כתבה: גילה ארז
צילומים: יעקב ארז, גילה ארז, אבנר מזמר, אינס מזמר
נתחיל בסיכום הטיול, שסיכמה אינס מזמר, כדי להבין כמה הטיול היה מפתיע ומעניין.
מצרים הייתה טובה לנו. החששות מבני הדודים התפוגגו, המצרים התגלו כעם חם, מאיר פנים ,חייכן,ישר ואדיב.
הרחובות נקיים וכולם מסבירי פנים.
ברחובות מצרים בכל מיני צבעים, נשים עם רעלות עטופות מכף ורגל ועד ראש, נשים מודרניות לבושות במיטב בגדים אופנתיים ואפילו צמודים.
נשים לבד בבתי קפה, חלונות ראוה עם תצוגת בגדים אינטימיים בצד בתי קפה עמוסים בגלביות, שישות וריחות הנרגילה והקטורת המהבילים. סוחרים בסמטאות השוק המציעים את מרכולתם בחיוך, בכל השפות, איטלקית, אנגלית וצרפתית, וכשאנו ממשיכים בסירוב עדין, בנימוס רב אומרים אולי מחר.
ומהגרים סורים עם גלידה מרעננת ופיסטוקים שרצו לבוא איתנו לקנדה.
איש קשיש עם סבר פנים מחוייכות שסיפר על בנו שרוצה להגר לקנדה ועל כך שהליילה עוד צעיר בשעה עשר בליילה כשאמרנו שאנחנו עייפים ובדרך למלון, אכן קהיר הסואנת הצבעונית עיר ללא הפסקה, מסעדה מקומית של אבו טארק עם ארוחה בצלחת אחת מלווה בתצוגה תיאטרלית ...מצרים השכנה, כעת מרגישה שלום ..לאחר שהסתובבנו בחוצות קהיר, מי היה מעלה על הדעת ...גדלנו על זרעי פחד משכנינו המיצרים.
ומההתחלה-
כשהתחלנו ללמוד על מצרים נתקלנו רק בטיולים מאורגנים ואנו לא בנויים לכך.
פנינו ל HAISAM SALAMA שקיבלנו עליו המלצה באתר למטייל, והוא תיכנן לנו את כל הטיול והיה המדריך שלנו בחלק מהמסלול.
ויזה-
ניגשנו לבד לשגריירות. למי שמתלבט אם לפנות לחברה או לעשות זאת לבד, יקח בחשבון שצריך להגיע 3 פעמים לשגרירות, וזמן זה כסף.
אחד מאיתנו סורב, ביררנו למה? והסיבה- הוא רשם שהוא טכנאי מחשבים. המצרים חוששים לבעיות סייבר. לאחר שפירטנו מה הוא עושה הויזה אושרה. יש לציין שהם היו מאוד אדיבים ועזרו מאוד.
כרטיסי טיסה-
קנינו בחברה הירדנית שהמחיר שם מחצית מהחברה המיצרית.
בדרך חזרה היה לנו קונקשיין של שעה והמטוס יצא באיחור מקהיר, נציג חיכה לנו בכניסה למטוס והוביל אותנו לטיסה ההמשך, כשהמטוס חיכה רק לנו.
מסלול הטיול:
רצינו לשלב היסטוריה ואקשן.
פחדנו קצת מיותר מידי מוזיאונים... אך כל מוזיאון היה יותר מרתק מהשני כך שביום האחרון הוספנו את המוזיאון החדש בקהיר.
יום 1- נחיתה בערב ונסיעה למופע האורות בגיזה.
המופע קצת תיירותי אך התמונות יוצאות נהדר.
יום 2- יום בגיזה
יום 3- התלבטנו אם לנצל את היום לנסיעה לאלכסנדריה או טיול באזור פאיום. החלטנו על נסיעה לפאיום כולל שייט באגם וסקי חול.
