מסלול עד שבוע בקטמנדו

לקטמנדו קסם מיוחד אנשים נחמדים עיר מלאה ברחובות צפופים וססגוניים.

לקטמנדו אפשר להישאר לפחות 3 לילות ללינה באור Thamel.

ביום הראשון להסתובב ולהתרשם מהמקומיים בחוב הטאמל וברחובות הסמוכים והצפופים.

ביום השני ארגנו לנו מהמלון נהג ורכב ליום טיול לנאגרקוט ו באקטאפור עלות 85 דולר לרכב.ללא עלות כניסה למקדשים בבאקטאפור 1500 לאדם. לאחר שיטוט ברחובות הדורבאר נסיעה לכיוון נאגרקוט ועליה על מגדל תצפית להרי היהמלאיה.וחזרה לכוון קטמנדו.

ביום השלישי נסיעה למקדש Pashupatinath עלות 1000.

מקדש Boudhnath עלות 400 רופי אנחנו הגענו בתחבורה ציורית מהרחוב הראשי חוויה מקומית עלות 25 רופי.

מקדש הקופים Swayambhu עלות כניסה 200 רופי.נוף יפה מהמקדש.לקחנו מונית מהטאמל וסיכמנו על 500 רופי הלוך ושוב והמתנה 20 דק.

אם יש זמן ניתן ללכת Dreams Garden.עלות 200 רופי גן קטן ומטופח הליכנ של 10 דק מהטאמל.

ביציאה Dream Garden לפנות שמאלה לכוון הצומת הסואן לחצות להמשיך ישר הליכה כ 8 דקות למוזאון ארמון המלך.narayanhiti Palace Museum.נפתח ב 11:00 עלות 200 רופי.

אחר כך לחזור לטאמל ולכיכר דורבאר.

מי שמחפש טרק חימום בקטמנדו לפני טרק גדול כמו האנאפורנה מעגלי או אוורסט בייס קמפ – טרק עמק קטמנדו יכול להיות אחלה אופציה. Kathmandu Valley Trek, שמו הרשמי.

הטרק יכול להיות בין יומיים ל-4 ימים תלוי תלוי בכם.

אנחנו עשינו את הטרק במשך 3 ימים בו ביקרנו בכפרים המדהימים – Bhaktapur, Nagakort ו-Dulikel.

אפשר לקבל מידע על הטרק באחת מסוכניות הנסיעות הרבות בת'אמל בקטמנדו (אנחנו דיברנו עם סוויסה הצהוב). זה לא באמת משנה איזו סוכנות כי את הטרק עושים עצמאית לגמרי. נסיעות באוטובוס עושים באוטובוסים מקומיים (לוקל) ומסלולי ההליכה מספיק ברורים.

במסלול שאנחנו בחרנו נסענו ביום הראשון לבקטפור, לאחר סיור בכפר נסענו באוטובוס מקומי לנגאקורט שם בילינו את הלילה. ביום השני עשינו את ההליכה מנאגקורט לדוליקל ובילינו שם את הלילה. ביום השלישי סיירנו בכפר ועשינו את ההליכה לכפר שנקרא שירי (Shiri), משם לקחנו אוטובוס מקומי חזרה לקטמנדו.

הכפרים מרתקים והנופים מדהימים. מומלץ.

קטמנדו היא עיר מקסימה ומיוחדת במינה. כבר בנחיתה תרגישו את ההבדל הקיצוני מרוב המדינות במזרח ובטח ממדינות מערביות.

שדה התעופה פשוט, קטן ושכונתי. מהשדה תיקחו מונית מצ'וקמקת שתיסע בכבישים עמוסים, צפופים ומבולגנים שכול אחד עושה בהם מה שבא לו, דרך עיר שקצת נראית כמו איזה מחנה פליטים ענק, אבל במובן המעניין, לא המפחיד...

