מסלול עד שבוע בטנזניה

יצאנו בעלי ואני לשבוע של טיולי ספארי בטנזניה.

את היום הראשון לטיול השארנו להתארגנות והתאקלמות במלון בארושה. יצאנו לשמורת טרנג'ירי 53$ לאדם (בכל השמורות התשלום בכרטיס אשראי בלבד, לא מקבלים דיינרס ולא מזומן) . הכניסה היא עד 24 שעות בדיוק. איחור של 5 דקות ביציאה מחייב קנס בעלות 60% מערך עלות הכניסה. טרנג'ירי פחות נחשבת בין השמורות אבל מצאנו אותה מדהימה ביופיה, במגוון החיות שראינו בה והכמות מכל זן.

ביום השני נסענו לשמורת אגם מניירה (53$ לאדם) . שמורה יפה ומיוחדת עם מגוון עופות והיפופוטמים. גם שם ראינו נמר, פילים, קופים, ג'ירפות, זברות, גנו וג'מוסים.

ביום השלישי נסענו לבקר את השבטים באגם אייסי. שם שלמנו 55$ לאדם וקבלנו מדריך מקומי צמוד שהתלווה אלינו לרכב. בקרנו בשבט ההדזבה ובהמשך בשבט הדטוגה. חוויה מיוחדת במינה. תביאו סוכריות על מקל ובלונים ותתקבלו בברכה גם ע"י המבוגרים שבחבורה.

ביום הרביעי ביקרנו בשמורת נגורונגורו (73$ לאדם) כניסה למכתש משולמת בנפרד - לכל רכב 295$.

ביום החמישי נכנסנו לשמורת הסרנגטי בה שהינו 48 שעות (73$ לאדם ל-24 שעות) . שמורה עצומה בגודלה ומרשימה מאוד. האיזור השופע בע”ח הוא סרונרה.

ביום השביעי יצאנו מסרנגטי בנסיעה שהצריכה אותנו לעבור ולשלם שוב בשמורת נגורונגורו. ללא מעבר בשמורה תידרש נסיעה של כ-10 שעות נוספות לכיוון ארושה לצורך הקפת השמורה.

כשמתכננים טיול כדאי לחשוב על אופציה של טיסה חזרה מהסרנגטי לזנזיבר כדי להמנע מנסיעות ארוכות. יש מספר חברות תעופה מקומיות כגון Precision Air. כל הנסיעה בשמורות היא בדרכי עפר מאובקות, אין בכלל תשתיות. בסוף הספארי טסנו מארושה לזנזיבר לשבוע וחזרנו ליום נוסף לארושה לפני הטיסה חזרה לארץ.

תהנו. Acuna Matata.

לפני מספר ימים חזרנו מספארי בטנזניה וברצוני לשתף אתכם הן בחוויות והן בהמלצות להשבחת הטיול.

כאמור נסענו עם משפחה (4 מבוגרים ו-2 בני נוער 19,14) במסגרת טיול פרטי מאורגן ע”י חברת עולם אחר.

מיד לאחר ההגעה לשדה קלימנגרו המשכנו בטיסת פנים ל- Kogatende (תוספת של 180$) ע”מ להתחיל את הטיול באזור קרוב ככל האפשר לנהר המארה (אזור החצייה של עדרי הגנו) ושהינו במחנה אוהלים (מאוד ידידותי עם אירוח לבבי ביותר) המוקם רק בתקופת הנדידה בשם Kezan Mara Tented Camp (אפשר לבדוק בטריפ אדוויזור וביו-טיוב) . זכינו לראות ביום השני 7! חציות של עדרי גנו כאשר באחת החציות גנו קטן אף נטרף על ידי תנין רעב. המחנה ממוקם מרחק של כ-חצי שעה מהנהר לעומת בתי המלון בהם התאכסנו מטיילים שהגיעו כקבוצה היו במרחק של כשעתיים וחצי מהנהר דבר שגרם לאובדן זמן יקר מאוד בנסיעות במקום בחיפוש עדרים חוצים. שהינו במחנה זה 2 לילות וללילה השלישי בסרגנטי עברנו למלון מרוחק יותר (בדרך לנורונגורו) שהיה אף הוא ברמה טובה בשם Lobo Wildlife Lodge אף הוא בשמורת הסרנטטי.

הלילה הרביעי עבר עלינו במחנה אוהלים (יותר משודרג ומפנק מהקודם) הממוקם בנורוגורו בשם Lake Masek Tented Camp.

את שלושת הלילות האחרוני בילינו במלון מפנק במיוחד בשם Oldeani Norogoro Lodge כי כהחלטה אסטרטגית שלנו את הטיולים שלנו מסיימים במלון מפנק להתרגעות. מימים אלה ביקרנו את שבטי הבושמנים הציידים (Dzabe) והנפחים (Datoga) (הצגה תיירותית) ואת שבט המסאי (עוד הצגה) .

