רקע
נורווגיה היא מדינה מסקרנת בה עוד לא היינו כזוג (סיגל הייתה בילדותה), אך ביקור בה לא היה בתכניות שלנו ואני לא באמת יודע להסביר למה. הנסיעה נולדה ממודעת פרסומת בפייסבוק על קרוז לפיורדים בחצי מחיר. מי אמר שפרסום לא עובד? בדיקה באתר חברת הקרוזים העלה שאכן מדובר בחצי מחיר ומכיוון שזה היה נשמע טוב מידי מכדי להיות אמיתי עשיתי בדיקת רקע על סוכן הקרוזים ואחרי שקיבלתי המלצות חמות הזמנו את השיט עם יציאה מאמסטרדם. בתכנית שיט בן 7 לילות ועוד שני לילות נוספים באמסטרדם בהם נחגוג את יום הולדתי.
כרטיסי טיסה
אנחנו תמיד מעדיפים את אל על ברכישת כרטיסי טיסה, גם בשל המעמד הגבוה שלי שם, גם בשל הביטחון שהטיסה תתקיים וגם כי אנחנו אוהבים אותה. בתקופה כזו של רוחות מלחמה אפילו לא השווינו מחירים עם חברות תעופה אחרות. כרטיס Lite עלה 592$ ועוד 13,000 נקודות לאדם ללא מזוודה והושבה והוספתי מזוודה אחת בנפרד כנגד הטבת אקסטרה שלי. קישור. הטיסה הלוך בבוקר מוקדם (04:45-08:55), כלומר זה יאפשר לנו להגיע בניחותא משדה התעופה ישירות לאנייה ואילו הטיסה חזור בשעת צהריים נוחה במיוחד (12:15-17:30). על הטיסות עצמן אספר בימים הרלוונטיים. נתנו לחברת התעופה ציון 9.
האנייה והתא שלנו
חברת הקרוזים היא Celebrity, חברת בת ומותג פרימיום של רויאל קריביאן והאנייה נקראת Eclipse. זו אנייה משנת 2010 בגודל בינוני שמארחת כ-2850 נוסעים ועליה כ-1250 אנשי צוות. היא מתנשאת לגובה של 16 סיפונים ויש בה מגוון גדול של מסעדות כולל חדר אוכל ראשי, מסעדת בופה עצומה, מזנון בריכה, בית קפה בריאות ובית קפה ראשי שכלולים במחיר ובנוסף לא מעט מסעדות נושא בתשלום נוסף, מגוון של ברים ושירות חדרים. באנייה יש תכנית בידור חביבה, לא מהמצטיינות שראינו, אבל מספקת בהחלט, כולל אולם תאטרון גדול עם צמד הופעות מידי ערב, מסיבות ריקודים, הרצאות, קזינו ומגוון חנויות. אנחנו בחרנו לקחת חדר עם מרפסת פונה לים מסוג Concierge, שהיה יקר יותר מחדר רגיל וכלל שירות של איש צוות ייעודי שמסייע בהזמנת ארוחות וטיולים וכל בקשה אחרת, הזמנה לאירועים ייחודיים ואספקה של מתאבנים לחדר מידי יום שהיו מאכזבים. קיבלנו גם בקבוק שמפנייה בהגעה. השירות הזה היה כרוך בתוספת תשלום של 300$ ובדיעבד היה מיותר למדי. החדר שלנו כלל מיטה זוגית, ספת ישיבה מול טלוויזיה, מרפסת שפונה לים וחדר מקלחת ושירותים. הוא היה מעט צפוף ובלי פתרונות אחסון לבגדים בכלל למעט מגירות בשולחן. החדר שלנו מספר 1059 בקומה 10 היה קרוב יותר לחרטום הספינה וקרוב למעליות הקדמיות והיה בחירה טובה. בסופו של דבר, הספינה הייתה מעט מתחת לציפיות, עלתה 4457$ לשנינו ונתנו לה ציון 7. קישור. את הקרוז הזמנו בסוכנות Eva Cruises אצל חיים נחום הנהדר ודרכו קיבלנו גם חבילת אלכוהול חופשי (כולל גם מיצים ומשקאות חמים) ואינטרנט חינם בשווי של כמה מאות דולרים. נתנו לו ציון 10. קישור.
המלון באמסטרדם
לשני הלילות שהיינו באמסטרדם הזמנו בבוקינג את מלון Swissotel ששירת אותנו נאמנה גם בנסיעה קודמת והמיקום שלו על כיכר דאם מושלם. המלון בן 4 כוכבים, ממוזג, עם חדרים מרווחים ונוחים הכוללים טלוויזיה גדולה, פינת קפה ואמבטיה. המלון עלה לנו 492 אירו לשני לילות ללא ארוחת בוקר. אגב, מחיר המלון עם אופציית ביטול היה גבוה משמעותית והזמנו אותו רק כשהגענו לאמסטרדם במחיר זול יותר. נתנו למלון ציון 8, בעיקר בגלל האמבטיה המעט מיושנת ומיטה מאוד רכה.
מסעדות ואוכל
את התחום הקולינרי ניתן לחלק לשניים. באנייה הזמנו שתי ארוחות במסעדות נושא בתשלום עליהן אפרט בהמשך. האחת ארוחת אומקסה במסעדת Sushi On 5 והשנייה ארוחת טעימות השף במסעדת Murano. הראשונה הייתה טובה מאוד והשנייה פחות. סיגל גם הכינה רשימת מאכלי חובה נורווגיים שחובה לטעום. באמסטרדם סיגל כבר דאגה לנו לשתי מסעדות עם כוכבי מישלן. בעיר יש 6 מסעדות עם שני כוכבי מישלן ועוד 24 מסעדות עם כוכב אחד. בחלק מהמסעדות כבר אכלנו בביקור קודם בעיר ומהנותרות סיגל בררה ובחרה שתי מסעדות שהיו מצוינות, אחת מהן בלתי נשכחת. לשתיהן הזמנו מקומות מראש. פירוט הארוחות בימי הטיול עצמם ובחשבון האינסטגרם אוכל שלי. קישור.
ביטוח ותקשורת
ביטוח עשינו הפעם באמצעות חברת הפניקס במבצע של 10$ הנחה של אל על. הביטוח ל-10 ימים עלה לשנינו 30$. קישור. חבילת אינטרנט, רכשנו E-Sim כמו תמיד ב-Airalo, אך מכיוון שנדרשנו לתקשורת בנורווגיה וגם בהולנד קנינו סים אזורי של אירופה. הסים הווירטואלי זול במיוחד ומתאים לטלפונים שתומכים בטכנולוגיה הזו. מחירו עמד על 19$ בלבד לחבילה של 5 ג'יגה ל-15 ימים. הסים מאוד נוח והוכיח את עצמו בטיולים קודמים. מצרף לכם קישור שיקנה 3$ הנחה. קישור.
ועכשיו לטיול עצמו:
יום ראשון 14/6/26
אל שדה התעופה הגענו עם מונית בשעה 01:45. התורים היו עצומים והזכירו את אמצע החופש הגדול, אבל אנחנו באמצע יוני. המעמד באל על מקצר את התורים והצלחנו תוך קצת מעל חצי שעה כבר להיות באזור הדיוטי פרי ואחרי רכישות מהירות של איירפוד, בושם ושוקולד העברנו את הזמן בנעימים בטרקלין אל על. המראנו במדויק בשעה 04:55 ונחתנו בנמל התעופה Schiphol באמסטרדם אחרי קצת פחות מחמש שעות בשעה 08:47 זמן מקומי. הופתענו למצוא תור קצר מאוד בביקורת דרכונים, אכלנו ארוחת בוקר קלה בשדה ויצאנו עם Uber לעבר נמל הקרוזים, אליו הגענו בדיוק אחרי חצי שעה בשעה 10:50. במקור שעת הצ'ק אין שנקבעה לנו הייתה 12:30, אך שמחנו לגלות שהצוות שמח לקבל אותנו גם עכשיו, עשינו צ'ק אין, שלחנו את המזוודה, קיבלנו תדריך לפני העלייה ובשעה 11:05 כבר היינו על סיפון הספינה, שמנו את תיקי היד בחדר ויצאנו לטיול היכרות עם הספינה. בין היתר ניגשנו לדלפק קשרי לקוחות וביטלנו את הטיפ האוטומטי כי רצינו לתת טיפים לנותני השירות בעצמנו.
בשעה 12:00 הלכנו לארוחת הצהריים החגיגית לאורחי ה-Concierge בחדר האוכל המרכזי, אך היא הייתה מאכזבת ובדיעבד הבנו שזה לא צ'ופר כי כל נוסעי הספינה שעלו מוקדם היו יכולים לאכול צהריים ולא רק אנחנו כך שאין פה הטבה כספית. נכון שהאחרים אכלו בבופה ולא בחדר האוכל המרכזי, אך בדיעבד למדנו שהיא מסעדה לא פחות טובה.