אני ממליץ לכם להזמין מלון מראש כי להיזרק באמצע הטאמל (ככה קוראים לאזור שבו מתאכסנים התיירים) זה חתיכת שוק על. עדיף שתהיה כתובת. מקסימום אם לא ימצא חן בעינכם תעופו משם. אני ואישתי הזמנו מלון פח שחבל על הזמן, אבל בגלל שנחתנו בבוקר והיינו הרוגים מהטיסות אז הלכנו לישון, קמנו אחרי הצהריים והלכנו לחפש מלון אחר, בלילה כבר ישנו במקום נורמלי.

מה לעשות בקטמנדו? אז ככה: אני ממליץ על 3 ימים בתור התחלה. אחרי שתעשו קצת טרקים/ג'ונגלים/רפטינג ותרצו לנוח וקצת לגוון ו/או להעביר זמן עד הטרק הבא אז תגיעו לסיבוב שני לעוד 2-4 ימים לטובת טיול ב- פאטאן ובאקטאפור (ממליץ בחום גם על מקדש צ'אנגו נאראיאן הסמוך) 

יום ראשון - אתם בוודאי תרצו לנוח קצת מהטיסות, להסתובב קצת בסביבה הקרובה ולהכיר את הטאמל, אולי לפגוש עוד אנשים לטייל איתם (בית חב"ד ומסעדת אור 2 K הם מקומות טובים להתחיל בהם. המסעדה גם ממש טובה, נקייה ומגניבה- לא טרוויאלי בנפאל... חחח). אני מציע גם ללכת לאיזה סוכנות נסיעות כלשהי. אנחנו עבדנו עם swissa (זה ממש קרוב לבית חב"ד, תישאלו שם אם לא תמצאו) והיינו ממש מרוצים מהמחיר והשירות, אבל אומרים שגם shai trekking הם סבבה. למה ללכת לסוכנות? קודם כול- מידע בסיסי- אין לשכת מידע קרובה יעילה ונורמאלית והם יתנו לכם מפה של העיר והמלצות על אטרקציות מרכזיות. בנוסף הם מזמינים כרטיסי אוטובוס- אוטובוס של תיירים (אל תצפו לרמה גבוה), אל תחשבו לחפש אוטובוס לפוקרה דרך התחנה המרכזית, לא תמצאו ולא תרצו לנסוע בזה גם אם תמצאו... הם מזמינים כרטיסי טיסה- הכי חשוב! כי אי אפשר לטוס ללוקלה (נקודת היציאה לאוורסט) מהיום למחר סתם כך וגם לא כדי לכם לנסות להשיג לבד. לא תחסכו וסתם תסתבכו. זה אולי הזמן להזכיר שמי שלא עובד עם תיירים ביום יום לא מדבר מילה אנגלית... הם גם יכולים להמליץ לכם ולסדר לכם כול מיני אטרקציות כמו ראפטינג, טיול ג'ונגלים ועוד...

יום שני - קחו מונית לפאשופאטינאט- אחד המקדשים ההינדים הכי מעניינים אם לא ה-... לווא דווקא הכי יפה אבל מעוד מרשים ומעניין! תגיעו בבוקר ותלכו לכיוון הנהר. חפשו טקס שריפת גופות. נישמע מגעיל, אבל זה לא ממש מחריד כמו שזה נישמע, זה מחזה אנתרופולוגי מרתק. המשיכו לטייל בסביבות המקדש ותעלו ל"גבעת הצבאים" שממזרח למבט על המקדש והעיר. רדו מהצד השני ולכו ברגל לכיוון בודהאנאט, מרכז חשוב ומעניין של פליטים בודהיסטים מטיבט. משם אני ממליץ על טיול רגלי חזרה לטאמל ו/או לקיחת מונית מאיפה שנמאס לכם ללכת (זה די רחוק!!!) לכיוון סוואיאמבודהאנאט (מקדש הקופים). תבקשו לרדת לא בחנייה של המיקדש אלה בצד המערבי במקום שניקרא בודהא פארק. (שלושה פסלים עצומים של בודהא ומתחתם מקדש צבעוני, מוזר ושונה משאר המקדשים שתראו. משם כבר מוצאים את הדרך מסביב ובמעלה המדרגות דרך החורשה אל ראש הגבהה ובה "מקדש הקופים" מקדש בודהיסטי מאוד מרשים ומעניין וכשמו כן הוא, מלא בקופים שיקפצו עליכם וישחקו איתכם במשחק חביב שניקרא- "איפה בדיוק נימצא האוכל/סוכריות/ ממתקים שלך???" בתיק על הגב? בכיסים? בידיים? בשיער? אבל אם שמים להם גבולות ולא נבהלים זה די נחמד... משם אפשר לחזור לטאמל ברגל (שוב, לא כזה קרוב!) או במונית, אם כבר יורד החושך אז תיקחו מונית. האזור שבין המקדש לטאמל חשוך, לא סימפטי וממילא לא מעניין.