ימים 4-5-
נסיעה לדהריה ולמדבר הלבן. חוויה מדהימה למי שמוכן לישון באוהל בלילה קר. חזרה לקהיר.
ימים 6-9 טיסה לאסואן , עליה לקרוז, חזרה בטיסה מלוקסור.
המקדשים מדהימים ומעניינים. הוספנו טיסה בכדור פורח.
יום 10- טיול בקהיר
יום 11- סיום בקהיר - ביקור במוזיאון הלאומי החדש הר הזבל וחזרה הביתה.
לינה
חילקנו את קהיר לשני איזורי מלונות-
מלון היאט בגיזה- מלון מקסים אך אין מה לעשות בסביבתו.
מלון נובוטל בכיכר תחריר- ממש במרכז העניינים. יצאנו לטייל בכיף.
קרוז שרה- בסדר. כל המסלול מתוקתק...
המדבר הלבן- לינה באוהל עם כוכבים רבים
בטחון- למרות שבאנו עם חששות הרגשנו מאוד בטוחים.
בימי הקורז הוצגנו כישראלים וצורף לנו שומר. בשאר הימים הוצגנו כקנדים.
המצרים מאוד אדיבים ומוכנים לעזור.
אוכל-
לא התלהבנו במיוחד.
אבל אהבנו את הפלאפל
ממליצים על המסעדה- Abu Tarek Koshary.
בכל יום הם מכינים 7000 מנות רק מסוג אחד. כל יום מנה אחרת.
נהננו מהגלידת הפיסטוק של הפליטים מסוריה.
ואם יש לכם עוד כח.... הסיפור המלא:
יום הראשון למסע בסוף חודש דצמבר 22:
לאיזו מדינה הגענו עם מראות הכריסמס, מזג אויר סגרירי וטיפות גשם?
התחלנו את המסע למצרים. .
אחרי למידה ותכנונים הגענו ליעד.
כל הכבוד למצרים שמכבדים את התיירים מהעולם הנוצרי בשלל קישוטי כריסמס.
לאחר הנחיתה הרגשנו צורך לצאת ולכן המדריך הזמין לנו כרטיסים למופע האורקולי בפירמידות.
הפירמידות בלילה- התחלנו במופע אורקולי בגיזה.
תמורת 20 דולר קנינו כרטיסים למופע האורקולי
הידעתם? הפירמידה בגיזה - אחד מ7 פלאי תבל העתיקים. גיזה נמצאת 8 קמ מקהיר. התחלת ההקמה 2560 לפני הספירה גובהה כיום 138 מטרים כמו בנין עזריאלי ורוחבה 230 מטרים (2 וחצי מגרשי כדורגל). שטחה 53 ק"מ. מגדל איפל שנבנה בשנת 1887 המבנה הראשון שעבר את גובה הפירמידה של גיזה.
המופע קצת תירותי אך שווה לצילומים נחמדים.
ומשם למסעדה הראשונה.
טעמנו קופטה- קבב פלאפלים ועוד..
הפלאפל המצרי עשוי מפול והוא טעים מאוד.
יום שני-
בבוקר נעים ללא עננים. פגשנו את היסאם המדריך ויצאנו לדרך. תחנה ראשונה הפירמידה בסקרה.
פירמידת המדרגות בסקרה היא הקדומה ביותר. נכנסנו לפירמידה שמבחוץ נראתה כחורבה אך בפנים יש תחרטים על הקירות שחלקם צבועים בכחול יש את הקבר הפתוח שממנו נלקחה המומיה והאוצרות.
בכיכר ההכתרה לרגלי הפערמידה נערכה ארוחה בה הוכתר מחדש המלך לעוד 30 שנה לאחר הוכחת גבריותו בצייד שור והסרת אבן הגולל מעל פיר.
הפסלי נשדדו ונשארו רק כפות הרגחים שהיו מקובעות לסלע כבד.
