שבוע בקוסטה ריקה - קורקובדו, לה פורטונה ומונטה ורדה

 רקע:
לטיול יצאנו 8 חברים באמצע אפריל, בגילאים 22-28, חלקנו בכושר טיולים טוב וחלקנו הרבה פחות (אני אישית בן 28 וממש לא בכושר טיולים, ניתן לספור על יד אחת את מספר הטרקים שעשיתי בחיי).
למרות האמור לעיל הוחלט כי ננסה למצות את 8 הימים שלנו בקוסטה ריקה עד תום וכיעד מרכזי הוחלט על הפארק הלאומי "קורקובדו".
בנוסף חשבנו כי לאחר שנסיים את הקורקובדו ייתכן ונשאר באזור מספר ימים או שנעלה צפונה למנואל אנטוניו. בכל מקרה ההחלטה הראשונית הייתה לוותר מראש על צפון המדינה, כלומר על אזור ארנאל ומונטה ורדה.

 היות ולטיול הוקצו רק 8 ימים החלטנו כי השכרת רכב הינה האופציה הטובה ביותר עבורנו, שכן התחבורה הציבורית היא בזבוז זמן יקר. התברר כי זו הייתה החלטה מצויינת שלקחה אותנו למקומות שללא רכב, לא יכלנו להגיע אליהם (בעיקר מקומות לינה משובחים, פרטים בהמשך...).

הכנות לטיול:
רכב- הזמנו רכב דרך האינטרנט מחברת Adobe שהייתה זולה משאר החברות אולם ראוי לציין כי הסיבה לכך היא שהם לא יושבים בשדה התעופה אלא ביציאה משדה התעופה מחכה לכם נהגוס שמסיע אתכם למשרדים שלהם (שהם במרחק רבע שעה מהשדה תעופה). חשוב לקחת בחשבון שאת הרכב צריך להחזיר לאותם משרדים ולא לשדה התעופה. (החברה תסיע אתכם מהמשרדים לשדה התעופה לאחר החזרת הרכב).

קורקובדו- לפארק עצמו צריך להזמין כרטיסים (ניתן גם לקנות בפורטו חימנז יום לפני) והם עולים כ- 10$ ליום בפארק. כפי שתראו בהמשך ישנה גם אופציית לינה בפארק במגורים משותפים (מיטות קומותיים) בעלות של 8$ ללילה אולם אותם חשוב להזמין מראש.
כמו כן ניתן גם להזמין ארוחת ערב חמה וארוחת בוקר באותו מקום לינה (בתפריט לרוב נזיד כלשהו של בשר, אורז, שעועית שחורה וירקות) בעלויות סביב 25$ לארוחה.

אנחנו הזמנו כרטיסים לשלושה ימים בפארק, שתי ארוחות ערב ולינה במגורים משותפים לשני לילות.
 ארוחות הערב הן אכן התלבטות בגלל העלות שלהן אולם במידה ועושים את הטרק יש לקחת בחשבון את החיסכון במשקל על הגב ואת ההנאה שבארוחה חמה מוגשת אליך.

הטיול:
נחתנו בסן חוזה, לקחנו את הרכב והתחלנו לנסוע דרומה. היות ואנחנו 8 אנשים לקחנו ואן אחד גדול (ולא ג'יפ...)
בתכנון שלנו חשבנו שנספיק כבר באותו יום להגיע לאזור קורקובדו אולם בגלל עיקובים החלטנו לעשות עצירה בדרך ללינה ולהמשיך למחרת. "תודות" לגוגל נסענו דרך כביש מספר 2 שהיה יחסית מאתגר לואן גדול מלא באנשים וציוד. הכביש עצמו היה בסדר גמור אולם מדובר בעליות מפותלות בנתיב אחד (שלרוב סתום על ידי משאית כלשהי). (בדרך חזרה כבר עלינו דרך כביש 34 שהיה הרבה יותר טוב).
עצרנו לישון בסן איסדורו בהוסטל Chirripo שהיה ממוצע אך היה מספיק טוב (נקי, וזול...) בשביל לשים את הראש ללילה.