יום שלישי - יום שיוקדש למרכז העיר, למקדשים, לארמונות ולאתרים ההינדיים החשובים + התרשמות כללית מהעיר ומהחיים היומיומיים בנפאל. קצת כשה להסביר מסלול בע"פ, בגדול, אתם יוצאים מהטאמל מזרחה לכיוון ארמון ובריכת המלכה ומשם יורדים דרומה לכיוון כיכר דרובאר. אחר כך ממשיכים דרומה ועושים סיבוב חזרה תפונה עד לטאמל, אבל המסלול הספציפי ברחובות ספציפיים הוא חשוב כדי לא לפספס מוקדי עניין ולא סתם ללכת ממקום למקום, העיר מלאה במקדשונים קטנים, פסלים ומוקדי עניין בני אלפי שנים (למשל- פסל מהמאה הרביעית לפנה"ס! לא ברור איך הוא סתם זרוק ברחוב ולא נימצא באיזה מוזיאון...) אתם תגלו את היחס היומיומי הנינוח של הנפאלים ליצירות אומנות בנות עשרות אלפי שנים, למשל איך דוכן ירקות או "מספרה" ומקדש מהמאה החמישית יכולים לחיות בהרמוניה... אני ממליץ מאוד מאוד שתיקנו את הלונלי פלאנט של נפאל ותבצעו את המסלול הזה לפי התיאור בספר, גם נוח מאוד וגם תדעו מה אתם רואים...

הטרק מתחיל בנסיעה מטלטלת של כ-8 שעות מקטמנדו באוטובוס מקומי, חווייה לא קלה שניתן להחליפה בנסיעה בג'יפ במחיר גבוה. הנסיעה על סף התהום מסחררת, כאשר בקטע מהדרך נעלם הכביש תחת מפולת וטרקטור מקומי מנסה כמיטב יכולתו לבנות קטע חדש, ליתר בטחון מניחים לאוטובוס לעבור לבד ואנו צועדים אחריו. בדונצ'ה מעבירים את הלילה. יום א' מתחיל בעלייה של כ-1300 מטר עד לסינג גומפה (3230 מ). הדרך היפה חולפת בתוך יערות, אין כפרים בדרך, במקום 3 בתי הארחה בתנאים בסיסיים, מחממים רק את חדר האוכל (יחסית להמשך זה מצויין). 

בבוקר, טיפוס של כ-3.5 שעות עד לאורבינה יאק (3960 מ). נשארים כאן להסתגלות. מחירי האוכל מאמירים והתנאים בסיסיים ביותר (אין חשמל) וחוסכים בעץ לחימום כך שכולם בורחים לישון מוקדם. בלאורבינה נחשפים ליאקים הראשונים, חלקם רועים בשטח ואחרים נושאים משאות כבדים לכיוון גוסאיקונד, נראה שהסבל שמלווה אותם סוחב מטען כבד יותר. בבוקר מתחיל הטיפוס בעלייה קשה לכיוון האגמים, נוף היער הופך לנוף טרשי מקסים ביופיו. הפסגות הקרובות עטורות שלג ובאופק מופיעות פסגות הענקים הטיבטים והלאנגטאנג. 