בדרך לממפיס ביקשנו לעצור בבית ספר, המדריך עצר בבית ספר לאריגת שטיחים שבו הילדים מתחילים מגיל 5 ללמוד לארוג שטיחים. לצערנו נלכדנו במלכודת חנות שטיחים לתיירים. עמדנו במשימה בלי קניות.
איזה כיף לראות ילדים מחייכים.
המשכנו לממפיס למוזיאון הפתוח. במוזיאון ראינו את הספינקס השוכב, בהתחלה רעמסס השני עם אשתו והבן. לאישה היה פרצוף של אריה והוא נשבר. בחצר פסל של רעמסס עומד עם רגל שמאל קדימה כדי לשמור על היציבות. במבנה רעמסס השני שוכב. רעמסס היה ים רגלים קטועות מכיוון שהפסל ניתן כמתנה לאנגלים. הם גילו שהפסל כבד ולכן השאירו אותו בנהר.
עצירה בגיזה ל4 מנות פלאפל ושתיה במחיר 13 וחצי שח סה"כ- לא להאמין.
התחנה שלישית גיזה.
עשינו זאת הגענו לפירמידות. טיילנו וצילמנו מכל הכיוונים ולא שכחנו להתנשק עם הספינקס.
סיום בקפה זיזיאן עם הח'ברה עם הנרגילות והשש-בש.
חוזרים להתפנק במלון המקסים.
יום שלישי-
חישבנו מסלול מחדש ובמקום לנסוע לאלכסנדריה הרחוקה החלטנו לצאת לטיול טבע לפאיום, אזור כפרי על גדות הנילוס.
ביציאה מגיזה עברנו בישוב 6 באוקטובר לזכר מלחמת יום הכיפורים.
פאיום היא עיר המוקפת משלושת צדדיה במים. היא בעצם נווה מדבר.
פאיום היא עיר שיוסף שלנו בנה.
בהתאם לסיפורי התנך שלנו, יוסף נקרא למלך לפתור את חלומו ,בזכות הפתרון מונה לבניית העיר ,כדי להתכונן לשבע שנות הרעב ,בנה עשרות מגדלים לאחסון ושימור החיטה, כאשר דרך צוהר קטן בראש המגדל היו מכניסים את החיטה ומדלתות קטנות בתחתית המגדל היו מוצאים את החיטה, בהתאם לכללים המקובלים של שימור מזון ראשון נכנס, ראשון יוצא, ניהול פיפו של מזון הקדום ביותר.
לאחר ביקורת של משטרת התיירות יצאנו
לשמורת הטבע Wadi El Rayan
במקום שני אגמים, אגם עליון ואגם תחתון ושני מפלים.
כשירדנו לחוף עינה של גילה צדה סקייטבורד חול…. קדימה אקשן
יצאנו לגלוש קבוצת מבוגרים, השלנו שנים וחזרנו להיות ילדים.
שטנו בסירה באגם, התנסנו בחתירה, ונהנו מהציפורים שחגו סביבנו, מסלול קצר למפלים וקדימה לרכב לארוחת צהרים, ארוחת דגים שהיגיעו מבריכות הדגים. רגע לפני שחוזרים לגיזה, עצירה בכיכר השוק עם שפע של טוקטוקים כמו בהודו ועצירה בכפר חקלאי. לסיום סיומת חלוקת בלונים לילדים בכפר וצילומים עם כפריים.
יום רביעי
יוצאים מקהיר לעיר בחריה שהיא נווה מדבר, בדרך למדבר הלבן.
בבחריה עצרנו לארוחת צהרים ופגשנו את חוזן הנהג/מדריך במדבר.
הפתעות היו
עברנו בכפר של חוזן ומשם נסענו שעתיים בכבישים מצוינים עם קליטת אינטרנט למדבר הלבן.
המדבר הלבן-
ממבט ראשון נדמה כי עזבנו את כדור הארץ והגענו לאחת מכוכבי הלכת הרחוקים.מדבר מחוסה סיד לבן. תצורות סלע מגולפת בידי הזמן חולשות על כל השטח.
