשכור רכב 4X4. בסך הכל, הסתדרנו היטב עם הרכב הזה, אבל היו מספר מקומות שוויתרנו על ההגעה אליהם בהיעדר דרך סלולה. בסוכנות הרכב הסבירו שאין לרדת מדרכי אספלט, השתדלנו לציית להנחיה אבל לא תמיד בהצלחה.
בשל החום, העייפות וצפצוף מסתורי ברכב שהחזיר אותנו לבדיקה בסוכנות ההשכרה, ויתרנו על הטיול המתכונן למפל הקניון השחור, והחלטנו להגיע ישירות לעיירה Krujë יעדנו הראשון.
תחילתה של הדרך משדה התעופה עוברת בכביש פרברי שמשני צדדיו רצף של חנויות רהיטים כמעט זהות אחת לשניה. סיכמנו בינינו שזהו כנראה העסק הנפוץ ביותר באלבניה, עד שבמבט מעמיק יותר ראינו שבין כל שתי חנויות רהיטים ישנו עסק לשטיפת מכוניות. האלבנים אוהבים לנסוע במכוניות מרצדס או אאודי אותן מייבאים כמשומשות ממערב אירופה, וכנראה אוהבים שהמרצדס שלהם תהיה נקייה. בהמשך, הדרך מתחילה לטפס בהרים וביער מחטני, ונהיה מעניין יותר. כשהגענו ל-Krujë פגשנו עיסוק נפוץ נוסף באלבניה - חניונים בסמוך לאתרי תיירות. ככל שמתקרבים לכל יעד תיירותי, כל מגרש פנוי הופך לחניון בתשלום. במקרים רבים בכניסה לחניון עומד "סדרן" עם ווסט צהוב שמסביר כי יש להיכנס רק לחניון זה ואין אפשרות להמשיך הלאה.
חנינו בתשלום בכניסה לשוק ויצאנו לסיור. הבזאר חביב מאד, הרבה חנויות דומות זו לזו אבל בהחלט מעניין. עבודות גילוף עץ, רקמה, ומזכרות סטנדרטיות יותר. אכלנו ארוחת צהריים טובה במסעדת Fabiani סמוך לשוק.
החדר שהוזמן מראש ללינה היה ממש במתחם המצודה. לקח לנו זמן למצוא כי לא חשבנו בכלל על האפשרות שיהיה בית הארחה בתוך המתחם, אבל הסתבר שיש מספר בתים במקום. החיסרון של בית ההארחה היה שאין גישה עם רכב לשטח המצודה בשעות היום, הדרך לשם סגורה במחסום שנפתח בלילה ונסגר שוב ב-10 בבוקר. היתרון הגדול היה הנוף המרהיב מהמקום. גם החדר שקיבלנו היה מאד קטן, אבל היינו כל כך עייפים...
אכלנו ארוחת ערב טובה מול הנוף המשכר בבית ההארחה. ממליצים גם למי שלא לן שם. עלות הארוחות שאכלנו בטיול היתה בין 2,500 ל-3,500 לק. ההתנהלות עם כסף באלבניה מעניינת. כמעט בכל מקום ניתן לשלם ביורו או במטבע מקומי, בשער שנע בין 92 ל-100 לק ליורו. בחנויות מכלת וירקות קטנות העדיפו את המטבע המקומי. רק במחצית המקומות קיבלו כרטיסי אשראי, ולא ניתן היה לחזות מראש היכן יכבדו כרטיס או לא. במלון חדיש ומצוחצח בשקודרה טענו ש"המסוף עדיין לא הותקן", ובמסעדה משפחתית נידחת בכפר ת'ת' הציעו לנו ביוזמתם לשלם באשראי.
את כל מקומות הלינה הזמנו דרך בוקינג, ותמיד עם ארוחת בוקר. העלות ללילה לזוג היתה בדרך כלל בין 40 ל-65 יורו, ובמקום אחד 80.