אחרי ארוחת הצהריים המשכנו בסיור ההיכרות עם הספינה, נחנו קצת ובשעה 17:00 יצאנו אל הסיפון העליון יחד עם רוב אורחי הספינה על מנת לחזות ביציאה מהנמל, מחזה מרהיב לכל דבר. הספינה כל כך גבוהה שהיא ממש מאפשרת תצפית על כל אמסטרדם ובעיקר על אזור הנמל ותחנת הרכבת הראשית.
בערב הלכנו להופעה הראשונה בתיאטרון הגדול של הספינה. הערב היה מופע עם שירי להקת הביטלס והיה ממש נחמד. כל ערב יש הופעה אחרת בשני מועדים שונים, הראשונה בשעה 19:00 והשנייה בשעה 21:00. לילה טוב ראשון בספינה.
יום שני 15/6/26
היום אנחנו יום שלם בים. הקפטן מעדכן כי מזג האוויר צפוי להיות גשום והים די סוער ואנחנו מרגישים את זה במשך כל היום. זה לא מגיע לרמה של בחילות, אבל בהחלט מורגשת אי נעימות בגוף לאורך כל היום. את ארוחת הבוקר אכלנו במסעדת הבופה שנקראת Oceanview Café. זו מסעדה גדולה מאוד עם היצע נרחב של מאכלים, אך לא מספיק לנמנעי גלוטן. את המשך היום העברנו בנעימים בספינה, בין היתר בבית הקפה החביב Café al Bacio & Gelateria, שנמצא בקומה חמש. בית הקפה מציע לאורך כל היום מגוון עוגות, כריכים וגלידות בחינם ומשקאות חמים, קרים ואלכוהול בתשלום, אך הם היו כלולים בחבילת השתייה שקיבלנו ומאוד אהבנו את בית הקפה הזה. משם המשכנו להרצאה על היעדים בהם נבקר בקרוז שהייתה מעניינת ומועילה, הצצנו למכירה פומבית מעניינת של תמונות ופסלים שהתרחשה בגלריה, אכלנו המבורגר טעים (כולל לחמניות ללא גלוטן) לארוחת צהריים במזנון החינמי של הבריכה שנקרא Mast Grill שהגיש גם נקניקיות בלחמנייה וצ'יפס, הלכנו לנוח ובערב יצאנו לארוחת אומקסה בתשלום שהזמנו מראש.
מסעדת Sushi on Five היא מסעדה יפנית בקומה החמישית שאינה כלולה בתשלום לקרוז. יש אפשרות לאכול בה ארוחה מתפריט, אך אנחנו הגענו לאכול ארוחת טעימות אומקסה שעליה קראנו ביקורות מאוד חיוביות ועולה בהזמנה מוקדמת 262$ לזוג כולל מיסים וטיפים. כשהגענו למסעדה, הושיבו אותנו תחילה בלובי הספינה עם צלחת אדממה וזוג קוקטיילים ולאחר מכן לקחו אותנו לשולחן משותף במסעדה עם עוד זוג נוסף והשפית הגיעה להסביר לנו על הארוחה הכוללת 10 מנות.
אני לא אכנס לתיאור כל מנה, אבל הארוחה המצוינת כללה ביצה עם קוויאר, סלט דייקון ומלפפונים, סשימי המאצ'י, סלט לובסטרים, ארבעה סוגי ניגירי עם סקלופס, חמון איברי, ילוטייל ובטן סלמון, דג קוד במיסו ולקינוח דוראיאקי עם גלידת מאצ'ה. מאוד נהנינו מהארוחה ומהחברה ונתנו לה ציון 8.5.
אחרי הארוחה המצוינת קפצנו לאזור המסיבות של הספינה בקומה השלישית, שם נערכה מסיבת ריקודים לצלילי להקת אבבא שהצליחה לרכז סביבה כמעט את כל אורחי הספינה והיה ממש שמח. הרחבה הייתה צפופה ברוקדים אותם שלהבו צוותי הבידור של הספינה ובקומות מעל צפו אורחים נוספים והמוזיקה הייתה כמובן נהדרת.
יום שלישי 16/6/26
היום אנחנו עוגנים בנורווגיה לראשונה והיעד הראשון הוא Molde, אליה אנחנו מגיעים בשעה 09:00. עוד לפני הספקנו לאכול ארוחת בוקר בבופה ולצאת אל מנחת המסוקים בחרטום הספינה על מנת לראות את הפיורד והכניסה לנמל. מולדה היא עיר נמל חביבה במערב נורווגיה הידועה בכינויה עיר הוורדים בזכות מיקרו אקלים ייחודי המאפשר גידול גני ורדים מרהיבים למרות מיקומה הצפוני. העיר מונה מעל 20,000 תושבים ומהווה תחנת עגינה פופולרית מאוד עבור ספינות קרוזים המפליגות בפיורדים. הנמל ממוקם במרחק הליכה קצר ממרכז העיר, מה שמאפשר לטייל בה ברגל ולצאת לסיורי נוף באזור.
שתי האטרקציות המרכזיות בעגינה במולדה הן הדרך האטלנטית ותצפית וארדן. הדרך האטלנטית נחשבת לאחד מכבישי הנוף המרהיבים בעולם. הכביש עובר על גבי גשרים מפותלים המחברים בין איים קטנים בלב האוקיינוס וממוקם במרחק כשעה נסיעה מצפון למולדה. אנחנו החלטנו לוותר עליו ובדיעבד זו הייתה טעות. יש טיולים מצוינים של Get Your Guide שמשלבים את הדרך האטלנטית עם תצפית וארדן ובדיעבד זה היה הדבר הנכון לעשות. הנה קישורלטיול מצוין כזה. תצפית וארדן (הנקראת גם Molde Panorama) נמצאת בגובה 407 מטרים מעל פני הים ומציעה נוף פנורמי עוצר נשימה של העיר, הפיורד ו-222 פסגות המקיפות את האזור, חלקן מושלגות גם בקיץ.
המפה של גוגל הצליחה להטעות אותנו כי סימנה לנו את נקודת ההתחלה של המסלול ולא את סופו. ראינו 1.3 ק"מ והחלטנו שזו דרך הגיונית לעשות ברגל. אז עוד לא הבנו כמה טעינו אבל התחלנו ללכת והתחנה הראשונה הייתה הקתדרלה של מולדה שנמצאת ממש מעל הכיכר המרכזית, מרחק דקות מהספינה. היא הוקמה בשנת 1957 אחרי שתי כנסיות קודמות שהיו כאן ונהרסו בשריפה ובהפצצות מלחמת העולם השנייה. מאז שנת 1983 יושב כאן הבישוף האזורי והמאפיין המרכזי שלה הוא מגדל הפעמונים שניצב לידה, מתנשא לגובה של 50 מטרים ובראשו פירמידה מצופה נחושת. הקתדרלה אינה מעניינת בפני עצמה, אך היא תחנת ביקור נחמדה בדרך.
אחרי הקתדרלה המשכנו לטפס את ההר וכשהגענו לנקודה המסומנת הבנו את הטעות שלנו. משם נותרה לנו עוד הליכה קשה של 2.8 ק"מ וביחד טיפוס של 4.1 ק"מ קשים למדי שלקח לנו שעתיים. הבנו בדיעבד שלתצפית כדאי להגיע בנסיעה בלבד, אך במולדה קשה מאוד להשיג מונית ולכן טיול מאורגן הוא המלצה נהדרת. גם לירידה למטה לא הצלחנו להשיג מונית וגם אותה ירדנו ברגל במשך 45 דקות. אגב, נהג מונית סיפר לנו שהם גובים 550 קרונות (50 אירו) לעלייה ו-350 קרונות (32 אירו) לירידה. שנדע לפעם הבאה.
הדרך למטה הייתה יותר קלה מבחינה אירובית אבל דפקה את הברכיים והייתה קשה גם היא. את תוצאות הטיפוס הזה עוד נרגיש לאורך הימים הבאים. קצת לפני ההגעה למטה הגענו אל מוזיאון Romsdal. זהו מוזיאון פתוח גדול המציג מבני עץ היסטוריים, תרבות מקומית ואורח חיים מסורתי בנורווגיה. הגענו אליו אחרי השעה 13:00 כשבשעה 14:00 הוא כבר נסגר, אבל הספקנו לשוטט בכיף בזמן הזה בין 40 בתי העץ מהמאות 18-19 שהועברו מרחבי המחוז וכוללים בתי חווה, אסמים, סדנאות מלאכה, כנסייה ובית ספר. הבית העתיק ביותר משנת 1600. המוזיאון הוקם בשנת 1912 ומשתרע על פני פארק ירוק, מטופח וציורי הכולל אגם קטן, במרחק הליכה קצר ממרכז העיר. הכניסה עולה 180 קרונות (16.5 אירו). קישור.
