ניו אינגלנד וניו יורק

ניו אינגלנד וניו יורק

למי שאוהב לטייל בטבע ומתכנן נסיעה לניו יורק סיטי, הייתי ממליצה על טיול בנופים היפיפיים של מדינת ניו יורק ומדינות ניו אינגלנד, בהרים, עיירות, אגמים ומפלים, וכמובן בעיר שלא הולכת לישון- ניו יורק.

יום ראשון לטיול- נחיתה בניו יורק והתחלת הנסיעה

את הטיול שלנו אנחנו התחלנו בשדה תעופה JFK שנמצא בעיר ניו יורק. החלטנו להשאיר את הטיול בעיר ניו יורק לסוף הטיול שלנו, ולהתחיל את הטיול עם נפלאות הטבע. שכרנו רכב (דרך ממסי וכרטיס הAAA- איתו חסכנו כ-100 דולר במהלך הטיול), והתחלנו את הנסיעה לכיוון ניו ג'רזי. מאחר ונחתנו בלילה, ישנו במלון בניו ג'רזי, ולמחרת בבוקר יצאנו לכיוון אית'קה (Ithaca), נסיעה של כ4 שעות מניו יורק.

היום השני לטיול- אגמי האצבעות, אית'קה ואוניברסיטת קורנל.

הגענו בסביבות 12:00 לאזור אגמי האצבעות, והתחלנו את היום עם טיול במפל טאגנוק (Taughannock), זהו מפל מאוד גבוה והטיול אליו הוא קל ונחמד. צריך לשים לב שחונים בחניה הדרומית של הפארק, ועושים את המסלול שנקרא gorge trail. אנחנו חנינו בחניה העליונה וראינו את המפל מלמעלה. למי שרוצה מול החניה הדרומית יש פארק נחמד על חוף אגם קאיוגה (State Park Taughannock) ובו אפשר לעשות פיקניק, ולהיכנס למים. ראו הוזהרתם, המים פשוט קפואים, אבל הנוף יפה, ושווה להיכנס גם אם סתם בשביל לשכשך רגליים במים.

לאחר הטיול נסענו לאית'קה, לאוניברסיטת קורנל. חנינו ברחוב והלכנו לטייל בין בנייני האוניברסיטה והמדשאות. בדרך יש מפל קטן וחמוד, והנוף על העיר מהאוניברסיטה יפה. נראה ממש כיף ללמוד באוניברסיטה הזו, בחיק הטבע. הטיול באוניברסיטה קצר, אבל למי שאין זמן, וצריך לבחור בין ביקור באית'קה לבין ביקור באוניברסיטת קורנל, הייתי בוחרת בביקור בעיר.

לקראת הערב הגענו למלון שלנו באית'קה (super 8), מלון פשוט, נחמד ונקי, כמו מרבית המלונות שבחרנו לשהות בהם. ויצאנו לטיול בעיר הקטנה אית'קה. יש בעיר מדרחוב מרכזי (common), כשאנחנו הגענו הוא היה בשיפוץ כלשהו. יש המון בתי קפה ופאבים מסביב, וכדאי לטייל בעיר ולראות את הבתים הקטנים והכפריים, אנחנו אפילו ראינו איילים אוכלים מהדשא של אחד הבתים. אחרי שאכלנו ישבנו בפאב שנקרא "Bandwagon Brewpub", שנראה כמו פאב סטודנטיאלי כזה, עם בירות מקומיות, היה ממש נחמד והבירות טעימות ומיוחדות (114 N. Cayuga St, Ithaca, NY 14850).

היום השלישי לטיול- ווטקינס גלן, דרך היין ונסיעה למפלי הניאגרה.

