שבוע בזנזיבר - עצות, מסלולים, וקישורים

כדורגל על החוף של ננגווי. כמעט בכל מקום אליו הגענו ראינו מקומיים משחקים כדורגל - במגרשים "מסודרים", ברחבות חניה, בחוף הים ועוד

אהלן, אנחנו זוג (הדר וטל) שטייל בזנזיבר למשך שבוע. במהלך השבוע הזה למדנו הרבה על ההתנהלות, הרבה “מה כדאי” ועל מה אפשר לוותר. בפוסט הלא-קצר הזה ננסה לתאר תמונה של טיול מהנה לאי הקסום הזה ועל הדרך לתת כמה שיותר טיפים ממוקדים מאוד. תהנו!

טיסה לזנזיבר

טיסה ישראל-אתיופיה

בורדינג בישראל
- בתקופת החגים יש להקפיד להגיע לפחות שעתיים וחצי לפני הטיסה.
- העלייה למטוס הייתה כשעה לפני הטיסה.
זמן בדיוטי פרי
- מכיוון שהגענו שעתיים וחצי לפני הטיסה הייתה לנו כשעה וקצת בדיוטי פרי.
5 שעות טיסה
- טיסה יחסית נוחה ו"מהירה".
- הטייסים לא מפסיקים לדבר.
מטוס 747
- קטן וצפוף - המטוסים לא מותאמים ל- 1.90. לבדוק ולברר לפני הטיסה אפשרות של העברה ליציאות החירום (כדאי להזמין כרטיסים מוקדם ולבחור את המקומות האלה).
- אוכל - להדגיש צמחוני - יש פתרונות לזה. שנינו צמחוניים ואכן קיבלנו מנה צמחונית (אורז עם אפונה וגזר) על אף שהחלפנו טיסה ולא היה כתוב להם ברשימות שאנחנו צמחוניים. עם זאת, הדר רגישה לגלוטן ולזה לא היה פתרון.
- היו סרטים לא רעים במטוס ואפשרות האזנה למוזיקה מצוינת.

שדה תעופה אתיופיה

היה לנו 4.5 שעות קונקשן להעביר בשדה התעופה.
שדה תעופה קטן ומיושן.
יש שם מקום מרכזי אחד לאכול בו ("קפה לונדון") שהמחירים בו לגיטימיים: 2 דולר לכוס קפה "שחור" (קפה אפריקאי גרוע מאוד) ו- 8 דולר לסלט טונה שהיה לא רע בכלל. חוץ מזה המלצרים היו אדיבים מאוד.
- ב"קפה לונדון" יש וויי-פיי. בקשו מהמלצרים את הסיסמא (יש גם וויי-פיי ברחבי שדה התעופה, אבל לנו הוא לא עבד).
בשדה מפוזרים ספסלים רבים לישיבה (או שכיבה) ושוס שכדאי שהרבה שדות תעופה ילמדו - כסא-מיטה! היה מאוד נחמד לנחור קצת לפני הטיסה. העניין הוא שקשה לתפוס את המיטות האלו. צריך לחפש אחרי מיטה פנויה (או שתיים במקרה שלנו) בכל השדה, אבל החיפוש משתלם.

טיסה אתיופיה-קילימנג'רו-זנזיבר

הטיסה מאתיופיה לזנזיבר עוברת דרך קילימנג'רו (לאלו מכם שהולכים לעשות ספארי בקילימנג'רו, כאן דרכינו נפרדות).
הטיסה לקילימנג'רו אורכת כשעתיים ובסופה יורדים מהמטוס כל באי הקילימנג'רו, ממש כמו במונית שירות ברחבי תל אביב, ונשארים במטוס רק הנוסעים לזנזיבר.
שאר הנסיעה לזנזיבר אורכת בערך שעה. כמה נקודות חשובות על החלק הזה של הנסיעה:
- מן הסתם הטיסה עוברת מעל מרבצי עדרים והקילימנג'רו עצמו אז שווה להידבק לחלון ולצפות בהר העצום ולנסות לתפוס עדרים בתנועה. אנחנו הצלחנו לראות עדר זברות ממש מחוץ לשדה התעופה.
- בונוס: המטוס מתרוקן ואיתו גם מתפנים מקומות רבים במחלקת עסקים. אנחנו היינו ביישנים, אבל אני חושב שאם בא לכם להתפנק עוד שעה על כיסא נוח - אין עם זה שום בעיה.
מטוס 787 מפנק!

