באוקטובר 24 היינו אמורים לטוס לזנזיבר- הכל היה מתוכנן, הטיסות, המלון והטיולים, אולם המלחמה גרמה לשינוי הטיסות באתיופיאן באמצעות קוד שייר עם אל על, כך שלא יכולנו לטוס ברצף- הטיסה היוצאת מישראל נדחתה כך שלא היינו מספיקים לקונקשן לזנזיבר. בצער רב נאלצנו לבטל הכל, ולמזלנו, גם בעזרת בוקינג, קיבלנו את כספנו בחזרה מכל ספקי השירות.
אבל הרצון להגיע לשם לא דעך, ובסוכות 25 שמנו פעמינו לאותה טיסה עם אותו קוד שייר, והפעם הכל זרם חלק- מישראל לאדיס, ומשם לזנזיבר, בקונקשן סביר באורכו. אכן, יש טיסות ישירות, אבל לי אין זמן להיות שבוע שלם בזנזיבר, אלא רק 5 ימים ס"ה כולל טיסות. עלות הטיסה כ 1600 דולר, והיא כולה אתיופיאן- לא הצלחנו לעשות צ'ק אין אפילו באל על כי הטיסה אינה מזוהה. מישראל לאדיס- 4.5 שעות, מאדיס לזנזיבר- שעתיים וחצי. סביר.
מבעוד מועד דאגתי לויזה לזנזיבר וכן לביטוח- במידה והגעתם בלי 2 אלה, תוכלו להכנס אבל זה יקח הרבה יותר זמן ממה שלוקח למי שמגיע מוכן. עם הנחיתה יש מי שמוודא את הQR CODE של הביטוח, ולאחר מכן יש תורים שונים למי שהגיע עם ויזה אלקטרונית ולמי שלא. עדיף להגיע עם- חוסך הרבה זמן. עלות הויזה- 50 דולר, עלות הביטוח- 44 דולר. את שניהם סגרתי, כאמור, מהבית בישראל.
אחרי מעבר הגבולות יצאנו למדריך ג'ומה שחיכה לנו בחוץ עם שלט. את ג'ומה "קיבלתי" בעצם דרך שרון ענבר, ישראלית שמתגוררת בזנזיבר, 0543181379. הסתמסתי איתה לגבי הטיולים המבוקשים גם בטיול המתוכנן הקודם, ובעצם לקחתי את הטיול הזה והרחבתי אותו ליום טיול נוסף- ביקור בסטון טאון ובאי הכלא (prison island). היינו עייפים מאד, אבל הלכנו לבקר בעיר מייד עם הנחיתה. העיר קרובה מאד לשדה התעופה, ודבר ראשון ישבנו לאכול- ארוחה טעימה מאד. דג טרי, צ'יפס וסלט ירקות מעולה עם אבוקדו, שהוא הפרי המועדף עליהם ונמצא ממש בכל מקום. עלות הארוחה- כ 25 דולר לזוג. ישבנו וצפינו בחוף שהיה מלא הן באנשים שנראו משועממים והן ברוכלים רבים שלא יעזבו אתכם לאורך כל הטיול. ככה זה, תתרגלו.
אחרי הארוחה עלינו על סירה לאי- האי נראה קרוב, אבל זה לוקח כ 25 דקות. מדובר באי שהיה אמור להיות כלא, אבל בפועל לא שימש למטרה זו, אלא רק לבידוד של חולים. לאי יובאו צבים מסיישל (שם הייתי בשנת 2020), ואתם תראו אותם במלוא גודלם. האיזור בו הם נמצאים מגודר, כי מדובר בצבי יבשה והם היו יורדים לחוף וטובעים עם הגאות.
היום עובדים על פיתוח הבית היפה באמצע האי מלון, ונראה כי הוא הולך להיות מרשים מאד.
כשחזרנו לחוף, המשכנו לביקור בסטון טאון, כולל בבית מגוריו של פארוק בולסארה, a.k.a פרדי מרקורי, האגדה, הכשרון והמנשך.
הוריו היגרו משם לאנגליה ובשל כך זכה עולם המוזיקה בכשרון נדיר שאין כדוגמתו. קווין היא אחת הלהקות שאני מצטערת שלא הייתי בהופעה חיה שלהן בהרכב מלא.