יום 2
נסענו למפל Zezë Canyon עליו ויתרנו יום קודם. המארח שלנו אמר שיש דרך קצרה מ-Krujë לשם, אבל מדובר בדרך עפר וההליכה ממנה אל הקניון ארוכה יותר. נסענו לכן קרוב לשעה בכבישי אספלט דרך הכפרים Fushë Krujë ו- Nikël. גוגל מפות לקח אותנו בדרך קיצור מאחורי Nikël וזכינו להתרשם מהחצר האחורית של הכפר, עם מזבלות חינניות. 3 הקילומטרים האחרונים לפני הקניון הם דרך עפר טובה מאד, המשמשת את המשאיות שנוסעות למחצבה הסמוכה.
בכל תיאורי המסלול למפל קראנו על הצורך במעבר דרך המחצבה ותיאום עם העובדים הידידותיים שבמקום, אבל כשהגענו גילינו כי יש בשורה חדשה. מייד לאחר הגשר העותמני שלפני המחצבה יש מגרש חניה חדש עם מבנה בבניה שמן הסתם ישמש כמסעדה או קיוסק. פגשנו שם בחור נורווגי ידידותי שסיפר לנו שהוא חי במקום כבר 30 שנה, ויחד עם חבריו האלבנים סיים להכשיר את החניון ובעיקר שביל חדש אל הקניון, שעובר בגדה המזרחית של הנחל. השביל עובר ליד בוסתנים וחלקו צמוד לתעלת מים להשקיה, רובו מוצל. מהנקודה בה השביל יורד אל הנחל יש 3 דרכים אפשריות להמשיך: הראשונה היא הליכה במים, הכוללת מעבר במים (קרים ומרעננים) שעומקם מעל המותניים. בדרך זו מגיעים עד למרגלות המפל. טיפוס מאתגר לגדה המערבית של הנחל מוביל את השביל הטוב למדי שמגיע מהמחצבה ומוביל לתצפית מעל המפל ולהמשך ההליכה בקניון, אותה לא עשינו. יש שביל נוסף שמוביל אל התצפית גם מהגדה המזרחית, איתו חזרנו. כל השבילים באלבניה מסומנים בסימון אדום לבן. לפעמים יש חץ אדום בנקודות מבלבלות, ולפעמים אין שום סימון. אנחנו הסתייענו באפליקציית Mapy.com שמאפשרת הורדה של מפת מדינה אחת ללא תשלום.
המסלול יפה ומומלץ. לאורכו שיחי הדסים רבים. ליד הבריכות פגשנו שוב את ידידנו הנורווגי, עם קבוצה של נורווגים שהגיע לביקור באלבניה. הם שייכים לכנסיה קטנה ואוהבת ישראל, כולם היו בישראל מספר פעמים והתרגשו לשמוע שאנחנו תושבי הגליל ממש כמו ישו. את הדרך חזרה עשינו במהירות ובמירוץ נגד ענני הגשם שהחלו לכסות את השמים, הגענו חזרה לחניה יחד עם הגשם.
לאחר הטיול בקניון נסענו כשעתיים לשקודרה. לאחר התמקמות במלון ומנוחה נסענו, בדיוק לפי כל ההמלצות, לתצפית ממצודת Rozafa לקראת השקיעה. קראנו מראש שיש להתעלם ממגרשי החניה מתחת למצודה ולקוות שיהיה מקום בחניון הקטן והחינמי שבכניסה. היה קשה למצוא את העליה למצודה, אבל רק כי התקשיתי להאמין כי גשר האבן הצר ונטול המעקה הוא דרך הגישה למקום... המצודה יפה והנוף ממנה מרהיב. לאחר הביקור במצודה נסענו למרכז העיר לארוחת ערב ושיטוט במדרחוב העמוס במסעדות, בתי קפה והמוני תיירים צעירים.
יום 3
נסיעה אל האלפים האלבניים
למחרת יצאנו לנסיעה של כ-3 שעות ל- Theth. הכביש צר ומפותל, מטפס לאט לאט לגובה של כ-1,100 מ' ומספק נופים ותצפיות את האלפים האלבניים. סמוך לשיא הגובה יש מספר נקודות בהן ניתן לעצור לחילוץ עצמות ותצפיות נוף.
