מיקום האתר ודרכי הגעה
אתר אוברגורגל (Obergurgl) שבאוסטריה שוכן באזור אוצטאל (Otztal), שבדרום-מערב טירול, בקרבת הגבול עם איטליה. האתר ממוקם במרחק של כ-4 שעות נסיעה משדה התעופה של ציריך, כ-3.5 שעות נסיעה מזה של מינכן וכשעה וחצי משדה התעופה של אינסברוק. העיירה נמצאת בגובה 1,930 מטר ולכן אם שוכרים רכב, שרשראות שלג הן הכרחיות. לחילופין, ניתן להגיע לאתר בשילוב של אוטובוס ורכבת -; אוטובוס לאתר יש מאינסברוק ובתדירות גבוהה יותר מתחנת הרכבת של Otztal.הנסיעה ברכבת ממינכן או ציריך לתחנת Otztal אורכת לפחות שלוש שעות (יש הרבה אפשרויות נסיעה, כולן עם החלפת רכבות, אך יש כאלה שבהן מדובר בהחלפה אחת בלבד). זמן הנסיעה מתחנת רכבת Otztal לאתר הוא כשעה ועשרים ויש כ-14 אוטובוסים ביום (מ-6:30 ועד 19:15), שעוברים דרך זולדן.
אוברגורגל היא עיירה קטנה והוכגורגל (Hochgurgl) זה בסך הכל מקבץ של כ-4 מלונות. אפשר לעבור בין שני החלקים בגלישה (בשילוב של מעלית אחת לפחות). כמובן שיש גם כביש ומדובר בנסיעה של 5 דקות בלבד, אבל יש רק 7 אוטובוסים ביום (בין השעות 9 ו-16, בערך).
מסלולי הגלישה
באתר ישנם 110 ק"מ של מסלולי גלישה (מתוכם 90 ק"מ מגובים בתותחי שלג) ו-22 מעליות סקי. כמו כן, ישנם 12 ק"מ של מסלולי קרוס קאנטרי ו-12 ק"מ של מסלולי הליכה. האתר פועל בין נובמבר לאפריל, שכן המסלולים באתר בגובה שבין 1,800 ל-3,080 מטר (רובם בגובה שמעל 2,000 מטר). הגלישה מתבצעת על שלושה הרים: Hohe Mut ו- Festkogl (שניהם באוברגורגל) והוכגורגל. הקישור בין אזורי הגלישה של אוברגורגל ושל הוכגורגל מתבצע באמצעות מעלית ה-Top express, שזמן הנסיעה בה הוא 13 דקות.
סקי פאס ל-6 ימים עולה בשיא העונה 205 יורו למבוגר, 112 יורו לילדים בגיל 9-16 וחינם לילדים עד גיל 8 (כולל). בתוספת של 10 יורו ניתן להמיר יום גלישה אחד באוברגורגל ביום גלישה בזולדן -; מומלץ! הסקי פאס אלקטרוני ונקרא היטב גם כשהוא בתוך הארנק (וגם בזולדן). באתר ישנם הרבה מסלולים כחולים, במיוחד בהוכגורגל, אבל רובם אינם מסלולים קלילים ולכן לדעתי האתר מתאים יותר לבעלי ניסיון של שבוע ומעלה. יש כמה מסלולים אדומים נחמדים ומעט מסלולים שחורים.