מגיעים לגוסאיקונד (4,400 מטרים) לאחר כ-3.5 שעות. האגם המקודש ואף האגמים האחרים מקסימים בלב הנוף הקרח. יוצאים להקפת האגם הקדוש שנמשכת כשעה, אומרים שתבוא עלינו ברכה. בתחילה תכננו לעבור את לאורבינה פאס ולהמשיך דרך קוטומסונג, ציסופני וסונדרגל, אך החלטנו לחזור במסלול בו הגענו ולסבול את הנסיעה מדונצ'ה לקטמנדו. אומרים שלאחר לאורבינה פאס הדרך משעממת ואין בה עניין. במקום לעלות לפאס עלינו כשעה ורבע ל-view point שמעל גוסאיקונד (4600 מ) וזכינו לנוף מדהים ונטול עננים. את הדרך חזרה לדונצ'ה עשינו ביומיים ונהננו שוב מתוואי הדרך היפה והנוף המרהיב. למי שזמנו בידו מומלץ מאוד לעשות את מסלול הלאנגטאנג משולב עם האגמים הקפואים. מומלץ לשכור פורטר באמצעות סוויסה.

את טרק האגמים הקפואים בנפאל סגרנו בסוכנות סוויסה בקטמנדו. יציאה מקטמנדו, הייתה לנו הסעה ליעד שנקרא דונצ'ה -כפר שממנו יוצאים לטרק. הנסיעה אורכת כשבע שעות. נסיעה מאוד לא נעימה עם הרבה קפיצות ופיטולים. רצוי מאוד לקחת כדורים נגד הקאות לפני הנסיעה. הגענו ב - 16:00 לדונצ'ה ושם נחנו מהנסיעה בגסט האוס. אכלנו ארוחת ערב וישנו טוב ובבוקר מוקדם, בשעה שש, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לדרך. רצוי להתחיל כמה שיותר מוקדם את הטרק כדי לסיים מוקדם לפני שמחשיך.

היומיים הראשונים מאוד קשים עם עליות מאוד חדות. רצוי לקחת מקלות הליכה, זה עוזר מאד. אני לא הלכתי אף פעם עם מקל וזה הציל אותי לגמרי, עוד תמיכה. בלילה הראשון ישנו בסינגומפה.

ביום השני המשכנו לעלות ואז כבר מתחילים להרגיש את הקושי בנשימה. רצוי להביא משאף לאסתמטים ובנוסף, לקחת כדורים נגד גבהים. בלילה השני ישנו בלורבינה.

ביום השלישי עוברים מנוף ירוק של יערות לנוף של שלג ואגמים. משהו מדהים שקשה לתאר. אחרי יומיים מאוד קשים, שהולכים בהם בין יערות ופתאום יום של אוויר מאד קר ואגמים קפואים. שם היה שיא הגובה, 4,600 מטרים. צריך להתלבש מאוד חם ורצוי לקחת גזיה ומתוקים ולשתות איזה תה עם עוגיות על האגמים המדהימים.

מאמצע היום השלישי מתחילים לרדת בגובה, ירידה לא פשוטה. אפשר להשאר ביום השלישי בגובה, יש גסט האוס אבל העדפנו שלא כי אמרו לנו שבלילה מאוד קר שם אז המשכנו לכפר הבא. בלילה השלישי ישנו בתדפאטי.

ביום הרביעי עברנו בין מפלים שנוצרו מהקרחונים ובין יערות ירוקים מדהימים וגזעים של עצים ענקיים. בלילה הרביעי ישנו בקוטאמסנג. 

המשכנו לרדת בגובה ביום החמישי, עשינו כמה עצירות בכפרים שבדרך. מאד נחמד לקנות קפה שחור ולשבת עם משפחה נפאלית שמארחת אותך. בלילה החמישי ישנו בצ'נאוטי ומשם יש אפשרות לקחת קו לקטמנדו. אנחנו לקחנו אוטובוס על הבוקר בשש והנסיעה לוקחת שלוש שעות.

