יש סיכוי שאת החופשה הבאה שלכם בפלורידה תתחילו דווקא על הספה, עם שלט ביד. GTA 6, ששבר שיאי מכירות של חצי מיליארד דולר עוד לפני שיצא לאוויר באופן רשמי, מחזיר את השחקנים ל-Vice City, העיר הבדיונית שמזוהה עם מיאמי, ומרחיב את הטיול למדינת ליאונידה הפיקטיבית, שמבוססת על פלורידה האמיתית. החופים, מלונות הניאון, המגדלים החדשניים והטבע שמחוץ לעיר עשויים להיראות מוכרים גם למי שמעולם לא שיחק בסדרה: פלורידה מספקת למשחק תפאורה אידיאלית לנסיעות ארוכות במהירות גבוהה ולמשימות שנראות כאילו נלקחו מסרט אקשן.

הניסיון של מפתחי המשחק להפוך אותו למציאותי הביא לתוצאה שגורמת לשחקנים להרגיש כאילו הם ממש נוסעים בעולם האמיתי, וברחבי הרשת כבר אפשר לראות שלל חיבורים שמקשרים בין המקומות שבמשחק ללוקיישנים אמיתיים ברחבי פלורידה. החיבורים הללו עשויים להפוך את מיאמי וסביבתה לאחד היעדים הפופולריים ביותר בשנים הקרובות, במיוחד בקרב חובבי גיימינג שירצו לצאת לחופשה שמרגישה ממש כמו משחק מחשב.

בגרסה הקודמת של GTA, העלילה התרחשה ברובה בקליפורניה ובסביבת לוס אנג'לס, ומקומות אמיתיים הפכו בין רגעי לאתרי קאלט בקרב חובבי המשחק - ונראה כי ההתפתחות הטכנולוגית והרזולוציה הכמעט-מציאותית של המשחק החדש צפויות להפוך את האתרים האייקוניים של המשחק לאתרי תיירות מובילים לא פחות.

המשחק, כמובן, לוקח לעצמו חופש לשנות מרחקים, לחבר אזורים ולהמציא שמות. חלק מהחיבורים בין שכונות במשחק למקומות אמיתיים הם זיהויים של מעריצים, ולא התאמות רשמיות של היוצרים, אבל בשביל לתכנן טיול בעקבות הנופים האלה לא צריך לזהות כל צומת. מספיק להתחיל במיאמי ביץ' ולזרום עם הדרך. את הנהיגה, רק נציע, כדאי להתאים לעולם האמיתי.

צפו בהשוואה בין עולם המשחק לעולם האמיתי

סאות' ביץ': ברוכים הבאים ל-Vice City

אם יש מקום שבו החיבור בין המשחק למציאות כמעט לא דורש הסברים, זה אושן דרייב (Ocean Drive). הרחוב המפורסם של סאות' ביץ' מרכז בתוכו הרבה ממה שמדמיינים כשחושבים על מיאמי: דקלים, מלונות צבעוניים, שלטי ניאון וחוף רחב שמחכה מעבר למדשאות של לומוס פארק. שווה להגיע באור יום, כשאפשר להתעכב על המבנים, ולחזור אחרי החשכה כדי לראות את הרחוב נדלק.

האטרקציה כאן היא רובע האר דקו, שבו כ-800 מבנים היסטוריים ממגוון סגנונות. האדריכלות משמרת הרבה מהמראה של שנות ה-20 וה-30, עם פינות מעוגלות, חלונות עגולים שמזכירים אוניות, קווים גאומטריים ובליטות קטנות שמצלות על החלונות. מלונות Colony ו-Beacon הם שתי דוגמאות טובות להתחיל מהן, אבל חלק מהכיף הוא פשוט ללכת ולגלות כמה פרטים מסתתרים בחזית שנראית במבט ראשון מרחוק כמו סתם מלון עם אורות ורודים.

הרובע משתרע לאורך אושן דרייב, קולינס אווניו וושינגטון אווניו, בין הרחובות 5 ו-23. מי שרוצה להעמיק יכול להצטרף לסיור הליכה של Miami Design Preservation League, שנמשך עד כשעתיים ומסביר את הסגנונות והסיפורים שמאחורי המבנים.