גלשנו בכל האתר, למעט טי-ברים (שאנחנו שונאים) ולמעט הגונדולה החדשה ל-Hohe Mut, שנפתחה רק ביום האחרון שלנו. גולשים טובים (והכוונה איננה לגולשים עם ניסיון של שבועיים) עלולים למצות את האתר תוך יומיים. אנחנו מאוד אהבנו את מסלול 16 וגלשנו בו פעם אחר פעם ביום השני שלנו (למרות שאני לא אוהבת לחזור שוב ושוב על אותו מסלול), אבל כששבנו אליו ביום הרביעי הוא היה מאכזב. מסלולים אדומים נוספים שאהבנו: 7 ו-28. אני אהבתי גם את 27 השחור, אבל ההתחלה שלו קצת תלולה (אפשר "להצטרף" אליו בהמשכו). אין כמעט קטעי הליכה, לכן נראה לי שהאתר מתאים גם לסנובורד, אם כי לא ראיתי כמעט כאלה (למעט אלה מהקבוצה של רג`ינה). בעצם, בכלל לא היו שם הרבה גולשים... תורים רוב הזמן בכלל לא היו (מקסימום חצי דקה). תנאי השלג היו טובים מאוד ובחלק מהימים אפילו מצוינים - כמעט ולא הופעלו תותחים, למרות שהטמפרטורות אפשרו זאת ואני חושבת שכל האתר היה פתוח. מזג האוויר ותנאי הראות היו הרבה פחות טובים. אפילו שהטמפרטורות לא היו מאוד נמוכות (3- עד 8-) היה מאוד קר. המעליות מאוד נוחות ונראות חדשות. כל מעליות הכיסאות עם כיסוי פלסטיק, שבהחלט עוזרים נגד הקור.
הסימון של המסלולים מאוד בעייתי לדעתנו. אמנם יש לי נטייה קלה להתברבר (גם כי אני מתעצלת להוציא את המפה כשקר וגם כי אני לא כל כך חוששת ללכת לאיבוד), אבל זה לא היה העניין - האתר קטן וקל להתמצאות, אבל גבולות המסלולים כלל אינם מסומנים! מצאנו את עצמנו לא פעם מתלבטים היכן בעצם עובר המסלול. זה אולי נחמד כשמזג האוויר טוב, אבל כשהראות גרועה זה קצת מפחיד. לעומת זאת, תחזוקת המסלולים הייתה מצוינת.
מסעדה מומלצת והדרכה
המסעדה המומלצת לדעתנו היא David`s Huette, שנמצאת בסוף מסלולי 14,15 ו-16 (לפי המפה היא נראית מחוץ למסלול, אבל היא ממש צמודה למסלול ולא מצריכה הליכה). זו מסעדה בהגשה, עם שירות מצוין ומהיר. האוכל טוב (במיוחד מרקי הכופתאות) והאווירה מקסימה. יש שולחנות גדולים, כך שזה מתאים גם לקבוצה וגם למי שאוהב להכיר אנשים חדשים בשעת הארוחה.
הדרכה מקומית יש בשני בתי ספר (אוברגורגל והוכגורגל) והיא עולה 198 ל-6 ימים ראשון עד שישי (4 שעות ליום). שיעור פרטי עולה כ-126 לשעתיים וכ-198 יורו ליום מלא (4 שעות). הדרכת סנובורד עולה 160 יורו ל-3 ימים ו-42 יורו לכל יום נוסף. באוברגורגל יש Snow garden לילדים. גלישת לילה יש בערך מאמצע דצמבר ועד אמצע מרץ. הגלישה בימי שלישי בין השעות 18:30-22:00 (בכפוף לתנאי מזג האוויר) במסלול כחול שאורכו 8 ק"מ (מסלול 6).
זולדן
כאמור הרחבנו את הסקי פאס ליום גלישה בזולדן. ההגעה היא עם אוטובוס מקומי בחינם, נסיעה של כ-20 דקות (חשוב להצטייד מראש בזמני הנסיעה). ביקרנו בזולדן ביום שבת, כך שאינני יודעת אם העומס היחסי שהיה שם נבע מסוף השבוע או שזה אפיין את האתר בתקופה זו, אבל אחרי אוברגורגל, השוממת יחסית, זה היה קצת מפתיע לראות את התור לגונדולה Giggijoch (בהתחלה התעוררו זיכרונות מרים מהתורים המטורפים לגונדולות באישגיל בפורים האחרון, אבל התור רק נראה מאיים וזה היה עניין של כמה דקות בלבד). שלג היה גם פה בשפע -; ניתן היה לגלוש עד העיירה, שגובהה 1,350 מטר. מזג האוויר התחיל רע - בדרך בעלי עוד ניסה לשכנע אותי, שלא לבזבז את יום הרחבת הסקי פאס שלנו ולבלות במקום זה את היום בשיטוט בעיירה החביבה. העיירה אכן עושה רושם נחמד מאוד וכמובן שהיא הרבה יותר מוצלחת מאוברגורגל, אבל בהמשך השמש הציצה מדי פעם. היו לנו רק 4 שעות גלישה בזולדן ולכן ויתרנו מראש על הקרחון (שבהתחלת היום עוד היה סגור). בזולדן יש הרבה מסלולים אדומים, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. גם השחורים שניסינו (7, 14 ו-22) היו טובים ולא קשים מדי. החיסרון היחיד, מבחינתנו, הוא שהיו מספר מסלולים עם נטייה למוגולס, למרות שיתכן וזה היה מיקרי.