בהמשך לסקירת החוויות מהספארי בטנזניה, עלי לציין מספר הערות:

1. התנועה ה רגלית בכל המחנות מחייבת ליווי של צוות המחנה/המלון החל משעות הערב ועד לשעות הבוקר.
2. טיול ספארי שאינו כולל את שמורת הסרנגטי במינון של 3 ימים לפחות אינו מצדיק בכלל את העלות.
3. המידע שנמסר לנו על ידי החברה המארגנת - עולם אחר - לגבי החוויה הצפויה לנו מהביקור בשבטים ולגבי ההתרשמות מאורח חייהם האוטנטיים ושפתם המצ'קצ'קת- היתה לא נכונה. הביקורים היו הצגות תיירותיות במלוא מובן המילה.
4. בפנייתו לחברה בארץ, בהיותנו בטנזניה ועקב בעיה ביורוקראטית שהתגלתה, זכינו לכתף מאוד מאוד קרה מצדה של נציגת החברה בארץ ואף לנזיפה על חוצפתנו ליצור איתה קשר.
5. בשנה הבאה, לכשיתחילו הטיסות הסדירות לטנזיה- עדיף לתכנן את הטיול לבד ולחסוך כ-30% מהעלות.
6. בכל אופן, למרות שמאוד נהיננו מהטיול ומהנהג שהיה צמוד אלינו, אין לי מילים חמוד ומפרגנות לחברה המארגנת.
7. הרגשתנו הייתה שאנו מהווים “בנים חורגים” לחברה שכל מאמציה הופנו לרצות את מטיילי הקבוצות ולא את המטיילים הפרטיים-מאורגנים.
8. לאחר קבלת השתלום ותחילת הטיול, היעדר תודעת השירות של נציגי החברה, הן בארץ והן בטנזניה, בלטה באופן בוטה.
9. מבחינתו, חברת “עולם אחר” איבדה אותנו.
 

בחודש ינואר השנה, טיילנו אני וחבר טוב בטנזניה למשך שבועיים וחצי. הטיול כלל שבוע טיפוס על הקילימנג'רו במסלול מצ'מה ושבוע טיול בשמורות הטבע רחבות הידיים של טנזניה: סרנגטי, נגורונגורו וטרנגירי.

שנינו חיילים בשירות סדיר לקראת הקבע, ואין ספק שמבחינתנו היה מדובר במעין “טיול שחרור” שלפני הקבע.

לאחר המלצות רבות מהפורום יצרנו קשר עם סטנלי סנדיי (Stanley Sunday), יצרנו קשר באמצעות המייל ותוך זמן קצר סגרנו את כל הפרטים (סטנלי יכול לסדר לכם כל מה שאתם זקוקים לו במחירים טובים מאוד גם במקום, במיוחד אם נתקעתם בלי ציוד חשוב או קריטי להמשך הטיול – עדיף להודיע לו מראש כדי שיהיה לו מספיק זמן לארגן הכל).

חשוב להדגיש – הטיול שאתם סוגרים איתו (הוא יישלח לכם תוכנית מפורטת ומלאה) זה הטיול שתקבלו, אבל תמיד אפשר לעשות שינויים תוך כדי, וסטנלי מתמחה בביצוע שינויים קטנים והתאמות תוך כדי, מכיוון שהוא מכיר טוב מאוד את התנאים ואת ההיבטים השונים של הטיול (לכן אל תהיו מקובעים ו”תזרמו על השינויים וההתאמות” שהוא מציע לאורך הדרך). לצורך העניין, בטיפוס של היום האחרון לפסגת הקילימנג'רו סטנלי היה נחוש בדעתו לצאת מאד מוקדם, זאת על מנת להגיע מהראשונים לפסגה ולחזות בזריחה – זאת הייתה חוויה עוצרת נשימה שאין כדוגמתה, ולמרות שמדובר במסע קשה ומתיש, הסוף מתגמל ועוצר נשימה.

דוגמה נוספת היא הטיול בשמורות הטבע – אנחנו טיילנו בתקופת הנדידה, והסרנגטי היה ריק כמעט לחלוטין, למרות שבמקור תכננו טיול של יומיים בסרנגטי, סטנלי הציע לבלות יום נוסף בנגורונגורו – אנחנו הסכמנו והרווחנו בגדול! נגורונגורו בתקופה הזאת של השנה (ינואר) הייתה מלאה בחיות רבות, והנופים במכתש היו מהממים! לסיכום, טיול שזוכרים לכל החיים! למתלבטים, מוזמנים להתייעץ.

טיילנו באוקטובר 2014 כחלק מטיול בקניה, טנזניה ואתיופיה.

האמת שלשוטו היה המקום שבעלי הכי נהנה בו בטיול כולו, עשינו מסלול הליכה קליל ביותר של שלושה ימים (לא טרק טיפוס). המסלול עובר בין כפרים ובהרים (שנקראים הרי האוסמברה). ישנים שם בכפרים אותנטיים, הולכים ביער גשם, יש שתי תצפיות מדהימות אחת מלושוטו עצמה ואחת בסוף המסלול שזה גם קצה הרי האוסמברה, מכפר ששמו מטיאה.

