חופשת חנוכה,ברקע קורונה עם קולות לסגר שני, בחוץ יום יפה ושמשי אז החלטנו לחפש נקודת טבע לא רחוקה ולצאת לטייל לפני ששוב ניסגר בבית....לאחר חיפוש באינטרנט מצאנו את נחל אוג בצפון ים המלח.
לקחנו מים ,קרם הגנה, קצת פירות ,כובעים, שמנו בוויז את הקישור לחניון קיבוץ אלמוג ויצאנו לדרך בסביבות השעה 11:00, הנסיעה ארכה כשעה ועשר דקות מנס ציונה.
המסלול הוא מסלול מעגלי ,אנחנו התחלנו את המסלול מהחלק התחתון של הנחל שהוא כדרך אגב יבש אבל רואים את חלוקי הנחל שמעידים על קיום הנחל ....בחורף יש חשש לשטפונות והצפות בימים הגשומים ולכן כדאי לעקוב אחרי התחזית לפני שמגיעים.
ירדנו מהחניון ועברנו מחסום מתכתי והתחלנו את הדרך באפיק הנחל , לנגד עיננו ניצב "קיר" סלע גבוה יפה להפליא שהטבע עיצב אותו. כמובן שמהר הוצאנו מצלמות והתחלנו את ה"בוק"....המראה היה כלכך מרהיב ומיוחד שעמדנו שם כ 20 דקות ואולי יותר אבל מי סופר...הילדים טיפסו וקפצו מהסלעים ואנחנו כל רגע תיעדנו.
המשכנו במסלול במרחב הפתוח של הנחל עם בריזה נעימה ונוף עוצר נשימה,שמימיננו ומשמאלנו רואים את נפלאות הטבע ומה שעוצמת המים עושה לסלעים ,כל סלע מפוסל אחרת, סלע אחד מחורץ לאורך וסלע שני עם פתחים משושים עליו ועוד ועוד צורות שונות. התחלנו לשחק "כמו מה נראה הסלע הזה" וראיתי איך כל אחד והדמיון שלו עובד.
הגענו לאטרקציה של המסלול- הסולמות!!
היה קצת עומס של אנשים אבל כולם שמרו מרחק וחיכו בסבלנות,אנחנו ניצלנו את הזמן להפסקת שתייה ונשנושים,הילדים שיחקו באבנים ובסלעים שמצאו בשטח וניסו לבנות מגדל. ככה בלי ששמנו לב עברו 25 דקות והגיע תורי לטפס....אני שיש לי פחד גבהים ,זאת שתמיד שומרת על החפצים בזמן שכולם עולים למתקני אקסטרים וכאלה.. עכשיו צריכה לטפס לגובה 9 מטר ,אמאלה!!
התחלתי בטיפוס כשהראש שלי מביט רק למעלה והופ הגעתי, נגמר יותר מהר משחשבתי ואפילו נהנתי.מיותר לציין ששאר בני המשפחה שלי טיפסו בקלילות ובזריזות... . מיד אחרי זה יש עוד טיפוס עם יתדות ועוד סולם קצר יותר מהראשון ( כבר קטן עליי).
ממשיכים במסלול רואים את שיח ה"אוג" שהוא שיח קוצני וחזק ששורד בתנאי מדבר, ומסלול זה נקרא על שמו .
בהמשך המסלול אפיק הנחל הופך צר יותר אך עדיין יש מרחב והנוף ממשיך להיות מעניין ומהנה. מטפסים על עוד סולם קטן ומגיעים לחלק העליון של המסלול וכעת המסלול במרחב פתוח וחשוף לשמש ,מתקדמים עם השביל ומגיעים לנקודת תצפית מרהיבה לים המלח, להרי יריחו ולהרי מואב.
בהמשך הדרך רואים באופק את חניון המכוניות שבו חנינו.ככה עברו להם שעתיים של מסלול מהנה,כייפי, מאתגר ומעשיר את הדמיון.