אפרה סקי
כמו שציינתי קודם, מדובר בעיירה קטנטנה. ביום שלישי, שבו יש גלישת לילה, מתקיימת מסיבה במסעדת Festkogl-Alm, שעל ההר. במקביל לגלישת הלילה, יש גם הופעת סקי וזיקוקים. מסעדה נוספת על המסלול בדרך לעיירה, שיש בה הופעות בימי שני, רביעי ושישי אחה"צ מ-16:00, היא Nederhuette שעל מסלול 6 (מסלול קל, בקרבת העיירה). חבר`ה מהקבוצה שהיו שם אחר צהריים אחד מאוד נהנו. כמו כן, ישנה החלקה על הקרח (מלון Enzian) -; שני עד שישי 16:30-23:00 (בתקופת הכריסמס כל השבוע). העלות למבוגר 5.5 יורו ולילד 4.5 יורו. רכיבה על סוסים מתקיימת באולם רכיבה מקורה במלון Edelweiss & Gurgl. גולף -; מסלולי גולף בתוך מלון Riml. באולינג -; שני מסלולי באולינג במלון Alpenlan, במחיר 14 יורו למסלול לשעה. במרחק של 20 דקות נסיעה נמצאת זולדן, שזו כבר עיירת סקי מכובדת.
המלון
המלון שלנו, Hotel Riml, שוכן בהוכגורגל. למלון יש שירות הסעות לאוברגורגל (בתיאום בקבלה). המלון שוכן כמעט בקצה מסלולי הגלישה ובצמוד אליהם, אבל חדר הסקי, שהיה אמנם נוח -; לכל חדר ארונית משלו עם מתקן לנעליים שמזרים אוויר חם - הוא דווקא לא בצד של המסלולים, לכן נדרשה הליכה של כ-2-3 דקות (כולל מדרגות). בצמוד למלון יש מסוע ומסלול טי-בר כחול וכמובן אפשרות גלישה למעלית, שמקשרת בנוחות לשאר חלקי האתר. הזמנו ג`וניור סוויט וזה היה פינוק אמיתי -; החדר הכי טוב שיצא לנו לשהות בו במלון כלשהו. הסוויטה כללה שני חדרים מרווחים ונפרדים, חדר אמבטיה ענק, חדר שירותים גדול וחדר מקשר בגודל בינוני. החדר יפה (נראה חדש), נקי ומחומם היטב. ארוחות הבוקר היו מצוינות, אבל ארוחות הערב קצת הכזיבו: אנחנו מאוד אוהבים אוכל אוסטרי ופה היה מטבח אחר - מנות מעוצבות, אבל לדעתנו הטעם בינוני (היו כמה הפתעות לטובה, אבל זו הייתה ההתרשמות הכללית). יכול להיות שזה נבע מבקשה של מארגני הקבוצה שלא להגיש חזיר. השירות היה טוב -; כל אנשי הצוות בהם נתקלנו היו אדיבים ודוברי אנגלית.
ילדים
קבוצת ההדרכה בעברית
את הילדים משאירים בשעה 9:00 אצל המדריכים, כשהם מוכנים לגלישה (כולל קסדות, כמובן). הם נשארים עם המדריכים עד סיום הגלישה (השעה משתנה בהתאם לגיל הילדים, רמת הגלישה של הקבוצה ותנאי מזג האוויר, הרוב חוזרים בין 15:00 ל-16:00). הילדים אוכלים ארוחת צהרים עם הקבוצה והמדריך. הילדים מחולקים לקבוצות הדרכה, לפי רמת הגלישה ובהתחשב גם בגיל, כשיש ניידות בין הקבוצות.