לקחנו מדריך בשם קונסטנטין, מסוכנות Tupande, שליווה אותנו וניסה לעשות הכל כדי שיהיה לנו הכי נוח וכיף. המחיר היה 100 דולר לשנינו, כולל מקומות לינה, אוכל ומים לאורך הטיול. שימו לב שמדובר באמת באזורים הכי פשוטים, הכי כפריים והכי אותנטיים, מקומות הלינה הם בהתאם וגם האוכל- למי שרגיש לנושאים כאלה, אולי כדאי לקחת שק שינה ונשנושים עצמאית.

בלושוטו עצמה ישנו בגסט האוס מקסים שנקרא Karibuni. המנהלת היא אישה יוונית שהיגרה לטנזניה, אווירה ביתית וחמה, אוכל פשוט מ-ע-ו-ל-ה!! ולרוב יש גם Wifi ומים זורמים .

בספטמבר 2014 אני ואשתי היינו בטיול ספארי של 4 וחצי ימים בטנזניה.
 היה מעולה.

פרטים ומחיר:
 2070 דולר לטיול פרטי (רק אנחנו בג’יפ) כולל אוכל ולינה.
 את הטיול קבענו דרך AcrossTanzaniaExpeditions.com (דיברנו במיילים עם Hezron). במהלך הטיול קיבלנו כל מה שסיכמנו איתם. לא היו בעיות, והכל תיקתק. למדריך שלנו קראו Fred Elias, והוא היה ממש מצויין. מומלץ בחום.

התוכנית:

יום 1: הגענו לטנזניה בצהריים, והמדריך אסף אותנו מהשדה. משם נסענו לפארק ארושה שהיה נחמד מאוד ומתאים ליום קצר. לילה ב-Outpost Lodge.

יום 2: Tarangire. מאוד נהנינו. מה שבמיוחד אהבנו כאן זה שהחיות צפופות יחסית. השמורות האחרות היו הרבה יותר גדולות והחיות היו יותר מפוזרות. לילה ב-Roika tented lodge.

יום 3: Serengeti. חיות ‘רגילות’ כמו באפלו, זברות וכו’ כבר הפסקנו לספור. המדריך ממש התאמץ ונסע בקיצורי דרך כדי שנספיק לראות צ’יטות ונמרים (השמורה ענקית ובכלל רוב האנשים מבלים בה יומיים). לילה בקאמפינג.

יום 4: Ngorongoro. שוב הרבה חיות (כולל קרנפים) ונוף יפה. לילה ב-Bougavillia Lodge.

יום 5: שבט הבושמנים. הסתובבנו איתם כשהם צדו ובישלו חיות קטנות (סנאים וציפורים). גם ירינו בחץ וקשת. היה נחמד, אבל לא מדהים. אפשר לוותר.

הערה:
 בעיקרון יש שתי אפשרויות לארוחות בטיול: (1) בוקר וערב במלונות, ולצהריים המדריך מביא קופסאות אוכל. (2) חוץ מהמדריך, מצרפים לטיול גם טבח שמכין את כל הארוחות.
 אנחנו לקחנו את האפשרות הראשונה. במיוחד בטיול ספארי פרטי לזוג, הייתי ממליץ על האפשרות הראשונה כי אז חוץ ממכם יש רק את המדריך בג’יפ, ואם אתם בשקט אז גם הוא בשקט. אחרת המדריך והטבח עלולים "לחפור" בשפה שאתם לא מבינים. אל תשכחו מצלמה טובה,

חזרנו בתחילת אפריל 2014 בטיול בסרנגטי. אני וחבר. מזג האוויר היה מעולה. לאחר חיפושים נרחבים באינטרנט החלטתי ללכת עם בוני. כל כך שמעתי עליו כאן שהחלטתי שהוא האחד. חייב לציין שבוני מדריך אדיב, סובלני סופר נחמד ולא חושש לצאת מהנתיבים הקבועים... תבינו בהמשך.

יצאנו ל5 ימים (4 לילות). הגענו להסכמה אודות 200$ ליום עבור הרכב. 2 אנשים או 6 אותו מחיר (אסור לצאת לטיול ברכב עם עוד אנשים לא מוכרים. אתם תדחסו כמו סרדינים, ראינו כאלו שנראו, סובלים מצפיפות והעיקר רצו לחסוך).

הסידור כזה: אנחנו משלמים כניסות לאתרים ולינה והוא דואג להוצאות הרכב (יהיו אשר יהיו). להלן פירוט לכל המעוניין עבור 5 הימים:

בוני אסף אותנו מהשדה בקלימנגרו. על מנת לחסוך יום יצאנו מיד לקניות בארושה ומשם לכיוון karatu, שזוהי העיר הסמוכה לכניסה לשמורה (3-4 שעות נסיעה משדה התעופה).