למחרת המשכנו בנסיעה דרומה כאשר בדרך אנו כבר רואים את קוסטה ריקה במיטבה: גונגלים, ירוק , תוכים, טוקאנים ועוד.
אחר הצהריים הגענו לאזור אוסה פנינסואלה והחלטנו לחפש מקום בלה פלמה (ולאו דווקא בפורטו חימנז כפי שהרב עושים). כפי שכבר ציינתי קודם, הנסיעה ברכב פתחה בפנינו את האפשרות לחפש מלונות על הדרך ולא להסתפק בעיירה שבה האוטובוס מוריד אותנו.
מצאנו מקום בלה פלמס שנקרא משהו עם dolphins, מדובר במקום ברמה מאוד גבוה (כמו צימרים בארץ, בריכה בחוץ, מטבח גדול) שעלה סביב 10$ לבן אדם. (אל תשכחו ששמונה אנשים זה כח התמקחות... )
 באותו ערב קבענו כבר עם נהג מונית מהעיר (מונית = טנדר/משאית ) שייקח אותנו למחרת לכניסה לפארק קורקובדו.
חשוב לציין שבמקום קטן כמו לה פלמס אין צורך לחפש אנשים שייקחו אתכם - הם כבר יבואו אליכם ויציעו את השירותים שלהם... כמו כן רמת האנגלית בדרום המדינה נמוכה משמעותית מבצפון ולמעשה רב השיח שם היה בספרדית קלוקלת שנצברה מהטיול בדרום אמריקה אחרי הצבא.

 למחרת יצאנו בחמש בבוקר לעבר הפארק הלאומי קורקובדו.


פארק קורקובדו -
פארק קורקובדו הוא למעשה ג'ונגל טבעי רווי בחיות, צמחים ומים. למרות היותו שמורה מסודרת יחסית, רמת סימון השבילים יחסית נמוכה (סימון שביל = דרך שאנשים הלכו בה לפנינו ואין בה צמחיה או במקרה הטוב סרט בצבע כלשהו תלוי על צמח) אך עדיין ההתמצאות בו לא הייתה מסובכת ורק במספר קטן של פעמים התבלבלנו בדרך אולם מהר מאוד תיקנו וחזרנו למסלול.
* טיפ: בעידן של היום יש ג'י.פי.אס - אנחנו הורדנו את המפה של הטרק מ- google maps ויכלנו לראות איפה אנחנו לאורך המסלול (כשהצלחנו למצוא לווינים... )

בפארק עצמו יש מספר תחנות רינג'רים, אנחנו עשינו את המסלול: לוס פאטוס (הקרובה ללה פאלמאס) --> לה סירנה (התחנה המרכזית שם יש את הלינה המסודרת והארוחות) ---> קראטה (עיירה בדרום ממנה יוצאים ובאים "מוניות" לעבר פורטו חימנז).
הפארק עצמו מאוד יפה ומראה את הג'ונגל במיטבו, הליכה בתוך צמחיה, בין עצים אדירים כשמסביבך קופים, תוכים, טוקאנים, נחשים, חרקים ומה לא... חוויה !

*אופציה - ניתן לשכור מדריך לטיול שילך איתך (לדעתי יש כאלה בפורטו חימנז). היתרון : מדריך יודע באיזה זמנים כדאי לצאת ואיפה צריך ללכת, בנוסף לרב הם יאתרו יותר חיות וצמחים ממה שתוכלו לעשות לבד.
החסרון: כסף ושיש מישהו שמכתיב לך קצב.... (שזה גם יתרון... )

 אנחנו לא לקחנו מדריך.