עצירה נוספת להר קרסטל-
הר הקריסטל (ג'אבל רסאס), המהווה נקודת ציון למעבר מהמדבר השחור אל המדבר הלבן. הר הקריסטל, שאינו אלא גבעה קטנה בצד הדרך, הוא למעשה שרידי מערה שתקרתה קרסה ו"התרוממה" כתוצאה מתהליכי דחיקה גיאולוגיים וכל שנותר ממנה הוא מבנה בצורת קשת קטנה עשויה גבישי קלציט. מבט מקרוב מגלה עולם גדוש ונוצץ, מסודר להפליא, של אין ספור אבנים וגבישים הבוהקים בשמש.
תחנה שניה המדבר השחור. המדבר השחור, הזרוע באין-ספור גבישי פיריט שחורים (מינרל המורכב מברזל וגופרית שנוסחתו FeS2). תוך מספר דקות נסיעה הנוף משתנה מכהה לבהיר, הסלעים החדים של המדבר השחור הופכים למרבצי סלע חלקלקים אפורים-לבנים. השקט הקסום והיפה כל כך של המדבר מעניקים לנו חווית נהיגה וחוויה נופית גם יחד. במרחק כבר ניתן לזהות את הרי הדיונות של ים החולות הקטן.
זהו אנחנו במדבר הלבן.
אם בארץ יש לנו את הפטריה בתמנע כאן יש יער של פטריות בצורות שונות ומגוונות. פגשנו ארנבת, תרנגול, פרצוף וכל מה שעולה כיד הדמיון.
מאחורי ההר … אחת, שתיים שלוש…
התגלו שני אוהלי סיירים ומטבח. בכל פינה במדבר התחבא מאהל של קבוצות נוספות.
מדריכינו, נסיך המדבר, הדליק את המדורה והכין ארוחת ערב מצוינת. אנו נהננו מהשקיעה ומהמדבר המקסים.
ההנאות נגמרו… שינה באוהל במיטב בגדינו החמים, בשקי שינה ושמיכה מצמר גמלים.
יום חמישי
ב7:45 כפי שהבטיחו זכינו במראות הזריחה לאור התצורות הלבנות המדהימות.
ארוחת בוקר, עצירה לסקי-חול ולמעין מים חמים. פוגשים את היאסם וקדימה חזרה לקהיר.
יוצאים לכבוש את קהיר, מלון נובטל שוכן על גדת הנילוס ליד כיכר עם פיסלו של פח'ה וליד כיכר תחריר. בנהר שטות ספינות עם שלל אורות צבעונים ומוזיקה. על הגשר כרכרות עם סוסים מחכות לתיירים וצלמים עם מצלמות.
המשימה הראשונה- לחצות כביש בשלום….
חיפשנו מקום לאכול, המקומים המליצו על אלחמארה, בחוץ תורים ארוכים לקניית שוארמה ופיצות. התברר שיש גם מקום ישיבה בקומה השנייה.
טעמנו שוארמה שמגיעה מגולגלת בלאפה עם צ'יפס, פיצה וסלט טאבולה.
יום שישי-
מתחילים את החלק השלישי של הטיול- המקדשים לאורך הנילוס.
הנהג אסף אותנו ב9 לשדה התעופה והוריד אותנו בטעות לטרמינל הלא נכון. הדבר דרש נסיעה בשטאל של שדה התעופה לטרמינל הנכון.
בשדה התעופה פגשנו את מוסטפה המדריך, מוסטפה הנהג ומוסטפה השוטר המלווה. ישראלים, אמריקאים וגרמנים זוכים לליווי חמוש.
תחנה ראשונה- סכר אסואן.
הסכר הנמוך מומן על ידי האנגלים והסכר העליון נבנה על ידי הרוסים ללא קבלת תשלום. כאות תודה בכניסה לסכר יש פסל לוטוס.
סכר הגבוה של אסואן, נס הנדסי, נבנה בשנת 1960.
