יום חמישי
הגעה לקראת הצהריים. המתנה בתור המפורסם של TKTS בטיימס סקוור – עמדות כרטיסים בחצי מחיר להצגות בברודווי (פתוח כל יום בין 15:00-20:00, על ה 47 עם השדרה השביעית(. במבט לאחור, לא חובה לעמוד את התור הזה (כמעט 40 דק'). מדובר בהצגות ספציפיות שאין בעיה להשיג להן כרטיס גם בקופות התיאטרון בסמוך לתחילת ההצגה. אני ראיתי את Hedwig and the angry inch ושילמתי על זה 76 דולר.
תצפית Top of the rock בבניין רוקפלר (בין ה 49 לרוקפלר – השד' השישית). מדובר בתצפית פנורמית מרשימה על מנהטן המשקיפה לכל הבניינים המפורסמים, לנהר ההאדסון ולסנטרל פארק. מומלץ להגיע בשעות בין הערביים ולהנות מהשקיעה. 29 דולר.
יום שישי
חצי יום שהוקדש לקניות – התרכזתי בחנויות שעל הרחוב ה 34 בין השדרה החמישית לשמינית. נמצאות שם כל הרשתות האמריקאיות המוכרות.
הליכה על השדרה החמישית – הבניינים היוקרתיים במלוא עוצמתם. שילוב ההליכה עם ביקור בספריה העירונית (השדרה החמישית עם 42), ביקור בקתדרלה וביקור בחנות התכשיטים המפורסמת "טיפאניס" שהוא חוויה גם אם אין בכוונתכם לרכוש דבר.
ארוחת צהריים – מסעדת טאו על ה 58 עם השדרה החמישית – מסעדה נחשבת מאוד (הסניף בדאון טאון מסתבר, הוא הסניף המבוקש). יש להם עסקית משתלמת של 27 דולר עבור מנה ראשונה, עיקרית וקינוח וכל אחד מהם הוא תענוג לחיך.
ביקור ב MOMA - ב53 עם החמישית. בשישי אחה"צ המוזיאון בין 16-20 פתוח חינם – התור ארוך אבל מומלץ. כדאי לא להגיע עם תיק גב, זה יחסוך לכם תור ארוך נוסף עבור חדרי הלוקרים, שכן לא מאפשרים כניסה עם תיקי גב למוזיאון. למי שקצר בזמן – כדאי להתמקד בקומות 4-5 שם נמצאים האוספים הקבועים והמרשימים (אנדי וורהול, פיקאסו, חואן מירו). ממליצה לנסות ולבקר גם בשאר הקומות, בהן מוצגות גם תערוכות זמניות – זה מרהיב.
יציאה בערב לאזור ה little Italy- חגיגה של אורות, אנשים ואלכוהול
יום שבת
הליכה רגלית לאורך הסנטרל פארק – תענוג לראות את הניו יורקים בשבת בבוקר מפדלים על אופניים, משייטים על סירות קטנות ועושים ג'וגינג.
ארוחת בראנץ' קלילה וטעימה ב Tom's Restaurant המפורסם משירה של סוזן וגה, המוכר יותר בתור בית הקפה מהתכנית "סיינפלד". לא רחוק ממנו שוכנת אוניברסיטת קולומביה. מומלץ להיכנס ולסייר בתוכה מעט.
הגשם תוקף אותי בהפתעה ואני מחליטה לתפוס מטרו לתחנת Houston אשר ממש לידה נמצא בית הקולנוע "פילם פורום" אשר מקרין קלאסיקות קולנועיות. אני מגיעה בדיוק בזמן לסרט "רומא עיר פרזות" של רוברטו רוסליני משנת 1945. אולם הקולנוע יחסית מלא, הגשם יש לו הכוח לשלוח אותנו למרחבים סגורים וחמימים, כאשר בית הקולנוע המקסים הזה (שהזכיר לי במעט את קולנוע "לב סמדר" במושבה הגרמנית בירושלים) משמש מרחב מזמין ונעים שכזה.