לילה ראשון ישנו אצלו בבית (דירת 4 חדרים) אחד הוא והשאר פנויים. בבית יש מטבח לארוחת ערב, בוקר וכו'.

בבוקר יצאנו לשמורה ונכנסנו. כניסה לשמורה 40$ או 60$ לראש ליום. למי שרוצה להכנס למכתש צריך לשלם עוד 200$. אנחנו לא נכנסנו מאחר והבנו שניתן לראות את כל החיות פרט לקרנפים בשמורה עצמה.

בוני פתח שנסיעה שגרתית ולאחריה ירד מהנתיבים העיקריים ואז התחלנו לראות המון המון המון בעלי חיים (חייב לפרגן לבוני מאחר ויש המון מדריכים שיתכן וגובים סכום אולי מעט נמוך יותר ואם בכלל, אבל לא מרשים לעצמם להתפזר עם נסיעה שולית ולא מוכנים לבזבז דלק). הגענו דרך חבל ארץ הנקרא NDUTU. שם ראינו להקות ענק שלא נגמרות של גנו וזברות.

לילה 2 - ישנו במאהל עם ציוד שהבנו איתנו באתר הקמפינג (30$ ללילה שמשולמים מראש). ניתן להשכיר אוהלים וציוד שינה מראש דרך בוני. כאופציה במקום מאהל, ישנו מרכז גרמני למחקר שפותח את דלתותיו תמורת 30$ לילה, מאחר ואנחנו לא תיאמנו עם בוני (מה שהיה טעות) ישנו במאהל. אוכל בישלנו כבש שקנינו בארושה ביום הראשון.

במהלך היום השלישי בוני לקח אותנו לפינות מסתור ואכן ראינו המון המון בעלי חיים מכל הסוגים והמינים. אריות ולביאות, נמרים על העצים ושותים מים, זברות, צבועים, צבאים, גנו, גירפות ועוד.

לילה 3 - ישנו במרכז מדריכים שאין לי מושג איך הוא סידר לנו. 30$ ללילה. רצוי לעדכן מראש. אצלנו במקרה היה חדר פנוי. בבוקר טיולי זריחה, שוב בעלי חיים למכביר מכל עבר. חזרה לכיוון KARATU כאשר בדרך לא פוסחים על אף מקום. בקשנו שוב לעבור דרך NDUTU מאחר ושם נדהמנו מכמות בע"ח. למרות שעבורו הדרך מתארכת, הוא הסכים. בחזור אכן ראינו מקומות חדשים עמוסים בע"ח.

לילה 4 - ישנים בבית שלו בKARATU ויוצאים בבוקר חזרה לכיוון ארושה ולשדה תעופה. בדרך רואים המון עצי באוב ענקיים. לקח אותנו לשדה ואנחנו המשכנו לזנזיבר לעוד עשרה ימים מטורפים.

הערות: * לינה - בתאום עם בוני או בתיאום עצמי לבד ניתן לתאם לינה בכל סוגי המקומות. יקרים יותר או פחות. יש רק לעדכן את בוני מה רוצים והוא יסדר לכם הכל. * מי שרוצה כדור פורח אפשרי. * ניתן לבקש שירותי טבח צמודים [בעלות נוספת כמובן]. * כל הדולרים חייבים להיות משנת 2006 אחרת לא התקבלו. * רצוי להתארגן על הכל בארושה או לכל המאוחר בKARATU. בשמורה אין היכן לקנות מזון. * תבקשו מבוני לקנות כרטיס סים מקומי. תביאו טלפון נייד נוסף שתוכלו להשתמש. עם הסים בוני מצליח לעשות קומבינציה למצב של אינטרנט חופשי.

חלק מכניסות לאתרים משולמים בבנקים מקומיים כך שאל תתפלאו אם בוני פתאום עוצר באמצע העולם באיזה כפר ונכנס לשלם. בוני מציג את כל החשבוניות וינסה להתמקח עבורכם היכן שניתן. אנחנו אכלנו בעיקר אוכל מקומי ונהנינו מאד. בוני אדיב, נעים ויעשה הכל עבורכם. ייסע מהר או ייסע לאט. מה שתבקשו. אנא התייחסו אליו בכבוד ותהיו שגרירי אמת. ממליצים ביותר לקחת רכב אישי ולא להיות סרדינים עם עוד אנשים אחרים. בוני באמת מספר 1. תהנו.

בחודש ספטמבר השנה היינו בספארי בטנזניה. משך הספארי היה 5 ימים ו-4 לילות. המדריך שלנו היה ג'ורג' מאלי (שמופיע כבר במספר טיפים אחרים באתר). עם גורג' יצרנו קשר מהארץ. אמרנו לו מה אנחנו רוצים לראות והיכן אנחנו רוצים להיות והוא התאים לנו את החבילה. היינו שני זוגות והמחיר ששילמנו היה 900$ לאדם (הוא עשה לנו מחיר טוב מכיוון שחברים שלנו גם סגרו איתו).

