הטיול שלנו למרוקו - 16 יום אוקטובר 2022
את לוקחת לשם את הילדים? מה הם יעשו שם? יש מלא נסיעות, איך תסתדרו? שבועיים שלמים במרוקו? בלי טיול מאורגן? רק אתם? עשרה מקומות לינה? כל היום תהיו בדרכים? בשביל מה לכם?
ציטטתי דוגמית לשאלות שהציבו בפני כששמעו שאנו טסים כל המשפחה בסוכות למרוקו. אז להלן פוסט (ארוך ומושקע) "הרגעה" שצלחנו את הפרויקט להגיע עם ילדים למרוקו..
אז הפוסט מיועד למי שמתכנן לטוס לשם (וגם עבור כל מי שפנה אלי בפרטי לאחר שראה הפוסטים הקודמים שלי על מרוקו...) וגם למי שלא תכנון ובעקבות הפוסט יכנס בו החיידק:
מרוקו נהדרת. מתאימה לכל. תמצאו בה סיגנונות שונים ומגוונים ולכן כל אדם מכל גיל יוכל למצוא את מקומו. אנו טיילנו ברחבי מרוקו משפחה פלוס שני ילדים בגילאים 10 ו 6.
סה"כ 16 ימים 10 מקומות לינה...
1 ) ויזה. למזלינו כמה שבועות לפני הטיסה מרוקו שינתה את נושא הבקשות לויזה והתייעלה בכך שלא צריך לגשת יותר להנפיק האישור פיזית אלא הכל נעשה דרך המחשב. אנו קיבלנו הויזה די במיידי לאחר מילוי הטפסים ושלחת תמונה בפורמט הנדרש אבל הבנו שיש הרבה המקבלים סירוב וצריכים לשלוח שוב כי לא עמדו בתנאים. פשוט לשים לב מה מבקשים. טיפ: יש אפליקציה שמצלמת אתכם לפי הדרישה של הוויזה (הממדים האיכות וכו). מתאימה לכל מדינה ולא רק למרוקו. שימו לב להצטלם עם פנים חשופות, ללא משקפיים, בפוטו רצח מזעזע... תיעזרו גם בבינה המלאכותית להבין את הדרישות אם צריך. ותעשו את זה מספיק זמן מראש במידה ותצטרכו לשלוח שוב לאחר סירוב.
2 ) תחבורה . לקחנו נהג צמוד עם ג'יפ לכל הימים שהיינו במרוקו בסיבוב המעגלי. מצד אחד יכלנו לחסוך ולקראת סוף הטיול להסתדר עצמאית כי גם ככה הנהג לא יכול להכנס למקומות המרכזיים בשל איסור של המשטרה. מצד שני נוח כי יכולים לנסוע לכל מקום והוא פשוט מחכה לנו בנקודה שקבענו ומחזיר אותנו בחזרה למגורים גם אם מדובר ביום שלם להיות בלעדיו. המחיר לא יקר והיה שווה את זה שיש מישהו שלוקח אותנו ומכיר את כל החוקים וההתניידות במקום. שמו של הנהג שלנו היה סעיד וממש נקשרנו אליו גם לאחר הטיול.
3 ) לא ראיתי שכתבו על זה יותר מידי אבל חשוב לי לציין במיוחד כי הגענו עם ילדים קטנים אשר להם יש פחות סבלנות . הדבר התנגש מול הזמן של המקום: למרוקאים יש הזמן שלהם. בעיקר במסעדות... היו מקומות שבהם חיכינו מעל לשעה. פעם אחת פשוט ויתרנו והלכנו. למדנו להבדיל כי יש מסעדות בהם הטאג'ינים והתבשילים כבר מוכנים ואז ההמתנה מהירה יותר. אז אל תחכו לרגע שאתם רעבים ממש בשביל ללכת לאכול. קחו ספייר. דוגמא נוספת: בהגיענו לריאד חדש (קרה לנו בפס ובמרקש) היו מושיבים אותנו ברחבה הענקית של קבלת הפנים, מוזגים תה מרוקאי מסורתי ואף לפני קבלת החדרים מתחילים לספר לנו על המקום אליו הגענו, בן כמה המקום, מה האופציות... תודה אבל רצינו כבר לזרוק את עצמינו בחדר מהנסיעה הארוכה של אותו יום. כל עוד מבינים מראש שככה מתנהלים במרוקו, הכל זורם על מי מנוחות וכל הצדדים מרוצים.