לאחר מעבר ההרים הדרך ל- Theth כבר אינה ארוכה אך עדיין מפותלת מאד. הכפר Theth בנוי על תיירות וכל כולו בתי הארחה ומסעדות. התמקמנו באחד מבתי ההארחה בחלקו הצפוני של הכפר. ישנם מספר מלונות ומקומות לינה גם לאורך הכביש היורד אל הכפר, הם בטח נהנים מנוף יפה אבל מרוחקים מהכפר עצמו, שגם בו אין יותר מידי מה לעשות בערב. במקרה שלנו זה היה לחפש מסעדה שבה מקרינים את שידורי המונדיאל. אבל עוד לפני בילוי הערב הסוער, לאחר שהגענו והתמקמנו יצאנו לטיול קצר אל מפל Grunas שמדרום לכפר. השביל מתחיל מחלקו הדרומי של הכפר, ליד הגשר הדרומי שם ניתן לחנות. הרחוב לאורכו של הכפר הוא דרך עפר, אבל הכביש החיצוני ממערב סלול באספלט. ההליכה למפל אינה ארוכה, כאשר הגענו החל לרדת גשם זלעפות כך שחזרנו ספוגים במים וללא צילומים של המפל.
הכפר מלא במטיילים צעירים וגם במשפחות, חלקם יוצאים ממנו להליכה של 17 ק"מ אל עמק Valbona.
יום 4
היום מוקדש לטיול לעין הכחולה. הטיול מתחיל בנסיעה לכפר Nderlysaj. הדרך מ-Theth צרה מאד, רוחב הכביש מספיק למכונית אחת בלבד אבל יש הרבה מפרצים לאורך הדרך כדי לאפשר מעבר גם לרכב שמגיע ממול. כאשר מגיעים ל- Nderlysaj יש להתעלם מהחניונים שבכניסה אליו ולהמשיך עד לסופו של הכביש. אין צורך לדאוג, גם שם מחכה חניון בתשלום, צנוע יחסית, של 200 לק.
היום חם ולח מאד. חבל שלא יצאנו עוד יותר מוקדם בבוקר. תחילת המסלול בגובה כ-500 מ' אבל הלחות היא כמו בתל אביב ביום הביל במיוחד. ניתן לקבל הסעה בתשלום מבעלי ג'יפים שנמצאים שם למחצית הראשונה של הדרך וגם בחזרה, אנחנו לא עשינו זאת. עם היציאה מהכפר עוברים ליד מפלי Nderlysaj היפים. תחילתו של הטיול בעליה מתונה וללא צל ולאחר מכן המסלול מוצל. הנוף כרגיל מרהיב והמסלול מלא בעשרות רבות של מטיילים, רובם צעירים.
בריכת העין הכחולה מרהיבה ביופיה. ללא ספק אתר חובה למרות ריבוי המטיילים. המים קפואים וצלולים. המראה מהתצפיות שמעל הבריכה מיוחד במינו. ישנה אפשרות להגיע למקום גם במסלול שיורד אל העין הכחולה מהכביש לת'ת', באזור שבין מעבר ההרים ל"מנהרות" הבטון שבדרך. הדרך חזרה בירידה קלה יותר.
אחרי מנוחת אחר הצהריים יצאתי לבדי לחפש את מפל Slender אותו ראיתי באפליקציית הניווט, ונמצא ממזרח ל-Theth וצמוד אליו. מצאתי. מדובר במפל קטן ולא מאד מרשים במונחים אלבניים, אבל דרכי הגישה אליו חסומות בגדרות. מהמפל זורם נחל קטן ואיתו חזרתי אל מרכז הכפר. אפשר לוותר.
יום 5
נפרדים מ- Theth אחרי שני לילות. עוד לפני שפינינו את החדר עשינו טיול בוקר קצר למפל Gjeçaj שנמצא קרוב מאד לכביש, בסיבוב החד הראשון שבדרך חזרה. ניתן להגיע בהליכה של כחצי שעה מ- Theth או ברכב. יש מקום חניה לרכב אחד ממש בסיבוב החד ממנו יוצאים למפל, ולעוד 2-3 מכוניות מעט במעלה הדרך. המפל מקסים והיינו בו לגמרי לבד, חוויה שונה ומתקנת לאחר המוני המטיילים בעין הכחולה אתמול.