ישנן כל מני אפשרויות לחלק את הימים בספארי. אנחנו בחרנו באפשרות הבאה: יום 1 – נסיעה מארושה לשמורת וביקור בשמורה. השמורה מאוד יפה ומלאה חיות (ג'ירפות, פילים, גנו, זברות). שינה במלון Country Lodge. מלון מקסים עם צוות אדיב ונחמד. אוכל טוב.

יום 2 – נסיעה לכיוון פארק Serengeti וביקור בפארק. הפארק ענק ומרשים ויש המון מה לראות (היפופוטמים, נמרים, אריות, צ'יטות וסוגים רבים של צבאים). את הלילה עשינו ב- Kenzan tented Lodge. למרות שהמקום מורכב כולו מאוהלים, דבר העלול אולי להרתיע, השהות שם הייתה מאוד מהנה בזכות הצוות המקסים והאוכל הטוב.

יום 3 – סיור בסרנגטי בחלק הצפוני לכיוון הגבול עם קניה על מנת לראות את הנדידה של הגנו. לדעתי אפשר לוותר על היום הזה. לוקח זמן רב להגיע למקום וחוץ מעדרי גנו גדולים שרואים, אין עוד הרבה חיות אחרות. קצת משעמם ומאכזב.

יום 4 – סרנגטי ונסיעה לכיוון Ngorongoro. שינה במלון Rhino Lodge. מלון פשוט ונחמד. בלילה קר מאוד.

יום 5 – סיור ב- Ngorongoro. שמורה קטנה (יחסית) ומאוד יפה.

אנחנו בסך הכל מאוד נהנינו מהטיול ובעבור הסכום ששילמנו קיבלנו תמורה מלאה. כל המקומות ששהינו בהם היו בסך הכל טובים וברמה גבוהה. ג'ורג' המדריך היה בסדר גמור. הוא לא דברן גדול. אולי הוא קצת שחוק ולכן כדאי לברר איתו אם יש אפשרות שמדריך אחר שלו יצא לטיול.

המחיר ששילמנו כלל איסוף ע"י ג'ורג' משה תעופה קילימנג'רו, לילה בארושה, ספארי (הכל כלול), לילה בארושה והסעה לשדה התעופה בארושה.

לסיכום - היה מאוד כיף. מומלץ בחום.

אנחנו החלטנו על מסלול של ארבעה ימים:

יום ראשון - יציאה ב-9 מהמלון בארושה, נסיעה למומבלה גייט, שקילת תיקים, מנהלות ויציאה באיזור 12. הליכה של 3 שעות עד למריאקמבה. בחרנו בדרך הקצרה כדי לא להיתקע בגשם. אלה בקתות עם חדרים, וחשמל, ואפילו מקלחות ושירותים. בלילה לא קר ואין צורך ביותר משק שינה סטנדרטי.

יום שני: הליכה של כשלוש וחצי שעות, המון מדרגות, עד לבקתת האוכף. גם שם חדרים וחשמל. קר יותר, אבל יספיקו כמה בגדים חמים בנוסף לשק שינה. לאחר ארוחת צהריים ומנוחה, עליה למרו הקטן (הלוך חזור שעה, נופים חבל``ז). אותנו תפס לא מוכנים גשם שוטף בירידה.

יום שלישי: ב- 1:30 בלילה, התחלת טיפוס לפסגה. בתיאוריה זה שש שעות, לנו לקח שבע וחצי עקב קשיי נשימה בגבהים, גשם וברד. ההליכה לא מאוד קשה. יש כמה קטעים של הליכה על סלעים אבל שום דבר קשה מדי טכנית. הקושי הוא בעיקר של קור עייפות וגובה, וגם פסיכולוגי כי כבר בחצי הדרך נדמה שמאוד קרובים. לאחר מכן - ירידה. לנו לקח ארבע שעות, לאחרים שעתיים. לבחורות מומלץ לאכול המון לפני תחילת הטרק ולקחת המון שוקולד וחטיפי אנרגיה. לי פשוט נגמרה האנרגיה למרות שהמדריך ניסה להאביס אותי. באוכף ישנים שעה, אוכלים צהריים, ויורדים שעתיים למריאקמבה.

יום רביעי: ירידה בדרך הארוכה והיפה למומבלה גייט. לקח כארבע שעות עם עצירות נוף. הליכה מאוד כיפית.

המלצה חשובה מאוד: מקלות הליכה! עוזר מאוד גם בעליה וגם בירידה. מבחינת ביגוד אני הלכתי עם שתי חולצות טרמיות כמעט עד לפסגה וחליפת סערה לפי הצורך. בפסגה הוספתי שכבה נוספת, ושני פליזים. כפפות נגד מים חובה ורצוי גם קרסוליות.