אם אני לא טועה, היו 13 קבוצות סקי של ילדים ובני נוער (מתוכם 3 קבוצות מתחילים) ועוד קבוצת קטנטנים (בני 3.5-4.5). בנוסף היה מדריך "רזרבה", שזגזג בין הקבוצות (ובסוף קיבל חלק מקבוצת המתחילים של בני ה-5.5-6.5, כך שנוצרו 2 קבוצות עם 3 ילדים בכל קבוצה). לגבי סנובורד, אני חושבת שהיו 4 קבוצות, אבל אני לא משוכנעת. כמובן שהיו גם לא מעט קבוצות מבוגרים, אבל אותי זה פחות מעניין. מספר האנשים בקבוצה נע בין 3 ל-8 (אבל אני חושבת שהרוב בין 5 ל-7).
כשהילדים חוזרים מהסקי, המדריכים דואגים להחזרת הציוד לארוניות ולהחלפת הנעליים ואת הילדים הקטנים לוקחים לחדר המשחקים (שם מחכה המפעילה החברתית). אחר הצהריים יש פעילות לילדים -; יצירה (הכנת חנוכיות, ציור על חולצות), חפש את המטמון, סרט. גם בערב יש פעילויות שונות -; סרט, קריוקי, ערב כישרונות צעירים, בינגו. חוץ מזה הילדים מתחברים ומבלים יחד במלון (ביליארד, בריכה). במהלך שעות הגלישה המפעילה החברתית נמצאת במלון, כך שיש גם סידור לפעוטות וגם לילדים שנפצעו.
ובאופן ספציפי לילדים שלי:
נטע בת 7 וגולשת לא רע. השיבוץ הראשוני של הקבוצה של נטע היה גרוע, אבל במשך היום השתנה הרכב הקבוצה לחלוטין והתקבלה קבוצה די הומוגנית בגלישה, שכללה 3 ילדים בכיתה ב`, 1 ב-ג` ו-3 ב-ה`. מאיה, המדריכה שלהם, פשוט מקסימה (ומדריכה מצוינת), אבל לנטע היא פחות התאימה. לכן שמחנו שביום הרביעי העבירו את רוב קבוצתה של נטע להדרכתו של אסף. האמת, שזו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בשינויים די מהותיים בהרכבי הקבוצה במהלך השבוע -; שנה שעברה הקבוצות של נטע לא השתנו אחרי היום הראשון.
יואב בן 3 ו-9 חודשים ולפני הנסיעה התלבטנו ארוכות מה מתאים לו -; להישאר במלון עם מדריכה ישראלית כמו שנה שעברה (אז הוא מאוד נהנה) או לצרף אותו לקבוצת הקטנטנים הגולשים? הוא בחוג ג`ודו, עם ילדים שגדולים ממנו בחצי שנה-שנה ומסתדר מצוין. הוא בוגר לגילו, אבל לא עצמאי. הוא בכל מקרה מצטרף לנסיעה, אז למה לא לנסות שיגלוש? מצד שני, אנחנו עלולים ליצור אצלו טראומה (ויש עוד הרבה שנות גלישה לפניו...). האם לא כדאי להסתפק בשעה ביום אחר הצהריים שבה אני אצא איתו?
ההתלבטויות הסתיימו אחרי שבערב הראשון פגשתי את יובל ורוני, המדריכים המקסימים של קבוצת הקטנטנים, וראיתי שגם שאר הילדים בקבוצה הם בני גילו של יואב (רובם בני 3.5-4). יובל הבהיר להורים שהמטרה של השבוע הזה היא שהילדים ייהנו ויתנסו קצת בגלישה, אבל ממש לא לצפות שהם יגלשו לבד במדרון הכחול בסוף השבוע. בדיוק סוג הקבוצה והמדריכים שרציתי!