אחרי הנהיגה של אתמול ל-ל- Nderlysa הכביש חזרה לכיוון שקודרה מרגיש רחב ונוח. הראות בהירה יותר מזו שהיתה לנו בדרך הלוך ועצרנו שוב במספר תצפיות. לאחר סיום הירידות חיפשנו דרך להגיע לחוף כלשהו באגם שקודרה ומצאנו את אתר הקמפניג Lake Shkodra Resort. תמורת 17 יורו לשנינו קיבלנו כניסת יום לאתר הכוללת שימוש חופשי במתקנים - שמשיות, מיטות שיזוף ומקלחת. בילינו שם מספר שעות וגם אכלנו במסעדה שבמקום. יש באתר בקתות ואוהלים להשכרה, חניה לקרוואנים ומקום להקמת אוהלים. מי האגם חמימים ובילינו שם כמה שעות. צמוד לאתר יש חוף פתוח עם חניה (חינם!) אך ללא צל.
לקראת ערב נסענו אל "עיירת הדייגים האותנטית" Shiroka. מקום נחמד אבל לא הרבה יותר מזה. רחוב ראשי מרוצף לאורך האגם, רצף של מסעדות צמודות אחת לשניה וכנראה שגם דומות אחת לשניה. קצת כמו הטיילת של טבריה כשתהיה גדולה. היינו שם במוצאי שבת והעיירה היתה מלאה במשפחות אלבניות שבילו במסעדות ושוטטו לאורך הטיילת. השקיעה במקום כמו שהובטח יפה מאד. הדירה בה ישנו היתה מרווחת וממוקמת ממש במרכז, עם חניה לרכב אחד וארוחת בוקר שהוגשה באחת המסעדות הצמודות.
יום 6
בילוי בחוף ונסיעה לאגם קומן
בערב הקודם תכננו להתחיל את הבוקר בנסיעת אופניים בשביל האופניים שבין Shiroka לשקודרה, הצמוד ברובו לשפת האגם. מזג האויר החם הביא אותנו לשינוי תכנית מהיר והחלטנו שנוסעים לים. נסענו לעיירה Shëngjin שלמרות שמה נמצאת בחוף הים האדריאטי ולא בסין. מדובר בעיירת נופש עם חוף רחב ורצף של מלונות. יום ראשון היום ונראה כי חוץ מאיתנו גם מחצית מתושבי אלבניה החליטו להגיע לאותו החוף. החוף מלא במיטות שיזוף ושמשיות בצפיפות גדולה, כולן מלאות. רוכלים מסתובבים ומוכרים אוכל, פירות, בשמים ומה לא, והכל בשקט וברוח טובה. מי הים קרירים ובילינו שם את מרבית היום.
אחרי הצהריים נסענו ליעד הבא שלנו - אגם קומן Liqeni i Komanit. תחילת הנסיעה בכביש ה"ראשי" לכיוון שקודרה ולאחר מכן נוסעים מזרחה וצפונה אל האגם. אפלקיציית גוגל מפות קיצרה לנו את הנסיעה דרך כבישים כפריים צדדיים, כנראה על מנת לחסוך כמה דקות נסיעה, ונזכרנו שוב שיש לתכנן את מסלול הנסיעה ולא להסתמך רק על האפליקציות. כאשר הגענו לכביש הארוך שנוסע לאורך האגם המלאכותי הופתענו לטובה. הכביש שעליו קראנו שהוא צר ולא מתוחזק, הורחב ונסלל מחדש באספלט טרי וריחני. מרבית הגשרים היו עדיין ללא מעקות והכביש לא היה מסומן כך ששמחנו שהקדמנו ונסענו באור יום. הנסיעה לאורך האגם יפה ומעניינת, ובסופה הגענו לכפר Koman ולבית ההארחה Bujtina "Kulla e Vjetër" שבו נישן שני לילות. מקום נהדר ומומלץ, עם חצר גדולה ומקורה בסוכת גפנים בה גם יושבים לאכול. המשפחה המארחת היתה מקסימה, והחדר בסיסי ונוח. גולת הכותרת של המקום היא גינת ירקות מרשימה ממנה נקטפת ארוחת הבוקר. בכלל חשוב לציין כי הירקות והפירות באלבניה טעימים להפליא, ובמיוחד העגבניות העצומות והמתוקות. קנינו פירות וירקות בחנויות מכלת או ירקות מספר פעמים לאורך הטיול, ובמיוחד נהנינו משפע הדובדבנים.
