טיול משפחתי לסלובניה

תכנון הטיול:

 רצינו לטייל במקום שמזג האוויר לא יהיה חם מידי לסוף אוגוסט ובמדינה קטנה יחסית כך שנוכל לטייל בסגנון טיולי כוכב, סגנון המתאים למשפחה שאינה מעונינת בהחלפת מקומות לינה רבים. הפור נפל על סלובניה ששמענו עליה רק טובות מחברים. רכשנו שני ספרים לטיול: המשפחה המטיילת לסלובניה וצפון קרואטיה של שלומית יפת ביאליק שהינו ספר מצוין לתכנון מסלולים יומיים ולאטרקציות עם ילדים (יש מהדורה חדשה יותר מ 2011) ואת המדריך המעודכן של סדרת העולם (לונלי פלאנט) בעברית לסלובניה (מהדורת 2009) לשם הרחבה על האתרים, מסעדות וכדומה. לאחר חיפוש מקיף באינטרנט ובעיקר באתר המטייל החלטנו לפצל את הטיול לשני מקומות לינה. לטיול של 11 לילות נראה לנו מעבר של מקום לינה אחד מספיק. השיקול העיקרי בבחירת מקום הלינה היה שיהיה לו פעילות נוספת במקום עצמו עבור הילדים כך שבמידה ויהיה גשם או בסופו של יום הילדים יוכלו להוציא אנרגיה גם במקום הלינה (מדובר כאמור על שלושה בנים במשפחה). הבחירה נפלה על אתר הספא טרמה סנוביק הנמצא רק 27 ק"מ מנמל התעופה הבינלאומי של סלובניה http://www.terme-snovik.si/en/ והחווה התיירותית ליד מערות פוסטוינה http://www.hudicevec.si/ENG/index.php בפועל המרחק בין שני מקומות הלינה הינו פחות מ 100 ק"מ אבל שניהם מהווים נקודת מוצא לאתרים שבהם היינו מעונינים לטייל. את הפניה לאתר הספא עשיתי שלושה חודשים לפני מועד הנסיעה במייל והמחיר בשיא העונה היה פחות מ 100 יורו לכולנו ללילה (בלי ארוחת בוקר) כאשר ניתנה לי הצעה גם לחצי פנסיון (שלא לקחנו אותה בגלל שרצינו גמישות בשעת החזרה בערב) בעלות כוללת של 150 יורו ללילה. באתר הספא משום מה התעקשו על העברה בנקאית של 30% מסכום ההזמנה מראש מה שגרם לעמלות גבוהות מאוד. לגבי החווה פשוט סגרנו איתם במייל על תאריכי ההגעה שלנו והדירה שאנו בוחרים והם אישרו לנו את המועדים ולא דרשו תשלום מראש. הבעיה שנתקלנו בה היתה במועדי הטיסות לסלובניה. הטיסות לסלובניה וליעדים בצפון קרואטיה (זאגרב וריקה) הינם פעם או פעמיים בשבוע בלבד ובשעות מאוד לא נוחות בעיקר כאשר טסים עם ילדים ששעות שינה זו בעיה עבורם. הפתרון היה טיסה עם אוסטריין אירליינס לוינה ומשם בקונקשיין ללובליאנה. המחיר היה זהה לטיסות הישירות (550 דולר בממוצע לאדם) והיתרון הגדול זה האפשרות לבחירה לטוס בכל יום בשבוע בלי מגבלה של תקופה עם זמן המתנה סביר בוינה (שעה וחצי עד שעתיים) וכמובן בשעות נוחות מאוד מה שמאפשר תחילת טיול ישר למחרת ההגעה וחזרה לשגרה בארץ בשעות נוחות. יום יציאה -; שישי (1): הטיסה נקבעה ל 16:00 בשישי כאשר אחרי מעבר דרכונים בוינה ושעה וחצי של קונקשיין טסים בקוד שרינג רק חמישים דקות עם החברה הלאומית של הסלובנים -; אדריה ללובליאנה. נמל התעופה של לובליאנה מתגלה כנמל תעופה קטן וידידותי ותוך רבע שעה אנו מוצאים את עצמנו בשעה 22:00 לערך באולם היוצאים. לתדהמתנו התחיל גשם שוטף בחוץ. מה שהתברר כגשם האחרון שנראה לכל אורך הטיול. לאחר קבלת הרכב שהוזמן מהארץ מאופרן בסוכנות באדגיט הנמצאת עם כל חברות ההשכרה