בקבוצת הקטנטנים היו 6-7 ילדים, ל-4 מתוכם ניסיון גלישה כל שהוא משנה שעברה! ליום הראשון הקבוצה תוגברה במדריך נוסף. את כל השבוע הם בילו במסוע שמאחורי המלון. את הציוד הם השאירו במחסן ליד (ככה שלא צריך להיסחב) ושם היו גם כל מיני אביזרים נחמדים. בנוסף למדריכים סייע גם מפעיל המסוע, כך שלדעתי לא היו חסרים אנשי צוות. יואב ממש נהנה. הוא הלך בכיף כל בוקר וכשפגש את יובל המדריך בערב רץ אליו בשמחה. כשחזרנו אחרי הצהריים, הוא היה בחדר המשחקים (הקטנים חזרו למלון ב-14:30) והעדיף להישאר שם להפעלה ולא לבוא איתנו לחדר. מבחינת גלישה, נראה לי שהוא היה הכי פחות מוצלח בקבוצה, אבל עדיין הוא ידע להכניס את הנעליים למגלשיים, לעלות לבד על המסוע, לגלוש טיפה במדרון כמעט שטוח וללכת עם המגלשיים.
גלישה עם הילדים:
ביום הלפני אחרון עליתי עם יואב על הטי-בר שליד המלון וכיוון שהוא כלל לא ניסה לעצור, היה לי די קל לגלוש איתו בין הרגליים. הסיוט היחיד היה העלייה בטי-בר, אבל אחרי שבערב בועז הסביר לי שמחזיקים את הילד על הרגל החיצונית ולא בין הרגליים, זה כבר היה הרבה יותר פשוט. ביום האחרון היה מזג אוויר לא טוב -; קר וראות גרועה, אבל שאני אוותר? מה פתאום. לא רק זה, אלא שלקחנו גם את נטע איתנו מהבוקר (רוב ההורים לקחו את הילדים מהצהרים). זה היה פשוט נורא. נטע לא הפסיקה ליבב כל המסלול. אז עצרנו לשוקו, התאוששנו והיה לי נדמה שמזג האוויר השתפר. כיוון שחשבתי שאקח אחר כך גם את יואב לרכבל הכיסאות, נתתי לנטע לעלות לכיסא ליד בעלי ואולי בגלל זה היא חטפה מכה רצינית מהרכבל. כשירדנו מהרכבל הראות אכן הייתה טובה יותר, אבל עדיין היה מאוד קר (מעניין איך 8- מעלות באוברגורגל מרגיש הרבה יותר קר מ- 15- במיירהופן). נטע המשיכה ליבב כל הגלישה חזרה למלון. מה שהיה מדהים הוא שכל הזמן הזה היא לא נפלה ולא איבדה שליטה אפילו פעם אחת, למרות כל הבכי. הגענו למלון מרוטי עצבים, אבל אחרי ארוחת הצהרים בכל זאת לקחתי את נטע ויואב למסוע ואחר כך גם ל-2-3 סיבובים בטי-בר שליד המלון - הייתי חייבת להקטין את הטראומה של נטע ולצלם קצת את יואב (מה גם שליד המלון התנאים היו סבירים) וזה אכן היה מוצלח מאוד.
סיכום
האתר מתאים מאוד לשולי העונה. לדעתי האתר מתאים יותר לגולשים בשבועות 2-4 ועלול לשעמם גולשים מנוסים, שאינם אוהבים לחזור על מסלולים. העלות של קבוצת ההדרכה בעברית גבוהה, אבל בסיטואציה הנוכחית שלנו שווה את המחיר. לדעתי הגיל המתאים להתחלת הגלישה הוא 6, אבל אם לא אכפת לכם שהילד יבלה שבוע בשלג ובסופו לא בהכרח יגלוש -; קחו אותו כבר בגיל 5 ואם יש סידור לילד במקרה שהוא לא ירצה לגלוש -; אפשר לקחת אותו גם בגיל 4, אבל בלי שום ציפיות. בכל מקרה חשוב לוודא שיש קבוצה מתאימה וגם Snow Garden יעזור.
הדיווח השתתף בתחרות דיווחי גולשים לעונת 2007/8 והתחרה על פרס חופשת סקי!