בנילוס מספר רב של תנינים שפוגעים בדגה.
הסכר מונע את כניסת התנינים על ידי פילטרים מיוחדים. בדלתות מתכת יש חורים למעבר מים.
תחנה שניה- מקדש פילאה.
פילה הוא מתחם מקדש מצרי עתיק ואתר ארכאולוגי השוכן כיום על אי באגם שנוצר בין סכר אסואן הנמוך במעלה הזרם של סכר אסואן הגבוה ואגם נאצר במצרים. מקומה המקורי של פילה היה ליד האשד הראשון על הנילוס במצרים העליונה, 8 ק"מ במורד הזרם מדרום לאסואן. אזור זה של האשד וסביבתו הוצפו עם התחלת בנייתו של סכר אסואן הנמוך בשנת 1902.
כדי להציל את המקדש, הוא פורק והוקם מחדש באי אגילקיה (אנ') שנמצא בסמוך, כחלק מפרויקט של אונסק"ו בנוביה להצלת אתרים ארכאולוגים לפני השלמת סכר אסואן הגבוה. המקדש והאתרים בפילה, נחשבו כאתרים המפורסמים ביותר, מתוך רשימת אתרים בסיכון כתוצאה מבניית סכר אסואן. ב-1979 הוכרז האי כאתר מורשת עולמית.
שטנו למקדש בפילה בסירה.
המקום מדהים בעל פינה ציורים וכתבי חרטומים.
אנו מכירים את ההיסטוריה של יון ורומא אך במקביל יש את ההסטוריה הענפה של המצרים.
מקור השם מצרים מהקופטים. רק מאוחר יותר נוצר האיסלם.
שטנו חזרה לאוסאן ועלינו על הקרוז "שרה".
בארבעת הימים הקרובים נבלה בספינה ונרד לבקר באתרים שונים.
יום שביעי
יום המוקדש לביקור במקדשים המפוארים של אבו סימבל וקום אומבו באסואן.
השכמה ב 3:30 ויציאה בשיירה בליווי משטרתי לאבו סימבל. בדרך צפינו על תעלת סואץ. הגענו למקדשים הנמצאים על אגם נאצר שנוצר כתוצאה מבניית סכג אסואן. ביקרנו במקדש רעמסס השני ומקדש חתחור. מקדשים חצובים בסלע אלה, המשקיפים על אגם נאצר, הם אחת היצירות המדהימות ביותר של מצרים העתיקה. המקדשים שופעים בציורים ופסלים המספרים על רעמסס השני.
המקדשים היו על שפת הנילוס במקום שהיתה סכנת הצפה כתוצאה מבניית הסכר, ולכן במבצע אדיר חתכו את הפסלים והעבירו את המקדשים למקום בטוח על אגם נאצר.
מרשים לראות את גודל הפסלים ואת שפע הציורים שנשמרו.
נסענו חזרה לאוניה שהתחילה בהפלגתה בצהרים.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות מגיעים לקום אומבו יורדים מהספינה ונכנסים למקדש סובק. שוב מקדשים ענקיים עם כיתוב מעניין.
מקדש קוֹם אוֹמְבּוֹ הוא מקדש כפול שנבנה בתקופה התלמיית באזור העיר המודרנית קום אומבו השוכנת במצרים העליונה. המקדש שהוקדש לאלים סובק והורוס שוכן על הגדה המזרחית של הנילוס כ-40 ק"מ צפונית לאסואן כ-3.5 ק"מ דרומית לעיר קום אומבו. בתקופה הרומית הורחב המקדש ונבנו לו תוספות. האתר מוכר כאתר מורשת עולמית של אונסקו. סיור כולל הצגה של המדריך מוסטפה.
מסיימים את הערב במסיבת גלביות.
יום שמיני
חשבנו שבאנו לנוח…בלילה הספינה שטה והיגענו לאדפו. כשיש תוכנית אז ב6 בבוקר יוצאים מהספינה.
