מה זה פריסטייל (Freestyle) סקי?

או יותר נכון לשאול לפני זה, מה זה בעצם "פריסטייל"? המילה פריסטייל או בעברית רהוטה- סגנון חופשי, מתייחסת בדיוק למשמעותה המילולית-; חופש הסגנון. הדגש בעולם הפריסטייל הוא בחופש המוחלט של הספורטאי (או כל אדם בכלל) לבטא את עצמו בכל דרך שהוא בוחר דרך הספורט, בלי חוקים או מחויביות לסגנון מסויים. אמנם המילה פריסטייל מתנגשת במעט עם המושג "תחרות", אך בשנים האחרונות אנו עדים להשתלבות מקצי פריסטייל בתחרויות שונות, החל מפריסבי ועד למובן מאליו-; גלישה, סקייטבורד, סקי וענפי האקסטרים בכלל שמהותם היא ה"פריסטייל".

 המושג פריסטייל סקי, מיוחס כיום לכמה ענפים שונים ומשונים שחלקם אכן מתאים להגדרה וחלקם פחות. דבר ראשון, אני רוצה להבהיר- פריסטייל ופרי-רייד (freeride) הם שני דברים שונים מבחינת הגדרה. הפרי-רייד מיוחס לגלישה בהרים בתוליים, ללא מסלולים, לרוב הגולשים נדרשים לעלות לפסגת ההר ברגל או במסוק ולרדת את ההר תוך כדי קפיצה מצוקים קטנים, בין עצים ובין סלעים. גלישת הפריסטייל מדגישה יותר את האקרובטיקה, קפיצות והשליטה הטכנית במגלשיים ובגוף.

קצת רקע:
על ענף הסקי עצמו אפשר לכתוב תזה שלמה. מאז שהמין האנושי התיישב במקומות מושלגים יש עדויות לשימוש במגלשיים כאמצעי תחבורה. העדויות הראשונות מגיעות מסקנדינביה מלפני 4000 שנה. ההתפתחות העיקרית מאז ועד כלפני 200 שנה הייתה בעיקר בשל התועלת הצבאית של הניידות בשלג.

במאה ה-19 אנשים התחילו לגלות את הכיף שבעניין והתחיל עידן הסקי כמו שאנו מכירים אותו. הציוד השתפר, טכניקות פותחו וחוץ מתקופות שפל בזמן מלחמות העולם, הספורט והתעשייה סביב הספורט התפתחו בצורה מהירה. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הספורט קפץ מדרגה כשפותחו חומרים חדשים שאיפשרו ליצור ציוד משופר וביגוד מתאים מחומרים קלים (סיבי פחם, טיטניום וכד`). באותו זמן הופיעו טכניקות, שאיפשרו סוגי גלישה שונים כגון המונו-סקי (מגלש דומה לסנובורד כשהרגליים צמודות ומכוונות לחרטום המגלש), מיני-סקי (או ביג-פוט, מגלשי סקי קצרים ביותר), אופנועי שלג וכד`.

בשנים אלו התפתח גם כל עניין הקפיצות למיניהן, אך ככל ספורט רדיקאלי, העוסקים בו היו בעיקר צעירים חסרי מנוח שלא קיבלו יותר מידי הערכה בתחילת הדרך. עניין זה השתנה די מהר כשגולשי הפריסטייל ביצעו גלישות ראווה בתחרויות שונות עד שב-1992 ענף ה-Moguls (ראה בהמשך) נכנס כענף אולימפי.

 כיום, גולשי הסקי, הסנובורד, סקייטבורד והגלישה כנראה התערבבו לגמרי ביניהם. אפשר לראות גולשי סקי מבצעים תרגילי סנובורד (גלישה בחצי צינור למשל), גולשי סנובורד מבצעים תרגילי סקייטבורד (מחליקים על מעקות במקומות שבהם אין בכלל שלג...). בקיצור, עירבוביה שלמה. חוסר ההגבלה הזו היא המאפיין האמיתי של הפריסטייל. רואים כי מגמה זו תביא את ענף הפריסטייל סקי לרמות שמעולם לא נראו. כל יום קם גולש יותר מטורף מהשני שמביא תרגילים לא הגיוניים וקשים בצורה לא תיאמן.

