בשנה שעברה היינו שבועיים בניו אנגלנד ונהנו מאוד. החלטנו השנה "להשוות ולהעלות" - הפעם לשלושה שבועות, לחוף המזרחי. בפעם הראשונה בחגים בחו"ל.
תכנון ארוך, בעזרתו של ג'ייק - אמריקאי שהיה אצלנו מאומץ כחייל וכעת חי בארה"ב ומכיר - והמון בעזרתו של GPT הוביל למסלול "זיג זג" בין החופים בוושינגטון, אורגון וקליפורניה, לבין הפארקים והאטרקציות בפנים הארץ. בסך הכל 20 יום, 10 מקומות לינה, רכב אחד ו-3,100 מייל. וגם... המון ביחד זוגי, מזג אויר מעולה ואתרים יפים ומיוחדים.
יום חמישי 24/9:
טיסת לילה ארוכה ללוס אנג'לס + טיסת הנחיתו אותנו בסיאטל בצהריי היום. התמקמנו במלון Fairfield-Inn במרכז העיר ויצאנו לסיור רגלי. הרחובות עד לאיזור שוק הדייגים די מלוכלכים ומוזנחים, ויש מעט אנשים ברחוב. בשוק הדייגים אין המון דגים (אולי כי הגענו מאוחר), אבל המון תיירים והמון חנויות שמיועדות להם. התחלנו את הסבב האין סופי בין החנויות הללו (הפעם בלי לקנות עדיין..) ולאחר מיצוי - ירדנו לטיילת על החוף. נעצרנו ליד התכנסות סביב איש מבוגר שדיבר, ומיד ניגשה אלינו בהתלהבות אישה שהסבירה לנו שהוא פרופסור שבדיוק סיים לחצות את אמריקה ברגל (חודש בשנה - במשך שבע שנים) למען כדור הארץ והאנושות והציעה שנצטרף לתומכיו. העדפנו את הנוף של המפרץ.
צעדנו באריכות לכוון "מחט החלל" ועלינו עם כולם לתצפית ערב על העיר. העיר והמפרצים יפים מאוד מלמעלה. את הערב סיימנו בהצטיידות ב Whole Food בקרבת המלון ובצעידה בחושך דרך גן ציבורי תוך נסיון שלא להיתקל בהומלסים (רבים) שמתארגנים בו לשנת לילה.
יום שישי 25/9
יצאנו בזמן כדי להספיק למעבורת ולחצות איתה את המפרץ לכוון Bainbridge Island תוך כדי התבוננות על סיטאל מהים (את הר Rainer לא ראו...). התחנה הבאה היא בית הקפה Oxalis Kitchen ב- Poulsbo. הוא מצויין בשמו בגלל נדירותו במתן קפה ראוי. (כמה קשה למצא קפה טוב - גם בחוף המערבי). השמיים התקדרו תוך כדי נסיעה צפונה, ואת הסיור למגדלור של Port Townsend שבקצה הצפון מזרחי של חצי האי אולימפיה - כבר עשינו עם התחלה של גשם. המשכנו מערבה לכוון Port Angeles אל מרכז המבקרים של פארק אולימפיה הענק. המתנדב במרכז שכנע אותנו שמחר או מחרתיים יהיו ימים טובים יותר לעלות ל- Hurricane Ridge וכדאי להתאים את התכניות שלנו למזג האויר. אז לא עלינו, אלא המשכנו מערבה לאגם Lake Crescent ולסיור במיני "יער גשם" Naturebridge Moments In Time על שפת האגם. הדגמה ראשונה של נפלאות הנופים של פארק אולימפיה. סיימנו בסיור קצר במפל Madison (אין הרבה מים במפלים ובנהרות בסוף הסתיו - בשום מקום) ונווט לצימר שלנו. עלינו ועלינו בדרך עפר (בהתאם להנחיות המפורטות שקיבלנו) כמעט עד לסוף הרכס, אל יחידה מבודדת, בת שתי קומות, צופה לאוקינוס מצפון, מלאה בכל מה שצריך וכולה שלנו לשלושה ימים.