4 ) ריאדים ומקומות לינה. מאוד נהננו מהריאדים. כזו חוויה אוטנטית. יש לקחת בחשבון שאילו מבנים ישנים, זרם מים לא תמיד חזק, נתקלנו גם בברזים הפוכים (של קר וחם), מדרגות קטנות בחדר (לשים לב לא ליפול) ומדרגות רבות גבוהות ולוליניות בריאד עצמו. תבואו מוכנים עם מזוודות נוחות. אנו ידענו מראש ולכן הכנו מזוודה גדולה עם בגדי ספייר שהשארנו באוטו אצל הנהג וכל פעם סחבנו מזוודות קטנות המכילות בגדים ודברים שצריכים רק לימיים שלושה הקרובים. (אם היה צריך היינו מכינים לנו כביסה בתיק שלקחנו והיינו מטפלים בזה גם בנפרד). בלילה האחרון התפנקנו במלון בקזבלנקה. מלון מודרני סוויטה עם מטבח. לילדים זה היה המלון הכי מועדף היות והיה הכי דומה למה שהם מכירים. זה היה מלון מפנק מאוד בסגנון מערבי השונה במהותו הרבה מהריאדים הקטנים מלאי המדרגות בהם התארחנו. ועדיין בשתי האופציות (ריאד עתיק מול מלון חדש) בלט האירוח הנפלא של בעלי המקום. כל הזמן התענינו אם הכל לרוחנו, ניסו לסייע ויצאו מגדרם כדי שנהיה מרוצים. לגבי ארוחת הבוקר: די סטנדרטי וחזר על עצמו. הפנקייק שלהם, הקראפ עם הדבש והחמאה, הלחם המסורתי, הריבות, זיתים. לפעמים ביצה. כמה פעמים נתקלנו במיץ תפוזים. וידאנו שזה מיץ סחוט במקום מחשש לקלקולי קייבה. וכמובן תה מתוק ומרוכז. אגב, לא מגישים בארוחת בוקר בד"כ מים. קחו עמכם בקבוק לארוחה. ולא, אסור לשתות מהברז... תמיד תבואו מוכנים.
5 ) מסעדות ואוכל.. ביקרנו בסוגים שונים של מסעדות. בכאלה שמיועדות לתיירים ובכאלה נחבאים בסמטות הצרים אליהן רק מקומיים מגיעים. ההבדל הינו עצום בכל התחומים: בעלות (מסעדה בה שילמנו כ 300 ריאדים, כלומר 100 שח לכולנו נכון לזמן בו היינו, מול מסעדה אוטנית בה המקומים אוכלים ב 30 ריאד, רק 10 שקלים לארוחה משביעה הכוללת תבשילים ועוף. הבדל תהומי), בצורת האוכל: סכין ומזלג, מפיות, ניקיון, בקבוקי מים מינרלים במסעדת התיירים לעומת אכילה עם הידיים, מים מהברז (כמובן שלא נגענו ושתינו מהמים שהבאנו בבקבוק), וצפיפות המסעדה המקומית. התארחו אף בבית ברברי מסורתי ושם בכלל הוגשה מנה ענקית של קוסקוס לכל הסועדים וכל אחד "חפר לעצמו" באזור שלו מהצלחת ללא צלחות אישיות כפי שאנו רגילים בארץ. שורה תחתונה - ניסינו הכל והיה ממש כיף לגוון ולראות ההבדלים.
6 ) קילקול קייבה. למזלינו לא נתקלנו בבעיה הזו שהזהירו אותנו רבות מפניה. מאוד מאוד הקפדנו לאכול פירות וירקות עם קליפה (בעיקר בבנות, רימונים טעימים ומתוקים, אבוקדו ולפעמים גם מנגו), לא לשתות מי ברז אלא רק מבקבוקים סגורים, לאכול אוכל מבושל טוב טוב (ותירנו על מקושקשת טעימה). בחזרה לארץ התנפלנו על עגבניות טעימות, מלפפונים ופלפלים טריים. פשוט התגעגענו..
7 ) מאכלים . כמובן הטאג'ינים הטעימים. ואוו זה כל כך טעים. הרוטב הנפלא שיש לטאג'ין הבשר עם הקוסקוס. טעם שלא הכרתי בשום מקום. אהבתי מאוד מאוד, הרבה יותר מהקוסקוס בארץ. הרבה ממש.. הבישול הארוך והבעבוע של פתיחת המכסה עם התיבלון הנפלא.והשיא: הניגוב של הרוטב בלחם המקומי הטרי היה נהדר. יצאנו שבעים ממש. כן, גם הילדים הבררנים אכלו. הם שמים גם תוספת של זיתים מתובלים עם חרצנים לכל ארוחה.