אז על מה מדובר ?
 נתחיל עם הענפים הוותיקים יותר:
Aerials
 ענף זה הוא המטורף והמפחיד מכולם. מדובר במקפצה וורטיקלית ענקית (בצורת רבע עיגול), מדובר בגולשי סקי המגיעים למקפצה במהירות של 60 קמ"ש בממוצע ועולים ולגובה של 15 מטר לאוויר ומדובר בביצוע סלטות כפולות, משולשות, ברגים, סיבובים ולפעמים כל אלו בקפיצה אחת !!! לראות קפיצות כאלו LIVE זה אחד הדברים המדהימים ביותר. קפיצות אלו נחשבות לקשות ביותר מבחינה טכנית ולמסוכנות ביותר. כדי לנחות בשלום מכל קפיצה, צריך שעות על גבי שעות של אימונים בטרמפולינות, קפיצות לבריכה, קפיצות לארגזי ספוגים ורק לאחר מכן תוך כדי ריכוז מוחלט, הגולשים מתחילים לקפוץ במקפצות האמיתיות.

Acro
 יש כאלו שיראו את גולשי ה"אקרובטיקה" ומיד יצחקו (לעצמם, כי זה לא יפה לצחוק למישהו בפנים) בגלל הדמיון הרב להחלקה אומנותית על קרח והקונטרסט הרב בין הקפיצות והטירוף של הענפים המפורטים לעיל לעומת האופי הריקודי של ענף זה. אך נא לא לזלזל, מדובר פה באומנות לכל דבר. זהו שיא הביטוי העצמי תוך כדי "ריקוד" וביצוע תרגילים על שטח שטוח. הגולשים מבצעים סלטות במקום (תוך כדי עזרה במקלות הסקי), סיבובים חדים ועמידה בפוזות מוזרות לפי קצב המוסיקה.

Moguls

כל גולשי הסקי והסנובורד מכירים את המדרונות באתרי סקי שלאחר כמה ימים ללא שלג וחרישה אין סופית של גולשי סקי בסלאלומים חדים מקבלים צורה של תבנית ביצים עם "גבעות" צפופות. גלישה במדרון כזה הוא אתגר טכני לכל גולש סקי ומשימה בלתי אפשרית לגולשי סנובורד. בתחרויות ואולימפידות מתחרים בענף זה על ידי ירידה מהירה בין ה"ביצים" וביצוע 2 קפיצות תוך כדי הירידה. בקפיצות אפשר לבצע כל תרגיל שעולה על הדעת והניקוד ניתן לפי השליטה במדרון, המהירות והקפיצות עצמן. בתחרויות מתקיימים גם מקצי Dual-Moguls בהם יש 2 גולשים שיורדים ב2 מסלולים סמוכים בקרב "ראש בראש". הגולשים דוחפים אחד את השני והצופים בתחרות עדים לקפיצות מרשימות או התרסקויות מטורפות.

Ski-Cross

ענף זה דומה יותר ל-Down-Hill מאשר לפריסטייל, אך עדיין יש פה ושם איזה קפיצות ענק בשביל להכניס קצת עניין לכן הכללתי זאת בכתבה. מדובר ב4 (או יותר) גולשים שיורדים מדרון מפותל ומנצח מי שמגיע ראשון. נשמע משעמם קצת, לא? באמצע הסלאלום ממוקמות קפיצות גדולות המדללות את מספר המתחרים במהרה על ידי ריסוקם אחד על השני או סתם על עמוד תאורה תמים. באחת התחרויות בהן צפיתי, גולש ביש-מזל קפץ יש לתוך דגל ענק שהתנוסס לתומו, לקח את הדגל איתו והמשיך לגלוש חצי מדרון מכוסה בדגל בלי לראות ממטר (עד שנתקע בעמוד אחר) -; ענף נחמד לכל מי שאוהב לשמוח לאיד.

Big Air או Table Top

תמצאו מקפצה טובה ותסתערו עליה! זה הרעיון מאחורי קפיצות אלו. הפעם מדובר בקפיצות פחות וורטיקליות ויותר אופקיות. הגולשים מנסים להגיע לכמה שיותר זמן אוויר תוך כדי ביצוע סיבובים שטוחים, תפיסות למיניהם של המגלשים, סלטות מתונות אך גדולות, סיבובים של 180 מעלות, הכל הולך. קפיצות אלו מזכירות את קפיצות הסנובורד.