באולם מול אולם היוצאים (אופל זפירה שיש לו תא מטען גדול לכל המזוודות שלנו וניתן לפתוח שני מושבים נוספים על חשבון תא המטען, אופציה שלא השתמשנו בה). יצאנו לדרך כאשר הילדים נרדמו במושב האחורי, למזלנו היזנו עוד בארץ ב GPS את הקואורדינאטות של המלון וכך תוך נסיעה של מחצית השעה, בגשם שוטף ובחושך בכבישים כפריים הגענו לאתר הספא. באתר חיכה לנו שומר הלילה שחסך לנו את כל תהליך ההרשמה ורק לקח מאיתנו את הדרכונים. השומר נתן לנו הסבר קצר על מיקום הדירה שלנו והסבר שהתברר כקריטי על איך לפתוח את דלת החדר. המנגנון של הדלת הינו מסובך שלא לצורך אך למזלנו הצלחנו להתגבר עליו ולהיכנס לדירה. יום שבת (2): בבוקר האתר מתגלה כמקום מקסים. ישנו הקומפלקס של הלובי, המסעדה והבריכות המכיל שתי בריכות: אחת מקורה בה חום המים הינו 32 מעלות ויש בו ג'קוזי ומזרקות לעיסוי ושעשוע ובריכה חיצונית עם 28 מעלות שבה גם שתי מגלשות פעילות. מתחם הלינה נמצא מעל הבריכות בצמוד ליער מקסים. בכל בנין יש שלוש קומות עם חדרים ודירות בגדלים שונים. אנחנו מקבלים דירה בבנין המרוחק בקומת הקרקע. הדירה כוללת חדר שינה עם מיטה זוגית ועוד מיטת יחיד (להפתעתנו ללא מיזוג). סלון בו מיטה זוגית נפתחת ופינת אוכל עם שולחן גדול, מטבחון מצויד באופן מלא ומרפסת קטנה וחביבה. הדירה נראית חדשה, נקיה ומצוידת אך יש לה מספר חסרונות: המזגן קיים רק בסלון מה שהיווה בעיה בזמן שהותנו למי שישן בחדר השינה (בפועל פתחנו אותו בשיא העוצמה בסלון, הילדים התכסו שם בפוך כך שהטמפרטורה תרד קצת בחדר השינה). בנוסף בכדי לחסוך בחשמל לא הפעילו את המקרר לפני שהגענו וכך לקח לו יום שלם להגיע לטמפרטורה הרצויה. אינטרנט אלחוטי WiIFiI, קיים באופן חופשי רק באזור הלובי.אך כאמור כל היתר היה פשוט נפלא. כפי שמצוין בספר המשפחה המטיילת מיקום האתר הינו קצת בעייתי. לוקח כעשרים דקות עד חצי שעה להגיע לאוטוסטראדה בין לובליאנה לבלד מה שמאריך את הדרך לכל אתר אך הפעילויות במקום בעיקר לילדים והקרבה לטבע שוות לדעתנו את המאמץ. האתר נמצא תשעה קילומטרים מזרחית לקמניק עיירה קטנה ונחמדה עם כל השירותים הנדרשים (מסעדות, סופרמרקטים, דואר וכדומה). http://www.kamnik-tourism.si/index.php?lang=en את היום הראשון החלטנו לעשות בצורה רגועה ולכן קודם כל עצרנו במינימרקט TUS כשני קילומטר מהמלון על הדרך לקמניק להצטיידות בלחמניות, גבינה, פירות וחטיפים (מה שהפך לריטואל קבוע בכל בוקר). במבואות קמניק פנינו צפונה לטיול הראשון שלנו במושבת הרועים בהרים בשם וליקה פלאנינה. בנסיעה של חצי שעה בנופים מקסימים של ירוק הגענו לחניה של האתר הנמצאת מצד ימין לכיש. מעבר של הכביש והליכה של שלוש דקות מביאה לרכבל שיוצא אחת לשעה ומוביל לאתר עצמו. מומלץ בניגוד למה שרשום בלונלי פלאנט לרכוש גם כרטיס לרכבל הכסאות ולעלות עימו לתחנה הגבוהה ביותר (העליה מתחנת הרכבל העליונה למושבת הרועים הינה קשה ובוודאי לא אפשרית למשפחה עם ילדים). בתחנה העליונה הנוף מרהיב וסיור במקום מאפשר גם מעבר ליד בקתות הרועים הפזורות בהמוניהם בשטח. עומר היה עדיין עייף