התחלנו את היום עם נסיעה לשמורת הטבע ווטקינס גלן (Watkins Glen), הנמצאת במרחק של כ30 דקות מאית'קה. ווטקינס גלן זוהי שמורת טבע מהממת, שכל הטיול בה הוא בתוך ערוץ הנחל. החניה בשמורה עולה 8 דולר, מי שרוצה יכול לעלות את המסלול ואז לרדת אותו, אבל מה שאנחנו עשינו זה פשוט לקחנו הסעה לחניה העליונה (3 דולר לאדם) ואז עשינו את המסלול בירידה. הטיול בערוץ הנחל מדהים, כל הדרך רואים מפלים קטנים, ובריכות מים, וכמובן את הסלעים משני צידי הערוץ.

לאחר הטיול עשינו את הנסיעה בחזרה לאגם קאיוגה כדי לנסוע ב"דרך היין" שזהו כביש 89 מאית'קה צפונה. בדרך יש המון שלטים המובילים ליקבים, ואפשר לעצור באיזה אחד שבא לכם. רובם לא מציעים סיור ביקב עצמו אלא יותר חדר טעימות, בהם אפשר לטעום את היינות השונים של אותו היקב ולקנות אם אתם רוצים. אנחנו עצרנו ביקב שנקרא Americana ואפילו התחדשנו בבקבוק יין לבן שהיה מאוד טעים.

לאחר הסיור ביקב, התחלנו בנסיעה למפלי הניאגרה, לצד הקנדי. הגענו לעיר ניאגרה פולס בערב, ויצאנו לסיבוב. העיר מתויירת מאוד, מלאה באטרקציות. למי שמגיע עם ילדים זה יכול להיות טוב, כי יש בית קולנוע, מוזיאון שעווה, מוזיאון אימה, גלגל ענק ועוד. בחודשי הקיץ בשעה 22:00 יש זיקוקים מעל מפלי הניאגרה, לנו יצא לראות את הזיקוקים מהגלגל הענק, והם בהחלט היו יפים. מי שאוהב הימורים יש גם קזינו בעיר, ולסיום לא הייתי מוותרת על טיול בטיילת שליד המפלים גם בלילה, המפלים מוארים באורות צבעוניים, והשקט מההמולה של הרחובות המתויירים נחמד.

היום הרביעי לטיול- מפלי הניאגרה- הצד הקנדי!

מפלי הניאגרה זה בהחלט אחת האטרקציות המרכזיות בטיול, ולא סתם. המפלים פשוט מרהיבים, ואפשר לבהות בהם שעות ולהתפעל. אנחנו ביקרנו בצד הקנדי, והאמת אני לא ממש הבנתי מה אפשר לראות בצד האמריקאי, כי הנוף הוא מהצד הקנדי בלבד. מה שכן אפשר לקחת את אותו השיט למפלים גם מהצד האמריקאי, אבל עדיין מפספסים את הנוף למפלים ממרחק שמאפשר לראות אותם כמו שצריך.

אפשר לחוות את המפלים בכמה דרכים, הדרך היפה והפשוטה (והחינמית) היא פשוט ללכת לאורך הטיילת ולהסתכל במפלים, להצטלם, ואפילו להרגיש את טיפות המים כשמתקרבים למפלי הפרסה. דרך נוספת היא לקחת שיט אל המפלים. השיט יוצא מהטיילת, יש רק חברה אחת של סירות שאפשר לקחת, אז אין איך להתבלבל. קונים כרטיס (לפני השעה 10 בבוקר הכרטיסים מוזלים יותר כי זו לא שעת עומס), מקבלים מעיל גשם, ועולים על הסירה שמתקרבת לשני המפלים. כשהסירה מתקרבת למפלי הפרסה אפשר לשכוח מתמונות, כי פשוט נכנסים לתוך מקלחת של מים. אנחנו מאוד נהנינו מהשיט, יכולנו ממש להרגיש את העוצמה של המפלים והייתי ממליצה לא לוותר על זה. אטרקציה נוספת היא לרדת במעלית אל מאחורי המפלים (Journey behind the falls), גם פה מקבלים מעילי גשם, ויוצאים למרפסת תצפית הקרובה למפלי הפרסה ואפילו הולכים למאחורי המפל. כל מה שרואים זה המון מים, לא רואים מבעד למפל או משהו כזה, וזה לא מיוחד מדי לדעתי ולכן לא שווה את הכסף. אני הייתי מסתפקת בשיט למפלים ובהסתובבות בטיילת. ולסיכום- המפלים מדהימים, לא לוותר על ביקור בהם.

