שלושה ימים ראשונים בהודו
משפחה אחת יוצאת למסע הגדול ורצוף הטלטלות ונוחתת באמריצר שבצפון הודו, עם מקדש הזהב וטקס סגירת הגבול עם פקיסטן. מכאן היא עולה צפונה לכיוון דרמסאלה בדרך יפהפיה. עוד מעט והיא בהודו.
משפחה אחת יוצאת למסע הגדול ורצוף הטלטלות ונוחתת באמריצר שבצפון הודו, עם מקדש הזהב וטקס סגירת הגבול עם פקיסטן. מכאן היא עולה צפונה לכיוון דרמסאלה בדרך יפהפיה. עוד מעט והיא בהודו.
עוד בהיותם בדראמסאללה התלבטו הפלגים בין מזרחה למנאלי או מערבה לאמריצר. לבסוף הוחלט גם וגם. לאחר כשבוע באיזור מנאלי נכנסו שוב לאוטובוס המרתיע, חלפו על פני דרמסאללה בשעת לילה ולראשונה בהודו, קינחו ברכבת - זו לקחה אותם לאמריצר
הודו הפתיעה אותי. התנפצו כל המיתוסים והנתונים שקראתי ושמעתי עליה. אמרו שהודו קשה, שהנסיעות איומות, שהצפיפות רבה, שהריחות נוראיים ובלתי נסבלים, שצריך לקשור בשרשראות את התרמילים, ועוד ועוד. אמרו וטעו. ברוב.
``...המילים דלות מכדי לתאר את מה שהרגשנו במקדש הזהב. החוויה נוגעת בך מהרגע בו טובלות רגליך בתעלת המים. זוהי חוויה רוחנית של מראות, השתקפויות, ריחות, שירה רכה הבוקעת מתוך המקדש ואנשים, מתפללים, בוהים, נפעמים או שרועים ישנים ...``