יום שבת 26/9
מזג האויר נראה מבטיח - אז יצאנו לדרך ליום קצר (שבת!). התחלנו במפרץ Freshwater Bay בשיטוט בבריכות השפל (מצאנו כוכב ים, וגור כלבי ים מת) ומשם ל- Hurricane Hill למסלול הליכה וטיפוס שבסופו תצפית על כל השמורה, המפרצים והרי קנדה שמצפון. זוג אחד ביקש רשות לצלם אותנו מאחור (כנראה השתלבנו טוב בנוף), ואחר כך גם הציע לצלם אותנו מלפנים. צילמתי בלי רשות ילדה קטנה שהבלונד שלה הבהיק מעולה באור השמש (וקיבלתי על הראש על חריגה מהקודים המקובלים). ירדנו לשנ"ץ של שבת, ואז לארוחת ערב במסעדה בעיירה (סלט סלק, וסלט ירקות - במסעדת המבורגרים... מזל שבקינוח קצת התפרענו).
יום ראשון 27/9
יום של נסיעה לצד המערבי של שמורת אולימפיה - ליער הגשם Hoh Rain Forest. מערבה נסענו על הכביש הצפוני (עם עצירה או שתיים על החוף) וחזרה בכביש המרכזי והמהיר. הגענו בדיוק בזמן להרצאה מאלפת של הרנג'ר התורן על היער, הייחודיות שלו ודרכי השימור של הפארק. אין ספק שהאמריקאים יודעים לדבר ולהציג נושא. הסיור ביער העשיר בעצים - חיים ומתים, שרכים, תחב ונצנוצי שמש מאוד יפה. הכביש לחוף שבתכנון Ruby Beach סגור (מחליפים איזה גשר) אז נסענו ל- Second Beach. ההגעה לחוף חייבה הליכה מפותלת ביער - בשביל תלול ובוצי וחציית בולי העץ הרבים בקצה החוף - אבל שווה את המאמץ. הלכנו על החוף אל מול השמש של אחה"צ. הסיור שלנו הסתיים בנחיתה על הטוסיק באחת משלוליות השפל (גם הנייד צלל... ובכל זאת המשיך לעבוד). שכנענו את עצמנו שכולם סביבנו יבינו שאנחנו עולים מחוף עם בגד ים, וצעדנו לרכב עם המכנסיים ביד. מזל שהצימר כלל מכונת כביסה לבגדים, וג'קוזי לגוף - להתאוששות מהיום הארוך.
יום שני - 28/9
תכננו יום מעבר ארוך, כולל מספר תחנות בדרך, בנסיעה לצימר למרגלות Mount Rainier לקראת יום סיור בהר ביום שלישי. התחזית צפתה גשם ועננות ולכן החלטנו לקצר, לנסוע ישירות להר ולנצל את יום שני היפה כדי לא להפסיד את ההר במלוא הדרו. נסיעה רצופה של כארבע שעות הביאה אותנו בצהריים ל- Paradise- מרכז המבקרים דרומית להר. עם המוני המטיילים - טיפסנו דרך האחו בצבעי הסתיו לתצפית הגבוהה על הקרחון וההר. העליה ארוכה, והתצפית מתגמלת. מבחינתנו זו הייתה אולי נקודת התצפית היפה ביותר בכל הטיול. וגם המסלול האמיתי הראשון שלנו. במהלך הירידה זכינו לתשומת לב סימפטית של זוג יפני ששם לב להליכה האיטית שלנו והציע בהשאלה את מקלות ההליכה (הסתדרנו בלי - תודה). קולות רעם מכוון ההר הסבו את תשומת ליבנו ואמריקאית ידענית ש"גרה בסביבה" (רק כמה שעות דרומית לכאן) עדכנה שהקרחון משמיע את קולותיו. ירדנו מההר המתענן אל הצימר הפשוט וביתי ב-Ashford לשני הלילות הבאים.
יום שלישי - 29/9
היום הגשום הזמין אותנו להאט את הקצב. התחלנו בארוחות בוקר מפנקת במלון קרוב ומשם חצי שעה נסיעה ל- Northwest Trek Wildlife Park. גן חיות וספארי המציג חיות בר מהאיזור. ביזונים, איילים מתגוששים, ועיזי בר ראינו מהרכבת חשמלית שהובילה אותנו בשטח הפתוח, ואילו בדובים, הציפורים, השועלים וחיות הביצה צפינו בשטח המכלאות. היה מעניין ויפה ומתאים מאוד ליום חורפי (שהשאיר את הגן ריק וכמעט פרטי). נסענו בנחת חזרה - לערב רגוע וגשום בצימר.