כדאי להשאיר זמן גם לקצה הדרומי של מיאמי ביץ', שם נמצא סאות' פוינט פארק (South Point Park). אפשר ללכת לאורך המים עד המזח, להשקיף על פישר איילנד ועל אוניות הקרוזים באזור הנמל, ולרדת לחוף. למשפחות יש כאן גם מדשאות ומתקני משחקים. את הביקור בסאות' ביץ' כדאי לתכנן כחצי יום לפחות, במיוחד אם בגד הים כבר בתיק.

בריקל ודאונטאון: מיאמי עוברת לגובה

מהמלונות הנמוכים של סאות' ביץ' עוברים אל מגדלי הזכוכית של בריקל (Brickell) ודאונטאון מיאמי. כאן העיר נראית אחרת: בניינים גבוהים מעל הנהר, כבישים וגשרים בין המגדלים ומפרץ שנפתח מדי פעם בקצה הרחוב. מעריצי המשחק קושרים את אזורי Southside ו-Tequesta לצד הזה של מיאמי, אבל גם בלי לחפש התאמה למסך, זה אזור ששווה להקדיש לו כמה שעות.

דרך נוחה להכיר אותו היא לעלות על המטרומובר (Metromover), מערכת רכבות עילית ללא תשלום שמשרתת את דאונטאון ובריקל. הנסיעה בין הבניינים נותנת זווית נוספת על העיר, וחוסכת את הצורך לחפש חניה בכל עצירה. בדאונטאון אפשר לשלב הליכה ב-Bayfront Park, עם נוף למפרץ ביסקיין ומקום להפסקה מול המים.

בבריקל עצמה כדאי לרדת גם אל The Underline, פארק שנבנה מתחת לתוואי המטרורייל העילי. המקטע שנקרא Brickell Backyard נמתח לאורך כ-800 מטר, מנהר מיאמי ועד רחוב SW 13, וכולל שבילי הליכה ורכיבה, גינות פרפרים, מתקני כושר ופינות ישיבה. אפשר להתחיל באזור תחנת בריקל ולהתקדם לכיוון הנהר, דרך השטח שהפך ממעבר מתחת למסילה למקום שנעים לבלות בו.

ויש כאן גם היסטוריה מוקדמת בהרבה מגורדי השחקים. ליד שפך הנהר נמצא Miami Circle, אתר ארכאולוגי המזוהה עם בני הטקווסטה, שחיו באזור לפני התפתחות העיר המודרנית. השם הזה עשוי לצלצל מוכר למי שכבר התעמק בשמות המקומות במשחק.

קוקונט גרוב: עצירה בצל, מול המפרץ

אחרי בריקל, קוקונט גרוב (Coconut Grove) מתאימה לשינוי קצב. השכונה הירוקה משלבת עצים וצמחייה טרופית, בתי קפה, חנויות ופארקים על המים. זה מקום להגיע אליו לכמה שעות של שיטוט, לשבת לארוחה ולצאת ממנה בלי למהר מיד לאטרקציה הבאה.

הקשר ל-GTA מגיע דרך Peacock Bay, לוקיישן שמבוסס על קוקונט גרוב ופארק פיקוק (Peacock Park). בפארק עצמו מחכות מדשאות, פינות מוצלות, מתקני משחקים ומעבר מוגבה שממנו משקיפים על מפרץ ביסקיין. מועדון השיט הסמוך והמפרשיות מוסיפים לאווירה, והמסעדות והחנויות של השכונה נמצאות במרחק הליכה.

מאחורי השם מסתתר גם סיפור מקומי: ב-1883 הקימו כאן צ'רלס ואיזבלה פיקוק את מלון Bay View Inn, שבהמשך נקרא Peacock Inn ושימש מקום מפגש לקהילה. הפארק מנציח את בני הזוג, ובהיסטוריה של השכונה שמור מקום חשוב גם לתושבים שהגיעו מאיי בהאמה ותרמו מהידע שלהם בבנייה, בחקלאות ובצמחייה טרופית.

זו תחנה שכדאי לשלב בין ימים עמוסים יותר. אפשר להתחיל בקפה בשכונה, ללכת לפארק ולהמשיך לארוחת צהריים, בלי להפוך את הביקור לעוד רשימה ארוכה של מקומות שצריך להספיק.

