מאז 2002, מדינות אירופה הצליחו לשמור על מצב חופשי מפוליו, בזכות תוכניות חיסון רחבות ומערכות מעקב מתקדמות. אולם, נגיף הפוליו לא נעלם לחלוטין – הוא עדיין נמצא במדינות בהן אין חיסונים, ויכולות להיות התפרצויות פתאומיות, כמו שקרה בשנה שעברה. ב-2024, נגיף פוליו נגזר (Vaccine-Derived Poliovirus) אותר במערכות הביוב ב-14 ערים ב-5 מדינות – ספרד, פולין, גרמניה, אנגליה ופינלנד – ומצב זה מדגיש את הצורך לשמור על ערנות גבוהה.
על פי דו"ח ה-ECDC, כ-2.4 מיליון ילדים באירופה לא קיבלו את החיסון המלא בשנים 2012-2021, ובשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם עוד 600,000 ילדים שלא חוסנו. פערים אלו יצרו אוכלוסיות פגיעות יותר, אשר עלולות להיות מקור להדבקות עתידיות. החיסונים, אם כן, הם המפתח לשמירה על היבשת חופשית מפוליו, ולמניעת התפשטות נוספת של הנגיף.
פוליו היא מחלה נגיפית שמפוזרת בעיקר דרך מים ומזון מזוהמים, ובאמצעות מגע ישיר עם הפרשות של אדם נגוע. הנגיף פוגע במערכת העצבים, ועלול להוביל לשיתוק, ובמקרים קשים – אף למוות. רוב הנדבקים לא מפתחים סימפטומים, אך אצל חלקם המחלה גורמת לנזקים חמורים וממושכים.
החיסון נגד פוליו, אשר נמצא בשימוש מאז שנות ה-50, הוא הדרך היעילה ביותר למנוע את התפשטות המחלה. אך למרות שהחיסון נמצא נגיש ברוב המדינות האירופיות, קיימת חשיבות להקפיד על רמות חיסון גבוהות ולקיים מערכות ניטור מתקדמות כדי לאתר במהירות כל חשש להתפרצות.
ה-ECDC וארגון הבריאות העולמי (WHO) מחייבים את המדינות להמשיך במאמצי החיסון ולקדם דרכי ניטור והתמודדות עם הנגיף. יש לשמור על ערנות גבוהה, במיוחד באזורים בהם יש פערים משמעותיים ברמות החיסונים, ולהגיב באופן מיידי אם נגיף הפוליו יתפשט שוב.