בכניסה חיכו לנו כרכרות עם סוסים שהסיעו את כל התיירים מהספינות למקדש הורוס. ניתן לראות את העיר המעוררת כשכולם נוהרים למאפיה המקומית. מקדש הורוס הוא מקדש מצרי עתיק, השוכן על הגדה המערבית של הנילוס בעיר אדפו שבמצרים העליונה, כ-100 ק"מ דרומית ללוקסור. העיר הייתה ידועה בתקופה התלמיית-רומית בשם "אפולונופוליס מגנה" (Apollonopolis Magna) שניתן לה על שמו של האל ששולב מצמד האלים הורוס-אפולו. זהו אחד המקדשים המצריים העתיקים השמורים ביותר ששרדו, ויש הטוענים שהוא המקדש המצרי השמור ביותר בכל עמק הנילוס. המקדש מוכר כאתר מורשת עולמית.
המקדש לאל הבז הורוס נבנה בתקופה התלמיית בין השנים 237-57 לפנה"ס. הכתובות על קירות המקדש מספקות מידע חשוב בנושאי שפה, מיתולוגיה ודת בתקופה ההלניסטית-רומית במצרים העתיקה. הטקסטים המופיעים על קירות המקדש מספקים מידע על בנייתו. הטקסטים עוסקים גם בעימות
העתיק שבין האלים הורוס וסת.
בצהריים בדרך ללוקסור הגענו למקום בו יש פער של 8 מטרים בין הנילוס העליון לתחתון. הספינה נכנסת בין שני גשרים, השערים נסגרים, מפלס המים עולה ואז נפתח השער השני.
בחמש וחצי עוגנים בלוקסור ויוצאים לכבוש את העיר.
העיר לוקסור שוכנת במקומה של העיר העתיקה תבאי ומשום כך היא מכונה לעיתים "המוזיאון הפתוח הגדול בעולם". בין השאר נמצאים בשטח העיר בת-ימינו אתרי המקדשים של כרנך ומקדש לוקסור. מעברו השני של נהר הנילוס, על הגדה המערבית, ניצבים המקדשים והקברים של הנקרופוליס של תבאי, הכוללים את עמק המלכים, עמק המלכות, הרעמסאום וכן את אתר דיר אל-בחרי, הכולל את מקדש חתשפסות.
יצאנו לסיור ערב למקדש לוקסור בצד המזרחי של הגדה.
מקדש מדהים, עצום במימדיו.
המקדש מתקופת רעמסס השני הידוע כפרעה.
כשהנוצרים כבשו את האזור הם כיסו את ציורי הקיר ובנו שכונת מגורים. ב1862 התגלו הארמות והחפירה החלה. עד היום הם ממשיכים לעשות עבודות שימור במקום.
שדרת הפסלים הושלמה בשנה האחרונה לאחר שפינו את הבתים האחרונים.
לאחר ארוחת ערב הופעה של רקדנית בטן וריקוד הטנורה.
יום תשיעי
יציאה ב5 בבוקר לאטרקציה- טיסה בכדור פורח בעמק המלכים בלוקסור.
חוצים את הנהר בסירה לגדה המערבית. הסעה של כל המשתתפים לשדה הטסת הכדורים. העמק התמלא בשלל כדורים צבעוניים וציפינו במילוי האוויר החם בכדורים.
עולים לסל, סה"כ 20 אנשים וממריאים.
חוויה מדהימה. (זכינו לטוס בכדורים פורחים גם קפדוקיה בטורקיה.)
פוגשים את המוסטפה המדריך ונוסעים למוזיאון פתוח- עמק המלכים-
בזכות ילד שמצא קבר התגלו כל הקברים. מקדש אבו סימבל נקרא על שם הילד.
הם היו חונטים את הגופה ומשאירים את הלב והכליות.
על הקבר הם היו מפסלים את תמונת האדם החנוט.