יום רביעי 30/9
לפנינו יום נסיעה ארוך לחוף של אורגון - אז יצאנו מוקדם מאוד. עברנו לאורגון על גבי גשר ענק מעל נהר קולומביה Lewis and Clark Bridge (הגבול עובר באמצע הגשר - שלט קטן מציין את הכניסה לאורגון) והמשכנו לאורך החוף על כביש 101 (כביש החוף של אורגון - יפה כמו, ואולי יותר, מכביש 1 של קליפורניה) אל Ecola Point Viewpoint. תצפית ראשונה על החוף והמגדלור. ירדנו ל Indian Beach לצפות בגלים הסוערים ובגולשים האמיצים. המשכנו בנסיעה נופית ועצירות קצרות, דרך Lincoln City Outlets (יעיל מאוד: מחצית מרשימת ההזמנות המשפחתית נסגרה) - עד ל- Newport. למלון קטן ואלגנטי שבגן שלנו אכלנו פקניק אל מול השקיעה אל הים, וממנו ירדנו עם שחר להליכת בוקר עם אור ראשון. אין כמו הים.
יום חמישי 1/10
עוד יום של נסיעה ארוכה. עד הצהריים עם עצירות לאורך החוף היפה והסוער ובחלק השני דרך הרים ויערות (כולל כמעט תאונה עם צבי שקפץ מתוך היער) אל Prospect לצימר חמוד לקראת הביקור למחרת ב
יום שישי 2/10
יצאנו מוקדם מוקדם ואחרי שעה, באור הבוקר - צפינו על האגם המדהים. טיפסנו ל"צילומי גלויה" של האגם אל Watchman Observation Station ביחד עם חבורה עליזה. התברר שהם חבורה החוגגת סופ"ש חתונה וזו (וגם התצפית והתמונות היפות) היו הסיבה לעליצות המדבקת. המשכנו בכביש שמקיף את האגם, כולל פיקניק בשיתוף ציפורים (שרדפו בחן אחרי עגבניות השרי שהשארנו להם), פרידה מהאגם מצד מזרח - וירידה בחזרה. עצירה קצרה ב Rogue River Gorge לתצפית על קניון הבזלת (סוף סוף זרימה אמיתית) ואז נסיעה ל Ashland לסוף השבוע. העיירה אלגנטית והרחוב הראשי מלא חנויות יפות (כמובן שקנינו...).
יום שבת 3/10
שבת שהיא גם שמיני עצרת. תכננו מראש להצטרף לתפילה ב Temple Emek Shalom כדי לחוות תפילה רפורמית בקהילה לא מוכרת. היה מרשים, מעניין ומאוד שונה. אל תפילת היזכור של החג צירפה הרבה טקס זיכרון ל 7 באוקטובר וגם זה היה חשוב עבורנו. בקידוש לאחר התפילה הרב ניגש והסביר לנו קצת על הקהילה, ועל הקשר לישראל. שמחנו על החוויה. את החלק השני של היום הקדשנו לשיטוט בעיירה (לשם שינוי - בעיקר תיירים אמריקאים ופחות הודים ומזרחיים). זה היה יום מנוחה ואתנחתה טובה.
יום ראשון 4/10
לאחר פרידה מאמריקאית חביבה שהתעקשה לשוחח איתנו בחדר האוכל שבמלון (הן באמת אוהבות לדבר, ובאמת חביבות), היעד הסופי היום הוא South Lake Tahoe מה שאומר יום שכולו נהיגה. "נפלנו" על התצפית על Mount Shasta ממש מהאוטוסטרדה - עצירת חובה. הטיול של היום הוא McArthur-Burney Falls מפל וילון רחב ומסלול הקפי מתחתיו ומעליו. Lassen Volcanic Scenic Drive היא דרך בשמורה ולקנית, יער (שרוף), מעבר הרים, איזורים של פעילות תרמית וצבעי מינרלים של הסלעים. הרבה נסיעה והרבה נוף יפה. חצינו מזרחה אל העמק המדברי של Honey Lake היבש כמעט לגמרי והנופים המדבריים של פאתי נוואדה, דרך Reno ובחזרה מערבה עם חושך אל המוטל שלנו ב South Lake Tahoe
יום שני 5/10
גם הבוקר השכמנו כדי לראות את הזריחה בתצפית מעל Emerald Bay (נפגוש את המפרץ הכחול הזה גם בצהריים במסגרת שייט באגם). לצערנו הרכבל Heavenly Gondola פועל בתקופה הזו רק בסופי שבוע. מכוון שזו היתה תכנית שלנו לבוקר, היה לנו זמן להתפנק בקפה ב Three Pines Coffee Company. השם ראוי לאזכור מפורש כי באמת (ובאופן חריג ביותר) היה שם קפה טוב! (חזרנו למחרת שוב). ההמשך היה שייט שמשי מ Zephyr Cove. הספינה חוצה את האגם מערבה, עושה סיבוב סביב האי ב Emerald Bay וחוזרת ומאפשרת לכולם לראות את נוף האגם וכל סביבותיו. לקראת ערב (לאחר עוד מפגש עם מקומית שהתעקשה לספר לנו על משפחתה אל מול מדפי השוקולד בחנות הבריאות) נסענו לאורכו של Fallen Leaf Lake, חצינו בתים מעוררי קנאה (וילות מוקפות עצים, עם קיר חלונות פונה לאגם ומתחת לכל אחת מעגן סירות פרטי), עד ל Glen Alpine Falls. מעט מים, אבל תצורת סלעים מעניינת. סיימנו בהליכה רגלית עד לשפת האגם היפה ובארוחת ערב במרינה.
