אתר הסקי

פילה (Pila) נמצאת כ-150 ק"מ מטורינו ולמרגלות האתר נמצאת העיירה האיטלקית אאוסטה. אחרי טיסה של כ-4 שעות הגענו לטורינו, משם נסענו בהעברות של קלאב וולטור במשך כשעתיים עד לאתר. ככל שמתקרבים לאתר גוברים המראות הלבנים. העיירה אאוסטה היא עיירה טיפוסית באיטליה, ומוגדרת כ"תעשייתית". המבקרים בה מבין חברי הקבוצה חזרו עם רשמים דלים, כמובן שגם היה קר מאוד לטייל בה ולמעוניינים בקניות מומלץ להצטייד בהרבה כסף. יש גם כמה אתרים הסטוריים ומוזיאונים. למתעניינים במיוחד אפשר לקבל פרטים באתר הרשמי של פילה. המועדון (וולטור) מארגן סיורים לאאוסטה ב-14 יורו, כאשר הסיור כולל סקירה הסטורית של כשעה ושוטטות חופשית של כשלוש שעות. חשוב לדעת שהסקי פס השבועי של פילה מאפשר נסיעה חפשית ברכבל לאאוסטה, ולפיכך הכדאיות בסיור המאורגן אינה גדולה כי אפשר בעצם לעשות זאת לבד ובחינם.

לתחילת הכתבה

הגעה והמועדון

הגעה ברכבת: ניתן להגיע ברכבת משדה התעופה טורינו או מילנו עד לאאוסטה ומאאוסטה ברכבל (יש חיבור בתחנת הרכבת לרכבל) של כ-20 דקות נסיעה עד לאתר פילה. הגעה ברכב: משדה התעופה בטורינו יוצאים לאוטוסטרדה (כביש 5A) ועוקבים אחרי השילוט ל-Polin Charvensod. אחרי המנהרה של סנט ברנרד עולים על אוטוסטרדה SS27 ומחפשים שילוט לאאוסטה. אחר כך באאוסטה לעלות לפילה לפי השילוט. יש לקחת בחשבון נסיעה במעלה ההר בכבישים מעוקלים וצרים, וכמו כן להצטייד בשרשראות לנסיעת שלג. הגעה באוטובוס: מטורינו וממילנו יש אוטובוס שירות לאאוסטה ומשם כאמור ברכבל לפילה.

הכניסה למועדון וולטור ביום הראשון היתה די טראומטית עבורי. אני חייבת להודות שהתאכזבתי מהמראה (אבל אל דאגה, בהמשך הכל מסתדר. תשארו איתי...). למה טראומטית? לובי דל בלשון המעטה, שטיחים ישנים וקרועים פה ושם, כורסאות ישנות פזורות, כסאות פלסטיק. הרושם היה של מועדון נוער או אכסניה. את כל זה רואים רק בהגעה. אחר כך כל זה מתגמד ונעלם כי כל היתר מכפר על הדלות, ובעיקר תנאי הגלישה המעולים. קבלת החדרים היתה די מהירה למרות העומס וכמות האורחים המגיעים ביום ראשון. לקראת הערב יורדים לסדר את הסקי פס ואת הרישום לרמות ההדרכה, אחר כך הולכים לישון שפוכים מתלאות יום ההגעה ואוגרים כוחות ליום הגלישה הראשון, שמתחיל ב-10:30 בבוקר.

החדרים מפתיעים לטובה. מסתבר שהמועדון עבר שיפוץ אבל רק בחדרים. החדר מרווח, מיטה נוחה וגדולה, מקלחות טובות, מים חמים כל הזמן, חימום טוב בחדר ובמקלחת, מייבש שיער (בנות, זה רק לייבוש ולא ממש חזק), נוף מושלג, כספת ללא תשלום (להשתמש! המנקה פילחה לי 50 יורו מהארנק), טלוויזיה, מיני בר (מיותר) ובעצם לא חסר כלום. טיפ: להביא מגבת רחצה, כי נהוג שם להתנגב במגבות העשויות מבד פיקה. זה כמו מפת שולחן, אפשר להתרגל אבל בימים הראשונים זה הפריע מעט.

