על העיירה בורמיו

בורמיו (Bormio), עיירה עתיקה ויפה, המארחת אליפויות סקי שונות, כולה נסערת ונרגשת בימים של אליפויות כאלה, בהן כמה מאיות השניה לעיתים, עושות את כל ההבדל. לעומת זאת, בימים שאין אליפויות סקי, בורמיו נוקטת גישה שונה לחיים, גישה רגועה יותר. רחובותיה של בורמיו בימים כאלה, נשארים שקטים עד שעות הבוקר המאוחרות.

 בורמיו נמצאת לא רחוק מהאלפים השוויצרים והשכנים האוסטרים, אך בנפשה היא רחוקה משכניה הצפוניים. אילמלא צוקי האבן והקרחונים המכוסים, ניתן היה בקלות לשייכה לחבל אומבריה ולא ל - Alta Valtellina - עמק הנמצא כמה קילומטרים מהאלפים.

 חברה שלי ואני הגענו לבורמיו בחורף, אחרי נסיעה משוויץ. את הדרך עשינו מציריך, עברנו את סן מוריץ ואת ה - Bernina Pass וניתקלנו מייד בהבדלי התרבות. דבר ראשון שהבחנו בבורמיו הוא עצם היותה יותר ים תיכונית (מבחינה ארכיטקטונית) מאשר אלפינית. לא היו בקתות כפריות במרכז העיר. בעיר העתיקה הרחובות מרוצפים אבנים והמעברים הצרים מכוסים בציורי קיר.

בערב, הצטרפנו ל - Passeggiata. זהו סיור ערב, מעין פולחן של העיירות באיטליה. ההליכה עד מרכז העיירה היתה צפופה, קולות ג`ז נשמעו מהרמקולים שברחובות העיירה וריכחו את קולות הדיבורים של המוני האנשים על התוכניות לקראת השנה החדשה.

 סקי זה לא דבר ש"מדבר" לכולם. זה לא נמצא בנפשו של כל אחד. בורמיו מתאימה עצמה גם לאנשים כאלה. היא נחשבת בנוסף להיותה עיירת סקי, לעיירת ספא טובה. זהו מקום עתיק והרומאים הגיעו לכאן, כדי להתרחץ במעיינותיה הטרמיים. שרידי המרחצאות והחמאם הרומאי שופצו ומשומרים על ידי מלון הספא האלגנטי Bagni Vecchi, הנמצא על גבעה מחוץ לעיירה. כמה מלונות נוספים, הקרובים יותר לעיירה מחזיקים מתקני ספא משל עצמם ובנוסף, יש קומפלקס גדול של מרחצאות בעיירה.

השילוב של סקי מאתגר, אפרה-סקי מרגיע ועיירה איטלקית אותנטית עתיקה הוא שילוב שקשה להתנגד לו. בדרך כלל, כשאני עושה סקי, אני אוהב להתעורר בשעת הזריחה, לבדוק את תנאי מזג האויר ואת מצב השלג ולהתחיל לגלוש מוקדם. חברתי ואני דבקנו בתוכנית הזו בבוקר היום הראשון, אך זה נעשה קשה יותר ויותר ככל שהשבוע התקדם.

 אפילו בבוקר היום הראשון, מצאנו הרבה דברים שיסיחו את דעתינו מהשלג הטרי, בדרכינו מבורמיו למעליות ל - Cima Bianca. מחות למלון שלנו - סן ויטאל, נמצאת הכנסיה סן ויטאל מהמאה ה - 12. המגדל נטוי במקצת והטיח מתפורר מן הקירות ומגלה עיטורי קיר ישנים. הצצנו את תוך המבנה היפה בפשטותו.

 בכיכר הראשית המרוצפת אבן, ששמה Piazza del Kuerc או ידועה גם בשם Piazza Cavour, עלתה השמש וכיסתה את חזיתות הבניינים באור ראשון. זוג מגדלים, אחד מן המאה ה-12 - Torre degli Alberti והשני מהמאה ה-15 - Torre Civica עמדו להם קצת מחוץ לכיכר. פנינו לעבר גשר אבן עתיק, הנמצא מעל Torrente Frodolfo, העובר במרכז העיירה ולוקח אותנו לעבר סימטאות צרות. לאחר מכן הגענו לאיזור, המתחיל להיראות יותר אלפיני וקשור לסקי. מיהרנו לגונדולה לבורמיו 2000 ולאחר מכן ל- Cima Bianca.

לתחילת הכתבה

גולשים בבורמיו

על אף קיומה של אליפות העולם בסקי בבורמיו ושידרוג השירותים במקום, עדיין נשארו בבורמיו מעליות איטיות מהמקובל. יש בזה יתרונות, כמו העובדה שהגולשים מתקבצים בבורמיות 2000 (2000 מתייחס לגובה המקום), בעוד המסלולים נשארים פחות צפופים מאשר באתרי סקי אחרים. החלק העליון של Cima Bianca היה ערפילי, אך כשהיינו בדרכינו למטה, השמש הים תיכונית החזקה הגיחה בידיוק בזמן. ה - Cima Bianca היא פסגה בודדת, ממנה יש מעט מסלולים צרים. המסלולים הללו ארוכים, עם סיבובים ומדרונות מעניינים.