לאחר כל האטרקציות, יצאנו לדרך לכיוון אלף האיים, בלילה נישן בעיירה ליד אחד מאגמי האצבעות, ולמחרת ניסע לשיט באלף האיים.

טיפ קטן- בצד הקנדי של המפלים מקבלים גם דולר אמריקאי בכל מקום כמעט, אבל מה שלא מספרים זה שהם לא מבצעים המרה. אתם תשלמו אותו סכום שהייתם אמורים לשלם בדולר קנדי רק בדולר אמריקאי (ויש הבדל בשווי ביניהם). בקיצור- כדאי לשלם באשראי או להמיר סכום קטן של כסף.

היום החמישי לטיול- אלף האיים

אלף האיים אלו למעשה איים של אנשים עשירים, שהחליטו לקנות בית לנופש בקיץ, על אי שגם אותו קנו. האיים נמצאים באגם אונטריו שנמצא עם הגבול של ארה"ב עם קנדה, וגם האיים מתחלקים ביניהם. שיט באלף האיים יוצא מ- Alexandria Bay. תחפשו את המזח הקטן של חברת הסירות Uncle Sam, ותקנו כרטיס (יש ללקוחות של השיט גם חניה בחינם). יש שיט שנמשך שעה ויש שיט שנמשך שעתיים וחצי, אנחנו לקחנו את השיט של השעה וזה היה מספיק (השיט הראשון יוצא ב-10:00 ואורך כשעתיים וחצי והשיט הקצר יוצא ב-11:30 ואורך כשעה). במהלך השיט יש מדריך שמסביר על האיים, מי גר בהם, מתי הוקמו, ומספר כל מיני סיפורים ורכילויות על האנשים העשירים שגרים בהם. הנוף מאוד יפה, וחלק מהבתים הם ממש טירות וארמונות. אפשר לרדת באי אחד ולטייל בטירה שנקראת Boldt Castle, הסיור בטירה עולה עוד 7 דולר.

באלכסנדריה ביי יש רחוב ראשי עם מסעדות וחנויות, בעיקר לתיירים, אפשר לאכול שם צהריים ולצאת לדרך להרי האדירונדאק. אנחנו החלטנו לישון בעיירה קטנה שנקראת lake placid, מקום יפיפה שאירח שתי אולימפיאדות חורף בעברו. זוהי עיירה יפה שנמצאת על שפת אגם, יש לה רחוב ראשי אחד עם חנויות ומסעדות, ומסביבה הרים ירוקים ויערות. הגענו לעיירה לקראת הערב, ויצאנו לאכול במסעדה מצוינת שבהחלט יודעת להכין סטייק טוב, ויש בה גם מבשלת בירה פרטית, היא נקראת Great Adirondack Steak & Seafood 2442 Main Street, Lake Placid, NY 12946, המחירים בה מעט יקרים לעומת מקומות אחרים, אבל היא שווה את הכסף לגמרי! יש בה אפילו מנה שנקראת "Israeli cuscus salad", שזה סלט פתיתים מוזר, אבל היה מצחיק לנסות. וכשביררנו הבנו שיש קהילה יהודית קטנה בעיירה הנידחת הזו, ואפילו ראינו בית כנסת.