במסגרת טיולנו המסוים בטנזניה, יצא לנו לתור 3 תחנות לאורכה של הקשת המזרחית- האוסמברה, האולוגורו ואודזונגווה. כמה מילים באופן כללי:
כנראה בשולי השבר הגדול (ממזרח לו), נוצרה קשת-קימוט של סלעי יסוד (שהותמרו בעקבות כך לגנייסים וצפחות, לפחות באופן חלקי). הקשת איננה רצופה אלא מורכבת מסדרה של רכסים מבודדים- מהרי פארה pare הצפוניים והדרומיים, דרך האוסמברה, להרי האולוגורו שמעל מורוגורו ודרומה לרכס אודזונגווה (ישנם עוד מספר רכסים קטנים יותר באמצע). על הרכסים, אשר עוצרים את ענני הגשם בדרכם מהאוקיינוס ההודי אל פנים היבשת, השתמר יער עבות, ועמו אוכלוסיות מבודדות של בעלי חיים. כיום מעובדים המדרונות של כל הרכסים, למעט אודזונגווה (פארק לאומי), אך פיסות יער נשמרות כ- forest reserve ומוגנות בהתאם.

לנו יצא לטייל 4 ימים באוסמברה- מלושוטו למטאה (בקצה הצפוני של הרכס), תוך חציית 2 פיסות היער מגאמבה ושאגאיו- בשתיהן נצפו קופי קולובוס וקופים כחולים, ויער טרופי עבות כולל שרכי-ענק. בהרי האולוגורו לא העפלנו עד לקו החורש הטבעי, הנמצא מעל גובה 1500, ומשתרע בעיקר דרומה ממורוגורו. עם זאת- הנופים הנשקפים עם העיר מורוגורו וסביבותיה והסבך הטבעי בערוצי הנחלים היו מרהיבים.

אודזונגווה- זו כבר באמת ליגה אחרת. היער המרשים מתחיל כבר למרגלות ההר התלול, בשולי עמק הנהרות רואהה וקילומברו, מגובה 400 מ` מעל פני הים. עשרות פלגי מים זכים זורמים להם בין העצים ומעל לסלעים. פארק לאומי זה מיועד להולכי-רגל בלבד, ואין אליו כניסה (וגם לא דרכים) לרכב. הפארק מתהדר ב- 11 מיני קופים, מהם 4 אנדמיים, ומין של חוגלת-יער אנדמית שהתגלה לפני פחות מ- 15 שנה למדע (סך הכל כ- 250 מיני עופות בפארק). אנדמיים או לא- החורש שורץ קופים, וביומיים עצלים יחסית ראינו 5 מתוך 11 המינים. העושר הבוטני גם הוא אדיר.

המסלולים בפארק אינם רבים, ומכיוון שהוכרז רק ב- 93` הוא עדיין פארק בפיתוח. השער הראשי נמצא בדרום-מזרח הפארק, ליד הכפר מנגולה (סמוך לתחנת רכבת ה- Tazara).השער השני נמצא בצפון-מערב הפארק, בסמוך לכביש המוביל לאירינגה. שוליו המערביים של הפארק הם למעשה דמות-מראה של הפארק הלאומי רואהה הסמוך, כלומר שטחי סוואנה פתוחים ויבשים יותר. המסלולים המטויילים נמצאים בצד המזרחי- מפלי סאנג`ה המרהיבים, מפל סונג`ו הקטן ועוד כמה מפלים במרחק של מאות מטרים עד ק``מ ספורים מן הדרך הראשית. שביל נוסף בצד המזרחי מאפשר העפלה למוואניהאנה- הפסגה הגבוהה במזרח אודזונגווה (2080 מ`, יום וחצי הליכה לכל כיוון).

דמי הכניסה לפארק- 15$ לאדם ל-24 שעות. יש לטייל בליווי מדריך או פקח בלבד- 10$ ליום, וניתן להנות מהסעה של רכב הפארק לתחילת המסלול ואיסוף בסיומו תמורת 10$ נוספים לקבוצה. הלינה בתחומי הפארק מותרת בחניונים המוסדרים בלבד, והיא יקרה יחסית- 20$ לאדם ללילה (באוהל שלכם ובהסעדה עצמית...), אולם ניתן למצוא מגורים נוחים וזולים בהרבה באחת האכסניות בסמוך לשער הפארק- ישנן לפחות 3 כאלו,כאשר hotel twiga הנמצא 500 מ` משער הכניסה הוא בבעלות רשות הפארקים ומציע חדרים סבירים ב- 5000 TSH ללילה.

אנחנו מאוד נהנינו בטיול באודזונגווה- היער כולו שלך, בלי רעש של ג`יפים ובלי קבוצות שכנות. הקופים רבים, רעשניים ואתלטיים, העופות קצת ביישנים אבת הפרפרים בשפע!

הרי הקשת המזרחית מאפשרים טיולים רגליים קצרים או ארוכים, ברמת קושי קלה ובינונית. ההגעה פשוטה וקלה בתחבורה הציבורית, ובכל מקום ניתן להשתמש בשירותי ההדרכה והארגון המקומיים.

