מסלול חד יומי בהאי הצפוני

סמוך לעיירה Ohakune, בירת הגזר של ניו זילנד (חפשו את הפסל הענק של הגזר בכניסה המזרחית לעיירה), ובחלקו הדרומי של קומפלקס הרי הגעש טונגרירו, ישנו מסלול קצר ויפה אל Lake Surprise. המסלול הוא חלק מ-Round the Mountain Track. 

המסלול מתחיל מהכביש Ohakune Mountain Road (כביש סלול) כ-15 ק"מ מהעיירה ומספר עיקולים לפני ההגעה לאתר הסקי, שבקצה הכביש. התחלת המסלול מסומנת בשלט, אך קל לפספס אותו. בשביל לדעת שאתם קרובים, חפשו מצד ימין של הכביש בקתה של ה-DOC, שמהווה חלק ממערך הבקתות של ה-Round the Mountain Track. 

המסלול עצמו מסומן היטב וקל להתמצאות. המסלול מתחיל בירידה לערוץ, כשבדרך אפשר לזהות את זרמי הלבה שהתקשו ונותרו לאחר אחת ההתפרצויות הגעשיות בעבר. כיום, בין הלבה שהתקשתה זורמים מים עשירים בסיליקה ומינרלים ובעלי צבע לבן מיוחד, שנוצר כתוצאה מהתקשות של סיליקה על הבזלת, שנותרה מההתפרצות הגעשית. 

ברקע של המסלול ניצב בגאון Mt Ruhapeu. כחלק מהמסלול, תעברו בקתה של ה-Round the Mountain Track ואחריה תחצו נהר, שאין עליו גשר. שימו לב, שבמהלך המסלול תצטרכו לחצות מספר פעמים פלגי מים ללא גשרים עליהם ולכן ניתן לעשות את המסלול אך ורק במידה והמים מספיק נמוכים. המסלול הינו חד כיווני, מגיעים לאגמים שעל שמם הוא קרוי (דווקא הם לא מאוד מרשימים) וחוזרים חזרה. זמן ה-DOC למסלול הוא כחמש שעות, אבל בהליכה זריזה הוא לוקח כחצי מהזמן (ליתר ביטחון, תמיד תשאירו לכם זמן להתברברויות בדרך). חובה להתייעץ ב-I-Site של Ohakune לפני היציאה למסלול בשביל לוודא שתנאי המסלול ומזג האוויר מאפשרים לעשות אותו בבטחה. 

לינה באזור: לאנשי הקמפינג מומלץ ללון ב-Top 10 של Ohakune, ההולידיי פארק מציע חלקות דשא נוחות ונעימות, שירוקלחת חדשים ונקיים ומטבח נוח לבישול. המחיר, אגב ממוצע לאזור. במידה ואתם לא מגיעים בעונה עמוסה (זו עיירת סקי ולכן עמוס יותר בחורף) ואתם מעוניינים לישון בחדר, שווה לעשות סיבוב בעיירה ולחפש שלטים של מבצעים ללילה.

טרק הטונגרירו קרוסינג בטורנגי הוא אחד הטרקים היפים שיש, ולהרבה אנשים הוא גם הראשון. הוא גרייט ווק שמתחיל מסודר ותואם למוניטין אך באמצע הדרך האבנים מדרדרות וכל צעד קדימה בעליה הופך להיות 2 אחורה. הטרק מהמם ומתמקד בנוף געשי. ההר שלצידו הולכים זה הר הדין משר הטבעות. כשאני עשיתי אותו הייתה אפשרות רק לטרק חד יומי כיוון שההר התחיל להוציא עשן וחסמו חלק גדול מהדרך. לטרק יש חניון שנמצא ממש בנק היציאה, ועובד בשיטת כל הקודם זוכה. מומלץ להגיע לפני 8:00 כדי לחנות, אחרת תאלצו לחנות 7 קילומטר משם ולקחת שאטל חזרה לכניסה שעולה 30 דולר.