יום 7
יום זה מוקדש לשייט באגם. את השיט הזמנו מראש בעלות של 22 יורו לאדם. ניתן וכנראה עדיף להזמין את השיט דרך בית ההארחה (כל בית הארחה באזור), בעלות של 25 יורו לאדם. בדרך כלל המארחים יספקו גם הסעה הלוך וחזור לרציף. אנחנו נאלצנו לחנות במרחק כמה דקות הליכה מהרציף, בתשלום של 5 יורו, ללכת ברגל, ולחפש בין שלל מפעילי השיט את הסירה "שלנו".
השיט מקסים, לא מתעייפים לרגע מהנוף של האגם המלאכותי וההרים היורדים אליו בחדות, בהחלט חוויה.
לאחר כשעתיים מגיעים לחוף נהר Shale לעצירה של כשלוש שעות. יש שם שפע מסעדות וגם בתי הארחה וניתן לישון שם ולהמשיך או לחזור בשיט למחרת. לאורך הנהר יש מיטות שיזוף להשכרה, ובמעט מאמץ מצאנו גם פינות עם צל "חינם". המים כמובן קרים מאד מאד. בשיט לאורך האגם ראינו גם כמה בתי הארחה מבודדים על החוף, אליהם מגיעים בסירה, נראה מאד שלו.
אחרי הצהריים חזרנו בשיט לקומן. בדרך הלוך, מפעיל הסירה הוריד אדם שנראה כאחיו באמצע שום מקום בגדת הנהר. שאלנו אותו אם הוא לא אוסף אותו בדרך חזרה והוא סיפר לנו שיש להם בית בהרים מעל האגם ואחיו הלך לשם לרדות דבש. הוא סיפר גם שתושבי האזור נמלטו להרים משקודרה בתחילת הכיבוש העות'מני של אלבניה וחיים שם מאז. יש להם חלקות חקלאיות פזורות ביער.
אחרי הצהריים שוטטנו בכפר קומן שאין בו הרבה מה לעשות. צפינו בסכר הבטון והמתקנים הנלווים לו, ובניגוד בין הבניה הפונקציונלית וחסרת החן לטבע שסובב אותה. מאחר ובבית ההארחה שלנו לא הגישו ביום זה ארוחת ערב, אכלנו ארוחה מצויינת במסעדת Te Kastrioti שהיא מרכז ובעצם כל חיי הלילה בקומן.
יום 8
היום שטים במעבורת באגם קומן וממשיכים לעמק Valbone. צריך להזמין את השיט מראש וגם להגיע מוקדם לרציף. המעבורות יוצאות ב-9:00 ובשעה 8:15 כבר היינו אחת המכוניות האחרונות שעלו לסיפון. המעבורות אינן גדולות. בשלנו היו 13 מכוניות אבל הועלו עליה נוסעים ללא הגבלה. קבוצות של צעירים ישבו על הרצפה בין המכוניות לאחר ששני הסיפונים המיועדים לנוסעים התמלאו. השיט אורך כ-3 שעות. חלקו הראשון זהה לחלק הראשון של השיט בסירה הקטנה אתמול, וההמשך לכיוון Fierzë עובר בקניון צר יותר ובנופים יפיפיים כמובן.
לאחר הירידה מהמעבורת עצרנו בעיירה Bajram Curri לארוחת צהריים וקניית פירות וירקות ברחוב הראשי שיש בו כמה ירקנים. אכלנו במסעדת Fisniku שהיא כנראה הנחשבת ביותר בעיירה. יש בעיירה כמה תחנות דלק וכולן היו זולות יותר מזו בה תדלקנו ב-Fierzë.
המשכנו בנסיעה לכיוון Valbonë. הכביש נכנס לתוך הקניון ויש מספר מקומות בהם ניתן לעצור לאורך הנחל ולרדת למים הקרים. הדרך מאד יפה כמובן. לפני הכפר עצרנו למסלול קצר לבריכת Liqeni i Xhemës שבמרחק הליכה קצרה מהכביש. הבריכה לא מאד מרשימה אבל ההליכה אליה ביער של עצי אשור ותיקים מאד יפה. ממליצים.
לאחר שהגענו לכפר והתמקמנו בבקתה, החל גשם ששיבש את תכניות הטיול להיום. לאחר שהגשם פסק יצאנו לשוטטות קצרה בכפר וארוחת ערב.