הגעה: ניתן להגיע ברכבת ה- TAZARA המקומית (לא הבינלאומית) לתחנת מנגולה המרוחקת 15 דקות הליכה משער הפארק. באוטובוס- לנסוע מכיוון מיקומי (כביש מורוגורו-אירינגה) דרומה לאיפקרה, ולרדת בשער הפארק.

הדרכה: מסופקת על ידי הפארק בשער הכניסה. המדריכים בקיאים בחי ובצומח, ומדברים אנגלית לא רעה בכלל.

אוסמברה:
הגעה- מדאר, מורוגורו או טנגה- לנסוע לכיוון מושי ולרדת במומבו, מארושה/מושי- לנסוע לדאר/טנגה ולרדת במומבו, משם באוטובוס/דאלהדאלה ללושוטו.

הדרכה- משרד ה- cultural tourism נמצא מצידו הימני (כשמגיעים) של הכביש הראשי, בדיוק מול הפניה לתחנת האוטובוסים המרכזית. חברת active safari היא חברת הטיולים המסודרת היחידה הפועלת בלושוטו, ובשירותיה השתמשנו בטיולנו- המחיר היה כ- 25,000 TSH לאדם ליום, כולל הדרכה, תחבורה, 3 ארוחות ביום ולינה.

אולוגורו:
הגעה: אוטובוסים ישירים למורוגורו יוצאים מארושה, מדאר, מדודומה מאירינגה ומאיפקרה. צומת מרכזי.

הדרכה: מידע ניתן לקבל במשרד היערנות במרכז העיר, מול תחנת הדלק. 5 דקות הליכה משם, במתחם ה- YWCA נמצאים משרדי חברת הטיולים היחידה במורוגורו, דרכה ניתן לארגן מדריך, ולתכנן מסלול. ישנם מספר פרוייקטי cultural tourism בכפרי הסביבה, כולל פעילויות בישול מסורתי והכנת מכשירים וכלים.

שלום לכולם,
השתמשנו רבות בטיפים ובפורום בעת תיכנון הטיול שלנו, והחלטנו להחזיר טובה. מפאת קוצר הזמן, יצאנו ל-7 ימי ספארי בטנזניה ושמונה לילות בזנזיבר. למי שאין סבלנות לשורה התחתונה הספארי היה מדהים ולעומתו זנזיבר אכזב. ולפרטים - את השם סבסטיאן ראינו כאן הרבה, ואחרי התכתבות איתו (עם אשתו Irene למעשה)
 sabastian wilbard
החלטנו שהוא נשמע בראש טוב והוא גם היה הכי זול. טיסת אתיופיאן לארושה וחזרה מדאר אסאלאם הוזמנה באינטרנט, כך שקיבלנו הנחה של חמישה אחוזים (סה``כ לכרטיס:787 דולר) ובאנו לאסוף את הכרטיסים מהסניף שלהם בת``א שבועיים לפני הטיסה.

גם הטיסה הפנימית עם Precision Air (ארושה-זנזיבר, זנזיבר-דאר) הוזמנה מראש, בעזרת סבסטיאן, שהשיג לנו הנחה (150 דולר לכרטיס). המחיר לספארי, אחרי מיקוח, 1930 דולר לזוג, כלל: כניסות לפארקים, נהג-מדריך, טבח ושלוש ארוחות ביום, מים ללא הגבלה, דלק ללא הגבלה, ציוד קמפינג (אוהל זוגי, מזרונים, שקי שינה, כסאות ושולחן, כלי אוכל), לילה אחד בSopa Lodge בנגורונגורו. סבסטיאן אסף אותנו מהשדה תעופה קילימנג`רו, כמוסכם מראש. הכיוון: מלון Arusha Center Inn, שאמנם עולה רק 20,000 שילינג (כ-19 דולר) עם ארוחת בוקר, אבל כדאי להשקיע ולחפש מלון יותר מוצלח, עם חדרים קצת יותר גדולים ופחות מעופשים...