טרק טונגרירו קרוסינג חד יומי, הינו היום השני של הטרק הארוך יותר בן 5-6 ימים של טונגרירו קרוסינג המלא. 

קצת רקע: אנחנו ישנו במקום שנקרא "National Park", קשה להגדיר את המקום, מאחר ואין בו יותר מדי דברים, הוא מאכלס כ-100 תושבים ויש בו בית הארחה ומכולת קטנה. בתוך בית ההארחה הדריכו אותנו לפני היציאה, לגבי מזג האוויר ונתנו לנו טלפון אליו נוכל להתקשר במידה ונתקענו במסלול ולא נספיק לחזור להסעה חזרה. הדגישו בפנינו כי אקלים טוב הוא גורם חשוב וקריטי במסלול. גם מאחר ואם יש ערפל אין אפשרות לראות את הנופים המדהימים, אך מעבר לכך, במידה ויש רוחות חזקות או אקלים אחר שאינו מתאים יש סכנת חיים של ממש מאחר ועולים לגובה רב. במסלול אין נקודות למילוי מים או מקום לקנות אוכל ולכן חשוב מאד להצטייד בכמות מספקת (אנחנו הצטיידנו במימיות הנוחות מ"למטייל" של שורש, שאפשר להוציא את הקשית מהתיק וגם די שומרות על המים שלא יתחממו והכנו סנדוויצ'י טונה וירקות וגם נשנושים).

תיאור המסלול: יצאנו בשאטל בשעה רבע ל-7 מ-"National Park" ותוך כ-20 דקות הגענו לתחילת המסלול והתחלנו בהליכה יפהפייה ונעימה ללא קושי כלל. אחרי זמן מסויים הגענו ל"מדרגות". כל מי שעשה את המסלול זוכר את ה-"מדרגות". מתחילים לעלות והמדרגות פשוט לא נגמרות. שווה מדי פעם להסתכל אחורה ולצדדים ולקחת אתנחתא, וליהנות מהנוף. אנחנו גם אכלנו באחת ההפסקות עליהן. בסוף המדרגות כשאתה חושב שהאתגר האמיתי כבר מאחוריך (בכל זאת, כל כך הרבה מדרגות זה מייאש) מתחילים בהדרגה לעלות על ההר המדובר כאשר בדרך רואים הר געש (שלא היה פעיל) בצבע אדום בוהק, מרשים ביופיו ועוד נוף שנפרש בפניך. ואז יש קטע בו יש עלייה פחות הדרגתית ובה מרגישים חזק את הרוח. אנחנו ממש טיפסנו כשאנחנו מחזיקות את הסלעים מסביבנו. הרוח הייתה כל כך חזקה שהרגשנו שאנחנו ממש עוד רגע עפות אם לא נאחוז בקרקע. מנגד, צריך לשים לב שיש אנשים שיורדים (עושים את המסלול ההפוך - הרבה פחות מומלץ בעיניי) ומפילים סלעונים לכיוונכם. כאשר מגיעים לפסגה יש אופציה לעלות להר דום (כן, ההוא מ"שר הטבעות") רק לפני כן, כדאי לוודא שאתם בסדר בזמן ולא מאחרים להסעה (אלא אם כן ארגנתם 2 מכוניות ואתם לא תלויים בהסעות) ושמזג האוויר מאפשר זאת ותהיה לכם ראות מהפסגה. לאחר מכן מתחילה ירידה (שחברה שלי עשתה על האחוריים כי האבנים היו בה די מחליקות) אבל השיטה היא לרדת בצעדים גדולים, כמו סקי וככה לשמור על אחיזה יציבה. עד החלק הזה המסלול הוא אכן מאתגר - אך מכאן ואילך (אחרי הירידה המחליקה) הכל כבר מישורי ופשוט בטירוף (ספויילר - מי שרוצה הפתעה במסלול שלא יקרא את החלק הזה) בסוף הירידה נשקפים האגמים בצבע תכלת טורקיז. בוהקים ומדהימים ביופיים. הם מפתיעים מאחר ואין קשר בין הנוף מסביב אליהם. הכל נראה כמו וואדי גדול כאשר לפתע צצים 2 אגמים טהורים, נקיים (אסור להתרחץ אבל!) מלאי חיים. כולם מצטלמים בנקודה הזאת.(סוף ספויילר!).