האוורגליידס: כאן התנינים אמיתיים

את הניאון והמגדלים מחליפים עכשיו במים רדודים, עשב גבוה ומרחבים פתוחים. אזור Grassrivers במשחק מזכיר את האוורגליידס (Everglades), אחד הנופים המיוחדים בדרום פלורידה. כאן כדאי להוריד את הקצב ולהסתכל היטב: עוף שעומד כמעט בלי לזוז בין הצמחים, צב במים או אליגטור שמתחמם לצד השביל יכולים להיות החלק הכי מעניין בביקור.

אחת האפשרויות להיכרות עם הפארק הלאומי היא Shark Valley. למרות השם, בעלי החיים שסביר שימשכו את תשומת הלב שלכם כאן הם התנינים ועופות המים. מסלול מעגלי סלול באורך כ-24 קילומטרים עובר במרחב הפתוח, ובערך במחצית הדרך נמצא מגדל תצפית. העלייה אליו מאפשרת לראות עד כמה הנוף השטוח הזה נמשך למרחק.

לא חייבים ללכת את כל הדרך: אפשר לשכור אופניים או להצטרף לסיור מודרך ברכב תיירים. הרכב הפרטי נשאר בחניה. כדאי להגיע מוקדם, במיוחד בעונה העמוסה שבין נובמבר לאפריל, ולהצטייד במים, בכובע ובאוכל. אם דמיינתם דווקא שיט בסירת ביצות עם מדחף גדול מאחור, שימו לב שהוא אינו יוצא מ-Shark Valley עצמו, ומפעילים מורשים נמצאים ממזרח, לאורך כביש 41.

אפשרות אחרת היא שביל Anhinga באזור Royal Palm. זה מסלול קצר של כ-1.2 קילומטרים, שמשלב הליכה על שביל סלול ועל דק עץ מעל המים. הוא שטוח ונגיש גם לעגלות ולכיסאות גלגלים, ומאפשר לחפש צבים, דגים, עופות מים ותנינים בלי לצאת למסלול ארוך. בחודשים הקרירים והיבשים, בעיקר מדצמבר עד מרץ, בעלי החיים נוטים להתרכז במקווי המים וקל יותר לצפות בהם.

שתי האפשרויות נמצאות באזורים שונים של הפארק, ולכן כדאי לבחור מראש לאן נוסעים. ובכל אחת מהן, שומרים מרחק של לפחות כחמישה מטרים מחיות הבר. כאן באמת עדיף להשתמש בזום.

הפלורידה קיז: הדרך ששווה לפנות בשבילה יומיים

אחרי העיר והביצות מגיע החלק שבו הנסיעה הופכת לאחת האטרקציות המרכזיות. הפלורידה קיז (Florida Keys), שרשרת האיים שמזכירה את Leonida Keys במשחק, מחוברים בכביש Overseas Highway. הדרך מקי לארגו ועד קי וסט נמתחת לאורך כ-182 קילומטרים וחוצה 42 גשרים, כשבקטעים מסוימים המים מלווים אתכם משני הצדדים.

אחד המקטעים המזוהים ביותר עם הדרך הוא Seven Mile Bridge, ליד מרתון. הגשר הארוך, המים והאיים הנמוכים יוצרים בדיוק את הנוף שבשבילו כדאי להשאיר זמן לדרך. לתמונות עוצרים במקומות מוסדרים, ואת הנוף מהגשר עצמו משאירים בינתיים לנוסעים שלצד הנהג.

גם הסיפור שמאחורי הכביש שווה היכרות. ב-1912 הושלמה מסילת הרכבת שהגיעה עד קי וסט ביוזמת הנרי פלאגלר. הוריקן ב-1935 גרם לה נזק כבד, ובהמשך נבנה הכביש תוך שימוש בחלק מהתשתיות שלה. כשנוסעים בין האיים, אפשר להבין את ממדי האתגר שהיה בחיבור שלהם ליבשת.

כדי ליהנות מהקיז, כדאי לתכנן לפחות לילה אחד בדרך, ועדיף שניים אם רוצים לשלב חופים ופעילויות במים. בקי לארגו אפשר לעצור בפארק John Pennekamp Coral Reef ולצאת לפעילות שנורקלינג להיכרות עם העולם שמתחת למים. בהמשך, פארק Bahia Honda מתאים לעצירת חוף, לרחצה ולשנורקלינג סמוך לחוף כשהתנאים מאפשרים זאת.