יום שלישי 6/10
חוצים את ההרים בנסיעה מזרחה, ואז דרומה בכביש 395 המעניין במדבר שלמרגלות הרי הסיירה ל Mono Lake אגם מדברי מלוח ומרכז ציפורים ותצורות נוף (למעשה נטיפים הפוכים הצומחים בתוך האגם ומתגלים כשהמים יורדים). דרך עפר הובילה ל South Tufa שם אפשר להגיע לקו המים, לסייר בין העמודים (Tufa) ולצפות בציפורים. הקשבה למדריכה של קבוצת צפרים, עזרה לנו ללמוד קצת יותר על האגם ועל בעלי החיים שבו. משם עולים דרך מעבר Tioga לשמורת Yosemite. עצרנו ב Tuolumne Meadows לפיקניק ולטיפוס על כיפת הגרניט (מאות מטרים של טיפוס על סלע חלק לחלוטין) ותצפית. עמק יוסימיטי מתגלה מכוון מערב מ Olmsted Point (פעם ראשונה שומעים עברית, מזוג ישראלי צעיר שעושה פוזות למצלמה) והנוף מבטיח בילוי מרשים ביומיים הבאים. ירדנו בדרך הארוכה למלון דירות ענק ליד El Portal ("המלון הכי קרוב לשמורה").
יום רביעי 7/10
צפוי יום חם והעמק עמוס תמיד, אז יצאנו עם חושך ותוך כחצי שעה היינו עם היום המתעורר באחו ליד מרכז המבקרים של Yosemite Valley. השביל אל המפל היה כולו שלנו. המפל יבש. חזרנו דרך מרכז המבקרים, המוזיאון והכפר האינדיאני (די עלוב) ועם צהריים יצאנו למנוחה ובריכה במלון. לקראת ערב יצאנו לתצפית Tunnel View (באמת Wow. היינו שם שלוש פעמים ובכל פעם העמק נראה אחר לגמרי). שוב זוג ישראלים, שפונה אלינו בעברית - ("התלבטתי, ואז ראיתי את התווית של החולצה מציצה" - אי אפשר להסתיר את המוצא...) ולסיבוב רכוב נוסף בעמק תוך כדי הקשבה לתכנית בגלי צה"ל על חללים מוכרים ממלחמות השנים האחרות - באופן שחיבר גם אותנו מרחוק לתאריך וליום. את הערב סיימנו בצפייה בסרט על מטפסת אמיצה שלא ויתרה ל El Capitan והכריעה אותו בטיפוס בתוך יום אחד. זו היתה הכנה טובה לקראת יום המחרת.
יום חמישי 8/10
הדרך ל Glacier Point סגורה בגלל שריפת יער, אז החלק הזה בתכנית של היום בוטל (לא נראה את העמק מדרום, אלא רק ממזרח וממערב) ונשאר יער הסיקויה ב Mariposa Grove. עולים למסלול בשאטל הדחוס בצמוד לקבוצה קולנית (בערבית) של גברים מבוגרים. מתברר שהם במקור מסוריה ולבנון. לאחר שענינו שאנחנו מישראל, הוסכם מייד שאנחנו האנשים חברים ואלו רק הממשלות שמנהלות קונפליקטים. מטפסים בין עצי הענק הצומחים והשוכבים עד ל Grizzly Giant חלק מהדרך בליווי הסברים מאלפים של רנג'ר חמוד על התפתחות השמורה ושמירת הטבע בכלל. זה כמעט כמו שמורת Sequoia (אליה נגיע בעוד כמעט שבוע) ובכל זאת שני האתרים שווים ביקור. רצינו Latte שיש רק בבית הקפה בתוך העמק, אז אנחנו לשם (עוברים עוד פעם ב Tunnel View). ביציאה, נעצרים מול El Capitan בנקודה בה מוצבות משקפות שמכוונות למטפסים על המצוק ואיש צוות (מתברר שהוא מטפס בעצמו) מסביר ועונה על שאלות. בהליכה מהירה טיפסנו עד למצוק "נגענו בקיר" (ממש) וראינו מלמטה ומקרוב את המטפסים. שלוב של טבע וספורט מעוררי התפעלות.
