רקע
למרות שהאינדיאנים איכלסו את איזור ניו אורלינס לפני עשרת אלפים שנה ומעלה, רק מעט שרידים נותרו מתרבותם המרתקת. בזמן שהצרפתים ייסדו את ניו אורלינס בשנת 1718, התפזרו השבטים האינדיאנים באזור פלורידה, צפונית לאגם Pontchartrain . המתיישבים הלבנים הראשונים באזור הגיעו מקנדה, צרפת וגרמניה. כלכלת האזור התבססה על מטעי סוכר עצומים, ומתוך הרצון להשיג כוח עבודה שלא יהיה זול אלא יהיה חינם, החלה להתפתח תופעת העבדות. מאפריקה נחטפו מאות אלפי גברים ונשים, והועמסו על ספינות מחניקות במסעם למולדתם החדשה- אמריקה. משמעותה של מולדת חדשה זו היתה חיי עבדות, עוני מחפיר ואלימות, וכמובן חוסר זכויות מוחלט.
בשנת 1850 היתה ניו אורלינס המרכז הדרומי הגדול ביותר לסחר עבדים. בשנת 1860, כשלינקולן נבחר לנשיאות, פרשו מדינות העבדות הדרומיות מהאיחוד (לואיזיאנה פרשה מהאיחוד למרות שניו אורלינס עצמה הצביעה נגד מהלך כזה) ולמעשה הכריזו בכך על מלחמת האזרחים העקובה מדם. הצפון והדרום שחטו זה את זה באופן הדדי, עד שבשנת 1868 הבטיחה החוקה של לואיזיאנה שוויון זכויות וזכות הצבעה גם לגברים אפרו אמריקאים (הנשים ייאלצו להמתין עד שהאנושות תתקדם עוד קצת..).
ההטבות הללו וביטול העבדות היו עד שנות השישים- שבעים בעיקר חוקים שהיו כתובים על הנייר, אך לא בוצעו הלכה למעשה. האוכלוסיה האפרו אמריקאית נשארה מדוכאת, מוזנחת ובשולי החברה, ומחוסר ברירה נשארו רבים לעבוד את אחוזות "אדוניהם" לשעבר. בשנות העשרים החלה הפריחה המוסיקלית האדירה שהולידה את רוברט ג`ונסון, מאדי ווטרס, האולין וולף וכל אבות הבלוז והג`אז. מימיה המוקדמים של העבדות נהגו האנשים להתכנס מדי יום ראשון בכיכר קונגו Congo על מנת לרקוד ולשיר במקצבים אפריקאיים- המקום היחיד בדרום שבו היה מותר להם לעשות את זה. ממקצבים אלה צמח הג`אז, והשאר הוא היסטוריה.
בשנות השישים, עם מהומות הסטודנטים, הפנתרים השחורים והתסיסה החברתית הגדולה שידעו כל חלקיה כמעט של ארצות הברית, השתנו מספר חוקים נוספים, והמצב השתפר. גם כלכלתה של העיר, שהידרדרה בעשורים האחרונים, חוזרת ומתאזנת בשנים האחרונות עקב גידול גדול בכמויות התיירים המגיעות אליה. למרות זאת, יש הטוענים שאפילו כיום שמץ מניוונה המפואר של ניו אורלינס ומשהו מעברה הקשה עדיין תלוי באוויר...
אטרקציות בעיר
פסטיבל הג`אז המתקיים בעיר מדי חודש אפריל נחשב לאחד הטובים בעולם, וזו חוויה בלתי נשכחת לקחת בו חלק. האווירה מיוחדת ואיכות המופעים בנתה לעצמה מוניטין שקשה להתחרות בו.
בביקור בעיר אל תחמיצו את הרובע הצרפתי- הנקודה מרכזית חשובה גם בעבר. הבתים ברובע הם הבתים הטיפוסיים לסגנונה הדרומי המיוחד של ניו אורלינס. למרבית ההפתעה, למרות שמו של הרובע נבנו רוב בתיו בהשפעה ספרדית. רחוב Bourbon מכיל אינספור מועדוני ומופעי סקס, ברים, דיסקוטקים ופאבים שוקקים. בשעות היום תוכלו לבלות ברובע באינספור בתי קפה וחנויות- הכל מאוד צבעוני ושוקק. הרחוב הראשי של הרובע- Royal Street כולל בניינים מרהיבים ובנייה מקושתת מקסימה. כיכר Jackson היא הכיכר החשובה ביותר של הרובע, וממנה נוח לצאת לסיבובים באיזור. בכיכר תוכלו להינות ממוסיקאים ומאומני רחוב, ממגידות עתידות ופנטומימאים. שני מוזיאונים חשובים הם ה- Cabildo וה- Presbytere. מוזיאון נוסף מעניין הוא ה- Mardi Gras Museum, המספר את ההיסטוריה של העיר.
אזור הגנים ההיסטורי אף הוא מקום שאין לפספס. הבתים ההיסטוריים של האיזור מנקדים את הגנים היפים- אידיאלי לטיולי אופניים. הגנים הזאולוגיים של Audubon הם אחד מאוספי הטבע העשירים והאקזוטיים של המדינה. מקדש ה- Voodoo Spirit הוקם בשל חוסר מקום קבורה לעבדים, שהואשמו בשיטוט אינסופי של נפשם לאחר המוות...טקסים ואמונות שונות ניקשרו בנושא זה, והמקדש שימש מקום לחלק מהן. מוזיאון הוודו ההיסטורי הוא למעשה חנות אחת גדולה בה תוכלו להשיג כל דבר הקשור בעולם הרוחות והמתים. ה- Aquarium of the Americas הוא המקום בו תוכלו לראות בעלי חיים טרופיים מרתקים על רקע תפאורת ג`ונגל מסעירה.