היום השישי לטיול- טיול בלייק פלאסיד, ובהרי האדירונדאק

יש הרבה מסלולים שאפשר לעשות בהרי האדירונדאק Adirondack, ופשוט צריך לבחור. אנחנו החלטנו להתחיל את הטיול דווקא בלייק פלאסיד, העיירה בה ישנו. בעיירה יש מרכז אולימפי בו השתמשו באולימפיאדות הקרח, אז נכנסנו לראות, ובדרך ראינו אימון של קבוצת ההוקי של ארה"ב. מי שרוצה יש גם מוזיאון שאפשר להיכנס אליו. משם נסענו לראות את המקום בו עשו קפיצות סקי, חוץ מהנוף המהמם, אפשר לטפס ברכבל למקפצות עצמן ולהתרשם מהגובה. אנחנו נסענו ברכב ופשוט היינו בהלם מהגובה ממנו קופצים. ולסיום עשינו סיבוב עם הרכב סביב אגם המראה, וגם עצרנו לבדוק את המים שהיו קפואים מדי כדי להיכנס, מה שלא מנע מספורטאים לשחות בו.

מלייק פלאסיד נסענו לכיוון הר whiteface, שם רצינו לנסוע לפסגת ההר ולתצפית, אבל מזג האוויר הקודר לא איפשר לנו, וכשהקופאית אמרה שיש אפס נראות בתצפית, עשינו פרסה והמשכנו לשמורת הטבע Ausable Chasm. כבר בחניון של השמורה ניתן לראות את מפלי הקשת, אבל אין ספק שהטיול בשמורה עצמה הוא יפה יותר מהמפלים, אפשר לעשות את המסלול ולחזור עם ההסעות שיש בסוף המסלול. למי שמגיע עם ילדים זוהי שמורה שמאוד כדאי להגיע אליה, יש בה המון אטרקציות לילדים כמו רפטינג ואומגות. השמורה הזו יותר ממוסחרת ממקומות אחרים שטיילנו בהם, ולכן מי שמעדיף לא לשלם 16 דולר לטיול הבסיסי (בלי רפטינג וכל מיני), יכול לטייל בשמורת High Falls George, הבנתי שזה גם מקום יפיפה במחירים יותר סבירים.

אחרי המסלול נסענו לפורת קנת, לתפוס מעבורת לורמונט, הורדנו בערב הקודם את השעות של המעבורות באתר שלהם- http://www.ferries.com/, כדי לדעת מתי נצטרך להגיע למעבורת. כמובן שהגענו כ20 דקות לפני ואני ממליצה לכולם להגיע לפני ולתפוס מקום במעבורת, כי הן יוצאות פעם בשעה או יותר וחבל לפספס (המעבורת לא גדולה מדי). ירדנו מהמעבורת בברלינגטון Burlington, עיר סטודנטיאלית ומגניבה בורמונט. קיבלנו מפות במעבורת אז נסענו ישירות לחניה החינמית (שעתיים ראשונות חניה חינם ברוב החניונים בעיר). טיילנו במדרחוב מלא החנויות- Church Street, קצת בקניון, וראינו שהמחירים לא זולים אבל סבירים. העיר היא קטנה, ואין בה המון מה לעשות, אחרי סיבוב קצר נסענו לכיוון המקום בו נישן בלילה- סטו stowe. בדרך עצרנו במפעל הגלידה של בן אנד ג'ריס, ונכנסו להסתכל. בגלל שזה היה יום חג (ה4 ביולי- יום העצמאות האמריקאי) פס הייצור במפעל לא עבד, בכל זאת עשינו סיור מודרך במפעל. הסיור במפעל לא הכרחי, אחרי שהיינו שם חצי שעה והתפנקנו בגלידה בסופו, אני יכולה להגיד שאפשר לוותר עליו. למי שיש ילדים זה יכול להיות חווייתי, אבל תנסו להגיע לא בסוף שבוע כי אז המפעל לא מייצר. מאחר וזה היה יום של חגיגה בארה"ב, הגענו למקום בו לנו בלילה, B&B מהמם שנקרא Timberholm Inn, ואחרי התארגנות זריזה יצאנו לחגיגות. סטו זה מקום נחמד וקטן, עושה רושם של מקום מאוד קהילתי, והיה כיף לחגוג איתם את ה4 ביולי. אכלנו נקניקיות, שתינו בירה וראינו זיקוקים. בעשר בלילה כבר הכל נגמר וכולם נסעו לבתיהם. הבית בו ישנו היה מהמם, מעוצב כולו מעץ, החצר האחורית מתחברת ליער ענקי מלא בעצים, פשוט מקום מדהים, שקט ויפה. ארוחת הבוקר הייתה מצוינת, בעלי הבית- תום וסוזן הם אלו שמבשלים ומארחים. אכלנו פנקייק אוכמניות ושיבולת שועל, עם מייפל שמיוצר בורמונט- פשוט טעים. ומאפינס תוצרת הבית ונקניקיות בציפוי מייפל, שמסתבר זה מאכל ידוע בורמונט, ואפילו היה טעים באופן מפתיע. מי שמחפש לילה אחד לחוות אירוח מיוחד אני ממליצה לישון בB&B כי זה פשוט חוויה מיוחדת.