יום שישי 9/10
גם היום, שעת הנסיעה הראשונה היא בחושך, כדי לסיים את הדרך הארוכה (ארבע שעות כולל פקק של חצי שעה בכביש המהיר שסיבתו לא ברורה בכלל) לסן פרנסיסקו להספיק ממנה כמה שיותר. הגענו למלון במרכז העיר, אפסנו את הרכב ליומיים הקרובים ויצאנו לתפוס את אוטובוס התיירים - Hop on Hop off. התברר שזו הייתה טעות והיום המעונן ומלא הרוח לא מתאים, ולאחר שהרוח כמעט העיפה אותנו בנסיעה על גבי הגשר המפורסם, עשינו off והמשכנו ברגל, דרך Palace of Fine Arts אל קו החוף. נפלנו על "שבוע הצי" שבו הצי האמריקאי מתארח בעיר למשך שבוע ויש המון פעילויות בסופ"ש. את המפגן האווירי רק שמענו (המטוסים הצבאיים טסו, אבל מעל לעננים. אותו מפגן בדיוק התקיים גם למחרת - ואז גם ראינו) ועם המוני המשפחות שוטטנו בין דוכני התצוגות הצבאיות (רובוטים, תלבושות, רכבים) ודוכני האוכל. חזרנו לקבל חדר בקומה 19 עם קיר חלון אל העיר (שאפילו רק בגללו Holliday Inn שווה ומומלץ) לנוח, ולשיטוט ערב בקרבת המלון שהסתיים בתפילת ערב שבת בבית חב"ד במרכז העיר.
יום שבת 10/10
יום יפה ובהיר. יצאנו לקו החוף המזרחי הפעם - דרך שוק האיכרים ב Ferry Building, לטיפוס ל Coit Tower (מעייף אך מתגמל. תצפית על אלקטרז, גשר שער הזהב, והמטוסים הראשונים במפגן של היום). ולקו הרציפים ו PIER 39. קצת אריות ים והמון שצופים עליהם ושממתינים לעליה על אניות הקרב (תור אמריקאי מסודר של 300 מטר) ומטוסים שמופיעים מדי פעם (כל חצי שעה, סוג מטוס אחר). חזרה למנוחה ושוב שיטוט ערב וארוחה במסעדה טבעונית מעולה Wildseed. הרגשנו שרק "דגמנו" את העיר, ושזו עיר יפה, מסודרת, נקיה ומעניינת.
יום ראשון 11/10
שעתיים נסיעה עד Monterey לשייט צהריים לתצפית על לוויתנים. עצירה קצרה ב Moss Landing State Beach ומפגש עם גולש מאוכזב ("הים לא טוב היום") ששמח לשמוע שאנחנו בישראל, סיפר על קורותיו כחקלאי (ירקות, פרחים ועכשיו קנביס) וכוון אותנו לצד השני של שפך הנהר שם יש אריות ים על הכביש שלפעמים מאפשרים למכוניות לעבור. הם אכן היו שם, מסריחים ומרעישים. מה Old Fisherman's Wharf במונטרי, יוצאים לשייט של שעה מטלטלת עד מרכז מפרץ מונטרי. כולם מחפשים בכל הכוונים ומדריך שמעביר את הזמן, ואז ממרחק סילוני מים, גבות ואפילו זנבות קרובים של לוויתנים. הצלחנו להתרשם ולצלם וזיכנו לחוויה מיוחדת. עם החזרה לחוף פנינו בדרך הקצרה ל Carmel-by-the-Sea , למלון הצנוע שלנו במרכז העיר, וממנו להליכה ברחוב הראשי בין החנויות והמחירים הבלתי נתפסים (ובכל זאת קנינו). 17 Mile Drive פתוחה עד השקיעה, אז נכנסנו, עצרנו לפיקניק גנוב (בכל מקום שלטים שאסור), צילמנו, הצטלמנו, וקינאנו בבעלי זכויות היתר שגרים ומשחקים גולף אל מול נוף כל כך יפה.