 חדר האוכל גדול ומרווח. קפה טוב בבוקר (מכונת-קפה לטה מוקצף) אבל לא מחליף את הקפה השחור למי שמכור. אוכל טעים מאוד ואיטלקי מאוד, יין בארוחות, קינוחים מגוונים, עשרות סוגי פסטה, הרבה ירקות ופירות כל הזמן. בשרים מעולים, פירות ים לפעמים. לילדים יש כל יום צ`יפס וחטיפונים מטוגנים מכל הסוגים. הישיבה הינה בשולחנות של 8 סועדים ובדרך כלל יושיבו אתכם ליד אורחים נוספים, שמיד יפתחו בשיחה עימכם. האיטלקים הם עם נחמד וחברותי והוא נמצא שם בהמוניו על טפיו וילדיו. הארוחות מאופיינות ברעש גדול בחדר האוכל ולנו כישראלים זה לא זר. טיפ: לבוא עם מוכנות מנטלית לסעודות בסגנון הזה ולזרום כמה שאפשר. אפשר לסעוד בחברת אורחים ישראלים נוספים, מה שתמיד עושה טוב מאחר ובדרך כלל בחופשות סקי הישראלים מפתיעים לטובה ומתגלים כאחלה חברים. טיפ 2: אפשר להזמין מראש מקום במסעדה שנמצאת בקומת הבסיס, שם אוכלים באינטימיות לאור נרות ארוחה שמתחילה עם פונדו גבינה. הגשה לשולחנות. צוות הבידור פעיל גם שם- במהלך הארוחה הוא מתחפש ומנעים בבדיחותיו. המקום פחות רעשני וגם פחות מגוון מבחינת התפריט, ובכל זאת מומלץ בחברת חברים או אורחים מקומיים כבילוי לאחד מהערבים. גם שם יושבים בשמיניות.

לתחילת הכתבה

מסלולי הסקי

באתר ישנם כ-26 מסלולים- 3 כחולים, 4 שחורים והיתר אדומים. כולם רחבים מאוד ומתוחזקים ברמה גבוהה. אנשים חוזרים לשם כבר שנה שניה ושלישית ברציפות בשל תנאי הגלישה הטובים מאוד, הרבה שמש ומרחבים ונופים עוצרי נשימה. יש גם פארק שלג באורך של קילומטר אחד עם half pipe, big jump וכל השאר. 3 מהמסלולים השחורים היו סגורים בעת שאני ביקרתי באתר בשל מחסור בשלג במקומות הגבוהים, אולם הבנתי מגולשים מנוסים שחלק מהאדומים הם ברמה "שחורה" למדי ומהווים אטרקציה מספיקה לחובבי האקסטרים. המסלול האהוב עלי היה מסלול כחול בשם "לה נואבה", שאורכו 2.5 ק"מ והוא כולל עיקולים ומדרונות מאתגרים לרמת גלישה בינונית כשלי. מומלץ גם בגלל הבר-מסעדה שבדרך, לשבת בשמש, להזמין ליקר ביצים עם קצפת (בומברדינו בשפתם) ולנשום אויר פסגות אלפיני. גג העולם. לא לשכוח להצטלם שם! מסלול ילדים הוא ה"ביבי פילה", שאורכו כ-300 מטר והוא נועד להדרכת ילדים. הורים שאינם גולשים יכולים לצעוד אליו מפתח המועדון ולצפות בגוזלים גולשים. בנוסף יש מדרון למידה לילדים הכולל פס ממונע, המעלה אותם לראש המדרון מה שמאפשר למידה בתנאים טובים מאוד לילדים.