משם המשכנו לבניינים נוספים. זנזיבר ששייכת לטנזניה, היא מדינה מוסלמית- תראו מסגדים רבים, אך יש בה גם כנסיות. בכל מקום תראו מזכרות, והואיל והייתי כבר בכמה מדינות באפריקה, זכיתי להביא מזכרות דומות מהן, כך שהפעם לא הבאתי ולו מזכרת אחת פרט לסבון ושמן גוף מהמפעל הייחודי שנראה ביום הלפני אחרון.
ניתן להתמקח בחלק מהמקומות, אבל אפשר להבין מתי הם הגיעו ללימיט התחתון- אם לא תשתוו עימם, אין עסקה.
הלכנו לראות את המבצר העתיק, ומשם המשכנו לשוק שג'ומה קרא לו "כמו שוק הכרמל" בעברית, ואכן, מדובר בשוק פירות, ירקות, וכן תבלינים רבים (זנזיבר נקרא לא בכדי אי התבלינים). לי יש חיבה גדולה לוניל, וניתן גם לפגוש תבלינים רבים ומעניינים וטריים להפליא.
עלות הטיול ליום זה- 160 דולר לזוג.
לקראת חמש הגיע הנהג לאסוף אותנו למלוננו- ריו פאלאס זנזיבר. מראש ידעתי כי מדובר במלון בקצה האי, אבל הבנתי כי המלונות בחוף המזרחי סובלים מחוף ים מזעזע בשפל, וכן רציתי מלון ברמה גבוהה מאד. הייתי בריו פנמה ואהבתי. מדובר בריזורט מרוחק כשעה וחצי ממרכז זנזיבר, מנותק להפליא, ספא ברמה גבוהה מאד עם מחירים טובים בהשוואה לישראל, ארוחות סביב השעון (הכל כלול) וכן אלכוהול בחדר ללא הגבלה לחובבי הז'אנר. יש ברים שונים ויש הופעות. בקיצור, מלון פאר הדוניסטי מוחלט. עלות ל 4 לילות- 9200 ש"ח מאחר והלכנו על הוורסיה עם הבריכה הפרטית (מדובר בשכשוכית, אז אל תטרחו). בכל מקרה המלון יקר מאד.
החדרים גדולים, האמבטיה מפנקת, וניתן לבקש איסוף לכל מקום בריזורט. באיזשהו שלב מתרגלים להליכות, אבל המלון בנוי על צלע גבעה, כך שהטיפוס חזרה לחדר מאתגר (עד שמתרגלים, כאמור).
למחרת המשכנו לספארי בלו- מוגדר כאחת מחוויות החובה של הטיול- עולים על סירה ושטים לנקודות עניין בשטח- בהן ריף לשנירקול, מקום נוסף לשנירקול שבעיניי היה מוצלח יותר, כולל דג ממין ספציפי שהצחיק אותי בטירוף כי הוא שחה ישירות אליי ופלבל בעיניו בתמיהה כתוהה מהו היצור המשונה שצף מעליו ואחרי כן חייך אליי חיוך רחב. כל דגם מהדג הזה עשה בדיוק את אותה תנועה עם אותה הבעה וזה מצחיק וחמוד שאין לתאר. במקום יש כוכבי ים עצומים וצבעוניים- אדומים, צהובים, כחולים. יופי בהתגלמותו. משם המשכנו לאי הנעלם- בשפל יש אי חולי נאה, אולם בגאות האי נעלם לחלוטין. המים לשכשוך היו נפלאים וקרירים. מסביב יש בריכות קטנות שבתוכן ניתן לראות בעלי חיים ימיים רבים כדוגמת דגיגונים שנתקעו וסרטנים. אכלנו פירות שחתכו עבורנו, כולל קוקוס למי שאוהב (אני לא). האבטיח ופירות ההדר פשוט מעולים, בטעם של פעם.
משם המשכנו לאי קרוב שם ישבנו לאכול צהריים ונהנינו מהנוף הנפלא. ניתן לעשות גם קניות. כמו כן יש עץ באובב עתיק וגדול, שנפל על צידו אך המשיך לצמוח.