ביום הראשון יצאנו מארושה לפני תשע לכיוון Lake Natron במטרה לעשות את הOldonio Lengai באותו לילה. הנסיעה היתה ארוכה וקשה, הדרך מאובקת ומשובשת אם קיימת בכלל, הגענו לאתר הקמפינג בסביבות שתיים. הקמפ חביב, עם מים זורמים ודשא. יש גם נחל העובר בו שעוזר להפיג את החום. אחרי ארוחת ערב מעולה (השף אמאני מומלץ!) ומנוחה קצרה, נסענו לתחילת המסלול. התחלנו לעלות (הגובה כ 2800 מ`) עם שני מדריכים מקומיים קצת אחרי 23:00. הטיפוס קשה, בקו ישר למעלה, ונהיה קשה יותר ויותר ככל שהוא ממשיך. בשלב מסוים מטפסים באפר ועפר וממש מטפסים עם הידיים. החושך והגשם שהתחיל לטפטף לא עזרו... בכל מקרה, זה אולי לא מתאים לכולם וכדאי להיכנס לכושר... אבל הנוף מההר בהחלט שווה את המאמץ. הירידה גם היא קשה ומאומצת. אחרי מנוחה וארוחה, הלכנו כחצי שעה למפלים היפים שליד הקמפ. כשחזרנו, נסענו לראות פלמינגו באגם וגם נתקלנו בהמון בני המסאי (הם מאוד פוטוגניים, ויודעים את זה, אז תצטרכו לשלם להם על התמונה או לפחות לא לתת להם לראות שצילמתם... למי שיש מצלמה עם מסך נשלף זה הזמן לשכלל את יכולות הצילום מהמותן. אם יש לכם חשק להפוך את העניין ל``ביזנס``, שטרות ירוקים יתקבלו בברכה, אבל גם מים מינרלים ו/או עטים. לא טושים).

הנסיעה ב-Toyota landCruiser פרטית לשנינו היא הדרך הכי טובה להסתובב שם. עוברים כל מכשול בקלות, והגג יכול להפתח רק בחציו, כך שאחד עומד בחוץ לצלם ואחת נמצאת בצל בפנים. הגענו לסרנגטי בצהריים של היום השלישי, והמשכנו לכיוון ה-Seronera במרכז השמורה. החיות התחילו להופיע במספרים גדולים, כיאה לשמורה הגדולה ביותר בטנזניה: ג`ירפות, גנו, זברות, אנטילופות. הצטיידנו במצלמה עם זום אופטי 12 X, שעזר מאוד. את הלביאות הצדות גנו ראינו דרך משקפות-שדה שהבאנו איתנו. כדאי להזכיר את סבסטיאן המדריך, שידע לעזוב את התצפית על הגורים ולעקוב אחרי האמהות שחצו את השביל לידנו והמשיכו לכיוון הטרף. כמובן שכל המדריכים האחרים עקבו אחרינו.

הקמפ בסרנגטי מצומצם: במקלחות אין מים והארוחות מוגשות בכלובים- בכל זאת חיות בר משוטטות ליד ללא הפרעה. כדאי לדעת על השירותים הנקיים (אסלות ולא בול פגיעה) במרכז המבקרים שממש ליד הקמפ, ולבקש לעבור שם אם רוצים.
היום הרביעי הוקדש לשיטוט מוצלח בסרנגטי (ראינו נמר...), וביום החמישי השכמנו בחמש וקצת כדי להספיק לזריחה. השמש העולה והירח המלא של ליל אמש, ביחד עם עדר גנו הרץ על המישורים היו תפאורה מושלמת. בדרך לנגורונגורו, המישורים החלו להחליף צבע לירוק. מראה המכתש מרהיב, ומהלודג` ניתן לתפוס שקיעה משגעת. הלודג` אכן מפנק אחרי יותר מיומיים ללא מקלחת, אבל האוכל היה ממש סתמי- התגעגענו לאמאני... בבוקר, ירדנו למכתש, ומצאנו את הפרס הגדול: קרנף! האמא ובנה שוטטו קצת רחוק מאיתנו אבל- ראינו את ה-Big Five: אריה, נמר, פיל, באפלו וקרנף. סבסטיאן פשוט אלוף במה שהוא עושה, יודע לספר על כל חיה ולזהות ממרחקים, תמיד עם סבלנות וחיוך, תוך מאמץ שנוציא תמונות טובות.
היום השביעי והאחרון הוקדש לארושה פארק, מתחת להר מרו. הנוף שונה קצת ממרחבי הסרנגטי, אבל החיות מעטות והסיור הרגלי עם הריינג`ר קצת טפשי- רובו היה על הכביש, מה שאומר שבעצם יכולנו לנסוע ברכב... לפחות ראינו את הקופים הייחודיים לפארק, שוב להקות פלמינגו באגמים היפים והגשם השוטף מנע מאיתנו המשך ארוך יותר. נפרדנו מססבטיאן, שישוב מחר במיוחד לקחת אותנו למשרדי Presicion ל-shuttle מארושה לשדה התעופה. נתנו לו מכתב תודה וטיפ (20 דולר ליום, גם אמאני קיבל כשנפרדנו ממנו, 10 דולר ליום).

למען הצילומים - כדאי להתאמץ להשיג מצלמה עם זום טוב, ולא להתעצל (כמונו), ולהרכיב חצובה בכל פעם שהחיות מחכות לכך. לקחנו 2Giga זיכרון ובכל זאת לקראת סוף הספארי נקלענו למצוקת מקום והתחלנו לצלם במצלמת הגיבוי (עם זום רגיל). מחשבים ואינטרנט פוגשים רק חזרה בארושה, ואין בלודג`ים שבספארי. בשביל טעינת בטריות, להביא מתאם מיוחד לשקע המצית שבמכונית.