מחוץ לשטח התחום עם בתי העץ ניצב לו מבנה עץ מודרני ויפה שנפתח בשנת 2016 ובו תערוכות קבועות ומתחלפות על ההיסטוריה, התרבות, ואורח החיים באזור רומסדאל החל מתקופת האבן ועד ימינו. הכניסה למבנה כלולה בכרטיס הכניסה למוזיאון הפתוח. אנחנו התרשמנו מאוד מהחלל המוקדש לקבוצת הכדורגל המקומית המצליחה Molde FK המשחקת בליגה הנורווגית הבכירה וזכתה בחמש אליפויות. תמונה גדולה בחלל מוקדשת למשחקה מול ריאל מדריד בליגת האלופות. בכל היעדים בהם ביקרנו בשיט ראינו השקעה עצומה בספורט במקומות הכי קטנים ולכן לא מפתיע לראות את ההישגים הספורטיביים המרשימים של הנורווגים בזירה הבינלאומית כולל הצלחתה של הנבחרת הלאומית במונדיאל האחרון. הקבוצה המקומית משחקת באצטדיון Aker שנמצא ליד הנמל. אצטדיון מודרני, מרשים ומרווח המכיל כ-12,000 מקומות ובו דשא סינטטי המתאים לאקלים המקומי.
מהמוזיאון הפתוח המשכנו לרדת למטה לעבר הכיכר המרכזית הנקראת Rådhusplassen. בכיכר ניצב בית העירייה וכן המזרקה ופסל הברונזה נערת הוורדים (Rosepiken) ובו נערה המחזיקה זר וורדים, סמל לכינויה של העיירה. ממול נמשכת הכיכר עד הפיורד ובה מוצב הפסל הסביבתי המודרני Togetherness, שהוצב במקום בשנת 2020. היצירה עשויה מצינורות מתכת מתפתלים צבועים בתכלת ומזכירה שרבוט או קו ציור תלת ממדי ענקי שנמתח לאורך הכיכר ומשמש גם כספסל וגם כמתקן משחקים לילדים.
השעה כבר הייתה 14:20, הכיכר הייתה במרחק צעדים ספורים מהספינה שהציצה מעבר לפינה ותוך כמה דקות שבנו אליה היישר למסעדת הבופה לארוחת צהרים מאוחרת. חשוב לציין שהירידה והעלייה לספינה נעשים ביעילות מופתית באמצעות כרטיס החדר שמהווה את התעודה המזהה ואין צורך לקחת דרכון. את שעות אחר הצהריים בילינו בבריכת הספינה, ליתר דיוק סיגל בילתה במים ואני הייתי עסוק בלתעד אותה.
נורווגיה היא מדינה קיצונית מאוד בשעות האור. בקיץ יש אור בלי הפסקה כמעט ובחורף הפוך. בזמן שהיינו שם השמש שקעה בשעה 23:30 וזרחה בשעה 03:30, כלומר 20 שעות שמש ביממה. זה אומר שכל הזמן היו לנו נופים נהדרים מהחדר אבל היה חשוב להקפיד לסגור ווילונות בלילה אחרת היינו מתעוררים מהאור. בערב אכלנו בחדר האוכל המרכזי, ראינו את מופע הבידור היומי בתיאטרון ואפילו הרווחתי 100$ בקזינו.
יום רביעי 17/6/26
היום אנחנו עוגנים ב-Olden, אליה הגענו בשעה 07:00. זה יעד לו ציפינו מאוד כי פה יש לנו שתי אטרקציות גדולות מאוד שמחכות לנו, אותן כבר הזמנו מראש. יום עמוס לפנינו ולכן קמנו יחסית מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו מהספינה כבר בשעה 08:30. את שתי האטרקציות של היום רכשנו באתר האינטרנט של חברת Olden Adventures, שמתמחה בביצוע טיולים ואטרקציות לנוסעי הקרוזים שעוגנים בעיירה, מותאמים כמובן לשעות העגינה והנציגים שלהם מחכים על הרציף לפני הספינה, רושמים אותך ומחליפים את השובר בכרטיסים. רכשנו מהם את רכבל Loen כולל הסעות ואת טיול הטרולים לקרחון והיינו מרוצים במיוחד. אם רוכשים מהם שני טיולים אז מקבלים הנחה של 10% על הזול ביניהם. קישור. עוד לפני הירידה מהספינה, נהנינו ממראה העיירה היפיפייה במבט ממרומי הספינה.
על מנת להספיק את הרכבל ואת הטיול ומכיוון שברכבל יש עומסים כבדים במשך היום, בחרנו להתחיל את היום ברכבל ולקחת את הטיול לקרחון של הצהריים וזו הייתה החלטה מעולה. הנסיעה לרכבל באוטובוס של החברה אורכת כעשר דקות והגענו אליו ממש כמה דקות לפני הפתיחה בשעה 09:00, כך שעלינו על הרכבל הראשון שיוצא וזה היה נהדר. הרכבל Loen Skylift מוביל במשך 5 דקות אל פסגת הר Hoven, שנמצאת בגובה של 1011 מטר ומספקת תצפית בלתי נשכחת לפיורדים, אגם Lovatnet ואל העיירות אולדן ו-Loen. באמת שאי אפשר לתאר את היופי של התצפית הזו. בהתחלה צילמנו ממרפסת התצפית, לאחר מכן עברנו לצלם ממנחת המסוקים הסמוך, שסביבו שוטטו להם כבשים, ובסוף גם מפסל פרסת הסוס Sleipnir.
סה"כ בילינו למעלה 50 דקות וירדנו חזרה. כל קרון נושא 35 נוסעים. כשהגענו למטה כבר השתרכו תורים גדולים מאוד בהמתנה לרכבל ואנחנו הבנו עד כמה הייתה חכמה ההחלטה שלנו להגיע לרכבל הראשון. למטה יש חנות מזכרות ואחרי כמה דקות של המתנה הגיע האוטובוס שהחזיר אותנו חזרה לספינה. הרכבל עצמו עולה 650 קרונות (60 אירו) לאדם הלוך ושוב, אך אנחנו רכשנו אותו עם הסעות במחיר 910 קרונות אחרי הנחה (83 אירו) וזה מאוד נוח. קישור.
בסביבות השעה 10:00 כבר היינו חזרה בנמל והיה לנו זמן לשוטט בכיף בעיירה אולדן, עיירה קטנטנה עם לא מעט חנויות מזכרות שמיועדות עבור תיירי הספינות. ביקרנו בכנסייה הישנה (Olden gamle kyrkje), כנסיית עץ היסטורית משנת 1759 שנבנתה על ידי נגרים מקומיים כדי להכיל 250 מתפללים. עיצוב הפנים שלה נשמר כמעט לחלוטין מהמצב המקורי כולל הקירות והספסלים מעץ טבעי, עיטורי הפרחים, המזבח, דוכן המטיף ואגן ההטבלה המעוטרים בגילופי עץ. סביב הכנסייה משתרע בית קברות היסטורי שקט שנראה מעט פסטורלי על רקע הפיורד וההרים הירוקים המקיפים סביב.
מהכנסייה התחלנו את דרכנו חזרה לנמל, תוך שאנחנו מבקרים בכמה חנויות מזכרות ופוגשים לראשונה פסלים של הטרולים המפורסמים של נורווגיה, בהם נתעמק כשנגיע לעיר ברגן.
אל הרציף הגענו מעט לפני השעה 12:00, מועד יציאת הטיול הבא אל קרחון Briksdalsbreen. האוטובוס נוסע לאורך אגם אולדן (Oldevatnet) היפיפה, בתחילה לאורך הגדה המזרחית שלו ובאמצע חלפנו על גשר Sunde bru אל הגדה המערבית. לאורך הנסיעה עשרות מפלים בגדלים שונים המנקזים את המים המפשירים מהפסגות המושלגות בצדדים. אחרי 45 דקות הגענו אל לודג' Briksdal, שם מחכים לנו רכבי הטרול שייקחו אותנו כמעט עד לקרחון.
זה המקום לספר שהיה לנו לא מעט דילמות איזה טיול לקחת. יש מגוון טיולים באזור אולדן, בעיקר לשני קרחונים שונים, אך הבנו שהטיול לקרחון Briksdal פופולרי הרבה יותר מאשר קרחון Kjenndalsbreen. גם אחרי שבחרנו בקרחון בריקסדאל היינו צריכים לבחור בין שני טיולים שונים, עם או בלי נסיעה ברכבי טרול. ההבדל הוא מאוד משמעותי כי ללא הרכבים יש הליכה של שעתיים הלוך ושוב עד הקרחון כאשר הדרך הלוך כוללת עלייה לא פשוטה ואילו בטיול עם רכבי טרול, יש הליכה קצרה של כמה דקות לקרחון. במקרה שלנו הבחירה ברכבי הטרול הייתה מאוד פשוטה ובדיעבד זו הייתה החלטה מצוינת אחרי שראינו את הדרך הקשה. הטיול הזה עלה לנו 1001 קרונות (91 אירו) לאדם, לא זול ושווה כל קרונה. קישור.
הנסיעה ברכבים אורכת כרבע שעה ובדרך אנחנו חולפים בנופים מרשימים במיוחד, כשמכל עבר מפלים המגיעים מפסגות ההרים ומהקרחון המתמזגים למפל אחד עוצמתי במיוחד ונהר גועש שיוצא מתחתיתו וזורם מטה. בסוף הנסיעה מגיעים לחניון טרולים קטן, שם קיבלנו 45 דקות לטיול עצמאי קצר לקרחון.
