טורס דל פיינה נשיונל פארק

Torres del Paine National Park

מהניסיון שלנו, ממליצה להגיע לשמורה עם רכב שכור, ולא להיות תלויה בבעלי הרפוחיו והרכבים שלהם, העלויות שהם גובים פשוט “שחיטה”, ומאחר ומזג האויר באזור, מאוד בעייתי, הרי שהתלות בבעלי המקום יוצרת סחטנות. אנחנו נאלצנו לקצר שהות, ואי אפשר היה בכלל לצאת לטרקים, נאלצנו לעשות טרק מחוץ לפארק, ואם היה לנו רכב שכור ההתניידות היתה קלה, והיינו רואים חלקים מהפארק באמצעות הרכב.

אין דבר מבאס יותר מלהעפיל את הדרך הארוכה לטורס דל פיינה ולגלות שאין ראות. זה אחד המקומות הכי יפים בדרום אמריקה, חבל לפספס אותו סתם. לכן כדאי לעשות את הדבר הבא:

בין אם התחלתם את הטרק או סיימתם אותו, כנראה שתגיעו לקראת אמצע-סוף היום הראשון לקמפינג שמתחת לטורס (Campamiento De Las Torres) . כעת עומדות בפניכם שתי אפשרויות: לעלות 40 דקות היום לראות את הטורס, או לחכות למחר בבוקר (או לזריחה, כטוב בעינכם) . מה שרבים לא יודעים, הוא שבמרחק של שתי דקות הליכה מהמחנה, יש נקודת תצפית סודית על הטורס (בקשו עזרה משומר המחנה) , וכך אפשר לדעת אם הראות למעלה טובה או לא. אם אתם שואלים אותי, לכו לשם באותו יום שבו אתם מגיעים למחנה, אם הראות טובה, תעלו כבר באותו היום, מזג האוויר משתנה בדרום היבשת כל הזמן ואי אפשר לסמוך על זה שהראות הטובה תשאר גם מחר. מקסימום, תמיד אפשר לחזור על הטריק למחרת ולעלות שוב, זה כאמור אחד המקומות הכי יפים בעולם, לפחות לדעתי.

בעידן ההזמנות הסיפור הופך להרבה פחות ספונטני, ולכן יוצא מצב שצריך לבצע את ההזמנות לקמפינג בלי שיש לכם באמת מושג איך הטרק הולך, אז אני מציע שלוש דרכי טיול שמאפשרות לראות את כל המסלול בלי ויתורים.

בכל מקרה צריך לשלם על לילה אחד לפחות, כי יש רק שני קמפינגים חינמיים.

דרך אחת: מערב למזרח שלושה לילות:

א: פאיינה גרנדה - תשלום של סביב ה-5,000 נכון ל 12/2016. פותחים אוהל שמים תיק, והולכים ללא תיק עד לקרחון גריי כולל עליה לגשר, אפשר להספיק אם לקחתם את המעבורת של 11 – הזמנה דרך האתר אינטרנט של ורטיקה.

ב: קמפינג איטלינו – יום יחסית קל, עד איטלינו. פותחים אוהל, שמים תיק ומטיילים למשך שעתיים וחצי בממוצע לכיוון התצפיות על העמק הצרפתי והטורסים מהגב – הזמנה חינם לפחות שבועות מראש, דרך אתר אינטרנט Uncaf!

ג: לאס טורס, יום ארוך וקשה יחסית עם טיפוס קל. פותחים אוהל שמים תיק ומחליטים אם לעלות באותו יום או למחרת בבוקר לטורוסים. יום סופר יפה! למחרת חוזרים לפוארטו נטאלס – הזמנה אתר אינטרנט Uncaf חינם!

2: שלושה לילות – אותן הוראות רק הפוך.

יתרון – מסיימים עם החלק הקשה בהתחלה, חוץ מהיום הראשון שהוא טיפוס ברובו, השאר ימים קלים יחסית ומרווחים יותר. ולא תלויים בחסדי סירה שתצא או לא תצא בתיאום עם האוטובוס מהעיר.

3: ארבעה לילות – אותו דבר רק יותר מרווח ובאיזי, אפשר להוסיף לילה במחנה הצרפתי בתשלום של כמה אלפים, או אם אתם זוג לרשום על שם השני את מחנה איטלינו, לעוד לילה ולעשות יום רגוע באמצע.

יש גם אנשים שעושים בשני לילות אני לא ממליץ, זה רק למי שממש בכושר, מפספס כנראה חלק מה-W, ולא יעשה עצירות כמעט בדרך.

בהצלחה!

לנוסעים לצ'ילה – לא לוותר על טיול בשמורת הטבע המדהימה הטורס דל פיינה. היות ורוב הטיפים שקראתי היו על טרקים שעושים במקום חשבתי לוותר, אך בחיפוש רחב בדקתי ומצאתי שיש פתרון לעצלים ולמפונקים שבינינו – יש חברות טיולים חד יומיים שמוציאים טיולים אלה ממקומות שונים.

אנחנו יצאנו מפורטו נטאלס. את הכרטיסים הזמנו בסוכנות טיולים שנמצאת ממש בכיכר המרכזית, אך ראינו שלאורך כל הרחוב הראשי מוכרים את הטיול באותו מחיר. אני בכוונה לא מציינת את שם הסוכנות שדרכה הזמנו כי אמנם הטיול היה מעולה, אך שכחנו מטען נייד במיניבוס והם הבטיחו שיביאו לנו למלון, אך לשוווא.

קנינו כרטיסים לטיול בערב שלפני. האיסוף מהמלון נעשה בסביבות 8:30 בבוקר. חזרה ב-19:00 בערב. המחיר – 25,000 צ'יליאנים לאדם. יש אפשרות להוסיף 10,000 צ'יליאנים ולקבל גם ארוחת צהריים. בטיול שלנו אף אחד לא הזמין כך שאין לי המלצות.

הטיול נקרא: Full Day Of Torres De Pain. הטיול במיניבוס, בתוך השמורה כולל עצירות רבות לתצפיות מדהימות בנופים מדהימים. יש הליכה אחת של 10 דקות לתצפית ועוד הליכה של 40 דקות לכל כיוון לתצפית על קרחון גריי. יש שייט בתוך השמורה שלא כלול ואי אפשר להספיקו ביום אחד. בצהריים עוצרים ליד מסעדה, שם יש אפשרות לערוך פיקניק על שפת האגם עם מדשאות ושלחנות פיקניק.

מזג האויר בתוך השמורה בדרך כלל קר. אנחנו היינו בסוף ינואר. היה שמשי ונעים עם רוחות עזות מאוד.

מאוד ממליצה!