יום 9
טיול בוקר בעמק Valbonë ונסיעה לטירנה.
נראה שרוב המטיילים שמגיעים לולבונה מתחילם או מסיימים את הטרק לת'ת', או למסלולים ארוכים אחרים ברכס ההרים. קראנו המלצה ללכת "הלוך וחזור" בתחילת המסלול שעולה למעבר ההרים וכך עשינו. בקצה הדרומי של הכפר יש מגרש חניה מסודר וחינמי וממנו התחלנו ללכת בדרך שעולה במתינות בנחל רחב. הדרך אינה מוצלת ולמעט הנוף ההררי אליו כבר התרגלנו, גם אינה מעניינת במיוחד. בדיעבד אנחנו חושבים שהיה עדיף לקחת "מונית ג'יפ" במעלה הדרך ולהתחיל את ההליכה הלוך וחזור מהכפרון Rragam שאליו ניתן להגיע ברכב שטח.
ניתן לקצר את הטיול שעשינו ביום או יומיים ולוותר על הנסיעה לולבונה. לאחר השיט באגם קומן ניתן לחזור מערבה אל כביש שקודרה טירנה. אנחנו נהנינו מאד מהנופים בעמק Valbonë ושמחים שנסענו אליו.
הנסיעה לטירנה ארוכה. חזרנו באותה הדרך שבה הגענו עד Bajram Curri. שם פנינו מזרחה לעבר כביש SH22. הדרך הנוחה ביותר להגיע מכאן לטירנה, ככל שהצלחנו להבין, היא נסיעה לצפון מזרח בכביש זה ובהמשך דרומה דרך קוסבו השכנה. מאחר ולא הסדרנו מראש עם חברת ההשכרה אפשרות ליציאה מאלבניה, נסענו בכביש SH23.חלקה הראשון של הנסיעה הוא נהיגה של כ-50 ק"מ בכביש צר ומפותל, חלקו בנופים יפים וחלקו בפחות. מעט אחרי הכפר Perollaj נפגשים עם דרך טובה ונוחה יותר, המגיעה מכיוון קוסבו וממשיכה דרומה לכיוון קוקס Kukësi. לפני קוקס שמוקפת ע"י אגם מלאכותי יש מספר תצפיות נוף יפות, וגם כמה מסעדות. עצרנו במסעדה שצמודה לגשר בו חוצים את האגם, וישבנו במרפסת מוצלת מעל המים.
מקוקס לטירנה יש כשעתיים נסיעה, עם הפתעה בדרך: כביש אגרה מהיר, הכולל מנהרה של כ-5.5 ק"מ. הזדמנות לגלות את ההילוך החמישי ברכב אחרי כל הכבישים המפותלים והאיטיים. הדרך יפה.
טירנה
חיפשנו מלון עם חניה במרכז העיר. כמובן שאם היינו מתכננים את הטיול מראש היינו יכולים לוותר על הרכב ביום האחרון. מצאנו את מלון Vila Verde ששני היתרונות היחידים שלו היו החניה ופקידת הקבלה הידידותית. החסרון הגדול היה רעש רב מהרחוב בלילה. אמנם המלון קרוב למרכז אבל בצד הלא נכון של מרבית מוקדי העניין. ממליץ לחפש מקום לינה ברובע Blloku או סמוך אליו. יצאנו בערב לכיוון רובע זה המלא במסעדות וברים, ובדרך עברנו בכיכר סקנדרבג - הכיכר הראשית של העיר. קרוב לכיכר נתקלנו בהפגנה היומית נגד מכירת אי ושמורת טבע לחתנו של טראמפ. סיפרו לנו כי ההפגנות מתקיימות כל ערב ובכל יום במקום אחר, ללא הודעה מוקדמת על המיקום.
יום 10
טירנה
ביקרנו בבזאר שהתגלה כמאוד תיירותי. המשכנו אל הבונקר שליד כיכר סקנדרבג, שכולל גם חדר תצוגה המספר על הצלת יהודי אלבניה בשואה. המשכנו את הפארק והאגם ואכלנו ארוחת צהריים טובה במסעדה איטלקית Piceri Era "Blloku".
לדעתנו, יום אחד בטירנה מספיק בהחלט. לקראת ערב נסענו לשדה התעופה וחזרה למציאות.