ההליכה לקרחון מהחניה אמנם מתחילה בטיפוס קטן אך מהר מאוד הופכת לקלילה עד שנגלה לעינינו האגם בתחתית הקרחון, שקשה להגדיר את הצבע היפיפה שלו, אבל כנראה ירוק בהיר יהיה הכי נכון. מולנו ניצב הקרחון, רחוק מאוד ממלוא הדרו וכבר לא נשאר הרבה ממנו. לאורך כל הדרך יש שלטים שמראים עד איפה הקרחון הגיע בשנים מסוימות והשוואה של הקרחון לאותה תמונה בדיוק שאח שלי צילם לפני 7 שנים מבהירה לנו היטב עד כמה הוא הולך ומצטמצם עם הזמן. זה די חבל, אבל במקום לשקוע בהרהורים על דעיכת הקרחונים בעולם אנחנו עוסקים בעיקר בהנצחה של כל היופי הזה.
מהשלטים סביב אנחנו למדים שקרחון נוצר בעקבות הרוח שדוחסת את השלג בצורה משמעותית ומתהליך שבו הגבישים הגדולים בולעים את הקטנים יותר, מה שמגדיל עוד יותר את הצפיפות. במקביל, מים זורמים דרך השלג הופכים אותו לשכבות של קרח, שנאטם לאוויר והופך לקרחון. צבעו של הקרחון כחול בגלל שרק החלק הכחול שנמצא בספקטרום האור המוחזר. בסך הכל יש בנורווגיה 1593 קרחונים.
אחרי הביקור בקרחון חזרנו חזרה 700 מטרים עד לחניה, משם עם רכבי הטרול עד לאוטובוס ומשם חזרה לספינה, אליה הגענו בשעה 15:20 כשעה וחצי לפני שעת ההפלגה בתזמון מצוין. בדרך סיפר לנו המדריך שהעונה כאן נמשכת מאמצע אפריל לאמצע ספטמבר ובתקופה זו עוגנות בנמל כ-90 ספינות. כל הדרך אנחנו חוזים במראות מרהיבים של האגם שצבוע בטורקיז מבריק והמדריך מסביר לנו שבקרחון יש חומר שכשהוא מתפורר לתוך האגמים הסמוכים הוא צובע את מי האגם בצבע החזק והייחודי מכיוון שאבקת הקרחונים מחזירה רק את קרני השמש הקצרות. זה קורה אגב רק בקיץ.
בשעה 17:00 הפלגנו אל עבר היעד הבא, אכלנו ארוחה קלה של כריכים ועוגות בבית הקפה, את ארוחת הערב אכלנו בחדר האוכל המרכזי וסיימתי את היום עם שידור של שני משחקים מהמונדיאל.
יום חמישי 18/6/26
בשעה 08:00 הספינה עגנה בנמל Ålesund. אכלנו ארוחת בוקר ובשעה 09:00 כבר ירדנו לרציף למקום המפגש של טיול השיט בפיורדים שרכשנו בספינה Bruvik. זוהי ספינת פיורדים טיפוסית משנת 1949 ואת הטיול רכשנו מראש באתר Get Your guide במחיר מציאה ברכישה מוקדמת של 56 אירו לאדם. קישור. על הספינה יש מקומות ישיבה על הסיפון הפתוח ומקומות ישיבה בחלל סגור ואנחנו מתיישבים בפתוח. בהמשך השיט הקור התגבר, התחיל לרדת גשם ומצאנו מקום חמים יותר לשבת בפנים.
בתחילת השיט אנחנו שטים בין הפיורדים הקטנים, רואים את העיר Ålesund (מונה 60,000 תושבים) הולכת ומתרחקת ולאט לאט הנופים מתחלפים לנופים כפריים, משני הצדדים גבעות מוריקות ועליהם בנויים בתים גדולים שנראים מאוד מבודדים ומרוחקים האחד מהשני. בין לבין רואים וילות מפוארות שלא ברור בכלל איך מגיעים אליהן ולצידן מבני עץ פשוטים וצבעוניים שמשתקפים יפיפה במימי הפיורד.
אחרי כשעה אנחנו מגיעים אל הפיורד Hjørundfjorden הנחשב בעיני רבים ליפה ביותר בנורווגיה והוא הסיבה המרכזית לשיט הזה. אורכו של הפיורד כ-35 קילומטרים והוא מוקף משני צדדיו בפסגות תלולות של הרים המתנשאים לגבהים של מעל 1,700 מטרים ישירות מתוך מימיו הכחולים העמוקים המגיעים בשיאם לעומק של מעל 400 מטרים. חלק מהפסגות עדיין מושלגות והפיורד שומר על אווירה שקטה ופראית. אנחנו בתחושה בדיעבד שאולי זווית הראייה אל הפיורד מנקודות תצפית גבוהות היא טובה יותר. איתנו בשיט היו מטיילים שקנו שיט לכיוון אחד עם נסיעה לכיוון השני וזה אולי מספק טיול מגוון יותר.
אחרי שעתיים שיט ושעה מתוכן בתוך הפיורד אנחנו מגיעים לתחנה בכפר Øye. בירידה מהספינה קיבלנו חצי שעה זמן חופשי להסתובב וחשבנו לתומנו שהגענו לכפר מעניין, אך זה היה מקום סתמי והמבנה היחיד שעורר עניין היה בית המלון Union Øye, מלון היסטורי יוקרתי שנבנה בשנת 1891 ואירח לאורך השנים מלכים, סופרים ואנשי אצולה. צילמנו אותו, חזרנו לספינה ויחד איתה חזרנו חזרה אל Ålesund.
בשעה 13:50 ירדנו מספינת הפיורדים וצעדנו כמה דקות אל מרכז Ålesund. קשה לתאר במילים עד כמה העיר יפה. היא למעשה נמצאת על אי שנחצה לשניים על ידי תעלת Brosundet. בסמוך לנמל נמצא גשר Hellebroa שמספק את נקודת התצפית הטובה ביותר לעבר התעלה שלאורכה פזורים בתי עץ היסטוריים בסגנון Art Nouveau, ספינות דייג ויאכטות. במרכז התמונה נחה לה יונה שמעצימה יותר את ההשתקפות עוצרת הנשימה של הבתים הצבעוניים במים וקשה לנתק את המבט ממנה. לפעמים זה נראה כאילו בכלל זה שרטוט של המציאות ולא המציאות עצמה.
במרחק דקה הליכה מצד שמאל נמצא המבנה המרשים של מוזיאון The Art Nouveau Centre ומולו נמצאת מסעדת Anno אליה מועדות פנינו. סיגל אומרת שאסור לפספס את מרק הדגים המקומי ואנחנו כמובן נחושים לעמוד במשימה. הזמנו את המרק ויחד איתו תבשיל מקומי של דג בקלה. Fiskesuppe הוא מרק דגים נורווגי מסורתי עשיר מאוד ובו דגים, פירות ים, סרטנים ורכיכות בציר חלבי עשיר שהוגש עם לחם וחמאה. מנה יוצאת מן הכלל שעלתה 255 קרונות (23 אירו).
תבשיל הבקלה הוא תבשיל קלאסי עשיר על בסיס עגבניות המורכב מדג בקלה (קוד) מומלח ומיובש שמבושל עם צ'ילי, שום, פלפלים, תפוחי אדמה ושמן זית. גם הוא הוגש עם לחם וחמאה. גם זו הייתה מנה טובה, אך יקרה משמעותית ועלתה 465 קרונות (43 אירו). בשורה התחתונה זו הייתה ארוחה טובה מאוד שעלתה יחד עם שתייה 880 קרונות (80 אירו). המלצרית סירבה לקבל טיפ בטענה שמשלמים לה מספיק והיא מאושרת בחלקה. נשארנו המומים. קישור.
סמוך למסעדה על גדת התעלה מוצב פסל הברונזה Sildekona שמוקדש לתפקידן ההיסטורי והמכריע של הנשים בתעשיית דייג ההרינג בנורווגיה. ההרינג (Sild) היה ענף הכלכלה החשוב ביותר של Alesund בפרט ושל כל אזור מערב נורווגיה בכלל במשך דורות. בעוד הגברים יצאו לים הסוער לדוג, הנשים היו אלו שעבדו על החוף בתנאים קשים ביותר של החורף הנורווגי ועסקו במיון הדגים, המלחתם, ניקויים ואריזתם בחביות עץ לייצוא. הפסל הוצב במקום בשנת 1991 לכבוד העמידות, החוזק והתרומה הכלכלית של נשות הדייגים להתפתחות העיר.