אופציות לטיול והגעה לפארק:
1. מונית מלה פלמס או פורטו חימנז אל לוס פאטוס או אל קראטה (ואז עושים את המסלול ההפוך מאיתנו).
 2. סירה מ- drake bay אל לה-סירנה - למי שלא רוצה לעשות את כל הטרק יש סיורים מודרכים (100$+ ) שיוצאים מ-drake ללה סירנה וגם חוזרים באותו יום, בנוסף ניתן לתפוס עליהם טרמפ חד כיווני (הלוך או חזור מ/אל לה סירנה) בעלות של סביב 20$-30$
3. טיסה - ניתן להגיע ללה סירנה במטוס קל, לא בדקנו אבל לדעתי יש כאלה בפורטו חימנז. (עולה סביב 130$)

בכניסה לפארק נרשמים בתחנת הריינג'רים (בעיקר כסת"ח, אף אחד לא ייחפש אתכם אם אתם נעדרים...).
ההליכה מלוס פאטוס אל לה סירנה היא סביב 23 ק"מ, לקחה לנו סביב 8 שעות, היא ברובה מישורית (יש קצת עליות וירידות! ) ומוצלת בתוך הג'ונגל, אולם שזה לא יטעה אתכם לחשוב שהאווירה היא פיקניק שכן יש שם בסביבות 50 אלף אחוזי לחות שיגרמו לכם להזיע ממקומות שלא הכרתם. (חשוב - להביא מים, לפחות 3.5 ליטר לבן אדם).

אנחנו בלינו יום בלה-סירנה ועשינו טיולים קצרים סביב התחנה, יש בתחנה מפה עם הסברים ואף לרב יש גם קבוצות שלקחו מדריכים ואפשר לשאול גם אותם מה מומלץ.

ביום השלישי הלכנו מלה-סירנה אל קראטה. המסלול הוא כ- 16 ק"מ, הליכה ממש לא פשוטה היות והיא בחלקה הגדול על חוף הים ובחלקה בתוך הגונגל. בנוסף ה"מוניות" יוצאות מקראטה לפורטו חימנז בשעה 16:00 (ולכן יש דד-ליין לא פשוט).
אנחנו יצאנו כהרגלנו עם הנץ החמה והגענו לקראטה בשעה 15:15.
 במסלול הזה קל יותר להבלבל כי הסימון שם לא הכי טוב, בנוסף מי שעושה את הדרך ההפוכה מקראטה אל לה-סירנה, הדד ליין שלו הוא הגאות של הנהר שנמצא קרוב יחסית ללה-סירנה.

נהרות:
אנחנו הלכנו מלוס פאטוס, דרך לה סירנה ומשם לקראטה. יצאנו מוקדם בבוקר. בכיוון הליכה הזה תוך הקפדה על יציאה מוקדמת (באפריל הייתה זריחה בשעה 5:00) לא נתקלנו בשום בעיה עם הגאות של הנהרות, לרב המים הגיעו עד הברכים וסנדלי השורש עבדו מצויין. במידה ועושים את המסלול ההפוך מקראטה אל לה סירנה ומשם ללוס פאטוס כן חשוב להקפיד על זמנים היות ולרב מגיעים לנהרות סביבות אחר הצהריים אז כבר יש גאות.
בכל מקרה יש לוחות זמנים לגאות ושפל באתרים רבים (להלן אחד מהם: www.corcovadoguide.com), חשוב רק להיות ערניים לזה היות וחלק מהנהרות לא ניתן לחצות כאשר יש גאות.

 לגבי כרישים/ תנינים וכ'ו - בנהרות שצריך לחצות בטרק עד כמה שאני יודע אין תנינים וכרישים וכ'ו, ובטח שלא בשעות השפל. ישנו אגם/נהר (שנקרא lake corcovado , או משהו כזה) ושניתן להגיע אליו בטיול יומי מתחנת לה-סירנה שבו כן ראינו תנין ולעתים בשעות הגאות יש שם כרישים אולם אין צורך בכלל להכנס אליו.

אור/חושך ואוכל:
באפריל השקיעה הייתה סביב שעה 17:30-18:00 והזריחה בשעה 5:00. חשוב לא להכנס לג'ונגל לשעות החושך , כי זה לא נעים... וכמו כן אם הזמנתם ארוחת ערב בלה-סירנה - היא מוגשת בשעה 17:30.