שלום. אני ממליץ על טרק זה לשיפור הכושר ולפתיחת עונת הטרקים. טרק מקסים, נופים מרהיבים והליכה לא קלה, אך קצרה (יחסית). אנחנו טירקנו באמצע אפריל. לפני היציאה לטרק וודאו כי יש בידכם Tims Card ופרמיט לפארק הלנגטנג - 1200 רופי לשניהם יחד. בסוכנויות השונות יעזרו לכם בשמחה. הנסיעה לכיוון דונצ`ה, שם אנחנו התחלנו לצעוד, היא בלוקל-באס וזה לא קל בכלל. נסיעה ארוכה ומתישה מ - 7 בבוקר עד בערך 3 בצהריים. קצת לפני Dunche תצטרכו להציג את ה - Tims, פרמיט ודרכון אז השאירו בהישג יד. 

דונצ`ה (1950 מ) היא עיירה קטנה ומנומנמת, בה מספר גסטהאוסים מצומצם. אנחנו בילינו שם את הלילה. למחרת החלנו בטרק. יש שתי אפשרויות שונות, אחת קלה מהשניה. טעות בניווט שלחה אותנו לקשה יותר. הראשונה היא לצעוד לכיוון Syabru Besi והשנייה היא לעלות לכיוון Sing Gompa. העלייה לכיוון Deurali, הנמצאת בגובה של 2760 מ היא קשה ומפרכת. לנו היא ארכה כארבע שעות. חברתי למסע כמעט ופרשה בדרך. 

עצרנו שם ללילה ומאוד נהנינו. מקום מקסים ושקט, המנוהל ע``י משפחה אחת. למחרת המשכנו לכיוון Chalangpati  (3670 מטרים), שוב עליה תלולה, אך קצרה של שעה וחצי. בדרך יש עמדת בדיקה של הצבא, מקום בשם Dimsa, אז שוב השאירו Tims ודרכון בהישג יד. עד ל - Sing Gompa - עלייה קצרה ולא תלולה של כחצי שעה. בדרך תוכלו לראות קופים, אם תשימו לב טוב. 

בסינג גומפה (3250 מטרים) ישנם מספר גסטהאוסים משוכללים. עצרנו לארוחת צהריים. ככל שתעלו בגבהים, האוכל יהיה יקר יותר, אבל אנא זכרו כי אותם אנשים גרים במקומות קשים למחייה והפורטרים שסוחבים את האוכל מתאמצים פי כמה וכמה מכם עם משקלים של עד 100 קילו על הגב. עשו חישוב של עד 15 דולר ליום. עוד בקשה לי אליכם: שלמו על הלינה שלכם! אל תהיו ישראלים מגעילים, אשר מציבים תנאי לבעלי הגסטהאוס: נאכל פה את כל הארוחות, אך לא נשלם על השינה. זוהי התנהגות נצלנית ובזויה. היו יפים ונעימים ונסו לשפר את שמנו הגרוע.

נחזור לטרק: מכאן ואילך, במזג אוויר טוב, תראו את רכס ההימליה גנש, הרי הלנגטנג. מדהימים ביופיים.ההליכה עד צ`לנגפטי מהנה ביותר ועוברת בינות יערות עבותים. Chalangpati, גובה 3670 מטרים, בה שני גסטהאוסים. למזלנו בחרנו את השמאלי Langtand Lerong View והיינו נוכחים בטקס פוג`ה מעניין עד מאד, המתקיים פעם בשנה ע``י אב המשפחה, שהיה נזיר בצעירותו. הנוף המרהיב נשקף מהמקום. למחרת המשכנו בעלייה לכיוון Lauribinayak גובה 3950 מטרים. עצרנו לתה והמשכנו בעלייה תלולה, בשלג ובקור מקפיא עד לפס של 4400 מטרים לערך. יש מקדש בפסגה, מקום מדהים ויפה. 

מכאן ההליכה קלה יותר. הנוף ישתנה בהדרגה וכל הצמחייה תעלם בגלל הקור העז - הערכו בהתאם. עד ל - Gosain Kunda, גובה 4381 מטרים - כשעה וחצי הליכה, עם נופים מרהיבים. קצת לפני שתגיעו כבר תראו את האגם הראשון בסדרה של חמישה. פה כבר יש מספר גסטהאוסים. לצערנו בעלת המקום בו התארחנו יצאה עלינו כשביקשנו שמיכות ללילה הקפוא. אינני מאשים רק אותה, אלא גם ההיסטוריה הישראלית. היו נחמדים ונעימים אפילו אז - בנו האשמה הראשונית. 