משם טיילנו לכיוון כיכר Alesund, מסביבנו בתים מרשימים בסגנון אר נובו ומעל הכיכר ניצב במלוא הדרו בניין Rønnebergbua מהמאה ה-19, אחד מבנייני העץ ההיסטוריים השמורים ביותר בעיר, ששימש במקור כמחסן דגים ומזח מסחרי של משפחת הסוחרים והדייגים רוננברג ונודע בהמשך כאחד המבנים היחידים ששרד את השריפה הגדולה שכילתה את כל העיר בשנת 1904. הוא משמש כיום כמלון בוטיק ומרכז תיירות.
לא רחוק משם נמצאת הכיכר היפה St. Olavs plass וממנה עולה לו צפונה מדרחוב Kongens gate. טיילנו מעט במדרחוב שהיה די דליל מאנשים בעונה זו ואחרי מספר דקות חתכנו שמאלה וחזרנו למזח תוך כדי טיול על גדת התעלה היפה, הבתים הצבעוניים והיאכטות המרשימות.
בשעה 15:30 חזרנו לספינה, נחנו מעט לפני ארוחת הערב בחדר האוכל המרכזי ומופע קוסם שהפתיע והיה אחד המופעים הכי טובים שראינו בספינה.
יום שישי 19/6/26
היום אנחנו עוגנים בברגן וזו התחנה האחרונה שלנו בקרוז לפני החזרה לאמסטרדם. ברגן היא לא עוד אחת מהעיירות הקטנות בהן ביקרנו, אלא העיר השנייה בגודלה בנורווגיה אחרי הבירה אוסלו. מתגוררים בה קצת יותר מ-300,000 תושבים, אך היא מאוד נוחה לטיול והכל אפשר לעשות ברגל. אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לדרכנו בשעה 09:00 היישר אל הפוניקולר Fløibanen המקשר בין מרכז העיר העתיקה לפסגת הר Fløyen בגובה של כ-320 מטרים מעל פני הים. הנסיעה עולה 220 קרונות (20 אירו) לאדם ותוך כמה דקות אנחנו למעלה. קישור.
כשהגענו למעלה מצאנו את עצמנו בתוך ענן וזה היה די מבאס כי אי אפשר היה לראות כלום, אבל מסתבר שעננים נוטים לזוז ואם ממתינים כמה דקות אז התמונה מתבהרת. הנוף מלמעלה מרשים במיוחד ומספק תמונה נהדרת של כל החלק העתיק של העיר בו נטייל בהמשך. מימין נמצא רובע בריגן, בתחתית התמונה לא רחוק מתחנת הפוניקולר התחתונה נמצא שוק הדגים, בחצי האי במרכז נמצאת שכונת Nordnes עם הבתים הצבעוניים ומשמאל אפילו רואים את המזח ואת הספינה שלנו. מדהים.
למעלה פגשנו זוג ישראלים שגם היו איתנו אתמול בשיט פיורדים והם סיפרו שמהתחנה העליונה יש טיול של עשר דקות אל Skomakerdiket, אגם ציורי קטן בלב היער וסביבו מסלול הליכה מעגלי קל. כשהגענו לאגם מצאנו אותו די שומם למעט כמה ברווזים (אולי בגלל העונה) ואחרי כמה דקות חזרנו וירדנו למטה.
אחרי שירדנו למטה הלכנו כמה דקות אל רובע בריגן (Bryggen). זהו הרובע ההיסטורי המפורסם ביותר בעיר שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ומפורסם בשורה של בתי עץ ציוריים וצבעוניים בעלי גגות מחודדים. הבתים המקוריים הוקמו החל מאמצע המאה ה-14 כשבריגן שימשה כמרכז העצבים המסחרי של גילדת סוחרים צפון גרמנית ששלטה במסחר הימי בצפון אירופה וניהלה משם ייצוא של דגי בקלה מומלחים ומיובשים.
לאורך השנים סבל הרובע משריפות הרסניות רבות כתוצאה מהבנייה הצפופה בעץ, האחרונה הגדולה שבהן התרחשה בשנת 1955, אך המבנים שוחזרו מחדש בצורה מדויקת ובאותה טכניקת בנייה. הרובע נראה יפה מאוד מרחוק, אבל רק כשמגיעים אליו ומתחילים להיכנס לסמטאות הקסומות שלו מתחילים לספוג את יופיו הפנימי הרב. בסמטאות חבויות חנויות בוטיק ובתי קפה קטנים וממש כיף להסתובב שם.
בשלב מסוים מצאנו בית קפה קטן וקסום ושמו Kaf Kafe Bryggen והוא הגיש שניים ממאכלי החובה שהיו ברשימה של סיגל. הראשון היה וופל עם Brunost (גבינה חומה). זוהי גבינה מתוקה ומעט קרמלית שמהווה חלק מהתרבות המקומית. היא עשויה מחלב, שמנת ומי גבינה המורתחים עד קרמול, כך שמתקבל הצבע החום המאפיין אותה והטעם המתקתק. הוופל עם הגבינה היה יוצא מן הכלל ועלה 69 קרונות (6 אירו).
בנוסף הזמנו Skillingsboller, שזו לחמניית קינמון נורבגית שהגיעה לברגן מגרמניה בימי הביניים. כיום ניתן למצוא מגוון גרסאות של המאפה כולל בצק הל או מילוי תפוחים, אך הם לא משתווים למקור. המאפה עלה 64 קרונות (פחות מ-6 אירו). הייתה הפסקה מתוקה נהדרת וניצול של השירותים של בית הקפה.
בקצה הצפוני של בריגן נמצאת St Mary's Church, המבנה העתיק ביותר ששרד בברגן. הכנסייה נבנתה באמצע המאה ה-12 ונחשבת לאחת מכנסיות האבן השמורות ביותר בנורווגיה. לנו היא לא נראתה מרשימה במיוחד והסתפקנו בהצצה קלה לפני שהמשכנו הלאה. בחצר ניצב פסל הברונזה של Snorri Sturluson, שהיה היסטוריון, משורר ומנהיג איסלנדי ונחשב אחד מחכמי ימי הביניים החשובים ביותר בסקנדינביה. הוא הרבה להגיע לברגן ולכן גם הונצח כאן.
במרחק קצר מהכנסייה נמצא מוזיאון הטרולים (Troll Museum). אי אפשר להשלים ביקור בנורווגיה מבלי להכיר את היצורים המיתולוגיים המזוהים ביותר עם הפולקלור הנורדי והתרבות הנורווגית. בכניסה קיבלנו מדריך קולי באנגלית ויצאנו ללמוד. לפי האגדות הטרולים הם יצורים ענקיים ומכוערים בעלי אף ארוך, חלק אפילו עם מספר ראשים או זנב. הם נחשבים לאיטיים, חזקים מאוד ולא חכמים במיוחד.
הם חיים באזורים המבודדים ביותר בטבע, בתוך ההרים, ביערות עמוקים, במערות ומתחת לגשרים. האגדה מספרת שהטרולים פועלים רק בלילה. אם קרני השמש נוגעות בהם הם הופכים מהפחד מיידית לסלע ענק וזה ההסבר של הנורווגים לצורות הסלעים וההרים המשונות במדינה. כיום הטרולים הפכו לחלק בלתי נפרד מהזהות התרבותית והתיירותית של נורווגיה עד שמקומות מפורסמים רבים נקראים על שמם. דרך הטרולים היא דוגמא אחת לכך. פסלי טרולים ובובות טרולים מעץ נמצאים בכל חנות מזכרות במדינה.
המוזיאון מספר את הסיפור בצורה ממש יפה וכולל מוצגים פיזיים, פסלים עשויים עבודת יד, אלמנטים של מציאות רבודה (AR), מסכי מגע ואפקטים קוליים שמחיים את הסיפורים דרך הטאבלט או האפליקציה. הוא מאפשר היכרות עם המיתולוגיה הנורדית, סוגי הטרולים והסביבות שלהם, ייצורי אגמים ופיורדים ואזורי משחק לילדים. אנחנו בילינו במוזיאון הנהדר 45 דקות. כרטיס עולה 250 קרונות (23 אירו). קישור.
מהמוזיאון יצאנו חזרה לכיוון הטיילת, ממול ניצבה ספינת המפרשים המרשימה Statraad Lehmkuhl משנת 1914, אחת מספינות המפרש הגדולות והוותיקות בעולם. היא משמשת עד היום כספינת אימונים של הצי המלכותי ובשנים 2021-2023 אף ערכה מסע סביב העולם להעלאת מודעות לשמירה על האוקיינוסים והקיימות הימית. יש לה שלושה תרנים עם 22 מפרשים ואורכה 98 מטרים.
משם המשכנו אל שוק הדגים, קנינו הבייתה נקניקים מבשר אייל (Moose), אייל הצפון (Reindeer) ולוויתן והתיישבנו באחת מהמסעדות הרבות בשוק לאכול את כריכי הדגים המפורסמים שלהם. התחלנו עם כריך משולש שכלל סלמון כבוש (Gravlax), שרימפס וסלמון מעושן (Smoked). הכריך היה יוצא מן הכלל ועלה 159 קרונות (14.5 אירו). הוא היה כל כך טעים שקנינו עוד אחד רק עם גרבלקס, מעט קטן יותר במחיר 139 קרונות (13 אירו). זו הייתה ארוחת צהרים חגיגה שיחד עם יין עלתה 409 קרונות (37 אירו).
