בני אדם מונעים על פי "שעון פנימי", הפועל בגופנו ומכתיב את התנהגותנו בשעות העירנות והשינה. כמות אזורי הזמן שאנו עוברים בטיסתנו מזרחה או מערבה משפיעה ישירות על תופעת הג'ט לג שאנו חווים. הג'ט לג יגרום לנו הפרעה רצינית בכל כישורי הריכוז והתקשורת ומדי פעם אף יגרום לנו לכאבי ראש ולבעיות בעיכול.

ככל שאנו טסים יותר לכיוון מערב (לכיוון ארה"ב), נהיה יותר עייפים ונירדם במהירות, אבל נתעורר בקלות. ולהיפך - כשנטוס מזרחה (לכיוון המזרח הרחוק), נתקשה להירדם ולהתעורר.

תופעת הג'ט לג היא תופעה חולפת, אך עקב האפשרות להפרעת הקשב והריכוז מומלץ לנוסעים לדחות (במידת האפשר) את פגישותיהם החשובות בימים הראשונים של הגעתם ליעד, לשעות העירנות שלהן היו רגילים ביעד המוצא.

ההמלצה הגדולה ביותר למחלמה כנגד הג'ט לג היא התאמת השעון הפנימי של הגוף לזמני השינה והעירנות של יעד הנסיעה כבר ממועד הטיסה. אסור להגיע לטיסה תוך גרירת חוסר שינה ויש לנסות ולהתאים במידת האפשר את הגוף לשעון החדש של היעד, תוך אכילה נכונה של מנות קטנות ולא כבדות. בנוסף, מומלץ לכיוון את השינה לשעות השינה של היעד על ידי החשכת איזור הישיבה (למנוחה) והארתו (לעירנות).

אפשרות נוספת היא שימוש בגלולות כחלק מהמאבק בתופעה. בין הנוסעים מקובל השימוש בגלולות מסוגים שונים, כשהפופולאריות ביניהן היא גלולת ה"מלטונין". את גלולות המלטונין צריכים לקחת בשעות העירנות המוכתבות לגוף על ידי השעון הפנימי של היעד ממנו אנו מגיעים, להחשיך את הסביבה/לכבות את האורות ולנסות לישון לפחות שעתיים-שלוש שעות. השימוש צריך להתחיל בטיסה ליעד ולהמשיך במידת הצורך עד יומיים לאחר ההגעה ליעד.