מהנסיעה של אתמול ולכן לא יכולנו לטייל הרבה במקום אז פשוט ניגשנו למסעדה הנמצאת ליד התחנה האמצעית של רכבל הכיסאות (התחנה הראשונה והשניה -; האחרונה של רכבל הכיסאות קרובות מאוד). רועה בלבוש מסורתי ישב שם ושמח להצטלם עם הילדים. המסעדה עצמה היתה מפוצצת כאשר הגענו, תיירים רבים ניצלו את סוף השבוע לעלות בהר. המלצרית לא הבינה אנגלית ואנחנו פשוט הצבענו על המנות של יתר הסועדים בשולחנות הסמוכים וניצלנו את מזג האוויר המקסים לשבת בחוץ במעין שולחנות קק"ל גדולים. בגדול במקום היה תבשיל של נקניקיות, שעועית וכרוב כבוש ומנה של עוגה מקומית (שתיהן מנות גדולות מאוד). איתי שהיה רעב נהנה מאוד מהנקניקיות, היתר נהנו לנשנש מהנקניקיות ומהעוגה. לאחר ירידה ברכבל הכסאות ובקרונית הרכבל הגדול חזרנו למלון ונהננו ממזג האוויר החם (30 מעלות לכל אורך השבוע הקרוב) לבילוי בבריכות ובמגלשות. המלון התגלה כאתר מועדף על דוברי העברית ויותר ממחצית האורחים הינם מבני עמנו. קפיצה לקמניק לפיצרית נאפולי והבאה של שתי פיצות גדולות לחדר היוו סיום הולם ליום הראשון. יום ראשון (3): באתר האינטרנט של מצודת פארדימה קראתי עוד בארץ שהיום צריך להיות פסטיבל במצודה. מה שהביא לכך שלמרות שהאתר לינה שלנו השני בעוד שבוע יהיה בסמוך למצודה החלטנו לעשות היום את מערות פוסטוינה ומצודת פארדימה. הנסיעה למערות פוסטוינה ארכה כמעט שעתיים בגלל פקקי סוף השבוע בכביש העוטף מסביב לעיר הבירה לובליאנה. כפי שקראנו בספרים ובעצות באתר למטייל המערות הינם האתר מספר אחד מבחינת תיירים בסלובניה אבל בפועל הדבר לא מפריע. המקום מאורגן מאוד ובכל שעה יש סיור מאורגן למערות. אנו הגענו למקום בדיוק בשעה עגולה ובקופות היציעו לנו להעביר את הזמן עד הסיור הבא בביקור במעין מוזיאון במקום הנמצא בתוך חלק של המערות עד להתחלת הסיור שלנו בשעה הבאה (PROTEUS VIVARIUM). ישנו במקום כרטיס משולב גם למצודת פארדימה שמומלץ לרכוש אותו במידה ואתם מתכוונים לטייל גם במצודה. הסיור במוזיאון נחמד, הילדים מקבלים פנסים והולכים בקטע של המערה שהינו הכנה לקראת הדבר האמיתי אבל במידה ואין לכם זמן מיותר ניתן לפסוח על ביקור במקום. בכניסה למערה מחכים גדודים של תירים שמובלים פנימה בשעה שנקבעה. רצוי להתלבש חם, ז"א מכנסים ארוכים וסווצרים ואף שכבה שלישית לילדים כיוון שבמערות קר והנסיעה ברכבת לאורך 4 קילומטרים הינה מקפיאה למדי. הנסיעה עצמה בקרוניות של הרכבת הלוך למערות וחזור בסוף המסלול הינה מרהיבה והופכת את הביקור במערה למיוחד מאוד, לעיתים מרגישים כמו בסרט של אינדיאנה ג'ונס. כאשר יורדים מהקרוניות מחלקים את המבקרים לקבוצות עפ"י השפה ומתחילים לסייר במערה. מלבד הקטע הראשון הקצר של עליה כל יתר ההליכה היא קלה ונעימה. בפועל הבנים שלנו הזדחלו כך שאומנם פיספסנו את ההסברים אבל היתרון הגדול היה בכך שהלכנו רוב הדרך לא בעומס של מבקרים. לאחר היציאה מהמערה נסענו למצודת פארדימה שנמצאת בהמשך הדרך מרחק של תשעה קילומטרים בלבד ממערות פוסטוינה. במקום גילינו שהפסטיבל התקיים כבר לפני חודש אבל ממש לא התאכזבנו כיוון שהמקום פחות מתויר