למחרת המשכנו בדרכינו מוקדם בבוקר. ההליכה מרהיבה ועוברת בין האגמים השונים. עלייה מתונה עד לפס גובה 4600 מטרים. תכננו/רצינו לטפס על ה - Suria Peak, גובה 5140 מטרים, אבל לא מצאנו את השביל וסיכנו את חיינו. המשכנו בהליכה ארוכה ומייגעת, שארכה כ - 5 שעות עד ל -  Tharepati גובה 3600 מטרים. העברנו שם את הלילה ולמחרת צעדנו כחמש שעות לא קלות, אך יפות ל - Mangengoth בגובה 2800 מטרים. אפשר לומר שכאן מסתיים טרק האגמים הקפואים ומתחיל ה - Helambu Trek. למחרת ירדנו ירידה תלולה וארוכה מאד עד ל - Meamchi Pul Bazar בערך 5 שעות ומשם לקחנו אוטובוס לקטמנדו. אינני ממליץ כלל על נסיעה זו. עדיף ללכת עוד כמה שעות ולוותר על הנסיעה הקשה הזו. היה קשה מאד על הגג של האוטובוס בתחילה ואח``כ פנימה. האוטובוס מטפס ומתאמץ ושולח אבק ופודרה לכל עבר, אבל הטרק מקסים, יפה ואיכותי. אנחנו צעדנו כשבעה ימים, לקחנו את הטרק באיזי ולא מיהרנו לשום מקום. אני ממליץ על טרק זה כטרק פתיחה.

לאלה מכם שלחוצים בזמן (או סתם רוצים לחסוך יום נסיעה), ניתן להתחיל את ה - Around Annapurna ישירות מקטמנדו (הרוב מתחילים מפוקרה). האוטובוס המקומי יוצא מקטמנדו בשעה 7 כל יום לכיוון Besishar (תחלית הטרק). מחיר האוטובוס כ - 350 רופי. לא מומלץ להישאר ב - Besisahar אלה להמשיך עד לכפר Bhulbhule ולישון שם את הלילה הראשון. שיהיה בהצלחה!

מסלול מאתגר במגוון סגנונות רכיבה העובר דרך נופים מדהימים של יערות, נחלים, כפרים מבודדים, וכמובן, תצפית על שרשרת הרי ההימלאיה. חמישה ימים של רכיבה באווירה פסטורלית המשלבת כביש, שטח, סינגלים (שבילי עיזים), דאוון היל, מעברי מים ועוד... יצאנו באוקטובר 2006. בהתחלה התחת והבי.. כואבים, אבל בהמשך משתפר.

יום א` – מהטאמל דרך ה- Naya Bazar צפונה, עד לכיכר הגדולה. חוצים אותה וממשיכים עם הכביש לפיצול V שבו לוקחים את המסלול השמאלי. כאן עלינו על הכביש לקאקאני. ארוחת צהריים 20 ק``ממקטמנדו בכפר קורקווה. בהמשך הגענו לצומת שבה פונים ימינה ל Kakani. מכאן טיפוס תלול של כחצי שעה עד לכפר. צפינו בשקיעה ובעמק קטמנדו מהנקודה הגבוהה בכפר - Shiva Temple. 