במקום נמצאו עד עכשיו 65 קברים חצובים בסלע. נשמרו בצבעים המקוריים. 22 פתוחים לקהל.
קבר מלך רעמסס ה-6 הועבר לקהיר.
ממשיכים Deir Al-Bahari או
מקדש חטשינסוט.
לאחר ספורט בוקר של עליה למקדש. המיוחד במקום שהיתה מלכה פרעונית ששלטה 20 שנה.
ממשיכים למקדש אבו, במקדש זה מסופר על קטיעת איבר המין לאויבים. הם ספרו את האויבים לפי כמות איברי המין.
מקדש כרנך-אתר זה שימש במצרים העתיקה כמקום הסגידה העיקרי לאל אמון, לבת זוגו האלה מוּת ולבנם האל ח'וֹנסוּ, המכונים "השלישייה מתבאי". שמו של האתר ניתן לו על שם הכפר אל-כרנך הנמצא 2.5 ק"מ צפונית ללוקסור. המיוחד במקדש המבואה הגדולה ביותר, לקח לבנות אותה 2000 שנה מ2016 לפני הספירה עד 16 לפני הספירה. המקדש מורכב מ10 מפגשים. הוא מכיל 134 עמודים.
יום עמוס מקדשים אך ארבעת בעלי בעיות קשב וריכוז עמדו בזה יפה ואפילו לא התעיפו לשתף פעולה בצילומים.
עוד סיבוב בשוק ומתכוננים לטיסה לקהיר.
הטיסה יצאה באיחור של שעה,
המלון שלנו שוכן במרכז העיר כך שההסעה היתה צריכה לפלס את דרכה בין מכוניות ואנשים רבים. נראה שחגיגות סוף השנה הוציאו את כל הצעירים לרחוב.
יום העשירי
פוגשים בבוקר את מדריכנו שריף ויוצאים לסיור בעיר.
הרחובות יחסית ריקים אחרי שכולם חגגו בלילה.
תחנה ראשונה- מצודת סלאח א-דין ובמרכזה מסגד מוחמד עלי. היא מצודה מתקופת ימי הביניים, שנבנתה בקהיר. המצודה ממוקמת על גבעת מוקאטם, סמוך למרכז העיר. בימינו משמשת המצודה כאתר היסטורי לשימור, שבתחומו מסגדים ומוזיאונים.
המצודה הוקמה בין השנים 1176-1183 על ידי השליט האיובי צלאח א-דין, ובוצרה כדי להתגונן מפני הצלבנים.
המשכנו לכנסיה הקופטית . צמוד אליה נמצא בית הכנסת אבן עזרא שנמצא כרגע בשיפוצים. שומר המקום הראה לנו תמונות של בית הכנסת. בית הכנסת נבנה ליד המקום נמצא משה בתיבה בין קני הסוף.
הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים. הכנסייה היא הזרם הנוצרי הגדול ביותר במדינה ומזוהה בעיקר עם הקבוצה האתנית הקופטית, צאצאי המצרים הקדומים שלא התאסלמו ולא הסתערבו אלא שימרו את דתם הנוצרית ואת שפתם הקופטית
הכנסיה נבנתה בין שני בניינים רומים ולכן מכונה הכנסיה התלויה.
תחנה שלישית- המוזיאון המצרי
אוצרות תות-אנח-אמון-(Tut Ankh Amun) – מסכת הקבורה, שרביטים, תכשיטים, פסלים של פרעה ששלט באמצע האלף השני לפנה"ס. שלטונו של פרעה זה היה קצר מועד, פרסומו הרב, הוא הודות לחשיפת קברו העשיר בממצאים בעמק המלכים.
הקבר של תות אנך עמון נמצא בזכות סוס שרגלו נתקעה.
מרגש לראות את האוצרות במוזיאון ביניהם כל התכשיטים של תות אנך עמון.