היום השביעי לטיול- עיר הבירה של ורמונט- מונופלייה, הגעה לניו המפשיר- ההרים הלבנים

הבוקר התחיל בנסיעה למונופלייה, עיר הבירה של ורמונט. שזו עיר קטנה מאוד, שיש בה לא יותר מרחוב ראשי אחד. טיילנו קצת בעיר ובשוק האיכרים האורגני (נפתח בסופ"ש), ומשם נסענו לניו המפשיר, לאזור ההרים הלבנים. אומנם שהינו בורמונט רק לילה אחד, אבל מאוד אהבתי את המדינה הזו, נראה שהם אנשים מאוד נחמדים, שאוכלים בריא, קצת היפים כאלו, מעין אווירה כיפית כזו, בשונה מניו המפשיר למשל, בדיעבד הייתי משקיעה במדינה הזו עוד לילה לפחות.

אזור ההרים הלבנים הוא אזור מלא במסלולים וטיולים, אפשר לטייל בו כמה ימים שתרצו, אנחנו בחרנו לישון בnorth Conway למשך שתי לילות, כך שהיו לנו שלושה ימים. משהו שכדאי לציין, לכל חובבי הקניות- יש אאוטלט רציני בnorth Conway שכדאי להשקיע בו זמן, המון חנויות של מותגים במחירים מצחיקים.

מורמונט הגענו ישר לשמורת הטבע פקוניה נוץ', גם שמורה זו עולה כסף, והיא קצת ממוסחרת. בחרנו לטייל ב-Flume Gorge קטע נהר שוצף בתוך קניון גרניט, הטיול נחמד מאוד ומתאים לילדים, לא קשה בכלל. כשסיימנו את המסלול ראינו שיש לנו עוד זמן אז נסענו בדרך קנקמגוס Kancamagus, כביש 112, כביש המחבר בין עיירה בשם לינקולן לבין נורת' קונווי. מה שמיוחד בכביש הזה הוא שיש עצירות בדרך, ובכל עצירה יש נוף אחר, או טיול קצר למפל, או טיילת לאורך נחל, או תצפית להרים הגבוהים והירוקים. הנסיעה מאוד יפה, ובאמת שווה לעצור בדרך, כל פעם שתראו שלט של הפארק על הכביש עם חניון כדאי לעצור את האוטו ולטייל או לתצפת.
 נורת' קונווי היא עיר קטנה עם כביש מרכזי אחד, אין בה המון מה לעשות, אבל יש מסעדות טובות- יש מסעדה הודית מצוינת או מסעדה תאילנדית, בשלב הזה אני חושבת שכבר נמאס לנו לאכול המבורגר אז נהנינו מהמטבחים האסייתים.

היום השמיני והתשיעי לטיול- קניות באאוטלט וטיפוס להר וושינגטון

אם יש לכם כמה ימים בנורת' קונווי, כדאי שתבדקו איזה יום הוא הכי טוב לטיפוס על הר וושינגטון Mount Washington, ההר הכי גבוה בניו אינגלנד, הר המתנשא לגובה 1886 מטרים. יום לא מעונן, עם שמש, הוא היום בו תבחרו, ואני מקווה שתזכו ליום שכזה. אנחנו התחלנו את היום בקניות באאוטלט, ובצהריים שהשמש יצאה נסענו לכיוון הר וושינגטון. על פסגת ההר קר מאוד ויש רוחות, חשוב לבוא עם בגדים ארוכים וחמים.