הליכה ברובע סוהו ובצ'יינה טאון לכיוון גשר ברוקלין וחצייתו. משם חזרה במטרו לאזור הטיימס סקוור, על מנת להתפעם מהאזור הזה בלילה. זוהי חוויה מיוחדת במינה להיות מוקפים בכל שלטי הניאון הזוהרים ובהמון של אנשים. החנויות הפתוחות והאורות החזקים יוצרים תחושה כאילו אנחנו בשעת צהריים סואנת.
יום ראשון
השמש שבה לחייך לשמחתי והשבת הגשומה הפכה זיכרון עמום. הבוקר התחיל עם הפלגה במעבורת לסטטן איילנד. מדובר במעבורת חינמית שיוצאת כל כחצי שעה. ההפלגה אורכת ב 25 דק' והיא מרשימה ומאפשרת תצפית מרחוק על פסל החירות ועל אי המנהטן היפהפה.
משם הליכה רגלית לאזור הדאון טאון ולרחוב וול סטריט המפורסם בו שוכנת הבורסה לניירות ערך של ניו יורק.
אנדרטת 9/11 נמצאת במרחק הליכה קצרצר והיא מיוחדת ועוצמתית.
משם מטרו לשכונת צ'לסי. הליכה על טיילת ה high line וביקור בשוק צ'לסי שמציג מגוון מוצרי אכילה וממכר והוא חוויה קולינרית מיוחדת.
סיור באזור הגריניץ' וילג' – היות וזה יום ראשון, משחקי הפוטבול מושכים את כולם ולכן הברים מציעים במהלך היום מבצעי שתיה מיוחדים. אני נהניתי מחצי ליטר של blue note בפחות מ 4 דולר, צופה בגברים ונשים לבושים בחולצות של הקבוצה אותה הם אוהדים ומתעמקים עד כלות במשחק שעבורי הוא אניגמה.
מרחק דקות קצרות נמצא הוושינגטון פארק אשר באותו יום שמשי היה מלא עד אפס מקום בניו יורקרים שנהנו מקרני השמש המלטפות. במקום נערך באותו יום פסטיבל מוזיקה ואני הזדמנתי להופעה של להקה מקסיקנית.
לקראת הערב הלכתי לנסות את ההמבורגר Shake Shackבפארק מדיסון לנסות להבין האם אכן ההמלצות הרבות שקיבלתי והתור הארוך בקופה מצדיקים את עצמם. ייתכן כי אני לא אנינת טעם, שכן אמנם מדובר בהמבורגר טעים, אך לא כזה שמצדיק המתנה של כמעט 40 דק'. לשיקולכם....
קטנות:
תחבורה ציבורית משדה התעופה למלון – הטיסה שלי הייתה בניוארק. אוטובוס יוצא משם כל חצי לניו יורק סיטי ועוצר בטיימס סקוור. המחיר – 16 דולר. לעומת זאת, במחיר של 20-23 דולר, אפשר להזמין שאטל שעושה נסיעה משותפת לעד 10 איש ומוריד אתכם בפתח המלון. לזה יש להוסיף 3-5 דולר טיפ לנהג, אבל בגדול – זה שווה את הטרחה. את הדרך חזרה כבר עשיתי בשאטל כזה שאסף זוג ואישה משתי נקודות נוספות, כך שגם האיסוף לא היה מתיש ובכלל, היה נחמד ליסוע בתוך העיר ולהפרד ממנה שוב.
תחבורה ציבורית – ההתנהלות דומה לאופן בו מתנהלים בישראל. אפשר לשלם פר נסיעה (2.5 דולר) ואפשר לרכוש מטרוקארד ולהטעין אותו בכסף ולהרוויח בונוס של תוספת נסיעה-שתיים. עבור שבעה ימים יש מחיר קבוע ואז הנסיעות ללא הגבלה.
כרטיסי מועדון בסופרמרקט – תמיד ישאלו אתכם אם יש לכם כרטיס וסביר כי התגובה האוטומטית תהיה "לא". עם זאת, שווה לבדוק מה זה אומר כרטיס, לרוב מדובר בכרטיס חינם שמקנה לכם הנחות רבות.