יום ב` – תצפית על הרי ההימלאיה מ- Shiva temple, בהשוואה לסרנקוט (פוקרה) התצפית יותר רחבה – יפה מאוד! יצאנו לכיוון העיירה Budhanilkantha. ביציאה מ Kakani ישנו ה I.T.C. כאן בוחרים את השביל התחתון, וצריך להרים את האופניים בכמה קטעים עד לרכיבה רציפה כעבור כשעה. חלק מהרכיבה במים ולפני העיירה בסיס צבאי שמימינו מתחיל כביש סלול בירידה עד לבודהה-ניל-קנט. צהריים ומנוחה במסעדה מקומית. ממשיכים בעיירה עד ל-T, ופונים שמאלה לעלייה חדה כשהכביש מתפתל דרך בתי הכפר, עד לפארק הלאומי Shivapuri. הכניסה - 250 רופי. מכאן עלייה תלולה ולא סלולה של שעה ורבע. לאורך הדרך בוחרים את השביל הימני שהוא מאוד ברור. חוצים גשר בנוי ופונים ימינה, עוד כ- 15 דקות עד Mulkharka. יש לשטוף את האופניים בערב מהבוץ כדי שתהיינה בבוקר יבשות לשימון.

יום ג` – יצאנו לכפר Chisapani. עלייה קשה, ואחריה בפיצול הראשון ימינה, ובפיצול הבא כעבור 10 דקות שמאלה. בצומת של Nangarkot ו- Chisapani (יש שלט קטן), פונים שמאלה ואחרי שעתיים מגיעים לכפר. יש לרכב בזהירות, ולהתאים את המהירות לתנאי הדרך כדי שלא תעופו כמוני - למזלי זה נגמר רק בשריטות. בג`יספאני לנים את הלילה.

יום ד` – מ- Chisapani חוזרים באותה הדרך שבאנו לצומת, רכיבה של שעתיים וממשיכים ל- Nagarkot בשבילים צרים עם ירידות תלולות! עוברים כמה כפרים ולנגרקוט הגענו כעבור עוד שעתיים וחצי.

יום ה` – קמנו לזריחה ב 5:45 על הרי ההימלאיה. לבקטפור הגענו כעבור שעה ורבע ולטאמל בקטמנדו הגענו בשעתיים נוספות של רכיבה.

להכנות והמסלול המפורט תרגישו חופשיים לפנות במייל.

ושיהיה בכיף... 

יש לארגן את הויזה דרך סוכנות כשבוע מראש. יש אפשרות לנסוע במיניבוס או בג`יפ. לכל אחד יתרונות משלו. במיניבוס יש הרבה אנשים ונעים, בדרך כלל גם יותר בטוח. אבל איטי. הג`יפים נוסעים במהירות אבל נוטים להתקלקל בדרך (רק אם אין מזל, בדרך כלל יש, אז אין מה לדאוג). בכל מקרה המיניבוס יותר זול, ישנים באותם המקומות. הרבה מאד תיירים לוקחים עסקה מאורגנת ל-8 ימים (5 ימי נסיעה ועוד 3 ימי הדרכה בלהאסה) זה עסק יקר. 

יום ראשון: מגיעים לגבול, מחליפים קצת כסף: 40-50$ מספיקים עד להאסה ויש גם אפשרות להחליף בדרך, בבנקים בערים המרכזיות. עוברים במכס הסיני עם הדרכונים וישנים במלונות שבאותה עיר.

יום שני: יום נסיעה ארוך של 12 שעות. עוברים שני מעברים גבוהים 5050 מ` ו 5200 מ`. נושמים עמוק וגם רואים את האוורסט. ישנים ב- Lahtse.

יום שלישי: קונים לחמניות בבוקר ומיני מתיקה. יום קצר לShigatse. עיר נחמדה המון מסעדות. אפשר לאכול מרקי נודלס נהדרים ב- 4 יואן ברחוב הראשי. במנזר הגדול יש פסל בודהה ענק. הכניסה עולה כסף. מלון מומלץ: tenzin hotel.

יום רביעי: נסיעה של כשלוש שעות עד Gyangtse. כניסה למבצר: 30 יואן, נוף נהדר ומוזיאון בובות משעשע המדגים עינויים טיבטים עתיקים. כניסה למנזר: 40 יואן.
ברחוב המוביל למנזר יש כמה מאפיות מוצלחות וזולות במיוחד.

יום חמישי: הנסיעה ללהאסה, כעשר שעות. עוברים ליד האגם הענק והמדהים Yamdrok Tso מגיעים ללהאסה בערב.