הטיפוס להר הוא עם הרכב הפרטי שלכם, או שאטל, או עם רכבת (שהבנתי שלוקחת 3 שעות). אנחנו בחרנו לנסוע עם הרכב, היו הרבה אזהרות שקראתי על זה שהנסיעה מסוכנת ושרק נהגים מיומנים יכולים לעשות אותה. אז נכון שהנסיעה היא מאתגרת, אבל לדעתי כל מבוגר שנוהג כמה שנים טובות יכול לעשות. פשוט צריך לנסוע בזהירות ולאט. בתחילת הטיפוס תקבלו הסבר כתוב על מה מותר ומה אסור לעשות, איך להימנע מהתחממות הבלמים או המנוע, ומה לעשות במידה וקורה משהו. בנוסף מקבלים דיסק שמלווה אותנו בנסיעה למעלה, עם עובדות מעניינות על ההר וסיפורים. התצפית בפסגת ההר מרהיבה, נופים מדהימים של אופק ירוק והרים. הרוח על ההר ממש חזקה, ולא יכולנו להישאר בפסגה יותר מעשר דקות, כשנכנסו לאוטו לקח לנו זמן להפשיר, למרות שבאנו עם לבוש ארוך ומתאים, ואפילו כאבו לנו הלסתות מרוב הקור וחוזקת הרוח.

ירדנו מההר, ועשינו עצירות בדרך כדי שהבלמים לא יהרסו (ירידה תלולה מאוד), והגענו לנורת' קונווי באחה"צ. החלטנו להיכנס לבריכה במלון ולנוח. בערב אכלנו במסעדה הודית מצוינת שנקראת Shalimar of India.

למחרת התחלנו את הטיול בעוד קצת שופינג ואז יצאנו לבוסטון, הגענו בסביבות הערב למלון הדירות בו ישנו, עשינו קצת קניות בוול-מארט שיהיה לנו ממה להכין אוכל לימים הקרובים (בכלל כדאי להינכס לפחות פעם אחת לוול-מארט, רשת סופרים ענקיים שיש בה הכל, זה בהחלט מעורר קנאה להתסכל על המחירים שלהם ולהשוות לישראל).

היום העשירי והאחד עשר לטיול- יומיים בבוסטון

אחרי טיול של תשעה ימים בכפרים ועיירות הגענו לבוסטון, עיר סואנת, מלאה באנשים, בניינים גבוהים, מסעדות וחנויות. בהתחלה היינו קצת בשוק, פתאום לא כל האנשים נחמדים, ושמענו בפעם הראשונה מישהו שמצפצף בכביש, בקיצור- עיר. את בוסטון חילקנו ליומיים, ביום הראשון טיילנו במרכז העיר, הלכנו במסלול החירות המסומן בקו אדום לאורך כל הדרך, ועובר דרך אתרים היסטוריים חשובים. אנחנו פחות השקענו בכניסה למוזיאונים השונים ויותר נהנינו מטיול בעיר עצמה. בצהריים חתכנו לmarket place שזה שוק מקורה מלא בדוכנים של אוכל, שנראים טוב אחד אחד, כל אחד בחר מה מתחשק לו ואכלנו צהריים. מסביב לשוק יש מלא חנויות ודוכנים גם כן, כדאי להגיע ולהסתובב כאן. משם הלכנו לרחוב hanover וטיילנו בו קצת, ואת אחר הצהריים בילינו בצפייה בחצי גמר המונדיאל בפאב מקומי. בגלל שהמלון שלנו היה דיי רחוק מהעיר עצמה לא יצא לנו לבלות בבוסטון בלילה, שלנו זה לא כל כך הפריע כי ניו יורק עוד הייתה לפנינו. ישנו במלון בBoston Braintree, שזה מרחק של חצי שעה ברכבת ממרכז העיר בוסטון. הבעיה הייתה שהחניה של הרכבת הייתה מפוצצת כשהגענו לחנות בה ב9 בבוקר, ומסתבר שכבר ב6 בבוקר אין בה מקום. אז כדי להגיע לרכבת צריך אוטובוס או מונית שעולה 10 דולר מהמלון. זה עדיין יותר זול ממלון במרכז העיר של בוסטון, אבל צריך לקחת את זה בחשבון.