יום שני 12/10
נוסעים על כביש 1 כמה שיותר דרומה, תוך כדי עצירות, תצפיות והתפעלות. המון סיבובים, ונהיגה די מתישה בכביש המפורסם, העמוס והיפה (כביש 101 יותר). אמרנו שלום לפילי הים (הרחוקים) וב Cambria הצטיידנו ליומיים הבאים ופנינו מזרחה כדי לחצות את הרכס ואז את העמק של קליפורניה (שדות ומטעים בכל כוון וכביש ישר שלא נגמר), עד לצימר המפנק (פינוק של סוף הטיול) ב Three Rivers היפה למרגלות פארק Sequoia.
יום שלישי 13/10
כהרגלנו, יצאנו עם אור ראשון להספיק לפארק לפני העומס. ממש לא תכננו קור של אפס מעלות (למרות שצפוי - בגובה 2,500 מ') ואת הציוד החם השארנו בצימר לקראת האריזה הביתה. ויתרנו על הליכה מוקדמת ביער הקפוא ועלינו בשמש ראשונה על ה- Moro Rock דרך המדרגות בסלע. התצפית מראש כיפת הגרניט מדהימה לכל הכוונים וההרגשה היא על גג העולם. טיפסנו עם הכביש עוד קצת אל החניון של General Sherman Tree (עץ הסיווקיה הגדול בעולם) ולאחד ממסלולי היער הרבים בתוך ה Giant Forest. (פתאום עקפו אותנו "שבעת הגמדים" שצעדו עם כל הציוד, מדים וקסדות, לקראת טיפול ביער בסוף העונה) את הערב הקדשנו להכרות יותר עמוקה עם העיירה (בעיקר אחוזות שחוסמות את הגישה לנהר וצבאים בין הבתים) ולהתרגלות לרעיון שמחר חוזרים.
יום רביעי 14/10
יציאה לעמק, הפסקה ארוכה ואחרונה בהחלט לקניות ב Visalia ואז ארבע שעות בכביש המהיר ובתנועה הסואנת של של לוס אנג'לס עד לשדה התעופה ובחזרה לידיים (הטובות)של צוות אל-על והביתה.
טיפים והערות.
· הטיול תוכנן בעזרת של GPT והתנהל עם אפליקציית Base44 שבנינו על בסיס התכנית. בדיקות מזג אויר ומעברים, מפות, שינויים והמלצות, וגם העלאת תמונות מייצגות, תובנות והערות - הכל בוצע מתוך האפליקציה. היה כיף להכין, לבנות ולהיעזר וכמובן מאוד מועיל ויעיל.
· אנחנו מוגבלים בניידות. האתרים כולם כמובן מותאמים ונגישים וגם האנשים עצמם (מקומיים ותיירים) רגישים ומתחשבים. זה בהחלט נעים ומקל.
· די מהר נשאלנו ע"י המוכרים ואנשים סביבנו מהיכן אנחנו (המבטא הנורא מזמין...) ונתקלנו תמיד בתגובות אוהדות וענייניות. פעם אחת (במונטרי) היו ליד הכביש מספר אנשים עם דגל פלסטין. זה היה נראה מינורי ומוזר.
· בשתי הערים בהן לנו לקחנו מלונות עם חניה (בתשלום) והתניידנו ברגל או באובר. בשאר המקומות תמיד יש חניה - גם בפארקים העמוסים ובאמצע היום(אולי זו העונה).
· כרטיס הפארקים השנתי לזרים שירת אותנו נאמנה ורק בפארק מדינתי אחד נדרשנו לשלם סכום קטן. (מבקשים תעודת זיהוי ברוב המקומות).
· השתדלנו לגור הכי קרוב לפארקים שניתן. זה יותר יקר ומצמצם גמישות, אבל אפשר לנו לנסוע פחות, להגיע מוקדם ולצאת לנוח במהלך היום והפך את כל ימי הפארקים לימים נוחים ולא מעייפים.
· נראה שבתקופת הסתיו שבין סיום עונת התיירות לבין הסגירה של החורף יש הרבה פעילות של תיקון ושיקום כבישים. היו הרבה עיכובים בכביש, אבל אף פעם לא יותר מכמה דקות.
· ניסינו, אבל לא הצלחנו לדרג את האתרים השונים לפי יופיים. השילוב של צפון ודרום, הרים, ערים, חופים ופארקים היה לנו מעולה והפך כל יום ליום חדש ואחר.