8 ) פסטיבלים. מבחינתינו היילייט של הטיול היה פסטיבל הסוסים באל ג'דידה (שעה נסיעה מקזבלנקה). פסטיבל בחסות המלך של מרוקו. אירוע למקומיים מכל רחבי מרוקו. תחרות סוסים, רכיבה מופעים תערוכה של רובים המשמשים במופעי הראווה ועוד. ידענו גם על פסטיבל התמרים ופסטיבל תפוחים אבל פיספסנו אותם בכמה ימים (יצא לנו לקנות תמרים מתוקים וטעימים להפליא בארפוד בדיוק בתקופה המתאימה. הצטיידנו בקופסת תמרים לכל אורך הטיול: גם טעים וגם בריא. כמובן שטפנו עם מים מהבקבוק לפני). הטיפ שלי לנסות להכנס לאתר רשמי של מרוקו ולראות אילו פסטיבלים קיימים בתקופה שאתם נוסעים. תבדקו עם ה AI אילו פסטיבלים יש לכם ותתאימו את המסלול בהתאם. יש מגוון עצום של אירועים שניתן לחוות . לנו זה השאיר טעם נהדר בילינו בפסטיבל הסוסים יום שלם. כן, כולל רכיבה על סוס.
9 ) תכנון המסלול: המסלול שלנו היה: נחיתה בקזבלנקה (משם גם חזרנו ארצה אחרי 16 יום). כיום אין לשם טיסה ישירה אבל כן למרקש אז אפשר לעשות את המסלול הטיול מעגלי משם. לאחר הנחיתה ואיסוף של הנהג נסענו הישר לראבט הלבנה והצחורה. לילה ברבט ונסיעה צפונה לשפשאיאן לשני לילות נהדרים. שימו לב שהריאדים בתוך העיר העתיקה ללא אפשרות להכנס עם הרכב. בקשו סיוע מסבל לקחת המזוודות. למזלנו לקחנו ריאד בקצה העליון של העיר קרוב לאזור בו הנהג הוריד אותנו. המשכנו לפז שני לילות. ואז דרומה למידלט לילה בבית עשוי מבוץ (ואוו חויה נהדרת לנו ולילדים), בהמשך נסענו למרזוגה ללינה בקאמפ סופר מפנק (חבל שלא נשראנו עוד לילה, יש מלא מה לעשות שם באזור). שירים סביב המדורה, בריכה באמצע המדבר, סיור עם גמלים בזריחה וכמובן סקי חולות. המשכנו בנסיעה מערבה ללילה בדאדס (קניון מדהים ביופיו), לינה בוארזאזת (ואוו אילו נופים מטורפים. היתה לנו מרפסת פנורמית שמשקיפה גם על השקיעה בערב וגם על הזריחה בבוקר), שני לילות נפלאים בשקט של אאוריקה, שני לילות במרקש ושני לילות אחרונים בקזבלנקה (מספיק לילה בקזבלנקה אחד אבל עדיין מצאנו שלל דברים לעשות בעיר ובאזור).
10 )קניות: לא תכננו לקנות הרבה ובסוף מצאנו עצמינו חוזרים עם "שלל": הרוב קנינו בסופר הענק : קצת קוסקוס להכנה בבית כמזכרת, תבלינים, בגד מסורתי, דגל מרוקאי, שוקולדים למתנות, תיוני תה ועוד.. בשווקים פחות קנינו כי זה פחות הסגנון שלנו אבל יצא לנו להתנסות בניסיון להוריד מחיר המוצר הנמכר כפי ששלל המטיילים ממליצים. המון קונים של תבלינים. קנינו גם ולצערי לא מספיק כי היה כל כך טעים שהוא נגמר לנו מאוד מהר בארץ. וקנינו גם כלי טאג'ין להכין בבית. מאז התבשילים יצאו מושלמים והרגשנו איך הבאנו לבית שלנו את מרוקו הטעימה.
11 )שפה: מי שיודע ערבית או צרפתית יכול בהחלט להסתדר פרט למקומות בה השפה הברברית שולטת (האזור היותר דרומי של המדינה). אנו היינו עם נהג צמוד דובר אנגלית בסיסית ולכן הסתדרנו יפה בתרגומים ואף עזר לנו במקח מול המקומיים. במקומות בהם לא היה לצידנו (אסור לו להכנס איתנו לערים הגדולות כי שם "מצפים" מהתיירים לקחת מדריך מקומי עם תעודת הדרכה של העיר הנוכחית) ניסינו להסתדר עם האנגלית. עזר לנו שידענו קצת צרפתית לשוחח עם המקומיים בחלק מהמקומות.