היעד האחרון שלנו להיום הוא שכונת Nordnes השוכנת על חצי אי בשם זה ובה נמצאים הבתים הצבעוניים המפורסמים של ברגן. משוק הדגים צעדנו לאורך טיילת הים עד מסוף המעבורות, שם יש תצפית נהדרת על שכונת בריגן שנקראת במפה Bergen Harbor Viewpoint. התמונה נמצאת בכותרת הבלוג. בדיוק שם הכביש מתעקל שמאלה וממול ניצב המבנה הייחודי היפה של מוזיאון Buekorpsmuseet שנבנה בשנת 1562 והוא אחד ממבני האבן החילוניים העתיקים ביותר בברגן. מאחורי המבנה יוצא כלפי מעלה כביש עם עיקולים חדים ועצים יוצאי דופן שהזכיר לנו את רחוב Lombard המפורסם של סן פרנסיסקו.
בין המבנה המיוחד והכביש המפותל פנינו ימינה לרחוב Strangaten וטיילנו בו מעט עד הפנייה שמאלה לרחוב Holbergsallmenningen, שבסופו נמצאת הכיכר המרכזית Klosteret הנקראת על שם מנזר עתיק מהמאה ה-12 שהיה שם בעבר. את הכיכר חוצה רחוב Klostergaten בו אנחנו פונים שמאלה וממש בסמוך אנחנו מתחילים להבחין בבתים הצבעוניים, אותם הגענו לראות.
הרחוב המעניין ביותר בשכונה הוא למעשה סמטה שיוצאת משם דרומה ושמה Knøsesmauet. הסמטה יפיפייה ולאורכה שביל מרוצף אבנים לבנות קטנות, שורות של בתי עץ צבעוניים, המון אדניות פרחים בשלל צבעים ומידי פעם אלמנט נוסף שמעשיר את התמונה כמו פינת ישיבה קסומה, ספסל, מכונת תפירה ישנה או אופניים. כל כך יפה.
בשלב מסוים פנינו שמאלה ואז ימינה אל סמטה קטנה בשם Borgesmauet שלידה כיכר קטנה עם בתים בשלל צבעים שהייתה יפה במיוחד. שם למעשה גם מסתיים הסיור בשכונה ומשם נותרה הליכה של עוד כמה דקות עד לספינה, אליה שבנו בשעה 14:35.
אחרי ההגעה לספינה ישבנו קצת בבית הקפה ולאחר מכן הלכנו לאירוע של לקוחות ה-Concierge במנחת המסוקים שכלל תצפית יפה על היציאה מהנמל עם קוקטיילים ומתאבנים. מצידי הפיורד התנשאו מצוקים ועליהם כפרים קטנים עם בתים צבעוניים, גשר רכבים גדול חיבר את שני הצדדים ובאופק היו שתי אסדות גז גדולות, שמעט קלקלו את התמונה הפסטורלית אבל הזכירו לנו את אחד ממקורות ההכנסה המקומיים הגדולים והחשובים.
את ארוחת הערב אכלנו בחדר האוכל המרכזי כשלפתע פצחו כל המלצרים והטבחים בריקוד סוער לקול תשואות הקהל שנפנף במפיות הלבנות וזה היה מחזה שנע בין מביך למשעשע. את הערב חתמנו בהופעת הבידור בתאטרון עם זמרת ששרה את מיטב שירי הדיוות.
יום שבת 20/6/26
היום יש לנו יום שלם בים בדרכנו חזרה לאמסטרדם. אחרי ארוחת הבוקר הלכנו לשמוע הרצאה מעניינת של הקפטן נייג'ל על תולדות עולם הספנות ועד ניווט ספינות ענק. לאחר מכן חזרנו לחדר, סיגל השתרעה לה במרפסת מול הים האינסופי ואת ארוחת הצהריים אכלנו בבופה וגם שם פצחו אנשי הצוות בתהלוכת שירים וריקודים. אחרי האוכל ראינו מופע של ג'ייסון אוסטרובסקי שהציג את עצמו כגדול הזמרים האמריקאים של ימינו אבל באמת היה חביב עם שירה, ריקודים ואקרובטיקה. בין לבין פגשנו את הקפטן והצטלמתי איתו.
בערב הלכנו לאכול ארוחת טעימות בתשלום במסעדת Murano. הארוחה עלתה 202$ לשנינו כולל מיסים ושירות וכללה 5 מנות כשבכל מנה יש בחירה בין שתי אפשרויות. אני לא אכנס לתיאור המנות, אבל בשורה התחתונה זו הייתה ארוחה בינונית ונתנו לה ציון 7.5. עוד לפני ארוחת הערב קפצנו לחדר האוכל המרכזי לתת טיפ אישי למלצר שלנו ולאחר מכן נתנו טיפ אישי גם לעובד שסידר וניקה לנו את החדר מידי יום. עוד לפני ארזנו את המזוודות, הצמדנו להן את התגים שקיבלנו מהספינה והשארנו אותן במסדרון לאיסוף.
יום ראשון 21/6/26
זהו, הספינה עוגנת בנמל אמסטרדם והשיט נגמר. בשעה 08:35 ירדנו מהספינה (כל נוסע מקבל הודעה עם שעת הירידה שלו) אחרי שהמתנו כמה דקות בתור, איתרנו במהירות את המזוודה שלנו ויצאנו מהנמל עם Uber אל המלון שהזמנו במרכז העיר, אליו הגענו אחרי 10 דקות בשעה 09:15. כמובן שהחדרים עוד לא היו מוכנים, אפסנו את המזוודות ויצאנו לדרך. חשוב לציין שזה לא היה הביקור הראשון שלנו בעיר וכבר היינו בה כמה פעמים ולכן כל התכנון שלנו הוא לבקר במקומות שעוד לא היינו ולאו דווקא במקומות הראשונים בהם מבקרים בעיר.
עצרנו לביקור קצר בסופר מרקט Jumbo כדי לראות איזה שוקולד יש בנמצא והמשכנו בדרכנו אל היעד הראשון שלנו, מוזיאון בית הסירה (Houseboat Museum). זהו מוזיאון ייחודי קטן שנמצא בתוך בית סירה אמיתי המשמש למגורים ומספק למבקרים הצצה יוצאת דופן לאורח החיים המיוחד של תושבי אמסטרדם המתגוררים על תעלות המים של העיר. הכניסה עולה 9.5 אירו. קישור.
בתוך המוזיאון ראינו את המטבח, הכוכים עם המיטות, הסלון המרווח יחסית והשירותים הצרים. ראינו דגמים מיניאטוריים של סירות מגורים שונות, תמונות היסטוריות והסברים על התפתחות תרבות המגורים על המים בעיר ואפילו הצעות מכירה אמיתיות לבתי סירה. היה מעניין לקרוא את המידע על התעלות וללמוד כי המים בתעלה הם מיקס של מים מתוקים מנהר אמסטל עם מי ים, עומקם 2.5-3 מטרים ויש בהם בעיקר צלופחים, הרינג, סלמון, סרטני נהרות ועוד 75 זנים אחרים של דגים. מסתבר שכל שנה מוציאה העירייה מהמים כמות בלתי נתפסת של 11,000 זוגות אופניים. ביקרנו במוזיאון כ-20 דקות והיה מאוד מעניין. העובדה שמקבלים בכניסה מדריך קולי בעברית הופכת את הביקור לפשוט יותר.
משם הלכנו ברגל לא מעט למוזיאון ואן גוך רק כדי לגלות שנגמרו הכרטיסים להיום (מה שאפילו לא העלינו על דעתנו שיכול לקרות אבל שכחנו שיום ראשון עלול להיות בעייתי) אז קנינו כרטיסים למחר. משם המשכנו למוזיאון נוסף ושמו ואן לון (Museum Van Loon). זהו בית אחוזה מפואר ושמור משנת 1672 הממוקם בלב אזור התעלות, נקרא על שם המשפחה שרכשה את הבית בשנת 1884 ומעניק הצצה לאורח החיים היוקרתי של משפחות האצולה בעיר במהלך תור הזהב ההולנדי ואחריו. בביקור בבית ראינו את החדרים המפוארים עם הריהוט התקופתי, נברשות בדולח, שטיחי קיר יקרים, כלי פורצלן וכסף נדירים ואת גלריית הדיוקנאות של בני המשפחה שצוירה על ידי מיטב האמנים. מאחורי הבית שוכנת גינה בסגנון רומנטי קלאסי המהווה ריאה ירוקה ושקטה בלב העיר אבל אנחנו הסתפקנו בתצפית עליה מהחלון. הביקור בבית עלה 17.5 אירו, ארך 20 דקות והיה די משעמם ויקר. קישור.
משם המשכנו לשוטט לעבר היעד הבא, היה חם במיוחד ועצרנו בבית קפה לנוח ולשתות קפה קר. בהמשך חלפנו על פני שוק הפרחים (Bloemenmarkt) שאי אפשר לפספס באף ביקור בעיר. תוסס, צבעוני וריחני. אנחנו מצטיידים בזר טוליפים מעץ לקישוט ביתנו וממשיכים הלאה.