קי וסט היא התחנה בקצה הדרך, אבל כדאי להימנע מתוכנית שבה כל היום מוקדש לניסיון להגיע אליה מהר ככל האפשר. חלק גדול מההנאה נמצא בעצירות שבאמצע: כמה שעות בחוף, ארוחה מול המים ועוד אי שלא רציתם לעבור על פניו בלי לרדת מהרכב.

מסלול של שבוע בפלורידה בעקבות GTA 6

כדי לחבר את המקומות לחופשה אחת, כדאי להקדיש למסלול שבוע, עם נחיתה והמראה ממיאמי. מתחילים בחופים ובשכונות של העיר, ממשיכים למפגש עם חיות הבר באוורגליידס ויורדים דרומה בין האיים של הפלורידה קיז.

  • יום 1 - נכנסים לאווירה בסאות' ביץ': מתחילים בשיטוט באושן דרייב וברובע האר דקו, בין המלונות הצבעוניים והחזיתות המעוגלות. משאירים זמן לחוף וללומוס פארק, ולקראת ערב ממשיכים לסאות' פוינט פארק. אחרי החשכה חוזרים לראות את שלטי הניאון של אושן דרייב. לינה: מיאמי ביץ'.
  • יום 2 - בין המגדלים של Vice City: עוברים לדאונטאון ולבריקל, נוסעים במטרומובר בין הבניינים ומשלבים הליכה מול המפרץ ב־Bayfront Park. אחר הצהריים מטיילים ב־Brickell Backyard, המקטע של פארק The Underline שמוביל לכיוון נהר מיאמי. לינה: מיאמי ביץ' או מיאמי.
  • יום 3 - הצד הירוק של מיאמי: מקדישים את הבוקר לקוקונט גרוב, עם קפה בשכונה, שיטוט בחנויות ועצירה בפארק פיקוק מול המפרץ. זה היום להשאיר בו מקום לארוחת צהריים ארוכה ולזמן חופשי, לפני שיוצאים מהעיר. לינה: מיאמי.
  • יום 4 - אליגטורים באוורגליידס: יוצאים מוקדם ל־Shark Valley ובוחרים בין רכיבה על אופניים לסיור מודרך ברכב התיירים, כולל עצירה במגדל התצפית. מי שמעדיף הליכה קצרה יכול לבחור במקום זאת בשביל Anhinga שבאזור Royal Palm. אלה אזורי ביקור נפרדים, ולכן כדאי להתמקד באחד מהם. בסיום ממשיכים ללינה באזור הומסטד, לקראת הנסיעה לקיז למחרת. לינה: הומסטד.
  • יום 5 - יורדים אל האיים: נוסעים לקי לארגו ומקדישים חלק מהיום לפארק John Pennekamp Coral Reef. אם רוצים לצאת לשנורקלינג, מתאמים פעילות מראש ובהתאם לתנאי הים. ממשיכים דרומה בכביש Overseas Highway, עם עצירות מסודרות לאורך הדרך, עד מרתון. לינה: מרתון.
  • יום 6 - הגשר הארוך והחוף שבדרך: ממשיכים על Seven Mile Bridge ועוצרים בפארק Bahia Honda לכמה שעות של חוף ורחצה, בהתאם לתנאים. אחר הצהריים מגיעים לקי וסט ומשאירים את הערב לשיטוט ולארוחה, בלי נסיעה ארוכה נוספת. לינה: קי וסט.
  • יום 7 - בוקר בקי וסט וחזרה למיאמי: מקדישים את הבוקר לטיול קצר בקי וסט ויוצאים לדרך חזרה. הנסיעה תופסת חלק משמעותי מהיום, במיוחד עם עצירות ועומסי תנועה, ולכן כדאי להשאיר את היום הזה פנוי מאטרקציות מוזמנות. לינה: מיאמי, והמראה למחרת היא האפשרות הנינוחה יותר.

טיפ לתכנון הטיול: אפשר לשכור רכב בבוקר היום הרביעי ולהחזיק בו עד החזרה למיאמי. כך מרכזים את ימי הנהיגה בחלק של הטיול שבו הרכב שימושי במיוחד. אם חייבים להמריא ביום השביעי, כדאי להעביר את הלילה האחרון צפונה יותר בקיז, לקצר את הביקור בקי וסט ולהשאיר מרווח נדיב לנסיעה ולהחזרת הרכב.

תגיות הכתבה

  • #GTA

יעדי הכתבה