יציאה למסלולים: סקי אין סקי אאוט! מפתח הסקי רום ממש. גולשים עד לרכבל הראשון ומשם הלאה גבוה יותר. זהו נתון שמאפשר נוחות מירבית. החזרה היא בגלישה עד לסקי רום. חוסך כמובן לוגיסטיקה בהסעות וזמן גלישה יקר. טיפ: להביא נעלי בית מפנקות, כי אין דבר יותר כיפי מלהכניס את הרגל לנעלי בית לאחר שחלצנו את נעלי הסקי. יורדים לסקי רום בנעלי בית, כן, בלי חשבון.

 מעליות: באתר יש רכבלי ישיבה פתוחים של 2,3,4,6 מקומות ישיבה, רכבלים סגורים בגדלים שונים ובסך הכל 14 מעליות. יש רק טי באר אחד, והוא מיועד לילדים במסלול הביבי פילה (לידיעת הסנואובורדיסטים!). תותחי שלג: בעת בה אני ביקרתי ירד שלג רק ביום הראשון ובכל השבוע היה נפלא, למרות שהמספרים דיברו רק על 50 ס"מ שלג. לא הופעלו התותחים, כנראה לא היה צורך כי המסלולים היו נפלאים לגלישה. לא היו תלונות על קרח באף אחד מהמסלולים ויתכן אפילו שהפעילו תותחים בלילה, מי יודע. לסיכום נושא מסלולים: האתר לא גדול במיוחד, אולם גודלו הקומפקטי מאפשר שליטה למנוסים ובטחון מסוים למתחילים. בהרבה מקומות נכתב שזה האתר המומלץ למתחילים ובינוניים ואני תומכת בזה לחלוטין. מבין באי הקבוצה הישראלית היו זוג מתחילים, שהתקדמו באופן מהיר ומעורר הערצה ואני זוקפת זאת גם לזכותו של האתר, שכלל תנאי גלישה כל כך נוחים למתחילים.

לתחילת הכתבה

הדרכה וציוד

הדרכה: מ-10:30 עד 12:30 ומ-14:30 עד 16:30, שעתיים בבוקר ושעתיים אחר הצהריים, כאשר בהפסקה שבאמצע חוזרים לארוחת צהריים במועדון ולהתארגנות חוזרת. הסיווג לקבוצות לפי רמות: בגינרס, ברונזה, סילבר וזהב, עם דרוג פנימי של 3 קבוצות. צוות ההדרכה מקצועי ומגיע מבית הספר לסקי הצמוד לוולטור, עם מודעות ליחסי אנוש טובים, מתעניינים, מתחשבים ומתחברים. בערב האחרון יש חלוקת מדליות בומבסטית ורשמית (מהתחרות יום קודם בכל קבוצה בנפרד), בה כל צוות ההדרכה מגיע מעונב עם חליפות, מראה מרשים. בערב זה (המוצף ביין) כל קבוצה אוכלת יחד ארוחת ערב חגיגית ורעשנית במיוחד עם המדריך שלה. טיפ: להביא מצלמות ומסרטות לערב הזה. מתלבשים יפה רק בערב הזה.

ציוד: חדיש ומתוחזק היטב, חברות כמו Head ו-Solomon בולטות בציוד של הקלאב. עלויות השכרה לציוד סקי: בניגוד למה שאומרים פה נציגי וולטור (65 יורו) העלות היא כ-87 יורו לאדם כולל מגלשיים, נעליים, מקלות ותא אחסון אישי (או סנואובורד, נעליים ותא אחסון אישי).

לתחילת הכתבה

אפרה סקי

אפשרויות במועדון: בכל ערב מופע ססגוני בבמה הראשית (באיטלקית). לישראלים זה מאוד לא מתאים כי מדובר ממש בסטנד אפ, לפעמים עם חיקויים של דמויות שאנחנו לא מכירים. לילדים יותר נוח- שירים, ריקודים, הצגה עצמית של הילדים ואוירה של מועדון כמו בקלאב מד. צוות בידור מחכים לכם בכל יום אחרי הסקי עם פונץ`, תה חם ושוקו חם תוך עריכת הצגה בסגנון יומי עם תחפושות בהתאם: שוטרים במדים, בגדי ים ואוירת נופש קיצי, מועדון לילה קצבי וטראנסי, חברת תעופה עם דיילות במדים וכו`... נחמד. בארוחות הערב יקבל אתכם כל הצוות בכניסה ולפעמים בתחפושת מקורית. בלובי קיים בר משקאות לישיבה בקומת המופעים, למי שלא מתעניין בהופעות. בקומת הבסיס יש מועדון לילה לא ממש פעיל (בכל אופן לא היה כך בינואר). מתאים לנוער בעיקר.