בדרכנו אנחנו חולפים על פני מלון De L'Europe ומנסים יחד עם השוער להיזכר בשמה של המסעדה עם שני כוכבי מישלן בה אכלנו לפני כמה שנים במלון ושינתה את שמה. בסוף הוא נזכר שקראו לה Bord'Eau. נתנו לה בזמנו ציון 9 וזכרנו אותה היטב. נוסטלגיה. לא רחוק משם נמצא היעד האחרון שלנו להיום, מוזיאון בית רמברנדט (Rembrandt). המוזיאון הזה מיוחד מכיוון שהוא מציג את חייו של הצייר ההולנדי המפורסם ממש בתוך הבית בו התגורר במאה ה-17 וזה לא מוזיאון תמונות קלאסי, אלא מוזיאון של סיפור חיים מרתק. כרטיס עלה 23.5 אירו לאדם. קישור.
רמברנדט רכש את הבית המפואר בשנת 1639 תמורת סכום עתק לאותה תקופה והתגורר כאן עם רעייתו ססקיה. בבית פעלה סדנת האמנות המשגשגת שלו ובו הוא יצר רבים מחפצי האמנות המפורסמים ביותר. המחיר הגבוה של הבית לצד סגנון חיים בזבזני ואובססיביות לאוסף יצירות אמנות יקר שהוא אסף מרחבי העולם הובילו את רמברנדט לפשיטת רגל בשנת 1656. כתוצאה מכך הוא נאלץ למכור את הבית ואת כל תכולתו ואוספיו האישיים במכירה פומבית.
בביקור בבית חזינו בחדרים המשוחזרים כגון המטבח, חדר המגורים, חדר השינה, הסטודיו הפרטי, הסטודיו בו לימד את תלמידיו והמוזיאון הפרטי שלו בו מוצגים פוחלצים של חיות, קונכיות נדירות, פסלים קלאסיים וכלי נשק עתיקים ששימשו אותו כמודלים לציוריו. בנוסף ראינו את אוסף התחריטים שלו והדגמות חיות של טכניקת ההדפס והתחריט המסורתית שבה השתמש והדגמות של הכנת צבעים מפיגמנטים טבעיים כפי שנעשה במאה ה-17. במדריך הקולי מוקדש זמן לא מועט לסיפור היחסים שלו עם אשתו ולרומן שניהל עם עוזרת הבית שלו. מאוד הפתיע אותנו שאין במוזיאון תמונה של היצירה הכי גדולה ומפורסמת שלו "משמר הלילה" משנת 1642 שמוצגת ב-Rijksmuseum בעיר.
בילינו במוזיאון המיוחד הזה קצת מעל שעה ונהנינו מאוד מהעובדה שיש מדריך קולי בעברית. זה תמיד נוח יותר ומאפשר לשמוע את ההסברים בסבלנות יותר גדולה. השעה כבר הייתה 14:30 והתחלנו לחזור חזרה לכיוון המלון. בדרך עברנו בשוק החדש (Nieuwmarkt), כיכר היסטורית שבה פועל שוק פתוח קטן ונמצא בה המבנה היפיפה המפורסם De Waag, שנבנה בשנת 1488 כחלק מחומת העיר ושעריה. לאחר שחומות העיר הורחבו השער הוסב במאה ה-17 לבית שקילה עירוני ולמשכן של גילדות מקצועיות.
משם המשכנו דרך רחוב החלונות האדומים (De Wallen), עצרנו לחלוק מנת צ'יפס כדי לא לפגוע חלילה בתאבון לארוחת ערב שמצפה לנו והגענו אל כיכר Dam. היום כאמור יום ראשון ועל רקע הארמון המלכותי של אמסטרדם אנחנו רואים מפגינים נגד ישראל ובסמוך מפגינים בעד. די מבאס לראות את היחס השלילי שאנחנו זוכים לו בעולם אבל זו המציאות שלנו. משם טיילנו במדרחוב Kalverstraat ובשעה 16:30 הגענו למלון שלנו שנמצא בסמוך לכיכר, נחנו מעט והתארגנו ליציאה לארוחת ערב.
בשעה 18:30 לקחנו Uber אל מסעדת Showw, אליה הגענו כעבור 20 דקות. המסעדה בעלת כוכב מישלן אחד ונמצאת בדרום העיר בסמוך לכביש הטבעת. היא מציעה ארוחת טעימות בת 5 מנות במחיר של 135 אירו לסועד. סיגל קראה עליה חוות דעת מעולות והגענו עם ציפיות גבוהות בהתאם. בכניסה מפתיע אותנו המארח ומציע לנו לשבת על דלפק האוכל במטבח ואנחנו לא מהססים, משיבים בחיוב ומנסים להבין במה זכינו. יש אפשרות להוסיף לארוחה מנה של לנגוסטין במחיר של 30 אירו, השף מאוד ממליץ ואנחנו החלטנו לקחת ארוחה אחת עם ואחת בלי וכך לטעום את המנה, כפי שאנחנו רגילים לעשות במקרים כאלה.
הארוחה נפתחת עם שלושה פתיחים מחוץ לתפריט, שאני מתקשה לזכור את התיאור שלהם, אבל הם היו מעולים בטעם ויפיפיים במראה, בעיקר שני הקונוסים שהוגשו עם זר פרחים והיו מרהיבים.
הארוחה נפתחת בסלט לובסטרים נהדר וצבעוני, לאחריו קיבלנו כיכר לחם עגולה וחמאה מוקצפת. למנה שנייה קיבלנו את גרסת השף למנת הרחוב היפנית אוקונומיאקי, שהייתה פרשנות יוצאת מן הכלל, לא דומה בכלל במראה, אבל מאוד מזכירה בטעם. לאחריה הגיעה כוכבת הארוחה (ולא היה פשוט לבחור כי כל מנה הייתה כוכב בפני עצמה), דג Red Mullet בקארי, שאת שאריות הרוטב שלו ניגבנו עם הלחם הנהדר. מנה מדהימה בצילחות מרהיב.
כעת הגיעה מנת הלנגוסטין בתוספת תשלום שהיה מצוין. מנת הבשר הייתה עשויה כבש ואם אנחנו זוכרים נכון זו הייתה הפעם הראשונה שאכלנו בשר כבש במסעדה עם כוכבי מישלן. רמת ההכנה שלו הייתה כל כך מדויקת שהוא היה יוצא מן הכלל (בסגנון טטאקי), לווה בארטישוק ובציר נהדר והיה נפלא.
כעת הגיע שלב הקינוח. זה התחיל עם הקינוח הרשמי ששילב גלידת יוגורט עם ציר פטל, קרם ווניל ונגיעת טיפות בזיליקום. לאחריו הפתיע אותנו השף עם מנה נוספת לתפריט של סופלה תותים. סופלה מאוד קשה להכנה בגלל שחייבים להוציא אותו ברגע הנכון, אחרת הוא יצנח או יגלוש. הסופלה הזה היה כל כך מדויק שהיה נראה שאת המנה הכינו עם סרגלי מדידה ופלס. לא הבנו האם זה הוגש כפינוק של השף ליושבי הבר או כמתנת יום הולדת שלי אבל סיגל ראתה שהוציאו את זה לעוד שני שולחנות במסעדה. מושלם. המלצר גם פינק אותי בחצי כוס יין נוספת לזו ששתיתי.
אם זה לא הספיק אז לסיום קיבלנו גלגל פטיפורים שהיה יפיפה ויוצא מן הכלל. זו הייתה ארוחה פנטסטית שארכה כשלוש וחצי שעות, עם שירות פנומנלי, צ'ופרים והצגה של צוות המטבח וחוויה מהגדולות שחווינו במסעדה עם כוכב מישלן אחד. הארוחה עלתה 354 אירו לפני שירות ונתנו לה ציון 10. קישור.
משם חזרנו עם Uber למלון.
יום שני 22/6/26
אמנם התחלנו אתמול את חגיגות היום הולדת שלי, אבל היום זה היום הרשמי ואני כבר ילד גדול בן 58. התחלנו את היום בארוחת בוקר במסעדת הפנקייקים המפורסמת The Pancake Bakery, אותה מאוד אהבנו בטיול הקודם ונמצאת במרחק כמה דקות הליכה מהמלון. היא נוסדה בשנת 1973 ומגישה תפריט גדול של פנקייקים מקומיים ובינלאומיים, מתוקים ומלוחים. בחרנו לנו שניים וזו הייתה ארוחת בוקר נפלאה במחיר של 47 אירו. לא זול, שווה כל אירו. קישור.
את מוזיאון ואן גוך הזמנו לשעה 12:30, כך שנותר לנו עוד זמן לטייל שוב במדרחוב Kalverstraat ולקנות כמה חולצות, גבינות ובושם ולעצור בסופר מרקט Albert Heijn שנמצא אחרי הארמון המלכותי ולהצטייד בכמות עצומה של שוקולד. לאחר מכן התחלנו לצעוד לכיוון המוזיאון.