לאחר מכן ההליכה ממשיכה להיות מעניינת, כל פעם נחשפים לנוף אחר ולמסלול שונה, כאשר בסוף המסלול הולכים בין שעה וחצי (ואפשר להגיע להרבה הרבה יותר - מאד תלוי בקצב ההליכה - לנו לקחת בסביבות ה-3 שעות, כי חברה שלי עיקמה את הרגל בירידה מההר) בתוך יער גשם, החלק הזה הוא המשעמם ביותר כי הנוף לא מתחלף ומהר מאד ממצים את העניין, אך עד אליו הנוף משנה את פניו וקשה להפסיק לצלם. אני נהניתי מאד והלוואי והייתי יכולה לחזור ולעשות אותו שוב. למי שזה הטרק הראשון שלו ולא בשיא הכושר, ייתכן שלמחרת כל השרירים שלו ייתפסו, אבל זה שווה הכל.

מסלול מאונט טראנקי לא קשה במיוחד, רובה של הדרך סלולה ומסודרת, בחלקים ממנה יש מלא מדרגות אז לא נורא. ישנם שני חלקים מאתגרים מעט: 1. ישנו חלק של דרדרת מעצבנת, אבל מסתדרים. 2. הטיפוס לפיסגה עצמה היא לטפס בין סלעים. לא נורא כל כך.

המאמץ בהחלט משתלם כי מפיסגתו של ההר נשקף נוף מדהים. גם צורת היער שלמרגלות ההר ומקיף אותו 360 היא מרשימה. בלי לשים לב אפשר להעביר שעתיים שלוש על הפיסגה. קפה טוב, עוגיות טובות ואתם סגורים. 

ממש ליד טונגרירו (מה שאומר שרוב הסיכויים שתעברו באיזור) יש עוד הר שממש שוה לטפס עליו- הר Ruapehu. זה למעשה ההר הכי גבוה בסביבה והנוף בהתאם... ביום טוב אפשר לראות ממנו את החרמון! סתם, אבל יש מלמעלה נוף מטמטם, שבהחלט גורם לך להבין שהעלייה הייתה שווה (ויש עלייה...). מגיעים להתחלה דרך מרכז המבקרים של doc. ממשיכים במעלה הכביש 6 ק"מ עד לסופו (מן כפר נופש לספורט חורף). משם יש 2 אפשרויות: 1. קונים כרטיס הלוך חזור לרכבל (שמסופו יש עוד כשעה עלייה, עולה 24 דולר הרכבל עובד עד 16:00- כדאי להיות מחושבים מבחינת זמנים).

2. הולכים ברגל! (3וחצי שעות עלייה, פחות או יותר, אבל מקבלים את הרכבל בחינם בירידה!!! (כל עוד מגיעים אליו לפני 16:00). כמה דברים חשובים: כדאי לברר טוב מאיפה הכי כדאי לעלות, כי למרות שאין שביל מסומן יש כמה אפשרויות לעלות (שאחת מהן אפילו ממש נוחה= לא תלולה אימים). אפשר לקנות מפה טופוגרפית של האיזור (9 דולר). כשמגיעים למעלה רואים את לוע ההר, שהוא בעצם קרחון ענק, ואם ממשיכים לאורך השפה של הלוע מגיעים לאגם בצבע טורקיז בוהק- משם הייתה התפרצות לפני כמה שנים. נוף מדהים ואם אתם באיזור ממש מומלץ ללכת לשם...