אבל מדהים ביופיו, מדובר על מצודה שמתחתיה מערה ונמצאת על צלע של מצוק. לפני הכניסה למצודה עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת במסעדה בכניסה למצודה המשקיפה עליה. האוכל בהחלט היה סביר ומעלה וכך גם המחיר. הילדים נהנו מאוד מההליכה במצודה כאשר הם רצו בין האולמות השונים וכל פעם השקפנו מאחד החלונות החוצה לנוף המרהיב. העליה בין "הקומות" במצודה אינה קלה אך הביקור באמת שווה רק כאשר נכנסים פנימה. נסיעה למלון ורחצה בבריכות היוו סוף ליום מעייף אך מרשים. http://www.turizem-kras.si/?cat=9&lang=en יום שני (4): הבוקר פנינו מועדות לאגם בוהיני. הדרך עוברת בבלד ואנו יכולים לחזות ביופי של האגם שנבקר בו מחר. אנו מחליטים להתחיל בטיפוס למפל סביצה. הדרך ממש לא קלה מדובר על משהו כמו 550 מדרגות אבל להפתעתנו אפילו יובל בן השלוש וחצי מצליח לעשות את העליה מבלי לבקש אפילו פעם אחת "על הידיים". הדרך יפה אבל המפל קצת מאכזב לא ניתן להתקרב ויש מעין מקטע קטן וסגור שמימנו רואים את המפל. משם אנו ממשיכים להר ווגל, מזג האוויר החם והבהיר מאפשר צפיה בנופים המדהימים של האגם המקסים. אנו ממשיכים גם ברכבל הכסאות מעבר לרכבל הגדול ואיתי ואני יוצאים לסיור קצר באזור. כלנית והקטנים מעדיפים להישאר בתחנה העליונה של הרכבל. החום גם בגובה בהר לא מקל על הטיול. http://www.bohinj.si/en נסיעה מהירה למטה ואנו ממשיכים לעיירה המרכזית על האגם לארוחת צהריים מאוחרת. מה שמאפיין את כל הארוחות שלנו פה זו חוויה ממש לא נעימה של כמויות דבורים בלתי אפשריות. הילדים ואנחנו עסוקים כל הזמן בלסלק אותם ורק אכילה בפנים המסעדה אפשרית. משם עפ"י הטיפים שקראנו אנו עוברים את הגשר והכנסיה וממשיכים לחוף מקסים על האגם. החום הגדול גורם לכך שהרבה מאוד מקומים ותיירים מגיעים לאגם אך אנו מוצאים חניה וקופצים בתענוג גדול למים הקרים מאוד. יום שלישי (5): גם היום אנחנו עושים את הדרך הארוכה לכיוון בלד וה GPS מוביל אותנו קודם כל לקניון וינטיג'ר בסמוך לעיירה. למרות השעה הדי מאוחרת שהיגענו לקניון (אחרי 10:00) המסלול לא מלא באנשים ואנחנו מוצאים מסלול מקסים של שבילים וגשרים מעץ לאורך הנחל. אנחנו כרגיל נעים בקצב איטי למדי אבל במקרה הזה זה רק מאריך את התענוג. המסלול רובו מוצל כך שגם החום הכבד לא מפריע. בכניסה אמרו לנו שהמסלול הוא של חצי שעה ולנו הוא לוקח יותר משעה. מסיבה זו אנו עושים קפיצה קטנה בסוף המסלול למפל הגדול (שבפועל הוא הרבה יותר יפה ממפל סביצ'ה שראינו אתמול). ומעדיפים לעשות את הדרך בחזרה ולא להמשיך הלאה במסלול ארוך יותר מתוך ידיעה שבקצב שלנו לא נוכל להספיק הרבה. גם הדרך חזרה במסלול ההפוך הינה יפה אבל מספר המטיילים הרב יחסית שמופיע מולנו מקשה קצת את ההליכה. משם התכנון היה לנסוע לאתר הקמפינג במערב אגם בלד ומשם לקחת סירת משוטים לאי במרכז האגם. התוכנית קצת משתבשת כיוון שבימים אלו ממש מתקיימת אליפות העולם במקום לחתירה. כל אתר הקמפינג חסום ואנו נעים לאורך האגם בנסיון נואש למצוא חניה. לבסוף אנו מוצאים חניה בדרך אל בלד עצמה ונעים ברגל למקום עגינת