”הקרטרה אוסטרל“
יצאנו לקרטרה אוסטרל, בסוף ספטמבר, בנתיב המעבורות היוצא מפוארטו מונט ,צ'ילה, וגם חזרנו לשם. שכרנו טנדר ואנחנו ממליצים לכולם לקחת רכב גבוה, לא חייב 4X4. מתחילים לאורך החוף, הכביש רטוב מהגלים. הכביש הופך לדרך עפר רעועה. מעבורת ראשונה 45 דקות ונסיעה נוספת כ-1.5 שעה עד הורנופירן. חשוב מאוד לקנות מראש כרטיס למעבורת.
בוקר, הפלגה בתוך פיורד, מאחור הר הגעש הורנופירן, עטוי בכיפת שלג לפנים הר הגעש צאיטן. הצר, מדרונות הפיורד משופעים מכוסי יער, במים חוות לגידול דגי סלמון. הפסגות הקרובות עטורות מעטה שלג כבד. לאחר כשלוש שעות וחצי עוגנת המעבורת, צי המכוניות נוסע בדרך יער מדהימה עד למעבורת הבאה, חצי שעה והגענו לקלטה גונזלו, משם נוסעים בדרך עפר נופית לצ'איטן. עצי היער עומדים מתים על הגבעה הטרשית.
העיר עלובה, אותות ההרס ניכרים על חלק מהבתים. רוב הבתים שוממים, אין מה לעשות מלבד לצפות בהר הגעש המעלה עשן. ממשיכים לסנטה לוציה. תחילת הדרך מפתיעה, כביש סלול נהדר ובהמשך דרך עפר, מעברי הרים, עד שמגיעים לסנטה. חוויית השקיעה מדהימה צבעי האגם הסגולים וההרים הזוהרים. ערמות שלג מצדי הדרך. שוכרים קבנה זוגי עם מטבחון, נהדר. קניות במכולת קטנה ומכינים לעצמנו ארוחת ערב ליד הקמין.
בוקר, יוצאים לשמורת קווילט כדי להגיע לקרחון התלוי. דרך יפה בתוך יער לאורך אגם ריזופטרון, מגיעים לפיורד ובקצהו פורטו פויאפי. נוסעים לאורך הפיורד. בשמורה מתחילים את הטיפוס לקרחון 3.3 ק"מ. הדרך המטפסת בתוך יער עבות ממש, נמשכת ונמשכת ומגיעה אל סופה רק לאחר כשעה ועשרים דקות. לפני הגעתנו לתצפית שומעים את הקרחון רועם מרעיד את כל העמק כאשר גושי ענק נפרדים ממנו ונופלים. מגיעים לקויהיקה בחשיכה.
היום נחשב ליום מנוחה, ומבין האפשרויות אנו בוחרים לנסוע לסרו קסטיליו אל הצוקים המפורסמים המזדקרים כצריחי טירה עתיקה וחריבה. הבחירה הייתה טובה, אמנם המרחק כמאה ק"מ, אך הדרך עוברת על פסגות שוממות, הופכת אט אט לארץ קפואה ואפילו הלגונה הגדולה קפואה לחלוטין.
מצידי הכביש ערימות קרח, היוצרות מעבר צר למכוניות. המדאיג ביותר הוא כמות הסלעים הגדולה, המפוזרת על הכביש, ברור שהתמוטטויות כאלה קורות כל הזמן. מגיעים למספר נקודות תצפית על הצוקים ויורדים בכביש המפותל אל הכפר. לשמורה איננו ממשיכים, מסתפקים בחוויה. בדרך חזרה, תקלה ברכב, שנפתרת אמנם אך גורמת לנו להרהר מה היה קורה אילו, לחברה המשכירה אין נקודת תמיכה באזור וזו יכלה להיות בעיה קשה.
למחרת מתחילים בדרך הארוכה חזרה. השמש זורחת והנופים מהסוף להתחלה ממתינים לנו. עוצרים רבות לצד הדרך להשלמת הצילומים. ריו סימפסון זורם לצד הדרך, הרים עטויי כיפות שלג ואגמים כחולים. 177 קמ על כביש אספלט ולאחר מכן נסיעה מייגעת בדרכי העפר. ראשית, עוברים מעבר הרים גבוה ולאחר מכן דרכי עפר בנופי פרא. חולפים ליד פארק קווילט הזכור לטוב, אגם ריזופטרון ופוארטו פויאפי החביבה שבקצה הפיורד.
בלה חונטה, עיירה עייפה ומאובקת עוצרים לקפה. הסלון של המשפחה הוא בית הקפה, הם מספקים מים רותחים ואנחנו את השאר. מחשבים את הזמן עד צ׳איטן. אך כאן, הבצ"מ (בלתי צפוי מראש) עובד שעות נוספות, ואנו מעוכבים עקב פיצוץ סלעים על הקרטרה לצורך הסלילה. הדרך חולפת בנעימים, אוכלים אבק דרכים של משאיות כבדות העובדות בתוואי, נעצרים ע"י סע/עצורים. אחרי 8 שעות וקצת עוצרים למנוחה קלה אחרי סנטה לוציה.
עוד מעבר הרים אחד וערמות שלג קטנות לצידו. נסיעה של 80 דקות עד צ'איטן. אחרי 380 ק״מ הגענו סוף סוף לכביש אספלט, המוביל לצ'איטן. משתכנים בהוספדחיה של דון קרלוס. בבוקר, קונים כרטיסים למעבורת בסוכנות ליד החוף ההרוס, ומצפינים לקאלטה גונזלו. עוצרים בפארק פומאלין למסלול הליכה ביער גשם רטוב. נקודת הסיום במפל הראשון, ליותר אין לנו זמן. ושוב נתיב 3 המעבורות חוזר על עצמו ובלילה מגיעים לפוארטו מונט. סיכום קצר: 6 ימים של חוויה מופלאה, הייתי ממליץ על 3 ימים נוספים לפחות. חשוב להזמין כרטיס מעבורת מראש. כדאי לשכור רכב מחברה שיש לה גיבוי בשטח. כדאי לקחת מזון ולעשות פיקניקים בשטח. יצאנו טרום עונה ולכן לא יכולנו לצאת בטיול ג'יפים או ואנים, בטוח שלא הפסדנו, החוויה הזוגית הייתה נהדרת, עצרנו היכן שרצינו ובחרנו את מקומות הלינה והמסלולים כרצוננו.
הקרטרה נסללת במהירות אדירה. כבר כיום יש כ-250 ק"מ של דרך סלולה ואם העבודה תימשך בקצב הזה, תשתנה החוויה לחלוטין. כך שמי שרוצה לחוות את הקרטרה של דרכי העפר וקשיי העבירות עם היישובים הכמעט מנותקים מהציביליזציה צריך למהר.
קרא עוד