לאחר שצלחנו את הפארק חזרנו ללה פאלמס לקחת את הרכב והציוד שלנו שהשארנו במלון, ישנו שם עוד לילה ולמחר החלטנו לעלות צפונה למונטה ורדה (ולא למנואל אנטוניו כפי שתכננו).
 לקחנו את כביש 34 חרף המלצותיו של גוגל (שכנראה חשב שזה כביש עפר ולכן לא נתן לנו לעלות דרכו). בדרך עצרנו במה שאמור היה להיות חוף/פארק עם אופציה לצלילה ושנורקלים אולם נכנסו אליו מאוחר מדי ולא יכלנו לעשות כלום למעט להנות מהים.

המשכנו בנסיעה צפונה, ישנו עוד לילה על הדרך ולמחרת הגענו למונטה ורדה. שוב, חיפוש המלונות עם הרכב השתלם וישנו במקום יפיפה בזול.
במונטה ורדה עשינו קנופי וסיור לילי בג'ונג'ל שתי חוויות לא זולות אך מומלצות למי שאוהב.
בכלליות, חלקה הצפוני של קוסטה ריקה נהנה מתיירות אמריקאית רבה דבר שגורם לעליית מחירים רצינית אך גם רמת אנגלית גבוה של התושבים.
למחרת שמנו ברחנו מהמסחריות של מונטה ורדה למה שקיווינו שיהיה יותר טוב (וטעינו...) - לה פורטונה. הגענו אחר הצהריים ללה פורטונה והחלטנו ללכת למעיינות חמים. בדיעבד מסתבר שיש מקום שהמקומיים הולכים אליו והוא כמובן הרבה יותר זול אבל גם המקום שאנחנו הלכנו אליו מאוד מפנק...
מדובר במתחם (כמו בית מרחץ..) עם הרבה ברכות בטמפרטורות שונות, בארים בתוך הבריכה, מגלשות מים ועוד... בהחלט כיף!

למחרת החלטנו לטייל ליד הר הגעש ארנאל. יש מסלול אשר מוביל לאגם המשקיף על הר הגעש והחלטנו שנלך לראות במה מדובר. כאשר הגענו למקום ראינו כי ישנה אופציה גם ללכת הליכה של 20 דקות קלילות למפל נחמד ולהתרחץ בו, אולם אנחנו החלטנו (לא החלטה שלי! ) לבחור באגם. הטיול לאגם הוא למעשה עליה בשיפוע חד למשך שעה וחצי (אני לא מגזים! ), הגעה לפיסגה, מבט יפה על ההר ארנאל, ירידה חדה של 10 דקות והגעה לאגם (שכמובן יש בו מים קרים! ), ולא לשכוח שאת אותה דרך צריך לחזור אחר כך. לסיכום לדעתי ניתן היה להסתפק במפל, על אחת כמה וכמה ביום כמו שלנו שבו כמעט ולא ראו את ארנאל מרוב עננות.

לאחר הטיול שמנו פעמינו חזרה לאזור סן חוזה. ישנו ליד שדה התעופה ולמחרת החזרנו את הרכב ושמנו פעמינו חזרה לארץ, עייפים ומרוצים.

סיכום:
קורקובדו הוא מקום קסום ומאוד מומלץ לאוהבי הג'ונגלים והאתגרים, שפע של חיות , צמחים ונהרות ! בהחלט חוויה ייחודית שלא כדאי לוותר עליה. היתרון הפארק הוא שלא חייבים לעשות את כל הטרק כדי לראות אותו, ניתן להגיע בדרכים אחרות ללב הפארק ולהנות ממנו.

מונטה ורדה וארנאל - בילינו בהן זמן קצר יחסית ולא ראינו את כל מה שהן יכולות להציע, ניכר כי התיירות האמריקאית השפיע שם מאוד (לטוב ולרע) אך בהחלט מומלץ להגיע ולחוות גם את הצפון !

 ליאור.