הסירות. המשכיר מפתיע אותנו ואומר שבגלל התחרות יש חובה שבספינה יתלווה אלינו ילד שיוודא שלא נחרוג מהמסלול לאי ונחדור בטעות למסלולי התחרות. בפועל זה מה שהיציל אותנו (או לפחות אותי) מחתירה מתישה בחום הכבד מאוד. הילד לוקח אותנו בסירה לאי (אני כמובן סירבתי להצעתו הנדיבה לחתור בעצמי) ונותן לנו חצי שעה לבקר באי עצמו. הנופים מהשייט לאי ומהאי עצמו נראים כלקוחים פשוט מגלויה והילדים ממלאים את תפקידם ומושכים בחבל הפעמון של הכנסיה שלוש פעמים כנדרש. בדרך חזרה לרכב אנו עוצרים לקפיצה הכרחית באגם. שוב המים הקרים פשוט מורידים לך בכמה מעלות את החום בגוף ומאפשרים את המשך טיול. אנו ממהרים לטירה מעל האגם שם מתקיימים בכל שלישי וחמישי בשעה 17:00 מופעים. היום המופע הוא בסגנון אבירים ולמרות המשחק החובבני משהו מספר המשתתפים והתלבושות המפוארות נותנים הנאה לא קטנה לנו ולילדים. סיור קצר במקום פלוס צפיה בנוף המרהיב מובילים אותנו למסעדה הסינית בעירה -; מסעדת פקין. אוכל סביר וביקור של נבחרת החתירה הסינית במסעדה (המאמן הראשי מתלהב מכך שיש לי שלושה בנים !), מסיימים יום עמוס ויפה. בהחלט ניתן להוסיף עוד יום במקום בחלוקה מאוזנת יותר של האתרים וצרוף האטרקציות הנוספות בעירה כמו רכבות ההרים, פארק החבלים ומיני גולף. יום רביעי (6): התחושה שלנו ובעיקר של הבנים היא שקצת מיצינו את הרכבלים וההרים ואנו מעונינים היום לעשות משהו קצת שונה. הכיוון היום הוא דרום אוסטריה. שוב נסיעה ארוכה על האוטוסטראדה לכיוון צפון ולפני הכניסה לאוסטריה דרך המנהרה בהרים אנו רוכשים בתחנת הדלק כרטיס נסיעה חופשי באוטוסטראדות של אוסטריה. היעד הראשון הוא גן החיות והמבוך של רוסג. המקום מקסים כאשר בתוך חווה מגדלים חיות שניתן להאכיל אותם (לא לשכוח לקנות בקופה אוכל לחיות). הבעיה היחידה שלקחנו את המסלול הארוך והחום הכבד הכריע אותנו בדרך. ממול לפארק יש אתר מקסים של שני מבוכים, אחד מושקע שבמרכזו מגדל תצפית שהמטרה להגיע אליו (ההורים בינתים יכולים לצפות מהמגדל בילדים) ומבוך שני ענק של שדה תירס. http://www.rosegg.at/ משם המשכנו לטירת לנדסקורן. הטירה נמצאת בראש הר והאטרקציה המרכזית שלה זה מופע ציפורי טרף. שלושה מגדלים מציגים במופע של שעה לערך צפורי טרף כאשר בכל פעם הצפור / עוף עף ממגדל למגדל ומראה את כישורי הדאיה והטרף שלו. הבעיה היחידה שהמגדלים מציגים באיטלקית וגרמנית בלבד והמלל הרב מתיש. הילדים קצת השתעממו אבל לדעתי המופע היה מרהיב כאשר העופות פשוט עפים מעל ראשי הצופים במרחק אפס. אחרי המופע חזרנו למלון כאשר היום הבריכה המקורה פתוחה לשחית לילה עד 22:00. הבריכה היתה מוארת בתאורה תת מימית והמראה של אורות במים ובחוץ חושך היה מיוחד. http://www.carinthia.at/en.aspx/Sehenswertes/View/433 יום חמישי (7): העיפות כבר מופיעה אצל כולם ואנחנו מחליטים לקחת את היום באיזי בבוקר ולנסוע למקום קרוב יחסית. היעד הוא צפונה לשמורת לוגרסקה דולינה. http://www.logarska-dolina.si/ ה GPS מוביל אותנו בדרכים עקלקלות לפארק. בפועל הנסיעה שציפינו שתהיה קצרה נמשכה יותר משעה. השמורה מקסימה ויש בה אתרים רבים ואף מקומות לינה. תכננו לשכור אופנים אך לא היו במקום בגודל של הילדים ולכן פנינו ישר למפל רייקה. עליה קצרה מובילה למפל נחמד שהיתרון הגדול שלו מבחינת הילדים שניתן להתקרב לתחתיתו כך שהילדים נהנו מאוד להירטב מהמים שנופלים ממנו. ליד המפל קיים בית קפה הנמצא על מגדל שהטיפוס אליו לא קל אך שווה את המראה והתחושה של מעין בית על עץ. העייפות של כולם הכריעה ושבנו משם לקמנינג העירה הסמוכה למקום הלינה שלנו למסעדה סינית בשם הונג קונג. המנות גדולות והאוכל טעים. משם למלון ולרחצה בבריכות. יום שישי (8) בבוקר אנו אורזים את כל המזוודות ומתאמים עם הלובי את עזיבתנו. המלון שולח נציגה חביבה שעוברת במהירות על החפצים בדירה ובודקת שדבר לא נעלם ומשם צ'ק אאוט מהיר בלובי. לתדהמתנו אנו מגלים ברשימת העוזבים של המלון ש 70% הינם ישראלים. אנו כאמור בדרכנו למקום הלינה השני והאחרון שלנו בחווה ליד מערות פוסטוינה. המרחק לא גדול, פחות ממאה ק"מ. http://www.hudicevec.si/ENG/index.php בצהריים אנו מגיעים ישירות לחווה ומניחים את המזוודות בדירונת עד שיגמרו לנקות אותה. החווה נמצאת ממש על האוטוסטראדה מלובליאנה לריביירה הסלובנית בקרבה למערות פוסטוינה. הדירה גדולה למדי ויש בה שלוש מיטות זוגיות כולל מטבח מלא ומדיח. להפתעתנו אין מזגן אך המאווררים שמסופקים במקום יספיקו לנו. הקירבה לאוטוסטראדה ולמחלף שבו לא מפריעה לנו אבל לאחרים בחדרי המלון האחרים קצת מפריע הרעש. היתרון הגדול של המקום זה מגרש המשחקים המקסים שקיים לילדים. יש מגרש דשא לכדורגל עם שערים ורשתות, מגרש כדורעף, טרמפולינה ענקית, ארגז חול ופינת משחקים בבית המרכזי. הפתרון המושלם לילדים לתעסוקה. אחרי קפיצה קטנה למגרש המשחקים אנו פונים לחוות הסוסים ליפיציה שנמצאת במרחק של עשרים דקות נסיעה בלבד. http://www.lipica.org/en/ החווה הינה ותיקה מאוד ומפורסמת בסוסים המיוחדים שמגדלים במקום (הטובים בינהם מועברים לבית ספר הרכיבה המפורסם שבוינה). במקום יש אחת לשעה סיור באורוות כולל ביקור במוזיאון נחמד שכולל אף בובה בגודל אמיתי של סוס שניתן ל"רכב עליה" ולהצטלם עימה. הביקור תוכנן ליום זה כך שנוכל גם לבקר במופע מיוחד שמאורגן במקום (המופע בקיץ נערך רק בשלושה ימים בשבוע). המופע מקסים ומתאר סוגי רכיבה שונים. בין הסיור למופע הספיקו הבנים גם לרכב סיבוב קצר של 10 דקות על סוס פוני (ממש לא חלק מהחווה אבל צורך בלתי נמנע). לאחר המופע ניגשנו בסמוך לתחרות שהתקיימה במקום של רכיבה על סוסים, תחרות שמדגימה יותר את מיומנות השליטה של הרוכב בסוס ולא קפיצה מעל מכשולים או מהירות. עפ"י המלצות שקראנו באינטרנט בחרנו לאכול בחווה (ארוחת (Fixed Menu. האוכל ביתי ומצוין ולמרות שהם נוהגים גם לארח קבוצות של מטיילים ולעבוד מול כמויות של סועדים בהחלט מרגישים את הטעם הביתי. המחירים כרגיל בסלובניה סבירים מאוד. יום שבת (9) הבחירה שלנו במיקום המלון לא היתה מיקרית, רצינו מקום שיהווה בסיס טוב לקפיצה לקרואטיה במידה ונרצה לבקר גם בה. אחרי ארוחת בוקר במלון (גם הפעם אופציה טובה במחיר סביר) ןלאחר שצפינו בעדר הכבשים של החווה שהתמקם ליד מגרש המשחקים החלטנו לפנות לכיוון הצד הקרואטי של חצי האי איסטרה. לילדים קצת נמאס נראה לנו מכל טיולי הנוף ומשהו שונה בהחלט נראה אופציה טובה. באינטרנט קראתי המלצה על פארק שעשועים חדש שנפתח רק לפני מספר חודשים בנושא דינוזאורים, כיוון שאין בנמצא פארקי שעשועים באזור לגילאים של הבנים הצעירים יותר(קיימות פעילויות אקסטרים מקומיות חלקם לגילאים יותר מבוגרים של רכבות הרים באתרי סקי, פארקי חבלים וכדומה). היעד הוא פארק דינו ליד העירה Funtana. http://dinopark.hr/web-en/index-en.html הבחירה בנסיעה ארוכה כזו בסוף שבוע הינה בעייתית למדי הפקקים בעיקר בגבול בין סלובניה לקרואטיה היו לא קטנים מה שגרם לנסיעה של שעה ורבע להפוך לנסיעה של שעתיים. הנחמה היתה שהפקקים בכיוון השני נראו בלתי אפשריים (תור של קילומטרים). מעבר הגבול פשוט למדי כאשר אנשי משטרת הגבולות הסלובנים דווקא מתעקשים להחתים את הדרכונים הישראלים שלנו. המעבר לקרואטיה ניכר מידית, הנוף משתנה מהירוק של סלובניה והופך לחום בסגנון בלקני וגם הבתים נראים ישנים ופחות מטופחים.. הפארק עצמו בסיכום מתאים לילדים עד גיל שמונה. יש בו מסלול של חצי שעה בפסלים נעים ומקסימים שמדמים דינוזאורים ובסוף המסלול גם לונה פארק קטן לילדים עד גיל שש- שבע חינם. בנוסף באוהל קרקס בכניסה לפארק מתקיימים מספר מופעים: מופע קרקסי של יותר משעה, מופע קסמים ומחוץ לאוהל נוסע אופנוע על כבל בגובה רב. המופעים ברמת בינונית אבל הילדים מוצאים ענין במשהו שונה ממה שעשו עד כאן. משם הימשכנו לעירת החוף רוביני הבנויה על מעין חצי אי, העירה מקסימה ביופיה וטיול קצר למצודה בראש הגבעה בהחלט שווה. השעה המאוחרת גורמת לנו לעזוב מוקדם מהצפוי (חבל אבל אין ברירה) בחזרה לחווה בסלובניה. יום ראשון (10) לאחר היום המעייף והארוך של אתמול החלטנו לטייל שוב בסביבת החווה. התחלת היום הינה נסיעה קצרה למערת סקוציאן. המערה הזו הינה קצת פחות מתוירת ממערת פוסטוינה אבל עדין בסיור שלנו הלכו יותר ממאה איש. המערה עצמה פחות מרשימה לטעמנו ממערת פוסטוינה אך האטרקציה המרכזית בה היא נהר שזורם בתוכה. מסלול ההליכה היה ארוך למדי ולילדים היה קצת מתיש. בנוסף לכך מה שהיה מוזר הוא שהאורות לאילו שמתעכבים פשוט נכבו וכך מצאנו את עצמנו הולכים לפעמים בחושך. בסוף המסלול ניתן לעלות למעלה מהמערה במעין קרון או במסלול שנראה יפה למדי. הילדים שהיו מותשים מהמסלול העדיפו לעלות בקרון. לפני החזרה לנקודת ההתחלה ניתן לעשות מסלול קצר בביקור בבתים לדוגמה המדמים חיים באזור בתחילת המאה הקודמת. הסיור היה נחמד אך הילדים לא מצאו בו ענין מיוחד. לסיכום לדעתנו באם יש זמן למערה אחת אנו בוחרים בפוסטוינה למרות המסחור הרב שלה, הביקור במערת סקוציאן כדאי רק במידה ויש זמן נוסף. בכל מקרה באם מבקרים בשתי המערות כדאי לעשות את מערת סקוצ'יאן לפני מערת פוסטוינה. מהמערה המשכנו לעירת החוף הסלובנית פיראן, למרות שרק אתמול ביקרנו ברוביני בקרואטיה שהינה יפה יותר מפיראן מצאנו את העירה עצמה כמקום מקסים. עפ"י ההמלצות חנינו מחוץ לעיר בחניון של שבע קומות וממנו המשכנו בשאטל חינם לעירה עצמה. גם פה עלינו לכנסיה על גבעה ותצפית מקסימה על העירה. בכיכר המרכזית שכרנו אופנים משפחתיים ודיוושנו להנהתנו כשעה בעיירה כולל אכילת גלידה איטלקית. חזרה בשעה סבירה לחווה והשתעשעות של הילדים במגרש המשחקים היוותה סיום הולם ליום מקסים. יום שני (11) שוב לדרכים ולקרואטיה והפעם היעד הם איי בריוני בקרואטיה (ליד העיר פולה). הפעם עברנו את הגבול ללא פקקים ולמרות המרחק הגדול יותר הנסיעה ארכה שוב רק שעתיים. האיים היו אי הקיט של טיטו והיום הם פתוחים לביקורי תיירים. כמומלץ בפורומים של למטייל הזמנו יומיים מראש שייט וסיור באיים. http://www.brijuni.hr/en/excursions הסיור כולל שייט לאיים, משם עליה למעין רכבת תיירים וסיור מודרך באי של כשעה וחצי כולל עצירה במעין גן חיות קטן של פילים, זברות וכדומה. האי המרכזי מקסים וכולל 23 ק"מ של חופים. בסוף הסיור השכרנו אופניים ויצאנו לרכיבה באי עד שמצאנו חוף לטעמנו שם עלינו על בגדי ים וקפיצה לים האדריאטי. בהחלט אחד הימים המהנים ביותר לנו ולבנים, אומנם האתרים עצמם לא מדהימים אבל השילוב בין כל האטרקציות יצר יום בלתי נשכח מבחינתנו וללא ספק אחד מפסגות הטיול. יום שלישי (12) הערב בשעה 18:00 יש לנו טיסה לוינה ומשם לארץ. לאחר התארגנות ואריזה אנו עוזבים את החווה ופונים לטיול של חצי יום בלובליאנה (קצת עיר לשם שינוי). ה GPS מכוון לכיכר הקונגרסים במרכז העיר ומביא אותנו בדיוק רב לחניה תת קרקעית מתחת לכיכר. המרכז של עיר הבירה של סלובניה הינו קטן ומקסים. הכל במרחק הליכה וציורי מאוד. במרכז העיר העתיקה קיימים שווקים (רצוי לא להגיע ביום ראשון כאשר הכל סגור) של אוכל ומזכרות לתיירים מה שמהווה הזדמנות מושלמת לרכוש מזכרות לנו ולילדים. עליה קצרה בקרון לטירה על הגבעה ומשם צפיה על העיר. בצהריים הלכנו במדרחוב המרכזי של העיר עם חנויות היוקרה וסיימנו בארוחת צהריים באחת המסעדות בעיר. משם נסיעה של חצי שעה לנמל התעופה הקטן של לובליאנה, החזרה מהירה של הרכב וסיום של הטיול המהנה. עלויות (נכון לקיץ 2011) טיסות: טיסה באוסטרייאן אירליינס עם קונקשיין בוינה בשיא העונה 2,750 $ לזוג מבוגרים + 3 ילדים. לינה: 95 יורו ללילה בדירה לחמישה בכפר הנופש ו 80 יורו ללילה בדירה בחווה (המחירים הינם כאמור בשיא העונה וניתנה הנחה מסוימת בזכות השהות הארוכה היחסית בכל אתר לינה). במידה ואין בעיה להוסיף מקומות לינה עדיף בכדי למנוע נסיעות ארוכות לישון מספר לילות באזור בלד ובוהיני ולהוסיף גם לינה של שני לילות בצד הקרואטי של חצי האי איסטרה. ארוחות: ארוחת צהריים / ערב בסדר גודל של 4 מנות עיקריות + 5 שתיה סביב 40 יורו באזורי התיירות. בכפר הנופש ובחווה חצי פנסיון עלה לכולנו סדר גודל של 60 יורו ליום. דלק: קצת יותר זול מאשר בארץ סביב יורו ורבע לליטר. רכב: שכרנו אופל זפירה עם שבעה מקומות. הבעיה שבפועל לא פתחנו את שני הכסאות מאחור כי הם היו על חשבון תא המטען. העלות של הרכב שהוזמן בארץ ל 11 ימים כולל אפשרות כניסה למדינות השכנות (כולל קרואטיה) היה בסביבות 650 יורו.