יום למחרת טיילנו בבוקר בקיימברידג', אזור האוניברסיטאות של בוסטון. הגענו לכיכר הארוורד ומשם לקחנו סיור בחינם באוניברסיטת הארוורד. שימו לב יש שני סוגים של סיורים, אחד שעולה 10 דולר לאדם, ואחד שהוא בחינם שמועבר על ידי סטודנטים שלומדים בהארוורד ובסוף מקובל להביא טיפ. לנו הייתה סטודנטית מקסימה שהסבירה לנו על הארוורד, על הלימודים, על הבניינים השונים, על אנשים מפורסמים שלמדו באוניברסיטה, וגם כל מיני מיתוסים וסיפורים מצחיקים על האוניברסיטה. אנחנו נהנינו מאוד מהסיור, ואפילו יצאנו תיירים וקנינו בסוף חולצה של הארוורד, גם פה בחרנו לקנות מהחנות של הסטודנטים. אחרי שהסתובבנו ברחובות בקיימברידג', עצרנו לאכול צהריים והחלטנו שהגיע הזמן לנסות לובסטר. קראתי המלצות על מסעדה בשם Legal Sea Food, שמסתבר שיש לה 13 סניפים ואחד מהם בקיימברידג', אז נכנסנו והזמנו את מאכלי הים הנפוצים של בוסטון- לובסטר וצדפות. היה יקר, אבל שווה את החוויה.

באחר הצהריים הלכנו לאקווריום של בוסטון, שנמצא במרכז העיר (אפשר להתנייד ברכבת התחתית בבוסטון בקלות). למי שמטייל עם ילדים ממש חובה ללכת לאקווריום, הילדים ייהנו. אנחנו בעצמנו מאוד אהבנו את האקווריום, ראינו את כל הדגים, צבי הים, הפינגווינים, המדוזות, ואפילו ליטפנו חתול ים. אחרי האקווריום עשינו סיבוב קצר במרכז העיר שוב וחזרנו למלון.

היום השניים עשר לטיול- קייפ קוד

על קייפ קוד קראתי שזה חצי אי עם חופים מהממים וים כחול ויפה, אז חשבתי שאין מצב שנוותר עליו, ואחרי כל כך הרבה טיולי שטח מגיע לנו גם לנפוש. אז נסענו מבוסטון לקייפ קוד, והגענו ישר לחוף המפורסם של חצי האי, שהוא גם שמורת טבע. לאורך שמורת הטבע יש כמה חופים עם חניונים מסודרים שאפשר לעצור בהם, הכניסה עולה 15 דולר לכמה חופים שרוצים באותו היום. כשהגענו לחוף הבנו שלא הצטיידנו כראוי, מאחר וזו שמורת טבע אין איפה לקנות אוכל או גלידה או פירות, אין אפילו שמשייה או כיסאות. כל אחד מביא לעצמו את מה שהוא צריך, ויש לציין שהאמריקאים יודעים להצטייד כמו שצריך, עם ציידניות וכיסאות והכל. החופים נראים כמו החוף בישראל, ואפילו פחות יפים, אז כבר בהתחלה התאכזבנו. כשרצינו להיכנס למים לא הספקנו לטבול את הזרת כשברחנו בריצה מהמים הקפואים, והסתפקנו בטיול לאורך קו המים ובצפייה בכלבי ים שהחליטו לשחות קרוב לחוף. בסוף הלכנו לראות מגדלורים, שגם מהם לא התלהבנו יותר מדי. אז מסתבר שקייפ קוד אולי נחשבת לאטרקציה בשביל חלק מהאמריקאים שלא רגילים לים, אבל בשבילנו, זה לא הייתה אטרקציה מדהימה. בערב הלכנו לטייל בהיאניס Hyannis, העיר המרכזית של קייפ קוד, ובה ממש נהנינו. יש לה מדרחוב ראשי, מלא במסעדות וחנויות מגניבות, של תקליטים, בגדי גולשים, מזכרות וכמובן כל דבר שיכול להלהיב תיירים, המדרחוב מאוד ציורי ודווקא היה כיף להסתובב בו. אכלנו במסעדה מצוינת וספגנו את אווירת החופש שהייתה מסביב. לפחות היה משהו אחד טוב בקייפ קוד, וזו היאניס.

