הגענו לעיר קארה- עצירת קפה וגלידה בתחנת דלק, צילומים וחלוקת בלונים.
ממשיכים לנסוע..... מוזיקה הביאה אותנו למרכז הכפר מתחת לעץ.
במרכז הכפר מוזיקה, ריקודים, שותים בירה מקומית בקערות מפרי הקלאבש ובוטנים.
קדימה מצטרפים לחגיגה...
שוב מוזיקה רועשת.... התברר שעוד חבורת מתבגרים יצאה לחגוג.
קוקו המדריך יצא לבקש רשות להצטרף
ואנו בחגיגה
בחודשים יולי- ספטמבר הילדים בחופשה מבתי הספר, מסתובבים בשוק וברחובות.
אבל אי אפשר בלי חינוך.
בכל המתפרות מכינים מדים לבתי הספר.
בטוגו חוק חינוך חובה
בגיל 3 חודשים- גיל 3 אמא עובדת מכניסה את הילד לפעוטון.
גיל 3-6 גן ילדים.
בגיל 6 הם הולכים לבית ספר יסודי.
לפני חטיבת הביניים יש להם מבחן.
יש מקומות שאין ציוד בבית ספר וההורים קונים את הציוד.
תיכון הוא 3 שנים.
בבית ספר יסודי מדברים צרפתית, בתיכון לומדים אנגלית.
בסוף התיכון יש מבחן כניסה לאוניברסיטה.
יש גם בתי ספר מקצועיים
הגענו לכפר של הנפחים, מפעל מסורתי לייצור כלים ממתכת.
הם יוצרים כלים באש כשהאישה יושבת מאחור ומפעילה את המפוח.
קיבלנו הדגמה של עבודות חימר.
סיבוב בשוק הישן והחדש.
יום שישי הרבה מהדוכנים מקופלים, ראינו את התופרים ותופרות תלבושת בתי הספר, והילדים המשחקים ברחבה , כניסה לשוק המקורה ,גל ריחות הבשר הניס אותנו החוצה.
חזרה למלון. הסתיים לו עוד יום מוצלח מלא באירועים וחוויות.
30.8 יום חדש עם הפתעות חדשות.
ביקרנו בשבט הטאטא עם כובעי הקרניים.
בכפר זה ראינו לראשונה את מבני מגדלי החימר. הבית בנויי מ5 קומות. בקומה התחתונה משמשת בעבור חיות הבית,לידם ישן הגבר ,ובמצע הקומה יש מקום המשמש לפולחן המתים, בצד השני יש איזור המשמש לבישול, בקומה מעל יש מקלחת המיועדת לנשים ,אליה צריך להעלות מים מהנהר, בקומה מעל יש מגורים לאישה ולילדים בנפרד ,למגורי הלינה יש להיכנס דרך חור קטן ,רגליים קודם, מקומה העליונה משקיפים על כל הכפר, הבית בנויי מטיט חזק וחלק ,מעשה אומנות של הנשים. בכניסה למבנה יש תצוגה של האלים שלהם, במרכז כל כפר יש עץ באובב ענק המשמש למקום ההתכנסות של השבט, עץ הבאובב הגדול בכפר הפך לסמל פולחן בשל היותו מקום המחסה לאדם הראשון שהגיע לאיזור , בקומה התחתונה גרו האם ובתה ובקומה העליונה הגבר. העץ היום משמש לאישור זיווג של זוגות,לפני שמקדשים זוג ,הכומר צריך להגיע לעץ וללון שם ארבעה לילות, אח"כ הוא רשאי לקדש את הזוג.
בכפר זה בפעם הראשונה ראינו תיירים נוספים.
תנועת התיירים, בדרך כלל נעה מגאנה דרך אזור זה בטוגו לפסטיבלים בבנין.
כאן בפעם הראשונה שרצו אחרינו וביקשו שנקנה מזכרות
עברנו את טוגו. לפני המעבר לבנין עצרנו לראות את ריקוד בנות שבט קוטמנקו.
הגענו לשבט סמברה. הם בדיוק כמו השבט שנפרדנו ממנו בטוגו.
המדריך שליווה אותנו הסביר על כלי הציד שהם משתמשים.
לאחר מכן הראה לנו את הסימנים על פניו שזהים לסימנים שצוירו על ביתו.
יש מנהג שחורטים על פני הילד את סמל המשפחה. הוריו של המדריך עשו לו את זה רק בגיל 10 כי הוא ביקש לעשות זאת כמו לחבריו. אצל חלק מהמשפחות מנהג זה קיים עד היום.
המשכנו לטייל בכפר והגענו לריקוד הבגרות של הנשים.
חלקן היו לבושות בשמלות כחולות עם הקרניים על הראש וחלקן בשמלות חומות.
הצטרפנו לריקודים
.