השלג היה טוב וגלשנו כל הדרך למטה, עד בורמיו - דרך מרשימה של 1830 מטרים. למזלנו, מצאנו מקום טוב לאכול את ארוחת הצהריים ב - Chalet Dei Rododendri. השירות היה מעט פרוע ולא מסודר אך האוכל (אוסובוקו, עגל בגריל) היה טעים מאוד. ארוחת הצהריים חיזקה אותנו ונתנה לנו כוח להמשך הירידה מטה. השלג נעשה רך יותר ככל שהתקרבנו לקו העצים והנוף הפנורמי ההררי הרחב השתנה לנוף אינטימי יותר מעל הגגות וראשי המגדלים של בורמיו.

 ניתן לכסות את רוב המסלולים ב - Cima Bianca בכמה ימים ספורים, אך יש מגוון דברים שגולשי סקי או סנובורד יכולים לעשות בבורמיו. הר נוסף נמצא במרחק של כמה דקות נסיעה מהעיירה ב - Valdidentro ויש עוד 2 איזורי גלישה -האחד הוא סנטה קתרינה (Santa Caterina) והשני - ליוינגו (Livigno), גם הם במרחק מועט מבורמיו. אפילו לסן מוריץ (St. Moritz) ניתן להגיע בכמה שעות.

לתחילת הכתבה

נוסעים לסנטה קתרינה

אחרי יומיים ב - Cima Bianca נסענו לסנטה קתרינה. מקום משפחתי-אוריינטלי, הממוקם בעמק תלול וצדדי, הנמצא כ - 20 דקות מבורמיו, בפארק הלאומי Stelvio. יש תוכניות גדולות לפתח את המקום בעונות הקרובות והן כוללות הוספת גונדולה חדשה, שתביא את הגולשים עד הפסגה במהירות ופתיחת מרחבים חדשים לגולשים. לעת עתה לפחות, זהו מקום מיושן, עם T-Bars לרוב, וללא הרבה Chair-Lifts. סנטה קתרינה הוא הר מוצל וקר, כך שהשלג נשאר טוב ויש פה אפילו מעט יותר תיירים מאשר בבורמיו.

אחרי 3 ימי סקי רציניים, הגיע הזמן להרפות קצת את השרירים. אחרי שחזרנו מסנטה קתרינה הלכנו ל - Bagni Vecchi - מרחצאות עתיקות הבנויות בצוק מחוץ לבורמיו. כדי להכנס לחמאם הרומאי נדרש לעשות הזמנה מיוחדת. הלכנו למרחצאות שנבנו מאוחר יותר במאה ה-19 והצטרפנו להרבה צעירים איטלקים שהצטופפו בחדר הלבשה, המתאים גם לגברים וגם לנשים (יש תאים אישיים), החלפנו לבגדי ים ונכנסנו לחלוקי הרחצה שניתנו לנו. במשך שעתיים נכנסנו למים ונרגענו במקומות המנוחה והיה תענוג.

 השיא היתה הבריכה הפתוחה באויר, הנמצאת מעל ואדי, והמים נופלים היישר אליה מההרים ליד. "היה נפלא"? שאלה אותנו האישה בקבלה, בזמן שהחזרנו את חלוקי הרחצה שעתיים מאוחר יותר. אכן כן. סוף סוף באמת נרגענו.

לתחילת הכתבה

תחבורה לבורמיו ולינה בעיירה

בורמיו נמצאת ב - Alta Valtellina, עמק ארוך ורחב, הנמצא במרכז האלפים האיטלקים הנפרשים מאיזור אגם קומו (Como) עד הגבול השוויצרי. במכונית לוקח להגיע ממילאנו 3 שעות בערך. רכבות גם כן נוסעות ממילאנו לטורינו וחברת Autobus Perego היא חברת אוטובוסים המגיעה לבורמיו גם כן. רוב המלונות נמצאים מחוץ לבורמיו העתיקה ומיועדים לגולשי סקי, אך חסר בהם הקסם של העיירה. Hotel San Vitale הוא אופציה טובה למטיילים עם תקציב בינוני. 29 החדרים מעט חשוכים, אך רחבים והמיקום והמיקום נוח ואטרקטיבי.

Hotel Posta, הנמצא לאורך ויה רומא, הוא מלון מפואר יותר. יש למלון ספא משלו וחדר כושר. 60 החדרים כוללים ריהוט מודרני, אך ישנם איזורים במלון, שנותנים תחושת מיושנת במקצת, אולי בגלל התקרה עם הקשתות או הריהוט העתיק.

לתחילת הכתבה

הכתבה תורגמה מאתר הניו יורק טיימס

יעדי הכתבה