חדר המומיות המלכותיות- הזדמנות נדירה לראות את המומיות של פרעונים ששלטו במצרים הקדומה לפני אלפי שנים. תשע מומיות מוצגות בחדר, ביניהם רעמסס ה-2, אמנחותפ ה-1, סתי ה- 1, חתשפסות המלכה ועוד.
המומיות הורכבו מ4 מומיות כך שכמו בבושקה נכנסו אחת בשניה.
מעניין היה לראות את המומיות של יויה וטויה. יש הטוענים שיויה הוא יוסף, כי ראשו שונה מראש המצרים.
יויה היה פקיד מצרי בחצר פרעה בתקופת השושלת השמונה-עשרה במצרים (שנת 1390 לפנה"ס). הוא היה נשוי לטויה, בת למשפחת אצולה מצרית, הקשורים למשפחת המלוכה, חלקם פקידים מלכותיים ובכירי דת מצריים.
המוזיאון היה כל כך מעניין שביקשנו להגיע מחר למוזיאון החדש.
תחנה רביעית- שוק חאן אל חלילי. שוק גדול ברובע הבזאר, עם דוכנים למכירת מזכרות, חפצי אומנות, תכשיטים, ביגוד ותבלינים. המוצרים שנמכרים תוצרת סין כך שויתרנו מהר.
בכל מקום הרבה תיירים אך ההרגשה בטוחה.
יציאה בערב לארוחה במסעדה מקומית.
במסעדה בכל יום יש רק תפריט אחד. הם מכינים 7000 מנות ביום. היום אכלנו מנה צמחונית לאחר שעברנו את כללי הטקס.
שם המסעדה: Abu Tarek Koshary.
בדרך לבית הקפה cafe reish
ראינו דוכן גלידות שהם מכינים את הגלידה על ידי דפיקות. הגלידה ממש מצוינת. התברר שחבורת הנערים הגיעה מסוריה לפני 4 חודשים.
חוזרים למלון דרך הגשר שרבים בו מצטלמים. חתן וכלה הזמינו אותנו להצטרף לתמונה.
יום האחד עשר
יום אחרון במצרים.
מלון נובוטל נמצא בשכונת זמאלק, ששוכנת באי ג'זירה בנהר הנילוס, אי בתוך הנילוס. בשכונה מרכזי תרבות חשובים כמו בית האופרה של קהיר, מרכז גדול לגדות הנהר שמוקדש לאומנויות הבמה ולאומנות חזותית. במוזיאון לאומנות מצרית מודרנית מוצגים ציורים ופסלים מהמאות ה-20 וה-21, וגלריות עצמאיות מתמקדות באומנים מקומיים בתחילת דרכם. מסעדות יוקרה שמגישות מנות מרחבי העולם ובתי קפה אופנתיים שוכנים לצד שגרירויות ובתי מלון מפוארים. יצאנו לכבוש את השכונה.
בצהריים פגשנו את שריף ויצאנו לחלק האחרון של הטיול.
מוזיאון הלאומי החדש של מצרים שמובארק הגה את הרעיון.
בקומה הראשונה ההיסטוריה של פרה היסטוריה, הפרעונים, יוון, הרומים, הקופטים, מוסלמים והעותומנים.
ההפתעה בקומה התחתונה שבה אסור לצלם. בקומה זו 23 מומיות מתוכם 4 המלכים והמלכות המפורסמים ביותר.
מרגש לראות חנוטות שהחזיקו החל מתקופת הפרעונים.
אי אפשר לסיים טיול במצרים בלי ביקור במוזיאון.
המוזיאון ליד הפירמידות יפתח ב30.6 שם יהיה כל האוצר של תות אנך אמון, שחלקם במוזיאון בקהיר.
לסיום סיומת ביקשנו לעצור בהר הזבל. משפחות קופטיות גרות באזור ותפקידם לאסוף את כל הזבל ולהפרידו למחזור. משפחות אלו הם משפחות עשירות. מזכיר סיפור דומה בארץ.
תם ונשלם הטיול . אנו בדרכינו ארצה.