היינו אמורים לשוט אחרי הצהריים ללגונה שהיא מעין בריכה טבעית, אולם הים היה מעט סוער, ולכן פשוט חזרנו חזרה, ומשם למלון בסביבות שש. יום יפה וכחול להפליא. עלות הטיול ליום זה- 180 דולר.
למחרת- חצי יום מנוחה כולל ספא עבורי, ובשעה 12:45 אספו אותנו לצ'יטה רוק- מקום מחסה לבעלי חיים, עם הבעלים ג'ני שבאה לבקר. עלות הטיול 360 דולר לזוג והוא בעצם מפגש עם בעלי חיים שונים כולל הסיפורים עליהם. פגשנו גלגו, שהוא מין שנמצא גם בזנזיבר וגם ביבשת עצמה. נקרא באנגלית בוש בייבי, והוא בעצם פרימט לילי (קיפוף) חמוד ובעל עיניים ענקיות. הוא היה סקרן וחמוד ואכל מידינו פירות. לאחר מכן פגשנו קופים אנדמיים לזנזיבר וליער ג'וזאני. יצאנו להפגש עם למורים (ששייכים למדגסקר ושם גם פגשתי אותם בעבר)- למורי קטה חמודים וטווסים שהגיעו מהודו, ואם תסתכלו על המפה תראו שיש קרבה יחסית בין תימן, הודו וזנזיבר. בנוסף הסתתרו דיק דיקים- צבאים קטנטנים וחששנים, חמודים להפליא.
ראינו גם קופת בבון שהוברחה לזנזיבר, והיתה קשורה שנים רבות ליד ביתם של המבריחים. קופים סובלים סבל גדול במיוחד כשקושרים אותם כך. לצערנו, היא לעולם לא תוכל לחזור לטבע, כי היא לא מכירה התנהגות "רגילה" של בבונים, ובמידה ותכנס לקבוצה כזו, הקבוצה תדחה אותה בשל ההתנהגות החריגה שלה (לדוגמא, במקום פליית כינים שהיא התנהגות חברתית חשובה לקוף- מסמלת היררכיה וקרבה, היא תולשת שערות למבקרים. יש לה אינסטינקט, אבל הוא לא התגבש להתנהגות. עצוב).
באותו יום פגשנו גם צ'יטות למפגש קרוב- חיה יפהפיה ואצילית, שנמצאת בסכנת הכחדה. ראינו את האריות הלבנים שגם הם במספר נמוך מאד בטבע, מאחר והם בולטים מדיי בסוואנה בשל צבעם. ההישרדות קשה גם לטורף וגם לנטרף.
בנטות הערב טרם הסיום פגשנו את הזברה בפו- למפגש אחד על אחד.
חשוב לציין כי לא מדובר באילוף אלא באימון חיובי. במידה והחיה מגיבה היטב היא מקבלת צ'ופר ובמידה ולא היא לא מקבלת דבר. החיות מטופלות היטב ונראות מצויין- פעילות, חברתיות, ושבעות.
האנשים שעובדים שם נראים מאוהבים בעבודתם.
למלון חזרנו לקראת תשע וזה היה חצי יום ארוך מאד.
למחרת- השכמנו ליום טיול נוסף עם ג'ומע. את היום התחלנו בבית ספר. היינו כבר בכמה מדינות באפריקה. לאדם המערבי, ביקור באפריקה יכול להיות קשה. ובמיוחד ביקור בבית ספר, שלא דומה בשום צורה לבית ספר בישראל. בית הספר פתוח וללא שמירה, ניתן להכנס ללא בעיה לשטח. הכיתות פתוחות לרווחה, ויש בהן המון תלמידים. נראה כי הם עניים אך שבעים. חשוב לציין כי בזנזיבר אין קניונים כפי שאנו מכירים, מן הסתם. אין חנויות פופ כדוגמת החנויות המוכרות לנו. הבאנו מתנות, אבל הרגשנו צער, כי בדיעבד לא הבאנו מספיק וזה לא חולק היטב. יש לנו תחושה כי המורות לקחו לביתן חלק מהדברים, אז עדיף לדעתי להביא דברים קטנים כדוגמת הפתעות יום הולדת, בכמות של 50-60 אם תרצו שכולם יקבלו. אין להם דברים כמו טושים, גומיות לשיער, מדבקות. מה שתמצאו בחנות פריימרק בשנקל, להם אין. צריך להבין את זה לפני הביקור. אם תלכו מוכנים לביקור הזה עם ילדיכם, לדעתי הם יחזרו עם ענווה והערכה למה שיש להם בישראל, וכמה טוב בארץ בהשוואה לזנזיבר.
משם המשכנו ליער ג'וזאני- יער מקומי ובו מינים אנדמיים רבים. ג'ומה סיפר לנו על זוג צרפתי שנכנס ליער. כששאלו אותם האם אינם רוצים הדרכה- ענו כי יש להם ג'י פי אס. ובכן, הם נמצאו לאחר 3 ימים מותשים והוזים במקום מרוחק יחסית לכניסה. זה מסוג המקומות שצריך לכבד את שונותם, ולקחת הדרכה.
במקום יש קופי קולובוס אדומים יפהפיים- ראינו משפחה, כולל אמא וגור מקסים שינק. כמו כן ראינו קופי סייקס שהסתובבו בחופשיות ליד הכניסה. הוזהרנו לא לגעת מאחר ובניגוד לצ'יטה רוק שם החיות מחוסנות, בשטח החיות אינן מחוסנות ותמיד צריך להזהר מכלבת.
מזג האוויר בזנזיבר חם ולח, יכול להיות קשה מנשוא למי שסובל מחום, ובמיוחד בטיול כאן.
אחרי שסיימנו המשכנו לפאג'ה- עיר יפה בחוף המזרחי, ישבנו לאכול במלון על החוף, פה הארוחה היתה לי פחות טעימה בשל צ'ימיצ'ורי משונה שהוסיפו לדג והרס לי את האוכל, ואחרי כן טיילנו על החוף והשתדלנו להמנע מהרוכלים המסאים האגרסיביים מאד שנמצאים בכל מקום וניתן לזהותם בשל בגדיהם שנראים כמו בגד סקוטי קשור על הגוף ונעליהם שבד"כ עשויות מצמיגים. הם גבוהים ורזים להפליא.
הטיול על החוף מקסים, אבל כאמור, בזמן השפל הים רחוק מאד, ולכן החוף בצפון מוצלח בהרבה. עשינו סיבוב לחפש מזכרות, אבל רק כשהמשכנו ל"בית חרושת" שהינו בעצם בית עם נשים שיושבות על עשב ים, ומנקות אותו עם עלי בננה וממנו מכינות סבונים ושמני גוף, קנינו מזכרות ב 2 דולר ליחידה- סבון בריח ליים, ושמן גוף בריח למונגראס.
משם המשכנו ל THE ROCK- מסעדה יפהפיה באמצע הים, ומסביבה אתר תיירות קטן, כולל סלעים על החוף, ואותן שכשוכיות של השפל. מקום מאד יפה.
לקראת השקיעה הגענו לחוף פינגווה שנמצא צפונית לפאג'ה- מקום שקיעה מקובל, כולל חתונות על החוף, ערסלים, והכנה לשקיעה. ישבנו וחיכינו לשקיעת השמש שלא אכזבה כלל- הנוף מרהיב, המקום מוכן לתיירים ומוקף מנגרובים. יום טיול זה עלה 180 דולר.
חזרנו לחדר לאחר שעתיים בואכה תשע, ורק למחרת זכינו לשנרקל בחוף שלנו. שנירקלתי עם גו פרו, ויש לציין כי הים הופך לעמוק מהר מאד ואין שירותי הצלה.
משם לשדה התעופה הזמנו הסעה ב 50 דולר, והמראנו מזנזיבר לאחר טיול מהנה מאד ונעים.
כמובן, יש לציין כי לקחנו מלארון לאורך כל השהייה. אנחנו מחוסנים לכל מה שצריך (היינו בפפואה לפני 3 שנים ואז התחסנו לכל מה שנשאר במקומות טרופיים).
היתושים עשו מאיתנו מסיבה לאורך כולל הדרך ובמיוחד ביער ג'וזאני.