12 )ילדים: ילדים מתקבלים במדינה בברכה, לא פעם אחת קרה שחייכו (חיוך חסר שיניים אפילו) לבת הקטנה שלי או אף נתנו לה לטיפה בראש וניסו לשוחח עימה. עם הנהג ובעלי הריאדים השונים הסתדרנו יופי והילדים שלי נקשרו אליהם מאוד. יש מלא אופציות לילדים בערים הגדולות (ראינו פארקי מים ופארקי שעשועים אבל זה לא היה האופי בטיול שלנו ולא ניסינו), ישנן בריכות במקומות האירוח השונים, והשיא היה במדבר סהרה בסקי החולות עם סנובורד שהילדים נהנו מאוד. בנסיעות היה קצת יותר קשוח לילדים היום והנסיעות ארוכות . ידענו מראש שמדובר בנסיעות ארוכות לכן נערכנו מראש: תכננו מקסימום 4 שעות נסיעה ביום (כלומר עצירה בלינה במקומות בדרך) ולקחנו ציידה מתאימה (טאבלט, משחקים, שירים והפעלות). הילדים ראו את צורת המחייה של הילדים המקומיים: ההליכה שלהם עם תיקים ותלבושת אחידה לבית הספר, פושטי היד בצידי הרחוב, סגנונות המשחקים שלהם (גלגל ענק מחובר למוט, כדורגל מאלותר) ועוד. הזדמנות נהדרת להעברת המסר אודות ההבדלים התרבותיים שלנו ושל המקומיים...
13 )בעלי חיים. רכבנו על סוס וגמל וראינו מלא חיות בדרך. החיות במרוקו מנוצלות לרעה והיו דברים שממש כאב לנו לראות. נכון, היינו חלק קטן מהתעשייה הזו של התיירות אבל בשלב מסויים התחלחלו לראות כיצד במרוקו אין כל כך התייחסות לצער בעלי חיים: קשירת רגליים של החיות (חמורים, גמלים, סוסים) בחבלים קצרים, קשירה בשלשלאות את צוואר הקופים בכיכר ועוד. הבנו שאנו נגד ולא שיתפנו פעולה עם זה. ניסינו להעביר המסר לילדים שלנו על הדרך הנכונה להתנהגות עם בעל החיים ולסובלנות. וגם לצערינו להראות עוד צדדים של החיים.
14 ) כסף ועמלות. מומלץ לבוא עם מזומן (יורו או דולרים. אין בעיה של המרת כסף בציינגים. מומלץ להחליף בערים הגדולות ופחות בשדה אבל ההפרש זניח) שימו לב כשאתם משלמים בכרטיס אשראי ישנה אפשרות שייקחו מכם עמלה של כמה אחוזים. קרה לנו מקרה לא הכי סימפטי של אי הבנה עם החברה איתה סגרנו את הנהג. האנגלית שלו לא הייתה מנוסחת מספיק ברורה. שלחנו לו דמי מקדמה בפייפל וראינו כי הכל עבר כמו שצריך מהארץ והנחנו שכך יהיה שם ולכן לא הצטידנו בכמות המזומנים במידה ונחליט לשלם לו במזומן. בתשלום הרציני הראשון הוא גבה מאיתנו כ 5% כי הוא חשבון עסקי. אז תמיד תשאלו האם התשלום כולל עמלה. למלונות יש מיסים מקומיים עירוניים. תוודאו שהמס כלול או אם לא תבדקו מהו לפני ההגעה כך שתגיעו מוכנים. נכון ל2022 יורו אחד/ דולר אחד שווה בערך 10 דראמים. 3 דראמים שווים בערך שקל אחד. נכון ל 2026 יורו אחד שווה בערך 11 דראמים מרוקאיים, דולר אחד שווה בערך 10 דראמים מרוקאיים, 3 דראמים שווים בערך שקל אחד. כלומר לא היה שינוי רב במרוצת השנים שחלפו...
15 ) ולסיום ההמלצה הכי חשובה לדעתי: שמרו על עצמיכם ועל החפצים שלכם. לצערינו חווינו חוויה לא נעימה של גניבה לאור היום. בסוף הדברים הסתדרו לטובתינו והמשטר המרוקאי מאוד מאוד מנסה לסייע ולעזור ויצאו מגדרם כמה שיכלו כדי שנמצא את האבדה. אבל הכל כך כך איטי... כמו שאמרתי.. להכיר את התרבות של המקום...