מוזיאון ואן גוך (Van Gogh) נמצא מעט דרומית לרייקסמוזיאום, הוא מהמוזיאונים האהובים ביותר בעיר ומוקדש כמעט כולו לחייו ויצירתו של האמן ההולנדי המפורסם וינסנט ואן גוך (1853-1890). בכניסה לקחנו מדריך קולי שהתברר בהמשך כחסר ערך עם הרבה חפירות כשיש הסברים מספקים על הקירות. המוזיאון מחזיק באוסף הגדול ביותר בעולם של יצירות ואן גוך הכולל למעלה מ-200 ציורים, מאות רישומים ומאות מכתבים אישיים (במיוחד התכתבויות מרתקות בין וינסנט לאחיו הצעיר והתומך תיאו).
במוזיאון יש שני אגפים. באגף המרכזי יש תערוכה קבועה המוצגת בסדר כרונולוגי המלווה את התפתחותו של ואן גוך כאמן, מתחילת דרכו הקודרת בהולנד, דרך תקופת פריז והשפעת האימפרסיוניזם ועד לשנות השיא הדרמטיות והצבעוניות ב-Arles בדרום צרפת וסוף חייו ב-Auvers Sur Oise בפאתי פריז.
הקשר בין וינסנט לאחיו הצעיר תיאו הוא מהידועים בהיסטוריה של האמנות. תיאו, שהיה סוחר אמנות מצליח בפריז, מימן את וינסנט לאורך כמעט כל חייו הבוגרים, סיפק לו חומרי ציור, שילם את שכר הדירה שלו ועודד אותו להמשיך ליצור גם כשאף אחד אחר לא האמין בו. לאחר מותו של וינסנט ביולי 1890 תיאו שקע בדיכאון כבד, מצבו הבריאותי התדרדר והוא נפטר כשישה חודשים לאחר מכן. הם קבורים זה לצד זה בצרפת. יתרה מזאת, גיסתו יוהנה, אשתו של תיאו, היא זו שלקחה על עצמה את המשימה ההיסטורית לקדם את יצירותיו של וינסנט והביאה להכרה הבינלאומית הגדולה שלו לאחר מותו.
סגנונו של ואן גוך השתנה בצורה דרמטית לאורך כעשור בלבד של יצירה (שבו יצר כ-2,100 יצירות אמנות). בתקופה ההולנדית שלו בתחילת דרכו (1880-1886) השתמש בצבעים כהים, אדמתיים וקודרים והתמקד בתיאור חיי העבודה הקשים של איכרים וכפריים. לאחר שעבר לפריז ונחשף לאימפרסיוניסטים, הציור שלו עבר מהפכה והמשטחים והדמויות הציפו צבעים עזים, בוהקים וניגודיים. הוא נהג להניח שכבות צבע עבות מאוד ישירות מהשפופרת או באמצעות סכין ציור כך שהציור קיבל נפח ותלת-ממד. הציור שלו לא היה טכני כי אם הבעה רגשית באמצעות קווים גליים, ספירליים ונמרצים ששיקפו את הסערה הפנימית שלו והאנרגיה שחווה בטבע.
הביקור במוזיאון היה מעניין מאוד ובילינו בו כמעט שעתיים. כרטיס עלה 25 אירו. קישור. בדרך חזרה לכיוון מרכז העיר עצרנו שוב למנוחה ושתייה בדיוק באותו מקום שעצרנו אתמול. לאחר מכן המשכנו לטייל ברחוב הראשי Damrak ובמדרחוב המקביל אליו Nieuwendijk ובשעה 17:00 הגענו למלון למנוחה והתארגנות למסעדה, אליה יצאנו עם Uber בשעה 18:35. המסעדה נמצאת בלב הטבע בפארק Frankendael.
מסעדת De Kas היא מסעדה מאוד מיוחדת, שחרטה על דגלה את קונספט ה-Farm to Table עוד בשנת 2001 והייתה מהחלוצות בעולם בתחום זה. זו מסעדה אורגנית שפירוש שמה "החממה" ובחממה הצמודה אליה הם מגדלים כמעט את כל הירקות והעשבים שמוגשים בה. למסעדה יש כוכב מישלן אחד.
אחרי שהתיישבנו בתוך החממה קיבלנו את התפריט הכולל ארוחת טעימות בת 5 מנות במחיר זול למדי של 86 אירו או ארוחה בת 6 מנות במחיר של 95 אירו. ההבדל בין שתי הארוחות היה קינוח אחד או שניים ולכן בחרנו בארוחה הזולה יותר ולקחנו לכל אחד קינוח אחר. בתפריט היו עוד מספר אפשרויות לתוספות, מהן בחרנו לקחת אויסטר טרטר בקר ב-7.5 אירו ומנת פרחי זוקיני במילוי לנגוסטין ברוטב קוקוס תמורת 15 אירו נוספים. עם התפריט קיבלנו פתיח קרקר טפיוקה עם מטבל תרד, סלרי וביצים נהדר.
האויסטר עם הטרטר ופרחי הזוקיני היו נהדרים ואחריהם קיבלנו ציר מעניין של סלרי עם פירות יער ומנת לחם נהדר עם חמאה מוקצפת. המנה הראשונה הייתה דג המאצ'י עם אפונה, בצל ועשבי תיבול מהים. המנה השנייה הייתה מעט מוזרה והיה קשה לזהות את הטעמים, אך היו בה אספרגוס לבן, תותים, לואיזה ואיזה שהוא סוג של רכיכה שבתפריט נקראה אויסטר אבל לא נראתה ככה.
המנה השלישית הייתה טובה מאוד והורכבה מבריוש, עשב תיבול שנקרא בעברית כרפס ההרים, פטריות שנטרל נהדרות ואגוזי לוז. המנה הרביעית והאחרונה לפני הקינוח הייתה מנת עוף (שזה די חריג במסעדה עם כוכבי מישלן) שהתגלתה כרצועות שניצל בציר סמיך עם המון עשבי תיבול ופטריית באטרסקוטש, שאין לה שם בעברית והיא נקראת ככה כי כשהיא מיובשת היא מפיצה ניחוח מתוק שמזכיר סוכריית חמאה. מנה מוזרה למדי.
כעת הגיע שלב הקינוחים ואפשר היה לבחור בין קינוח מתוק לקינוח מלוח ואנחנו כמובן בחרנו לקחת אחד מכל סוג ולחלוק. הקינוח המלוח היה די מיוחד, אולי מיוחד מידי וקשה לעיכול. הוא הורכב מגבינת עזים, רוברב ואורוגולה. הקינוח המתוק היה מיוחד אף הוא, אבל לפחות מתוק והיה עשוי פטל, פול, שיבולת שועל ופרחי סמבוק. כנראה שקינוחים הם לא הצד החזק של המסעדה. הארוחה נמשכה כמעט שעתיים וחצי, עלתה 245 אירו בלבד ונתנו לה ציון 8. קישור. משם חזרנו עם Uber למלון.
יום שלישי 23/6/26
בשעה 08:45 יצאנו עם Uber לשדה התעופה, אליו הגענו אחרי חצי שעה בדיוק. תור ארוך כבר השתרך לפני הכניסה למתחם אל על וגם לאחר מכן בביקורת דרכונים. את ההמתנה לטיסה בילינו בנעימים בטרקלין שמשרת את נוסעי אל על, יצאנו לדרכנו באיחור של חצי שעה ונחתנו בנתב"ג בשעה 17:50.
סיכום ועלויות
שיט הוא דרך קלה לחוות את נורווגיה בקטנה. זה לא דומה ולא מחליף טיול יבשתי ברחבי המדינה העצומה, אבל מתאים מאוד למי שרוצה לראות מה זה פיורדים בקלות רבה ולשלב את זה עם אטרקציות מקומיות. השילוב של כפרים, תצפיות, פיורדים, קרחונים ועיר גדולה היה שילוב מצוין שאפשר לנו מגוון גדול של חוויות בזמן קצר. האנייה הייתה טובה, אך לא מצוינת. השירות בה היה יוצא מן הכלל וכולם מאוד השתדלו לעזור, אך תכנית הבידור הייתה בינונית ורמת האוכל עוד פחות, הן בחדרי האוכל של האנייה והן במסעדות נושא בתשלום נוסף. העלייה והירידה מהאנייה בכל נמל התבצעה ביעילות מדהימה, חבילת השתייה החינמית תרמה מאוד לחוויה והאינטרנט היה טוב. אמסטרדם הייתה כיפית כמו תמיד והייתה סיום נהדר לקרוז.
עלויות (קרוז וטיסות בלבד ללא אמסטרדם): טיסות 1184 דולר, שיט 4457 דולר, תחבורה (מוניות) 174 דולר, אוכל 629 דולר, אטרקציות 622 דולר, ביטוח 24 דולר, שונות (אינטרנט וטיפים) 150 דולר. סה"כ: 7241 דולר.