שדה התעופה – זנזיבר

ויזה

בהגעה לשדה התעופה עליכם להוציא ויזה לזנזיבר. התהליך הוא מאוד פשוט:

- לאחר שירדתם מהמטוס ונכנסתם ל"שדה" (כשתראו את המקום תבינו למה זה רק "שדה") תצטרכו למלא 2 דפים:
  - דף A4 מנייר רגיל
  - דף A5 מנייר קשיח

בשני הדפים ממלאים פרטי נוסעים ודרכון (מי אתם, מה מספר הדרכון, מה מטרת הביקור וכדומה) ולכן כדאי להגיע עם כתובת המלון בשלוף (הם שואלים ומתעקשים על הכתובת של המלון).

- אחרי מילוי הדפים מסתכלים שמאלה ורואים אשנבים עם לוחות "ויזה" או "מאסטרכרד" רבים תלויים עליהם. באשנבים הללו משלמים את מחיר הויזה המקומית 50$ (לאדם כמובן).
  - אפשר לשלם אך ורק בכרטיס אשראי! ומכאן השלטים המפצירים - "ויזה" או "מאסטרכרד". ניסינו לבקש לשלם במזומן ולא נתנו לנו. אם למישהו יש סיפור שונה (כלומר שהוא הצליח לשלם במזומן) יהיה חכם לכתוב כאן בתגובות כדי להדריך אחרים כיצד לעשות זאת).
- לאחר תשלום הויזה עוברים להוצאת הויזה עצמה (דוכנים הממוקמים מימין למקום בו משלמים). בדוכנים הללו מגישים את 2 הדפים שמילאתם בכניסתכם לשדה. יושבים בכל דוכן 2 חבר'ה כאשר אחד מקבל את הדפים, מאשר אותם (יחד עם הדרכונים שלכם), מצלם אתכם ומעביר אתכם לחברו שידביק את הויזה החדשה בדרכון שלכם.
כל הסיפור אורך משהו כמו רבע שעה.
הפעם היחידה בה תתבקשו לשלם הוא את 50 הדולרים (באשראי) בדוכנים משמאל.
כעת תאספו את המזוודות (אחרי שסיימתם בדוכן תעברו אותו והסתכלו שמאלה).

החלפת כספים

כשאנחנו נסענו שער השילינג הטנזני עמד על 1$=2185 שילינג טנזני.
אנחנו לא מצאנו מקום בארץ להחליף לשילינג טנזני וגם קיבלנו את הרושם שנכון להחליף באי עצמו (וזה מה שעשינו).
אחרי לקיחת המזוודות תסתכלו לצד השני של השדה (אחרי הדוכנים תסתכלו ימינה) ותראו בערך 3 דוכני המרה. אפשר לעשות ביניהם תחרות מחירים קצרה אבל השער שתקבלו הוא (לרוב) גרוע יותר ממה שתקבלו בסטון-טאון. אנחנו הגענו אחרי התמקחות לא ארוכה לערך המרה של 2155 (על שטרות של 50/100) כשבסטון טאון אפשר להגיע ל- 2175 על שטרות גדולים (50/100). על שטרות קטנים תקבלו ערך נמוך יותר בדרך כלל (נמוך ב- 100 שילינג פר דולר). ולכן הגענו למסקנה הבאה:
- אם אתם נוסעים מהשדה לסטון טאון - אל תמירו כסף בשדה. דולה (ואין לי ספק שגם נהגים אחרים) מקבלים דולרים וההמרה בסטון טאון, כאמור, תחסוך לכם לא מעט דולרים.
  - בסוף הפוסט אכתוב היכן כדאי להמיר כספים בסטון טאון בערך הטוב ביותר (שאנחנו מצאנו).
- אם אתם נוסעים מהשדה לחופים - תמירו כ- 10-30$, אין צורך ביותר. באיים עובדים בעיקר עם דולרים (שוב, לפחות ממה שלנו יצא לחוות) כך שחוץ מבר אחד ליד החוף שתימחר את המשקאות שלו בשילינג (אך כמובן מקבל גם דולרים במקום, עם שער המרה די מעפן) השתמשנו רק בדולרים בחופים.
  - למען הסר ספק, השתמשנו= מוניות, צלילות, אוכל, כניסה לאתר (צבים).

נסיעה למלון תיאום עם נהג מונית מהארץ

אחרי שלקחתם את המזוודות והמרתם את הכסף, צאו מהשדה ישר אל תוך קהל של נהגי מוניות וסוחבי מזוודות (לבושים בגופיות צהובות) שיידבקו אליכם כמו פשפשים לכלב.
למזלנו, טרם הנסיעה קיבלנו טלפון של נהג מונית מחבר שהתרשם שמדובר בנהג אמין. אחרי שנפגשנו גילינו שהמילה אמין לא עושה עימו (מספיק) חסד. שמו הוא דולה (ניתן את פרטיו המלאים בסוף הפוסט) והוא אחד הגורמים המרכזיים שבזכותם הטיול שלנו היה ברמה גבוהה. במהלך הנסיעה משדה התעופה למלון התחברנו וכשהגענו למלון כבר ידענו שאנחנו רוצים שהוא יהיה הנהג הקבוע שלנו בזנזיבר.
- זו נקודה חשובה שכן כדאי למצוא נהג צמוד, או לפחות מישהו שדואג לכם לזמינות גבוהה מאוד של נהגים, כדי שיהיה סטטוס קוו לגבי גובה התשלום בכל נסיעה.
בטרם היציאה לטיול שלחנו לדולה את השמות שלנו ב- SMS כדי שיחכה עם דף בשדה. לא היה קשה למצוא אותו (הוא היה היחיד באזור שלא לבש חולצה צהובה של "עובד שדה תעופה").
- אל תתפלאו אם השלט איתו הוא יחכה לכם לא יהיה בדיוק מה שכתבתם לו ב-SMS. אנגלית היא ממש לא שפה שנייה או שלישית בזנזיבר.

מחירי מוניות מהשדה למלון (ובכלל ברחבי זנזיבר)

המלון שלנו היה ממוקם בחוף הצפון-מזרחי (הזריחה בים...). זהו איזור שאינו קרוב לכל ההתרחשות וה"בלאגן" של החופים (ההתרחשות המרכזית קורית בחוף ננגווי (Nungwi) שנמצא בצפון-צפון-מערב האי). אוסיף את פרטי המלון בסוף הפוסט, אבל רק לספר בכמה מילים:
- מדובר על Next Paradise boutique.
- בקצרה- ריזורט מפנק עם אחלה חדרים (גדולים ונקיים), בר, בריכה ואוכל מעולה.
- הוא ממוקם 30 דקות מננגווי ו- 45 דקות מסטון-טאון (במונית כמובן).
- יש לו חוף פרטי משלו, אבל מי החופים במזרח פחות נקיים (אצות וסחף) מאלו במערב.
- יש בצמוד בחור שמפעיל ספורט ים (סירות ואופנועי ים) במחירים סבבה.
המונית עלתה לנו 30$ והבנו שזה מחיר טוב (אפשר להתמקח עד 25~$ אם חשוב לכם).
- יש גם למלון שירותי הסעות, שכמובן עולים (הרבה) יותר.
טיפ: אחרי שהגעתם תעשו כבר תכניות עם הנהג כדי שלא תצטרכו להתקשר. אם בכל זאת אתם רוצים להתקשר - לדעתנו 'סקייפ' זו הדרך המשתלמת ביותר (כמעט בכל מקום יש ווייפיי כך שאין בעיה להפעיל סקייפ בזנזיבר).

מה יש לעשות בזנזיבר?

אנחנו תכננו את הטיול כך:
- יום 1: הגעה ומנוחה במלון.
- יום 2: חוף ננגווי - צבים ומרגוע.
- יום 3: חוף ננגווי - צלילה ומרגוע.
- יום 4: מלון - אוכל ומרגוע.
- יום 5: סטון טאון - שוק אוכל ומרגול. סתם, מרגוע.
- יום 6: סטון טאון - קניות והביתה.

עצות

טיפים יתקבלו בברכה. תשתדלו להגיע עם הרבה שטרות של 1000 שילינג שיהיו לכם לטיפים (על כל מקרה). אנחנו פרטנו בשדה התעופה וכבר בשדה התעופה נפרדנו מ-1000 אחרי שסחבו עבורנו את המזוודה (בלי שביקשנו כמובן).
זנזיבר הוא מקום עני מאוד ולכן בכל מקום תתקלו במוכרים של מיליון ואחד מוצרים ("מעשי ידיהם"). אנחנו אישית שמרנו את הקניות ליום האחרון בסטון-טאון וגילינו שהם מתחילים את ההתמקחות במחיר גבוה, אבל אפשר להגיע למחירים נמוכים אף יותר מהאיים.
1. טיפ להתמקחויות: אל תפחדו לתת מחיר נגדי ראשון שהוא נמוך (אפילו יותר) מחצי של מה שהם אמרו. מקסימום תוסיפו עוד פריט נחמד מהחנות ותקנו את שני הפריטים במחיר הראשון שאמרו לכם (על הפריט הבודד). קנינו שם באחלה מחירים באווירה מאוד מכבדת.
הזנזיברים אוהבים ללוות את צעדיכם למרחק לא קטן. מדדנו כמעט 2 קילומטר של הליכה בליווי צמוד של עשרות מוכרים במהלך הטיול.
אתם תשמעו המון "ג'אמבו", שזה סוג של "מה הולך כפרה?", ואתם יכולים לענות "פואה", שזה סוג של "סבבה" (למהדרין: "פואה פואה"). חוץ מזה, האנגלית שלהם יחסית מובנת, הערבית היא שפה שנייה באי ואפילו אחד מהמקומיים שר לנו עומר אדם בעברית.
אנחנו בחרנו שלא לעשות טיולי תבלינים, יער ג'זאני ואי האסירים. פשוט לא עניין אותנו וגם קיבלנו את הרושם שזה לא מלהיב בכלל.
אסור להוציא קונכיות (או כל מה ששייך לים) מזנזיבר ולכן אין סיבה לקנות קונכיות אצל אלו המציעים, אין סיבה לאסוף מהחוף ובוודאי לא להוציא מהים.

חוף ננגווי

דבר שחשוב לדעת לגבי החופים בזנזיבר - יש שפל מאוד חזק מהבוקר ועד הצהריים, כך שאם אתם רוצים ללכת לים בבוקר כדי לרחוץ, תתכוננו ללכת הרבה. המים מתרחקים משהו כמו 100 מטר ועושים דרכם חזרה לחוף עד שבצהריים החוף חוזר לעצמו.

בננגווי תוכלו למצוא:

שמורת צבים - לא מעניין בכלל, אבל סביר בשביל 5$ (+דולר טיפ).
- יש 2 שמורות צבים בצד הצפוני של חוף ננגווי: ברקה (שנמצאת ממש בסוף החוף) ועוד אחת שאיננו יודעים את שמה (שנמצאת מימין לברקה, קצת יותר עמוק בתוך הכפר). בזו שאיננו יודעים את שמה שמענו שאפשר לשחות עם צבים. לא פגשנו מי שעשה את זה, אז אין לנו איך לתת על זה מידע.
צלילות - יש מיליון מקומות (למהדרין: ראינו רק PADI) וכולם מציעים פחות או יותר אותו מחיר (140~$) עבור אותה חבילה: 2 צלילות באחד המקומות באזור. אנחנו צללנו באי (מ)נמבה (שבכלל נמצא מזרחית לזנזיבר ולכן היה לנו שווה, מבחינת זמן הפלגה, לקחת אותו דוווקא מהחוף של המלון שלנו ולא מננגווי).
- הצלילה הייתה קצת מאכזבת מבחינת ראות ומגוון, אבל לא רעה כחווייה כוללת. חוץ מזה, הקבוצה שצללה יום אחרינו סיפרה שראו דולפינים.
- שנורקל יעלה באזור ה- 40~$.
- אנחנו צללנו אצל Divine Diving ששייך לבחור ישראלי בשם אופז. לא פגשנו את הבחור אבל סיפרו לנו על המקום במטוס ונשמע לנו אחלה.
  - אוסיף פרטים על המקום בסוף הפוסט.
אוכל - יש אוכל נחמד בחוף (אפילו חומוס). אחד המקומות שהמליצו לנו עליו הוא מאמא-מיו (אוכל גרוזיני. סתם סתם - ברור שאיטלקי). לא אכלנו, אבל מריח לא רע (אין פתרון במקום למי שרגיש לגלוטן, אם יש מי שביניכם…).
חוף - כמובן. אחלה חוף, אחלה מים (הורים - המים נהיים עמוקים בשנייה, והסחף חזק מאוד - שימו לב!).

קנדווה

לא היינו, אבל שמענו ש:

יש שם המון איטלקים (ואיטלקיות).
הייתה שם מסיבת פול מון שהתחילה רק ב- 1:00 בלילה. לא בטוחים מה זה אומר (לא היינו), אבל זה נשמע מרשים.
זה מעט דרומית לננגווי כך שאפשר לצעוד על החוף של ננגווי משהו כמו 30 דקות דרומה ולהגיע.

סטון טאון

אם שירתתם/ן בשטחים - פה תרגישו בבית. של המבוקש שעצרתם בזמנו. מדובר על המקום הכי מטונף שראינו בחיינו, עם קסם של שקיעה מדהימה על חוף ציורי.

המחירים לא גבוהים במיוחד.
המסעדות לא טעימות במיוחד.
מהמסעדה של מלון אפריקה רואים יופי של שקיעה.
1. אל תזמינו נרגילה אבטיח במלון אפריקה. המנטה סבבה. לנשום רגיל הכי טוב.
2. הבירה המומלצת היא Safari. המוחיטו אחלה.
3. הסלט היווני שלהם מעולה. הצ'יפס כתום (ולא, זו לא בטטה).
אם אתם חוקרי סרטני חוף - זה המקום.
יש אינטרנט בכל מסעדה שהיינו (Travelers Cafe, Africa Hotel ובקפה ליד הדואר - בכולם שילמנו בשילינג).

מלון

ישנו במלון Al-Minar. הוא נמצא במקום מאוד מרכזי, הוא הכי זול ממה שראינו ונותן את התמורה הגבוהה ביותר שהוא יכול עבור המחיר שלו. באופן יחסי התמורה גבוהה. באופן כללי - המלון הגרוע ביותר שהעברנו בו לילה. עם זאת:

יש בו כילת יתושים.
בעל המקום חמוד לאללה.
ארוחת בוקר סבירה מינוס (לאוהבי השעועית- ארוחת הבוקר הטובה ביותר שאכלתם אי פעם!).
יש טלוויזיה.
יש וויי-פיי.