סאונה גדולה וטובה עם מקלחות צמודות וחדר מנוחה. מומלץ מאוד מיד אחרי הסקי. בריכה- קטנה ולא מרשימה בכלל, רק למשוגעים לדבר מאחר והיא גם לא ממש חמה. כושר: מעט מכשירי כושר ליד הבריכה, אולם מומלץ יותר הכושר היומי המודרך בשעות הבוקר ואחר הצהרים אחרי הסקי ברחבת הבמה המרכזית. מעבר למה שתואר לעיל כאפרה סקי של קלאב וולטור, המצב מחוץ לקלאב לא מרשים. יש באתר כשני פאבים כאשר אחד מהם מרוחק כ-5 דקות הליכה מהקלאב. מבירור מקומי מצאנו כי בעיירה אאוסטה יש פאב אנגלי, אולם הרכבל האחרון חוזר משם בערך ב-17:00 ולפיכך קיומו של פאב אחד אינו מצדיק ירידה לשם בלילה (כי המוניות שם יקרות מאוד).

 נוער: נראה שנהנו מאוד מהביחד ומההיכרויות החדשות בקלאב בלבד. יש להם תכנית נפרדת של הדרכה לפי רמות "ג`וניור" ופעילות המתאימה לגילם בערב. ילדים: "ולטור לנד" הוא הסידור לילדים המספק תעסוקה מלאה, הילדים גולשים, אוכלים ומבלים יחד כל הזמן ונראים נהנים מאוד וחמודים מאוד. בסוף השבוע הם מופיעים בפני אורחי הקלאב בהתאם להופעה שהכינו עם המדריכים מראש.

לתחילת הכתבה

אטרקציות באתר

ישנם סיורים מודרכים (בכל יום בארוחת הצהריים יהיה דף מידע על שולחן האוכל, שעיקרו סיורים מודרכים). דוגמאות:

  • סיור חצי יום לאוסטה: מפורט למעלה.
  • קזינו סאן וינסנט: יציאה שבועית ב-25 יורו לאדם. רק למשוגעים לדבר! לא משהו חובה. החזרה ב-02:00 בלילה ומי שלא מצא עניין תקוע עד לחזרה- לידיעתכם!
  • יציאה לטיול של חצי יום לשמוני: מומלץ רק למי שאינו גולש. מי שגולש מפסיד יום בפילה ואוכל את הלב בשמוני, כי כדי לגלוש שם צריך שוב לשלם סקי פס וזה לא כדאי כי היום מוגבל. בקיצור, בזבוז של 35 יורו והפסד יום גלישה.
  • יציאה לטיול של חצי יום לקורמיור- כנ"ל.
  • כדור פורח: 150 יורו. אף אחד לא נרשם לזה כך שאינני יכולה להמליץ. נראה כחוויה המתאימה למי שהפרוטה מצויה בכיסו בנדיבות.
  • גלישת לילה עם לפידים, שמתחילה בארוחת ערב במסעדה שעל ההר, והרבה יין. אנשים חזרו שתויים ומרוצים. מומלץ רק לגולשים ברמה בינונית ומעלה, מסלול מואר. התשלום הוא כ-35 יורו, למרות שהמועדון הינו בשיטת הכול כלול בנוגע לארוחות.

לסיכום: ממליצה בחום. עלויות של חבילה לוולטור ביו 1100 יורו ל-1280 יורו. ילד עד גיל 12 כ-700 יורו בחדר ההורים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה