”אכזבה“
יום ביקרנו העיירה (דצמבר 2022) הכל היה שומם וסגור- לא היה שווה את הטרחה בנסיעה של שעה וחצי לכיוון.
יום ביקרנו העיירה (דצמבר 2022) הכל היה שומם וסגור- לא היה שווה את הטרחה בנסיעה של שעה וחצי לכיוון.
מקום מושלם! באנו במיוחד ולא התחרטנו לרגע! מקום להרגעות הנפש, ציורי עתיק ומקסים. אנשים נחמדים ואוכל טוב. לא האמנו שקיימת עיירה אחרי כל ההרים ויערות האלה. מדהים! כל מי שמעריך ואוהב מקומות עתיקים ונופים חייב לבקר שם.
בדרך מסופיה לפלובדיב החלטנו לעצור בעיירה קופריבשטיצה, בעקבות המלצות שקיבלנו. מאות מהבתים בעיירה שופצו ושוחזרו והיום מהווים מעין מוזיאון פתוח לתקופת התחייה של בולגריה במאה ה19.
לצערנו, ביום בו ביקרנו בעיירה היה ניתן לבקר בשלושה בתים בלבד והמחיר היה 10 לב (כעשרים ש"ח) לאדם. תושבי המקום (לרבות שוטרים ואנשים שעבדו במרכז המבקרים) לא ידעו אנגלית בכלל ולכן, לאחר מספר שעות של חיפושים נאלצנו לוותר על ביקור בשניים מהבתים ובנקודת התצפית כיוון שלא הצלחנו למצוא את אותן נקודות.
העיירה אומנם יפה ושקטה ונחמד להסתובב ברחובות שלה, אבל מיותר להגיע באופן מיוחד או לבזבז יום טיול על מנת לבקר בה.
העיר Koprishtitsa (קןפריושטיטצה) - אנחנו שילבנו באותו יום נסיעה ל Plovdiv וממנה אל קופריושטיטצה. הדרך בין 2 הערים מהממת ביופיה אך מפותלת מאוד בין ההרים. נוף הררי, יערות מתאימה לנהגי שטח טובים. הדרך ארכה כשעה אך אם נתקעים אחרי משאיות עלולה לקחת זמן רב יותר. לאורכה של העיר זורם נחל ומעליו גשרים קטנים מאבן המאפשרים מעבר לשיני צידי הדרך. לאורך הדרך פזורים בתי עץ עתיקים וכן על מורדות ההרים. טיילנו בנחת בין הבתים, כאשר יש בתים שהם מעין מוזיאון והכניסה אליהם כרוכה בתשלום סמלי של 1 לבה לאדם. החזרה לסופיה אורכת כשעתיים כאשר כ- שני שליש מהדרך עוברת שוב בכביש מפותל בין הרים.
אם אתם בדרך מסופיה מזרחה (124 ק”מ מסופיה, לפחות שעתיים נסיעה חלקה בדרך הררית מפותלת), כדאי לעצור בכפר ציורי בולגרי שרבים מבתיו שוחזרו ושופצו והם מהווים מעין מוזיאון פתוח לתקופת התחייה הבולגרית. הבתים צבועים במגוון צבעים ובכפר נקודות שונות שלכל אחת מהן סיפור משלה – חייבים ליווי מדריך כדי למצוא אותן ולשמוע עליהן.
העיירה קופריבשטיצה נמצאת כ- 110 ק״מ מזרחית לסופיה. זו עיירה ציורית ויפה אך די מנומנמת. העיירה מהווה מעין מוזיאון פתוח לתקופה בה החלה ההתקוממות כנגד השילטון העות'מאני.
לכשמגיעים לעיירה, רצוי לרכוש כרטיס כניסה לשישה בתים ולהתרשם מאורח החיים במאה ה-19. בבתים ישנם כלי בית, בחלק מכונת אריגה, תלבושות מהתקופה וכלי נשק.
אחד הבתים בהם ניתן לבקר הוא ביתו של המשורר דימצ׳ו דבליאנוב שנהרג במלחמת העולם הראשונה. בחצר ביתו קיים פסל של אימו הממתינה לשובו (ראו תמונה). בית אחר שבו ניתן לבקר הוא ביתו של מנהיג המרד כנגד העות'מאנים טודור קבלשקוב. פסל גדול שלו נמצא בעיירה לא הרחק מביתו (ראו תמונה). הפסל נמצא קרוב לגשר הירייה הראשונה.
בתום הסיור עצרנו לאכול בורקס בולגרי טעים הנמכר באחת המאפיות שבמקום תמורת 1.3 ליב (כ-2.8 ש״ח). בהחלט מקום השווה ביקור.
הבתים נראים כפי שהיו במאה ה-19 הודות לפעולות שימור ותחזוק טובים. מאחר והגענו שלא בעונת התיירות, שוטטנו דיי לבדנו בין הבתים בסמטאות הציוריות. סיפרו לנו שבקיץ יש במקום הרבה רוכלים ומוכרי מזכרות, מה שנותן לכפר מראה חי וצבעוני יותר. לקחנו חדר במלון משפחתי קרוב מאוד למרכז הכפר. המלון נקרא Karina. יש בו חצר פנימית מטופחת ומלאה פרחים שסביבה ממוקמים החדרים. העלות 50 לב כולל ארוחת בוקר.
מקום יפה לטיול רגלי של שעה שעתיים. המבנים מעניינים ויפים, מתוחזקים היטב. במקום גשרי אבן מעל הנהר. אחרי שעתיים של שיטוט ממצים את העניין שם. כמובן שיש במקום חנויות של מזכרות לתיירים.
שתפו את החוויות שלכם מהטיול עם קהילת המטיילים הגדולה בישראל
כתבו בלוג