למחרת בבוקר התחלנו את הנסיעה לניו יורק, בה נבלה שישה ימים.

ניו יורק!

אז אחרי 1800 מיילים הגענו לתפוח הגדול- ניו יורק!

אז על העיר הגדולה יש מלא טיפים ומלא ספרים וכתבות, ולכן אין טעם שאחזור על הכל. אני רק אספר בקצרה איך אנחנו חילקנו את הימים שלנו בניו יורק, וככה הספקנו לעשות כל מה שרצינו.

• מידטאון (Midtown)- טיימס סקוור, הספרייה הציבורית, תחנת גרנד סנטרל, צפינו בהצגת ברודווי בצהריים, אמפר סטייט בילדינג, רוקפלור סנטר (בחרנו לעלות על הרוקפלור בשעת ערביים ולא התחרטנו, תצפית מרהיבה על ניו יורק), טיול בטיימס סקוור גם הלילה.
• השכונות של מנהטן: צ'יינה טאון, איטליה הקטנה, סוהו וגריניץ' ויליג', יום שבו בעיקר הסתובבנו בשכונות השונות, ועצרנו איפה שהתחשק לנו. בסוהו יש המון חנויות מגניבות אבל המחירים יקרים אז צריך לקחת את זה בחשבון. באחר הצהריים הגענו ליוניון סקוור Union Square, שם יש חנויות זולות יותר.
• דאון טאון- פסל החירות, וול סטריט, גראונד זירו. רצינו להספיק ללכת לגשר ברוקלין אבל נכנסנו לחנות מטורפת שקוראים לה century 21, ופשוט נתקענו בה, המחירים ממש זולים למותגים שווים, ובגדי מעצבים- חובה להיכנס.
• שכונת צ'לסי (Chelsea) והמיט פּאקינג (Meat Packing District)- בצ'לסי טיילנו בChelsea Market וטיילת ההיי ליין, הסתובבות ברחובות של המיט פאקינג. באחר הצהריים נסענו בתחתית למוזיאון המומה (היה גשום אז הסתדר לנו יופי).
• גשר ברוקלין ואפטאון Uptown: בבוקר נסענו לגשר ברוקלין וטיילנו בסאות' סטריט סיפורט South Street Seaport, שם אפשר לקנות כרטיסים מוזלים לברודווי להצגות של אותו יום בצהריים ובערב. לאחר מכן עלינו על גשר ברוקלין ואז נסענו לטייל בסנטרל פארק. יש בכיכר קולומבוס, ליד הכניסה הדרום מערבית של הפארק, קניון שבקומה מינוס אחד שלו יש שוק ענקי של אוכל שבו אפשר לקנות אוכל ולעשות פיקניק בסנטרל פארק. לאחר מכן הלכנו למוזיאון המטרופוליטן, בו בחרנו מראש אגפים שנרצה לראות כי הוא פשוט ענק.
• רחוב 34- היה לנו חצי יום בניו יורק לפני הטיסה, אז החלטנו לסיים את הטיול בעוד קצת שופינג. והלכנו למקום שהיה קרוב למלון שלנו, רחוב הקניות- רחוב 34.

וככה הטיול הגיע לסופו, ואנחנו נותרנו עם טעם של עוד. נהנינו בטירוף, וחזרנו עם מזוודה שלמה בבגדים חדשים.