Half Pipe

כולם כבר מכירים את חצי הצינור מהסנובורד. מדובר בדיוק באותו הדבר, קפיצה אחרי קפיצה לאורך חצי צינור של 100 מטר, סיבובים, מיסטי פליפ ונחיתות לאחור. תחום זה נכנס לעולם הסקי רק לאחרונה, לאחר שגולשי הסנובורד בנו חצאי צינור כמו שהכירו מעולם הסקייטבורד, גולשי הסקי נדלקו על העניין ונכנסו אליהם עם כל מה שהם יודעים.

Street

מעבר לכל הענפים המוגדרים לעיל, ישנם עוד כמה טרופים השולטים בעולם הפרי סטייל, האנלוגיה המתאימה היא נסיעת Street בסקייבורד. אין גבולות, על כל מעקה, גג או פח אשפה ניתן לאלתר איזה ביצוע משוגע. הגולשים כיום מסוגלים להחליק על מעקות במקומות שבקושי יש שלג, לגלוש על גגות של בתים (ולקפוץ מהגג לחניה שלמטה...). הטירוף שולט, והגבול לא נראה באופק!

לתחילת הכתבה

תחרויות

כמו בהרבה ענפי ספורט, התחרויות בפריסטייל-סקי מתקיימות בכמה רמות: אולימפיאדת חורף, גביע עולמי, אליפות עולם, אליפות אירופה ותחרויות ארציות ומקומיות למיניהם. באולימפיאדה הופיעו גולשי פריסטייל בפעם הראשונה בגלישת ראווה באולימפיאדת קאלגרי (קנדה) ב-1988. ענף ה-Moguls היה הראשון שהפך לענף עם מדליות ב-1992 (באלברטוויל), וה-Aerials נכנס כענף אולימפי באוליפיאדת לילהאמר (נורבגיה) ב-1994. הענפים העיקריים באולימפיאדה כיום הם ה-Moguls ו-Aerials.

לגביע העולמי והאליפות העולמית (המתקיימת אחת לשנתיים) מגיעים הגולשים המצטיינים מכל המדינות, לכל מדינה מותר לשלוח עד 4 מתחרים המקבלים ניקוד עבור כל ענף (מתקיימים מקצים כמעט בכל ענף). המתחרה עם הניקוד הכולל הגבוה מוכתר באלוף עולם.

NorAm-; היא תחרות המתקיימת בארצות הברית אחת לשנה, לתחרות זו מגיעים בעיקר גולשים אמריקאים וקנדים, אך גם כן יפנים אוסטרים וכד`. התחרות מהווה מעין מוקדמות לתחרות העולמית ובה מתגלים כשרונות חדשים.

אליפות אירופה היא באותה קטגוריה כמו ה-NorAm אך בעיקר לגולשים אירופאים. ממנה ממשיכים הטובים לאליפות העולם.

התחרויות המקומיות מתקיימות בתדירות גבוהה יותר במקומות רבים. אלה התחרויות בעלות האופי האקסטרימי יותר. לרוב, הן כוללות גם את הענפים הפחות בולטים כגון ה-Half pipe, החלקות על מעקות וכד`.

לתחילת הכתבה

איך מתחילים

בטח חלק מכם קוראים את הכתבה ומיד הברכיים שלכם מתחילות לרעוד... בא לכם לנסות? שימו לב! רק מחליקים מנוסים יכולים להתחיל לחשוב על אחד מהענפים הנ"ל (למי שעדיין יורד ירידות ב"משולש" ייקח עוד 4-5 עונות לאימונים...). למנוסים שבינינו: חצאי צינורות-; אין בארץ, מקפצות Aerials-; אין בארץ, מסלולי Ski-Cross-; אין. בקיצור, למי שבאמת רוצה להכנס לאחד מהנ"ל, שיארוז את הדברים, יגיד שלום לחברים בעבודה ויסע לכמה שנים לארץ קרה אחרת.

בכל ארץ עם תרבות סקי נורמלית יש כיום ארגוני פריסטייל-סקי שמפעילים מועדונים, מחנות אימונים ואפילו קייטנות לילדים. לפרטים נוספים אתם מוזמנים להכנס לאתר הבא, שבו תוכלו לקבל פרטים על מועדונים ואתרים הקשורים לתחום מכל העולם:

http://isportsdigest.tripod.com/skiing/freestyle.html

בתקווה שנראה אתכם לפחות בחרמון... אני מברך אתכם בחורף מושלג, קר וארוך!

הכתבה באדיבות מגזין "אדרנלין"

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה