הרפתקאה באוגנדה בנהיגה עצמית

יצאנו זוג בגיל ה- 55+ להרפתקאה באוגנדה ביולי 2025, בנהיגה עצמית עם תקווה גדולה להגיע לכל המקומות האקזוטים שיש לאוגנדה להציע. אוגנדה, ששטחה כ- 241,000 קמ"ר עם כ- 50 מיליון תושבים, כונתה "הפנינה של אפריקה" על פי וינסטון צ'רצ'יל, בו השתמש בביטוי זה בספרו "המסע שלי לאפריקה", שתיאר את מסעותיו במזרח אפריקה בתחילת המאה ה-20. אוגנדה נמצאת באזור קו המשווה, בחלק המזרחי של מרכז אפריקה, והיא מתהדרת במגוון רב של נופים הכוללים יערות גשם טרופיים, סוואנות,  אזור השבר הסורי-אפריקאי ופסגות מהגבוהות בכל יבשת אפריקה. באוגנדה זורם הנילוס הלבן ויש בה אגמים ומפלים מרשימים.

אוגנדה היא מדינה ללא מוצא לים, מגוון חיות בר מיוחדות כמו גורילות, שימפנזים, אריות, לאופרד, וכמובן פילים, קרנפים, תנינים והיפופוטמים, ומגוון עצום של בעלי כנף. אוגנדה מכילה כיום כמחצית מכלל גורילות ההרים בעולם, מה שהופך אותה ליעד פופולרי לחובבי טבע שמעוניינים במיוחד לצפות בגורילות ההרים אשר על סף הכחדה.

מטרות הנסיעה לאוגנדה: מעבר למפגש המרתק עם תושבי אוגנדה והכרות עם התרבות המקומית, ישנם 3 אטרקציות שהינן חובה ולרוב לא ניתן לעשותם במדינה אחרת:

1)     טרק גורילות ההרים.

2)     טרק השימפנזים.

3)     טרק קופי הזהב.

כמובן בפארקים הלאומיים מבצעים גם ספארי קלאסי לחיפוש חיות כמו פילים, באפלו, אריות, לאופרד, איילים למינהם וכו', אבל מי שמחפש רק ספארי, מומלץ להחליף את היעד לספארי בטנזניה או פארק אשוטה בנמיביה או ספארי בקניה. אין באוגנדה מאות חיות ועדרים בנקודת ריכוז אחת כפי שיש למשל בטנזניה. מצד שני, אוגנדה מציגה נופים ירוקים, הרים גבוהים (הר סטנלי בגובה 5109 מטר ברכס רוונזורי), אגמים, מפלים, נהרות, סוואנה ירוקה, יערות גשם טרופיים, עצי פרי כמו בננות, מנגו ואננס, בקיצור טבע נהדר ולא רק חיות.

השכרת רכב ונהיגה עצמית: רוב המטיילים באוגנדה יוצאים במסגרת טיול מאורגן או שוכרים רכב שטח ספארי יחד עם נהג/מדריך. למי שאוהב את את העצמאות וטיול באופן פרטי, אין מניעה לשכור רכב ולנהוג לבד ללא נהג או מדריך. הנהיגה בצד שמאל כמו באנגליה ולכן יש להקפיד על נהיגה שהינה הפוכה למה שאנו רגילים בישראל. אוגנדה היתה תחת שלטון אנגליה עד קבלת עצמאות בשנת 1962. מי שלא מפחד משעות ארוכות של נהיגת שטח, כושר התמצאות במרחב, יצר הרפתקנות, הכנה מוקדמת וארגון לוגיסטי מראש, בהחלט ניתן ואף מומלץ לשכור רכב לנהיגה עצמית.

שכרנו את הרכב מחברת Self Drive Uganda, כחצי שנה מראש בוצעה הזמנה באימייל לאחר בדיקה של מספר חברות. מראש ידענו שנקבל רכב טויוטה לנדקרוזר V8, יחסית ישן משנת 2009. תשלום בוצע במזומן ביום קבלת הרכב. בדיעבד, קיבלנו רכב באמת ישן, לא מתוחזק ולא מפנק, חלון קדמי סדוק, מיכל מים לניקוי שמשה קדמית שבור, פנסי אור גבוה לא מתפקדים, מראות צד זזות כשבא להם, דלתות לא תמיד ננעלות, מזגן פועל בעצמה שהוא בוחר, חלקי פלסטיק מתפרקים, אין רמקולים, מסך מגע לא מתפקד, ג'ק מגבה הידראולי לרכב לא תקין, אבל, מנוע עבד יפה, הרכב ניצח את כל מהמורות הדרך, גג ספארי נפתח היטב, בקיצור, הרכב עשה את העבודה אך לא בצורה מפנקת. תוכנת Google Maps תיפקדה היטב ברוב המקומות, אך יש להכיר את מפת אוגנדה, להכין מראש את המסלול ולא להתפתות תמיד להצעות התוכנה שלפעמים הובילה לדרכים צדדיות שמבזבזות יותר זמן למרות שהמרחק המוצע יותר קצר. רוב הדרכים באוגנדה הינם דרכי עפר, בחלקם עם הרבה בורות, אבנים גדולות, נהיגת שטח אמיתית. מרחקי הק"מ בין אתרים אינם גדולים, אך זמן הנסיעה ארוך מאד עם מהירות נסיעה ממוצעת של כ- 30 קמ"ש. מבחינת ביטוח הרכב והגנה מפגיעה בחיות, יש לנהוג רק משעת הזריחה שהיא 7:00 ועד שעת השקיעה שהיא 19:00.

פסי הרעדה ופסי האטה: באוגנדה יש כנראה אהבה רבה לפסי האטה. ליד כל עיירה, כפר, ישוב, "התנחלות" (ריכוז בתי בוץ וקש), יש פסי הרעדה רבים, לרוב מתחיל ב- 2 פסים ולאחר כמה מטרים 3 פסים ולאחר מכן 4 פסים, "הר" של פס האטה, ועוד "הר", ושוב פסי הרעדה. מדובר על פסי האטה גבוהים בצורה קיצונית ויש לעבור במהירות אפס. גם בכביש "מהיר" פתאום מופיעים פסי האטה, ללא התרעה וברוב המקרים ללא שלט אזהרה.

רישיון נהיגה ובדיקות משטרה: חובה רישיון נהיגה ישראלי רגיל ובנוסף רצוי רישיון נהיגה בינלאומי. הרבה מאד ניידות משטרה וצבא, נקודות ביקורת רבות בדרכים, גם בדרכי עפר, מחסומים ועצירת רכבים לבדיקה בפנים הרכב. ברוב המקרים ברגע שזיהו אותנו כתיירים "לבנים" המשכנו בנסיעה ואף לא עצרו אותנו. באותם 3 מקרים שנעצרנו, היתה שיחה לבבית והמשכנו בדרכנו. חשוב לציין, השפה האנגלית היא שפה רשמית באוגנדה ורוב האזרחים יודעים אנגלית ברמה מסויימת. אפילו בכפריים נדחים ניתן למצוא דוברי אנגלית.

ויזה: עלות הוצאת ויזה דרך האינטרנט היא $50 לאדם, נכון לשנת 2025. ניתן להזמין ויזה דרך האתר הרשמי בשם Uganda E-Immigration System או להעזר באתרים ישראלים שלוקחים עמלה של כ- 100 ש"ח לבדיקת המסמכים והגשת הבקשה. בכל מקרה הויזה מתקבלת במייל עד כ-5 ימי עסקים. תוקפה 3 חודשים מיום הכניסה למדינה. רצוי להגיש את הבקשה כ- 3 שבועות לפני הטיסה. חובה לצרף לבקשה לויזה אישור חיסון לקדחת צהובה.

טיסות לאוגנדה: ישנם מספר אפשרויות הגעה. במקור היו לנו כרטיסי טיסה עם Ethiopian Air דרך אדיס אבבה (אתיופיה) לאנטבה (אוגנדה). לאור מצב המלחמה בעזה, חברות תעופה רבות ביטלו טיסות ולכן מראש הכנו תוכנית חלופית עם אלעל לדובאי ואז לאנטבה. בפועל Ethiopian Air באמת ביטלו את הטיסה ולכן טסנו לדובאי עם אלעל והמשך עם Fly Dubai לאנטבה. לקראת הנחיתה ניתן לראות את מגדל הפיקוח הישן ממבצע אנטבה לשחרור החטופים בשנת 1976.

רישיון טרקים Trekking Permit: כל הפארקים הלאומיים ואזורי הספארי באוגנדה מרוכזים תחת ארגון Uganda Wildlife Authority-UWA. באתר יש מידע כולל מחירון מלא ב- pdf המתעדכן כל שנה. המחירון מציג את עלות הכניסה לכל פארק, עלות הפעילויות בכל פארק, מחיר שכירת מדריך וכו'. שימו לב, ברוב הפארקים מחיר הכניסה לאדם מתייחס ל- 24 שעות, כלומר במידה ואתם מתכננים שהייה מעבר לכך בפארק מסויים, יש להכפיל את המחיר וכן הלאה. הכניסה לפארקים יקרה ולרוב עלות לאדם $40 ל- 24 שעות + $10 לרכב עם מספר רישוי של אוגנדה. תשלום כניסה לפארקים מתבצע בכרטיס אשראי בלבד.

לטרקים המיוחדים יש להזמין כחצי שנה מראש את הרישיונות. הוצאת הרישיון לטרק ניתן לעשות ישירות מול UWA או דרך כל סוכנות נסיעה או דרך חברת השכרת הרכב. יש לברר מראש כי הסוכנות מורשת להוצאת הרישיון. בהזמנה יש להגדיר יום ושעה ספציפים לטרק. תשלום מבוצע מראש בהעברה בנקאית או לינק לכרטיס אשראי. נכון לשנת 2025 עלות טרק הגורילות $800 לאדם  (כולל כניסה לפארק ומדריך), עלות טרק השימפנזים $250 לאדם (כולל כניסה לפארק ומדריך), עלות טרק קופי הזהב $60 לאדם (כולל מדריך). לגבי קופי הזהב יש לשלם בכניסה לפארק $40 לאדם עלות כניסה. אנחנו קיבלנו את הרישיונות דרך חברת השכרת הרכב, והרישינות נמסרו לנו כמסמכים מקוריים בלבד ביום קבלת הרכב.

חובה להביא מראש מישראל מסכות פנים (מסכות קורונה) כאשר נמצאים בקרבת הקופים בשלושת הטרקים. לא ניתן לרכוש או לקבל מסכות בטרק. לא תוכלו לצאת לטרק בלי שהראתם שיש לכם מסכה.

חיסונים: יש להתייעץ במרפאת מטיילים כחודשיים לפני הטיסה. בזמן שאנו טסנו לאוגנדה, הומלץ לקחת כדורים נגד מלריה. חובה על פי ראשויות אוגנדה לצרף לבקשה לויזה אישור חיסון נגד קדחת צהובה ויש להראות פנקס חיסונים מקורי (צהוב) הכולל את החיסון לקדחת צהובה בביקורת דרכונים במדינה בנחיתה בשדה התעופה אנטבה.

לינה: מקומות הלינה מאד מגוונים ברמתם, ולרוב מדובר על לודג'ים (רזורטים) מעוצבים במבנה עץ וקש, חדרים גדולים מאד או בקתות, לרוב מודרניים ומפנקים. היינו בלודג'ים שמוגדרים ברמה בינונית, והמחירים נעו בין $180 ועד $350 לחדר לזוג, כולל ארוחת בוקר ולרוב גם ארוחת ערב. ראינו מקומות במחירים הזויים של $600 ומעלה לבקתה ואפילו יותר גבוה. כיוון שאין לרוב התושבים אספקה של צינורות מים וחשמל למגורים שלהם, הלודג'ים עובדים עם גנרטורים וסולארי. לא תמיד יש מים חמים למרות מחיר הבקתה הגבוה ולפעמים זרם המים כל כך חלש שפעולת הרחצה נמשכת זמן רב. בחלק מהמקומות יש בריכת שחייה שלרוב פתוחה עד שעת השקיעה. הלודג'ים לרוב מציעים חצי פנסיון וגם אם אתם חובבי ארוחת בוקר בלבד במלון, אין מסעדות בקרבת הלודג'ים. כמובן ניתן למצוא מקומות זוליים מאד, ברמה של כ- $30 לאדם בגסטהאוס בסגנון טיול במזרח הרחוק, אבל עברנו את הגיל. הלודג'ים תמיד באזור  מבודד, באמצע היער ותמיד הגישה אליהם בדרכי עפר, לפעמים ממש מורכבים, עם בורות וסלעים. את רוב מקומות הלינה הזמנו דרך Booking.com או ישירות באתרים של הלודג'ים.

קליטה סלולרית: באופן מפתיע היתה לנו קליטה ברוב אזורי הטיול אבל פחות באזורי הסוואנה בספארי. התלבטנו האם לשכור מישראל טלפון לוויני לשעת חרום ובסוף לא שכרנו וגם לא היה צורך.

כסף: המטבע המקומי נקרא שילינג אוגנדי. נכון ליולי 2025, 1000 שילינג שווים כ- 1 ש"ח. מומלץ להמיר כבר בשדה התעופה כמה מאות דולרים, בעיקר לשימוש בתחנות דלק נדחות שלא מקבלות כרטיס אשראי. ברוב המלונות, תחנות דלק, חנויות, ניתן לשלם בכרטיס אשראי. יש להקפיד לבוא עם שטרות של 50 או 100 דולר אמריקאי, חדשים מהבנק, משנת 2015 ומעלה, לא מקומטים. לא יהיה ניתן להמיר כסף או לשלם בשטרות דולרים מקומטים או ישנים.

יום 1:

טיסת בוקר של כ- 3 שעות מתל אביב לדובאי עם אלעל. ללא איחורים ומעבר עם מונית מטרמינל 1 לטרמינל 2 (שדה תעופה ענקי) וסה"כ קונקשיין של 3 שעות, המשכנו בטיסה של כ-5 שעות עם Fly Dubai לאנטבה. הגעה בשעות הערב, מונית למלון פשוט ונחמד Hotel Horizon Entebbe.

יום 2:

בשעה 7:25 הגיעה הסעה שהוזמנה מראש מחברת ViaVia Entebbe ונסענו למשרדי חברת הטיולים באנטבה. יש להם במקום מקומות לינה בחדרים נחמדים ליד הנהר והכל עטוף ביער גשם וצמחיה טרופית. השארנו את הציוד ויצאנו לטיול בביצות בפארק Mabamba. מדובר על נסיעה ברכב כחצי שעה למזח באגם ויקטוריה. מעבר לסירת מנוע קטנה ושייט של כשעה באגם ויקטוריה והגעה לאזור הביצות.

לאחר הגעה לאזור הביצות, עוברים לסירה יותר קטנה וצרה ושטים בביצות במטרה למצוא את הציפור הכי מוזרה שיש בשם Shoebill (בעברית- מנעלן). ציפור גדולה ומיוחדת, נראת כמו שריד אחרון של הדינוזרים. לאחר שייט קצר בביצות מצאנו את הציפור. רצף צילומים ותצפיות על הציפור וכמובן תצפית על שאר הציפורים שבאזור. חזרה בשייט לאנטבה כך שכל הטיול כ- 4 שעות ועלות $60 לאדם.

חזרנו למשרד הנסיעות, לקחנו את הציוד ונסענו ברכב של החברה עם נהג לסיור בעיר הבירה Kampala.

עלות הסיור $40 לאדם. מאנטבה לעיר הבירה כ-45 דקות נסיעה, למרות שמדובר על הכביש המהיר היחידי באוגנדה, עם 2 נתיבים לכל כיוון, כביש אגרה בסך 5000 שילינג, אך עומס התנועה והפקקים בכניסה לקמפלה מהגרועים שתראו. קמפלה היא עיר של כ- 2 מיליון תושבים, מבולגנת, מכוניות, אופנועים ואנשים בערבוב מטורף ברחובות, דוכני מסחר ואוכל, כל העיר שוק אחד גדול. מי שאוהב בלאגן ובעיקר לצלם, זה המקום בשבילו.

מקומות עיקריים שביקרנו הם:

·        ארמון קאבקה   Kabaka's palace ובונקר העינויים של הנשיא לשעבר אידי אמין (הזכור לשמצה מחטיפת המטוס איירפראנס ומבצע אנטבה לחילוץ החטופים). עלות כניסה $10 לאדם, סיור מעניין מאד בעיקר להבין את הנזקים ורצח עם שביצע אידי אמין באזרחיו (רצח כ- 500,000 איש שטען שהם ממתנגדיו). גנרל אידי אמין דאדא אאומי עלה לשלטון בהפיכה צבאית ושלט בשנים 1971 ועד 1979.

·        במרכז העיר העתיקה - שוק Owino צפוף וענק לרכישת ירקות ופירות, מוצרי מזון, טקסטיל, בגדים ובעיקר הרבה מוצרים שאף אחד לא צריך. לאחר השוק הלכנו לנקודת תצפית מהקומה השניה, כדי לראות את הבלאגן המאורגן של התחנה המרכזית למוניות, מראה מטורף.

·        הפרלמנט Bulange Parliament - עלות כניסה $10 לאדם, בעיקר הסבר על המלוכה, ניתן לוותר אם ביקרתם בארמון קאמפלה.

·        מקדש הבאהיים Baha'i temple (הגנים במקדש בחיפה יותר יפים).

בתום סיור של כ- 5 שעות, בחרנו מראש לישון במלון יפה מחוץ לעיר, אז הנהג הסיע אותנו למלון Casa Solada Hotel. חדר גדול ומפנק, מקלחת נהדרת עם זרם חזק ומים חמים (ארוע נדיר באוגנדה).

יום 3

בתאום מראש, קבענו שיביאו לנו את הרכב השכור בשעה 9:30 למלון. לאחר תדריך קצר על הרכב וביצוע תשלום במזומן וקבלת רישיונות הטרקים, יצאנו לנסיעה עצמית באוגנדה. כיוון שקיבלנו רכב ללא דלק, עצרנו בתחנת דלק למילוי. ההמלצה להשתמש בדלק של חברות Shell או TotalEnergies. ברכב שקיבלנו השימוש היה בבנזין ולא דיזל. עלות מיכל מלא של כ- 80 ליטר סביב 400,000 שילינג.

בסביבות השעה 11:00 התחלנו בנסיעה לכיוון צפון. כדי לנסות להתחמק מהפקקים של קאמפלה, עלינו על הכביש המהיר Kampala - Entebbe Expy ובהמשך Kampala - Northern Bypass Hwy ולאחר מכן Kampala - Masindi Higway. למרות תוספת השם המעודד Expy, מדובר על כביש סלול, אך נתיב אחד לכל כיוון, משאיות רבות על הנתיב, קושי בעקיפה, אופנועים ואנשים בכל מקום והנסיעה איטית בפרברים של קמפלה. המטרה להגיע לחוות הקרנפים Ziwa Rhino Wildlife Ranch.

מדובר על 194 ק"מ נסיעה מהמלון  Casa Solada וכ- 4 שעות נסיעה. מהכביש הראשי הסלול עד הכניסה לחווה יש קטע של דרך עפר של כ- 10 ק"מ. יש להגיע לחווה עד השעה 18:00 ולאחר מכן השערים נסגרים. אנחנו הזמנו מראש לינה בחווה בבקתות ענקיות חדשות ומאובזרות היטב כולל מקרר (ארוע נדיר) ומים חמים וזרם נאה (שוב ארוע נדיר). זהו מקום הלינה היקר ביותר שהיינו באוגנדה במחיר $350 ללילה. בחווה בריכת שחייה מצויינת.

לאחר ארוחת הערב בלודג', בשעה 20:00 יצאנו לסיור רגלי מאורגן עם מדריך מהחווה לאיתור חיות לילה. הסיור אורך כשעתיים ועלותו $20 לאדם.

יום 4:

לאחר ארוחת בוקר מוקדמת יצאנו בשעה 8:00 לסיור מאורגן Rhino Trekking בסוואנה של החווה לאיתור הקרנפים Rhino. מדובר על מסלול הליכה מישורי ולאחר איתור הקרנפים יש מספיק זמן לצלם אותם ממרחק קצר של מספר מטרים. הסיור כשעתיים וחצי והעלות $50 לאדם. זהו המקום היחידי בכל אוגנדה בו ניתן לראות קרנפים.

בסביבות השעה 11:00 ולאחר עזיבת החווה, יצאנו לנסיעה של 53 ק"מ וכשעה ורבע בכביש סלול לכיוון הפארק הלאומי  Murchison Falls Conservation Area. יציאה מחוות Ziwa צפונה בדרך עפר כ- 10 ק"מ ופניה שמאלה למערב על כביש סלול Kampala - Masindi Highway. לאחר הגעה לעיר Masindi, פונים ימינה לכיוון צפון ונסיעה עד לשער הכניסה לפארק - Kichombanyobo Gate. יש לגשת למשרד עם הדרכונים של כל הנוסעים, לשלם בכרטיס אשראי בלבד סך של $45 לאדם ל- 24 שעות, ובנוסף $10 עבור הרכב. את כרטיס הכניסה יש לשמור לביקורות במידת הצורך מפקחים בפארק. לאחר המעבר בשער ממשיכים בנסיעה לכיוון Sambiya River Lodge, מרחק נסיעה של כ- 40 ק"מ כביש סלול אך עם מגבלת מהירות עד 60 קמ"ש. בפארק הזה יש שוטרים עם מכמונת מהירות.

מיד לאחר Sambiya River Lodge יש פניה ימינה לצפון לנסיעה ל- Top of the falls viewpoint. בפניה ימינה יש בקתת שומר שבדיעבד התברר שיש צורך לעצור ולרכוש כרטיס נוסף רק עבור הביקור במפלים בסך $10 לאדם. לאחר נסיעה של כ- 13 ק"מ הגענו למגרש החניה בלי לשלם והפקח במקום ויתר לנו. ממגרש החניה יש קטע הליכה קצר של מספר דקות לחלק העליון של מפלי Murchison Falls לתצפית מרהיבה ורטובה מרסס המים על הנילוס הלבן. מי שרוצה ללכת במסלול Baker לתחתית המפל צריך לשלם $15 וכנראה יש צורך במדריך מלווה. אנחנו הסתפקנו בתצפית העליונה.

נסיעה חזרה כ- 4.5 ק"מ ופניה שמאלה למזרח לדרך עפר. אין שילוט אך המסלול נקרא Honeymoon Track. מדובר על נסיעה בדרך עפר לאזור סוואנה עם חיות, מה שנקרא Game Drive. החסרון, שקטע הגישה של כ- 15 ק"מ עובר באזור צמחיה גבוהה ללא נוף וכמות מטורפת של זבובי צה צה, זבוב מסוכן שמעביר בעקיצה טפיל הגורם למחלת השינה ומוות. ולכן בשום אופן לא לפתוח חלונות. באזור הסוואנה (אין זבובים) ניתן לראות מגוון נאה של איילים (Impala, Springbok, Steenbok), באפלו ובעלי כנף.

בגלל דרך הגישה הארוכה עם זבובים הייתי מוותר על האזור. סה"כ המסלול כ- 40 ק"מ. בסיום הדרך וחזרה לכביש, נוסעים חזרה לצומת בקרבת Sambiya River Lodge, פניה ימינה למערב ונסיעה של כ- 25 ק"מ עד למלון Murchison Falls Bamboo Village. לודג' אפריקאי נחמד, פשוט, זרם מים חלש במקלחת, אין מזגן (כך ברוב הלודג'ים) אך במקום נוף יפה. הלודג' נמצא מחוץ לפארק בצמוד לשער המערבי.

יום 5

לאחר ארוחת בוקר נחמדה בלודג', בשעה 8:00 נסענו כרבע שעה (6 ק"מ) למזח הסירות מימין לגשר החוצה את נהר הנילוס לכיוון אזור שנקרא Paraa. בעבר המעבר בין שתי גדות הנהר היה במעבורת/רפסודה שהעבירה רכבים. יש להגיע למזח (הגדה הדרומית) בשעה 8:15 כדי לצאת להפלגה בשעה 8:30. אנחנו צורפנו לסירת מנוע עם 8 מקומות ולא לסירות היותר גדולות של 2 קומות. השייט אורך כשלוש שעות ומחיר $30 לאדם. התשלום בוצע בלודג' שאנחנו מתארחים והוזמן מראש במייל.

שייט חובה ואחד האטרקציות החשובות בפארקים של אוגנדה. שייט בנילוס עד לקרבת החלק התחתון של המפלים שראינו ביום הקודם. במהלך השייט רואים את החיות המגיעות לשתות מהנהר. מעבר לציפורים, ניתן לראות פילים, היפופוטמים, תנינים, איילים וכו'. שייט נעים מאד ויפה.

לאחר השייט נסענו למרכז המבקרים שנמצא על הכביש ליד הגשר והזמנו מדריך מטעם UWA לשעה 16:00. חזרנו ללודג' לרחצה בבריכה ולקראת השעה 16:00 התייצבנו במרכז המבקרים ופגשנו את המדריך שמגיע עם נשק (רובה מתקופת מלחמת העולם הראשונה). המטרה לנסוע לסוואנה באזור הצפון מערבי של הפארק, לגדה הצפונית של הנילוס, אזור Buligi, לנסיעת ספארי לאיתור חיות כאשר היעד הוא אריות ולאופרד (נמר). היתרון בלשכור מדריך, שהם יודעים לאתר את החיות ומכירים את שבילי העפר עם הפוטנציאל הגבוה לראות חיות. עלות מדריך $25 לרכב ל- 3 שעות.

מעבר לחיות "הרגילות" ראינו לביאה על עץ, 2 לביאות וכשמונה גורים על השביל, 2 צבועים Hyena  ונחש קוברה. המדריך היה מצויין ונשאר איתנו מעבר לשקיעה וכמובן קיבל טיפ נאה.

נסיעה לארוחת ערב בלודג' Murchison Falls Bamboo Village

יום 6

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לנסיעה ארוכה של 187 ק"מ וכארבע שעות, לאזור Lake Albert לפארק Kabwoya Wildlife Reserve. השתמשנו ב- Google Maps שהבחלט זיהה את הדרך אך מנסה לעשות קיצורים לא תמיד הגיוניים ולכן הקפידו להכיר מראש את הדרך. קטעי דרך רבים הינם דרכי עפר יחסית טובות.  בקטע הראשון נסיעה מערבה ולהגיע לאזור Wanseko, קטע של כ- 22 ק"מ. בקצה העיר ליד האגם, בקטע השני, בדרך סלולה, פונים שמאלה לכיוון דרום, בדרך המקבילה ל- Lake Albert וכיוון הנסיעה העיר Hoima, בכביש Masundi-Kyenjojo. בקטע השלישי יש להמשיך להסתמך על Google Maps כאשר המטרה להגיע ללודג' Lake Albert Safari Lodge.

כאשר אתם מגיעים לשער הכניסה לפארק, תציגו את ההזמנה ללודג' ולא תצטרכו לשלם כניסה לפארק בסך $25 לאדם + $10 לרכב. מהשער נסיעה בכביש סלול כ- 20 ק"מ עד הפניה ימינה לדרך עפר קצרה ללודג'. תתעלמו משלט המכוון ללודג' שמאלה כ- 2 ק"מ משער הפארק. הלודג' ממקום על המצוק בצמוד לאגם, מיקום מאד מרשים ותצפית יפה בעיקר בשקיעה. בלילה האגם מתמלא בסירות דייגים מוארות, מחזה יפה. החסרון בתקופה זו שיש התקפת ברחשים באוויר בקרבת האגם, לא משהו עוקץ אך מטריד באוויר.

לאחר התמקמות בבקתה אפריקאית יפה, החלטנו לנסוע לבד בדרכי העפר באזור, לראות קצת איילים לסוגיהם, לבקר בכפר Kaiso הסמוך לאגם במרחק כמה דקות נסיעה מהלודג' ולצלם את מזח הדייגים והרבה ילדים אפריקאים. בנוסף ניתן לראות הרבה מאד דגים קטנים כמו סרדינים על הכביש שהתושבים מייבשים למאכל.

בשעה 16:00 לקחנו מדריך מטעם הלודג' לטיול רגלי בסוואנה בקרבת הלודג' כולל הליכה לשפת האגם. סיור של כשעתיים ובמחיר של $25 לאדם. במהלך הסיור מקבלים הסברים על החיות שרואים, צמחים, וחיי התושבים באזור.

למעשה Lake Albert מהווה חניית ביניים בין פארק Murchison Falls לפארק Kibale National Park. כמובן ניתן לעשות את הנסיעה ביום אחד ולוותר על Lake Albert שנמצא קצת בסטייה של כשעה מ"דרך המלך", אבל אז הנסיעה הישירה אורכת כ- 8-10 שעות, כ- 350 ק"מ.

יום 7

המטרה היום להגיע לפארק המפורסם בשימפנזים, Kibale National Park. את רישיון הטרק הזמנו מראש ולכן היה עלינו להגיע ל- Kanyanchu Visitor Center. יצאנו מהלודג' ב- Lake Albert בשעה 7:30 לנסיעה של 238 ק"מ וכחמש שעות. בלי קשר להמלצות Google Maps לקיצורי דרך, כדאי לנסוע בכביש סלול מ- Lake Albert Safari Lodge כיוון העיר Hoima ואז לנסוע בכביש Fort Portal-Mbarara Rd בכיוון כללי לדרום. להגיע עד ל- Fort Portal (לא לצאת לפני כן לקיצורי דרך). בהגעה לשער הכניסה לפארק, יש להציג את רישיון הטרק שכולל את מחיר הכניסה לפארק ומדריך לטרק. כיוון שהזמנו את הטרק לשעה 14:00, יש צורך להגיע למרכז המבקרים עד 13:30 ולבצע רישום.

טרק השימפנזים Chimpanzee Tracking: יש 2 סבבי טרק, בבוקר בשעה 8:00 ובצהרים בשעה 14:00. כאמור יש להגיע כחצי שעה לפני המועד שקבעתם. במרכז המבקרים יש מסעדה לארוחות קלות. יש להציג את הרישיון ולהרשם. בשעה 14:00 מתחיל תדריך על ידי רנג'ר של UWA ואני מזכיר שוב, חובה להביא מסכת קורונה. מתחלקים לקבוצות של 10 מטיילים ומוצמדים לרנג'ר ומלווה עם נשק. במקרה שלנו נסענו ברכבים שלנו לאזור בפארק, נסיעה של כעשר דקות ותוך 15 דקות ראינו משפחה של שימפנזים צועדת ביער. בהתלהבות גדולה כל חברי הקבוצה צועדים בדרך לא דרך, דרך הצמחיה לכיוון השימפנים בתקווה שיעצרו לנוח. מאפשרים כשעה להיות בקרבתם ולצלם באופן חופשי. מדובר על קרבה של כ- 2 מטר. יש לקחת בחשבון שלפעמים ההליכה יכולה לקחת גם שעה ואף יותר. כל הפעילות לרוב תהייה סביב 4 שעות.

בתום הפעילות מקבלים תעודת הסמכה לעשיית הטרק, מזכרת נחמדה. חוויה מרתקת, יפה, בהחלט חובה. לשימפנזה יש %98.7 DNA של בן אדם ובהחלט ניתן לצפות בהתנהגות דומה לחלוטין לבני אדם. גם התגובות שלהם ומבטי הפנים מאד מזכירים אותנו.

בתום הטרק, סביב השעה 18:00 נסענו כרבע שעה לדרום (7 ק"מ) ללודג' בשםTuraco treetops, לודג' אפריקאי יפה מאד, מודרני, בהחלט מומלץ. ארוחת ערב בלודג'.

יום 8

לאחר ארוחת בוקר, יצאנו מהלודג' בשעה 7:20 לנסיעה קצרה (3 ק"מ) לסיור מודרך בשעה 7:30 בביצות Bigodi Swamp. יש להגיע ל- Bigodi Wetland Sanctuary ולאחר תדריך יוצאים למסלול הליכה מישורי של 4.5 ק"מ, כשלוש שעות, הליכה בשוליים של הביצות והיער בחיפוש ציפורים. לא ראינו הרבה ציפורים ולא יכול לומר שהמסלול מעניין במיוחד, אבל יש קטע אתגרי בו חוצים את הביצה על גשרי עץ שלרוב מפלס המים עולה על הגשרים ולכן במידה והם ממליצים לקחת מגפיים בתדריך אז תקחו. מעבר לגשרי עץ, בהחלט אתר שאיננו חובה. עלות $25 לאדם. למרות שניתן להזמין את הסיור לכל שעה במהלך היום, ההמלצה היא לצאת בשעה 7:30 שזו השעה הטובה ביותר לאיתור ציפורים.  את ההזמנה לסיור יש לבצע באתר האינטרנט והתשלום במזומן במפגש.

משם יצאנו לנסיעה אתגרית לאזור Toro Crater Lakes. באזור מכתשים רבים שהתמלאו במים ונוצרו אגמים נאים בתוך המכתשים. הגעה לאזור במגוון דרכי עפר ללא שם. המטרה להגיע לסוכנות טיולים בשם Uganda Crater lakes tours ליד אגם Lake Nyinambuga. הסתמכנו לחלוטין על Google Maps שלקח אותנו בדרכי עפר מוזרים, חלקם צרים שנראה כאילו עוברים בחצרות בתים ובאופן מפתיע הגענו ליעדנו. קטע הנסיעה שלא ניתן לתאר בשמות ארך כ- 40 דקות. מראש תואם הסיור במייל. קיבלנו מדריך נחמד לסיור רגלי בין האגמים, שטחי חקלאות, כפריים, מפגש עם התושבים, תצפיות, ביקור בבית בוץ של משפחה, הכנת קפה, טעימת משקה לא מזוהה והסבר על צמחי מרפא. הסיור היה כ- 4 שעות ובמחיר $45 לאדם. בתום הסיור הרגלי נסענו ברכב שלנו והמדריך הצטרף לתצפית נוספת על האזור במקום שנקרא Top of the world.

סיימנו את הסיור באזור מכתשי האגמים בשעה 15:00 ויצאנו לנסיעה לכיוון Queen Elizabeth National Park. נוסעים בדרך עפר מערבה ובהמשך לדרום-מערב. לא ניתן לתאר את מסלול הנסיעה, הכל דרך עפר שעוברת בין כפריים קטניים ללא שם. יש להסתמך על Google Maps ולשאול את המקומיים. המטרה להגיע לכביש מספר A109 או בשמו Fort Portal - Mpondwe Rd. ברגע הגעה לכביש הסלול, פונים שמאלה לדרום. עוברים את העיירה Mubuku ולאחר מכן את Kasese עד Kikorongo. מיד לאחר מכן תראו מימין את נקודת קו המשווה Equator Monument מקום לצילומים למזכרת. זה למעשה המקום שהפארק מתחיל, אבל, הכביש הראשי מצפון לדרום שעובר בתוך הפארק הוא כביש חופשי ואין צורך לשלם כניסה לפארק. רק במידה ויורדים מהכביש הסלול לדרכי עפר צדדיים לצורך נסיעת ספארי, נדרשים לשלם כניסה. עלות כניסה לפארק $40 לאדם ל- 24 שעות + $10 לרכב.

בחלק הצפוני של הפארק יש נקודת תצפית קרובה לכביש הראשי בשם Queen's Pavilion, אחד מהשערים לתשלום כניסה. אם ממשיכים על הכביש הראשי עוד כ- 8.5 ק"מ ופונים שמאלה לכיוון מזרח לדרך עפר, מגיעים לשער כניסה נוסף. זה שער הכניסה לאזור Kasenyi. לאחר ביצוע התשלום בכרטיס אשראי, התחלנו בנסיעת שטח וראינו את החיות הקלאסיות (איילים, באפלו וכו'). אין שלטים ופשוט נוסעים בדרך עפר ראשית, הסתעפות קלה ולמעשה חוזרים חזרה באותה דרך. עשינו סיור כשעה וחזרנו לכביש הראשי.

לאחר ה- Game Drive והשעה כבר 18:30, נסענו ללודג' בשם Buffalo Safari Lodge. הלודג' ממוקם בקרבת הנהר בשם Kazinga Channel המחברת את ימת ג'ורג' עם אגם אדוארד. הלודג' מאד יפה והבקתות ענקיות. ארוחת ערב נהדרת במרפסת הלודג'. לאחר השקיעה ניתן ללכת בין החדר למסעדת הלודג' או כל צעידה אחרת רק בליווי שומר. למעשה ברוב הלודג'ים חייבים את הליווי, פשוט בגלל שהכל מאד חשוך ויש חשש מהסתובבות חיות בשטח הלודג', בעיקר פילים.

יום 9

בשעה 8:00 התקשרנו לרנג'ר של UWA בטלפון 772866226 256+ שאחראי על ליווי צבאי לכל מי שמחליט לנסוע מ- Queen's Pavilion למסלול ספארי בשם Craters Track. קטע הנסיעה כ- 25 ק"מ בדרך עפר בחלקה קצת קשוחה (בורות, סלעים). אין הרבה חיות במסלול והמטרה בעיקר תצפיות נוף על העמק, אגם, סוואנה והרי מדינת קונגו. הרכב הצבאי נסע אחרנו ולא הפריע. ניתן לעצור ולצלם, להתקדם בקצב שבוחרים והרכב הצבאי צמוד מאחור.

בתום המסלול ולאחר שנפרדנו מהליווי הצבאי, מיד עוברים בשער אחר, השער הראשי של הפארק בשם Kabatoro gate. הצגנו את הכרטיס שרכשנו ביום הקודם ונכנסו לנסיעת ספארי. לאחר שנכנסים נוסעים דרומה בדרך עפר (אין דרך אחרת) כ- 1 ק"מ ופונים ימינה. ממשיכים בדרך הראשית והכיוון לאזור Mweya Peninsula לאחר כ- 6 ק"מ פונים שמאלה, למעשה מעין פניית פרסה וממשיכים בדרכי העפר. אין כל כך חשיבות איזה דרך לבחור, יש מספר הסתעפויות, המטרה לאתר חיות. ראינו עדר פילים גדול, באפלו, איילים, ציפורים וכל החיות הקלאסיות (ללא אריות). יש לתכנן את זמן הנסיעה כי בסופו של דבר יש לחזור חזרה כדי להגיע ל- Mweya Lodge לשייט.

בסביבות השעה 13:30 הגענו ללודג' Mweya Lodge לצורך שייט בסירה ב- Kazinga Channel. הזמנת הסירה בוצעה מראש במייל והתשלום בוצע בכרטיס אשראי. עלות השייט $40 לאדם והשייט אורך כשעתיים. השייט שבחרנו התחיל בשעה 14:00 (יש מספר הפלגות במהלך היום). שייט מצויין, מאד נעים, רואים מגוון גדול של חיות ובכמות גדולה יחסית. בעיקר רואים פילים, היפופטמים, תנינים, קופים, ציפורים. מומלץ לשבת בצד שמאל של הסירה לאור כיוון ההפלגה וריכוז החיות בצד זה. אנחנו הפלגנו בסירה בשם Hippo שיש לה 2 קומות. שייט מומלץ ביותר.

בסביבות השעה 16:15 יצאנו לנסיעה ארוכה, בעיקר דרכי עפר, לכיוון החלק הדרומי של Queen Elizabeth National Park בשם Ishasha Sector. מדובר על נסיעה של כ- 100 ק"מ, דרכי עפר גרועים מאד עם בורות ואבנים, וההרפתקאה אורכת כשלוש שעות. להקפיד למלא מיכל דלק מלא לפני היציאה. בתום הנסיעה וכמעט בחשיכה, הגענו ללודג' Embogo Safari Lodges. לאור קטע הנסיעה שהוא בהחלט קשה והדרך מאד משובשת, ממליץ לקחת שייט יותר מוקדם ולאפשר לפחות 4 שעות נסיעה יותר רגועה והגעה מספיק זמן לפני השקיעה. אנחנו הגענו רבע שעה לאחר השקיעה.

יום 10

לאחר ארוחת בוקר, יצאנו בשעה 7:00 מהלודג' יחד עם מדריך מהלודג' (במקרה בעל הלודג' בשם Geoffrey והנייד שלו 256782857707+) לנסיעה ברכב שלנו, כרבע שעה עד שער הכניסה Ishasha. כרגיל, יש לשלם כניסה בכרטיס אשראי, עלות $40 לאדם ל-24 שעות + $10 לרכב. המטרה המרכזית בחלק זה של הפארק, לנסות לראות את האריות המטפסים על העצים Tree Climbing Lions. ובכן, עצים בהחלט היו בסוואנה, אבל אפילו אריה אחד לא מצאנו. סיירנו בפארק כחמש שעות של נסיעה ואף אריה. כמובן נראו החיות הקלאסיות כמו איילים, באפלו, ציפורים, אבל האריות כנראה בחרו לעבור למקום אחר. גם שאר רכבי הספארי לא ראו. יצאנו מהפארק קצת מאוכזבים. עלות המדריך $30 לרכב.

המשכנו עם המדריך לפעילות תרבותית בשם Rweshama landing site experience. נסיעה של כעשרים דקות לכפר סמוך בו נכנסנו לחצר והמתינו לנו קבוצה של כ- 20 נשים למופע ריקודים מסורתיים, הסבר על חיי התושבים, הכנת בצק מזרעים ואכילת הבצק (ללא אפייה) ומפגש מרתק עם ילדים. למדריך שולם $20 לאדם, ותרמנו קצת כסף לתושבים.

בשעה 15:00 חזרנו ללודג', לקחנו את הציוד ויצאנו לנסיעה של 50 ק"מ בדרכי עפר דרך הכפר Kihiihi לאזור Bwindi Impenetrable National Park. יש להסתמך על Google Maps. זמן הנסיעה כשעתיים. חובה למלא דלק לפני הגעה ל- Bwindi ולכן Kihiihi הינה אופציה מצויינת לדלק, שתיה ונשנושים. התמקמנו במלון The Crested Crane Bwindi Hotel שנמצא כחצי שעה מהכניסה הצפונית של Bwindi אזור Buhoma sector.

יום 11

לפארק Bwindi יש 3 כניסות שניתן לצאת מהם לטרק גורילות ההרים. הכניסה הראשית והכי מפורסמת ומתויירת נמצאת בצפון הפארק ושמה Buhoma. נמצאת בגובה של 1500 מטר והיא הכניסה הראשונה שנפתחה ליציאה לטרק בשנת 1993. מפרסמים ש- 99% סיכוי לראות גורילות מהכניסה הזו. בכניסה הזו יש גם את הריכוז הגבוהה של לודג'ים וחלקם ברמה גבוהה מאד (ויקרה). בכניסה הזו מאפשרים לרכוש רק 32 רישיונות לטרק מידי יום ולכן יש לרכוש כחצי שנה מראש.

הכניסה השניה נמצאת בצד המזרחי של הפארק, בגובה 2340 מטר, בשם Ruhija. אזור מאד הררי, יערות גשם, נופים נהדרים. מהכניסה הזו ניתן לבקר רק 4 משפחות של גורילות ולכן סיכוי לראות גורילות יורד בהשוואה לכניסה הצפונית. דרכי ההגעה קשות וגם מספר הלודג'ים מצומצם אך משתפר בשנים האחרונות.

הכניסה השלישית בשם Rushaga נמצאת בדרום הפארק בגובה 1900 מטר. הכניסה נפתחה לטרקים בשנת 2009. באזור מקומות לינה מאד מצומצמים וזולים. בכניסה זו נותנים 48 רישיונות לטרק מידי יום. גישה נוחה מהעיר Kisoro וגם מ- Lake Mutanda. גם עבור כניסה זו מפרסמים 99% סיכוי לראות גורילות.

יצאנו מהלודג' בשעה 6:45 במטרה להגיע עד 7:30 למרכז מבקרים Bwindi Buhoma sector. מרחק של 12 ק"מ בלבד אך דרך עפר גרועה ביותר, הרבה מאד בורות עמוקים, סלעים, דרך מאד משובשת. כאמור בשעה 7:30 הגענו לשער הכניסה, הצגנו את הרישיון לטרק, וחניה בצמוד למרכז המבקרים. מציגים את הרישיון לטרק ונרשמים לטיול.

בשעה 8:00 מתחיל תדריך לטרק. להזכיר שחובה להביא מסכת קורונה. אפשר להביא משהו קל לאכול וחובה לפחות 1.5 ליטר מים לאדם. ניתן ומומלץ להביא מקלות הליכה, נעלי הליכה גבוהים, כיסוי רגלים כנגד עלוקות. לקראת סוף התדריך מתחלקים לקבוצות של 8 אנשים וכל קבוצה מקבלת רנג'ר, עוזר, 2 מאבטחים עם נשק ומי שרוצה יכול לשכור פורטר לסחוב את התיק האישי ולעזור במהלך ההליכה בעלות של $20. בשעה 8:30 יוצאים למסלול הליכה. כל קבוצה יוצאת לאזור אחר בפארק לאיתור משפחת גורילות מסויימת. הקבוצה שלנו הלכה לחפש את משפחת Kanywani. לפני תחילת מסלול ההליכה נוסעים ברכבים כחצי שעה בהרים עד לנקודת התחלת המסלול.

המסלול בהחלט מוגדר למטיבי לכת. כולל עליות רציניות וגם ירידות תלולות. ההליכה לפעמים בשביל מוגדר ולפעמים עוברים צמחיה סבוכה תוך שימוש במנצ'טות. חציית נחלים בתוך המים, הליכה ביער טרופי עם לחות גבוהה, הליכה בבוץ, לא מהמסלולים הקלים. אבל, שווה כל דקה וכל דולר. לאחר כשעתיים של הליכה פגשנו משפחת גורילות. גורילה זכר אלפא ענקי Silverback, כמו בסרטים, מרהיב ומרשים. איתו 5 גורילות נקבות ועוד גור גורילה. משפחה מדהימה. מפגש מטורף. על פי הנוהל ניתן להתקרב עד 7 מטר מהגורילות, בפועל היינו כ-2 מטר מרחק. הבעיה עם הגורילות שהם הולכים ומהר, חוצים צמחיה בלי תכנון ובלי שביל מסודר ואנחנו רצים אחריהם. בשלב מסויים, עוד לפני שהספקנו לצלם, כל הגורילות עלו לעצים לאכול פרות. בהחלטת הרנג'ר, אמר שנמתין כי הם בטוח ירדו. כשעה המתנה עד לירידתם מהעצים ואז, כל המשפחה התיישבו על הרצפה, 2 מטר מאיתנו ופשוט דגמנו עבורנו. שעה שלמה של צילומים. טרק חובה. באופן פורמלי טרק הגורילות מוגדר כ- 4 שעות ומתוכם כשעה אחת ליד הגורילות. הזמנים תלויים בעיקר בתוך כמה זמן מאתרים אותם. אנחנו בפועל היינו בטרק כ- 7 שעות. בסוף המסלול יש טכס קבלת תעודות הסמכה לטרק הגורילות.

בתוכנית המקורית הנחנו שטרק הגורילות יהיה 4-5 שעות ויהיה זמן ללכת לפעילות תרבותית ולימוד על שבט Batwa. הלימוד כולל שיטות לחימה בעבר, חקלאות, הכנת אוכל, לבוש והבנת חיי השבט. עלות $30 והפעילות כשעתיים. מרכז המבקרים נמצא ליד שער הכניסה לפארק Bwindi. כיוון שהטרק שלנו התארך מעבר למתוכנן לא הספקנו ללכת לפעילות זו.

בסביבות השעה 15:30, ממש מאוחר מאד מהתוכנית, יצאנו לנסיעה אתגרית מאד בדרכי עפר קשות, מהחלק הצפוני של Bwindi לכיוון מזרח הפארק (שער Ruhija) ובהמשך לדרום הפארק במטרה להגיע ל- Lake Mulehe. מדובר על 125 ק"מ בלבד, אך דרך מאד בעייתית, Google Maps לא תפקד טוב ולכן נאלצנו להעזר מספר פעמים בתושבי הכפרים בדרך. בכל מקרה יש להגדיר ב- Google Maps יעד אמצע ולא כל המסלול ולכן יש להגדיר את את שער Ruhija. משער Buhoma נוסעים צפונה 5 ק"מ ואז פונים ימינה למזרח. לאחר שהגעתם לשער Ruhija להגדיר בגוגל Rubanda והמטרה להגיע לכביש הסלול Kabale - Kisoro Rd. בהחלט צריך להעזר במקומיים בקטע הזה עד הכביש הסלול. כאשר עולים על הכביש הסלול, מדובר על כביש מאד מתפתל בהרים כולל עליות וירידות, נתיב אחד לכל כיוון עם נוף נהדר עד אזור Kisoro. מכאן עולים צפונה בדרך עפר לכיוון Lake Mulehe.

הגענו ללודג' Lake Mulehe Safari Lodge רק בשעה 21:30. נסיעה בחושך מאד לא מומלצת באוגנדה, מעבר לכך שאין ביטוח לרכב, אין תאורת רחוב בכלל, נסיעה בחושך מוחלט. ממליץ בתוכנית שלכם לבצע את הנסיעה הזו רק למחרת בבוקר. כיוון שהגענו בלילה לא יכלנו להנות מנוף האגם ולהנות מהלודג'. בשעה 22:00 הכינו לנו ארוחת ערב ולישון.

יום 12

בשעה 6:00 כבר נגשנו לארוחת בוקר והתוכנית בשעה 6:30 לצאת לדרך. המטרה להגיע עד 7:30 למרכז המבקרים בפארק Mgahinga Gorilla National Park. מרחק נסיעה של 21 ק"מ אבל דרך עפר מהגרועות שחווינו. כ- 5 ק"מ לפני שער הפארק הדרך הפכה לגרועה במיוחד, כולל מעבר סלעים ובורות. למרות שבשם הפארק מוזכר גורילה, הפארק ידוע בטרק קופי הזהב Golden Monkey. כאמור יש לרכוש רישון טרק מראש בעלות $60 לאדם.

בשעה 7:30 הגענו למרכז המבקרים להצגת הרישיון ותשלום כניסה לפארק בסך $40 לאדם. בשעה 8:00 החל תדריך. שוב מזכיר, חובה מסכת קורונה לרגע המפגש עם הקופים. חובה 1.5 ליטר מים לאדם, ניתן להביא אוכל קל, נעלי נליכה, מומלץ מקלות הליכה. כל הפעילות מוגדרת כ- 4 שעות שכולל כשעה ליד הקופים. חולקנו לקבוצות של 10 איש, קבלנו 2 רנג'רים ו-2 מאבטחים עם נשק ובשעה 8:30 יצאנו להליכה. מסלול ברמת קושי בינונית, למרות שהוא בהחלט יותר קל מטרק הגורילות. המסלול ברובו בעליה ביער טרופי, נופי העמקים והרי געש, ניתן לראות קצת איילים וציפורים אך המטרה למצוא את משפחת הקופים. כל משפחה מהווה כ- 85 עד 120 קופים. לאחר הליכה של כשעה וחצי הגענו לריכוז נהדר של קופי הזהב קופצים על העצים ולא מפחדים להתקרב אלינו אפילו למרחק קטן ממטר אחד. הזדמנות נדירה לצילומים רבים של הקוף היפה והמוזר הזה. בסיום המפגש מתחילים לצעוד חזרה למרכז המבקרים, רוב הדרך בירידה.

בסביבות השעה 13:00 נסענו לאזור Lake Bunyonyi. נסיעה של כ- 72 ק"מ שנמשכת כשעתיים וחצי. מהפארק נוסעים בדרך עפר קשה שנסענו בהלוך מרחק של כ- 10 ק"מ עד העיר Kisoro ומשם למזרח כל הדרך בכביש "מהיר" (נתיב אחד לכל כיוון עם הרבה פסי האטה) בכביש בשם Kabale - Kisoro. למעשה הרבה מהדרך שנסענו אתמול, נוסעים שוב רק בכיוון הפוך. במרכז העיר Kabale יש לפנות ימינה לדרום לפי שילוט קטן במקום לדרך עפר בשם Kabale - Kachwekano ונסיעה של כ- 10 ק"מ עפר עד ללודג' Arcadia Lodges Lake Bunyonyi. כאשר ביקרנו במקום הדרך עפר היתה בעבודת שדרוג משמעותית ולכן הכל היה עם אבק ומשאיות. הלודג' מפואר מאד, בקתות מודרניות בעיצוב אפריקאי עדין ונוף מטורף של האגם שכולל 29 איים. סיור רגלי קצר באזור, תצפיות נוף, ארוחת ערב בלודג' וקצת מנוחה.

יום 13

בהזמנה מראש דרך הלודג', קבענו שייט בסירת מנוע באגם Bunyonyi למעבר בין האיים. באופן רשמי מדובר על שייט כשעה. קיבלנו מדריך דרך המלון וממליץ לתאם מראש את המדריך הספציפי הזה. שמו Issac והטלפון שלו 256779067830+.

פגשנו את המדריך בלובי הלודג' בשעה 9:00 ונסענו עם הרכב שלנו לשפת האגם למזח הסירות. על פי המלצתו הוא הציע לשוט לאי הגדול ממול מרחק מספר דקות, לעלות ברגל עד פסגת ההר (בקטנה, 400 מטר) ולעבור דרך הכפריים ובכך ללמוד קצת על חיי התושבים. בהמשך המסלול הגענו לנקודות תצפית על האגם מכיוונים שונים ומבט על מירב האיים. לאחר ירידה תלולה, פגשנו את הסירה והמשכנו בשייט בין האיים. כל הסיור ערך כשלוש שעות ועלות $70  לנהג הסירה. למדריך נתנו טיפ נאה. השכר של המדריך כנראה דרך הלודג'. בכל אופן, מסלול הליכה עם קצת מאמץ, לבוא עם נעלי הליכה ומים.

חזרנו ללודג' סביב 12:30, התארגנו עם הציוד ויציאה לנסיעה ארוכה לפארק ספארי Lake Mburo National park  הדרך אורכה 193 ק"מ וזמן נסיעה כארבע שעות. חוזרים בדרך העפר מיום קודם מהלודג' עד כביש Kabale כ- 10 ק"מ, פונים ימינה למזרח, ונוסעים בכביש שנקרא Kabale - Mbarara. הכביש סלול אך התנהלות איטית, הרבה משאיות, אופנועים ורכבים. שימו לב, Google Maps מציע קיצורי דרך מהכביש הסלול וירידה לדרכי עפר ככול שמתקרבים ל- Lake Mburo. להתעלם מההצעות לסטיה ולהמשיך בכביש עד העיר Sanga. במרכז העיר יהיה שילוט קטן לפניה ימינה לכיוון דרום. לעלות על דרך העפר שאורכה כ- 10 ק"מ. להתעלם בשלב הזה מהמלצות גוגל ולהשאר בדרך עפר הראשית ולעקוב אחרי השילוט ללודג'. הגענו ללודג' Kigarama Wilderness Lodge סביב השעה 16:30 ולאחר התמקמות בחדר גדול עם מרפסת לנוף הסוואנה, תכננו לנסוע לשער הכניסה לפארק Sanga Gate, שנמצא במרחק 10 דקות מהלודג'. שוב כניסה לפארק בעלות $40 לאדם ל-24 שעות + $10 לרכב. הרגשנו שמיצינו את הספארי ונשאר קצת פחות משעתיים עד השקיעה, ויתרנו על הספארי והעדפנו להנות מהלודג' כולל בריכת שחייה. ארוחת ערב בופה בלודג'.

יום 14

ארוחת בוקר מוקדמת וכבר בשעה 7:00 בבוקר יצאנו לדרך לנסיעה מאד ארוכה. אנחנו בדרך לשדה התעופה באנטבה לטיסה לדובאי. כיוון שלא ניתן לקחת סיכונים ועיכובים, יצאנו 7 שעות לפני המועד שקבענו להחזיר את הרכב, מסירת הרכב בשעה 14:00 בשדה. הטיסה שלנו בשעה 16:30. מדובר על נסיעה של כ- 270 ק"מ, כ- 6 שעות.

מהלודג' חוזרים 10 ק"מ לצפון בדרך עפר עד Sanga (להתעלם בשלב הזה מגוגל) ואז ימינה למזרח על כביש Mbarara - Masaka Rd. שוב, למרות שמדובר בכביש סלול, יש נתיב אחד בלבד לכל כיוון, הרבה רכבים, משאיות, והרבה מאד פסי האטה. לאחר כשעה נסיעה היה לנו תקר בגלגל. סיפור החלפת גלגל מורכב ונעזרנו במקומיים ששמחו לתת עזרה. בגלל התקר עיכוב של שעה. המשך נסיעה, מילוי דלק, עומסי תנועה בפרברים של עיר הבירה Kampala ונסיעה חלקה בכביש המהיר Kampala - Entebbe Expy (כביש אגרה עלות 5000 שילינג) עד שדה התעופה.

כאמור בשעה 14:00 מסרנו את הרכב ונגשנו לטרמינל. טיסת Emirates לדובאי. הגענו לדובאי ב- 23:00 ונסיעה קצרה במונית למלון נהדר בשםMarriott Marquis Dubai Creek. למחרת לקראת 10:00 נסענו לשדה התעופה לטיסת אלעל לישראל.

בימים האחרונים באוגנדה, הצטלבו דרכנו עם נהג/מדריך שיש לו חברת טיולי ספארי באוגנדה ורואנדה, והוא עזר לנו במספר מקומות בניווט והמלצות. עשה רושם מקצועי ואדם מאד נחמד. אם בכל זאת יש חשש לנהוג לבד באוגנדה, שווה לבדוק איתו מחיר טיול מאורגן. החברה שלו נקראת Early Trails Expedition ושם המדריך Munowa Ayub והנייד שלו 256703830425+.

איך מסכמים שבועיים באוגנדה בנהיגה עצמית? אתגרי, מורכב, מרתק, מעניין, אבל נדרש תכנון, ידע בניווט והכי חשוב לא לפחד לקבל הכוונה מהמקומיים. אזרחי אוגנדה מאד נחמדים ואוהבים לעזור, כמובן ישמחו לטיפ אבל לא ישאירו אתכם לבד ללא פתרון. טרק הגורילות וטרק השימפנזים בהחלט גולת הכותרת של אוגנדה ובגדר חובה. מדינה מאד יפה, למרות העוני הרב שנראה בכל מקום, מצאנו אנשים מאושרים ונהנים ממה שיש.