זנזיבר- חופשה חלומית באפריקה

חופים לבנים, ים כחול טורקיז, נראה כמו בחלומות... ויש המון מה לראות בזנזיבר.

אז התחשק לנו לצאת לחופשה רגועה יותר, בלי ההמולה והנסיעות והזמנו שבוע במלון הכול כלול בזנזיבר. לא ידענו ממש למה לצפות, בן זוגי לא ממש חובב שילוב של חול ושמש ושנינו באופן כללי מהנשרפים בשמש ולא מהמשתזפים בחן, אבל הייתה תחושה שכל כך רחוק מכאן נמצא עוד עניין. רכשנו חבילה של טיסה, מלון והעברות. כבר בשדה התעופה זנזיבר טפחה על פנינו והבנו שאנחנו באפריקה אחרי הכול.

המלון היה נחמד, מטופח ונקי, לא פאר היצירה. הצוות חיכה לנו בכניסה למלון עם שירים ושתיה מרעננת. אין לאן לצאת מהמלון מלבד לטייל לאורך החוף, אנחנו בשום מקום, ניתן לצאת רק עם מדריך או נהג.

האוכל בשפע, הבריכות במלון נהדרות, הצוות השתדל לבדר אותנו במשחקים, הופעות ומסיבות ריקודים כייפיות. בשטח המלון פגשנו גם בעלי חיים משונים, החל מלטאות וחלזונות ענק, ציפורים שמקננות באופן יוצא דופן בשיחים ועד חיה שנראית כמו קופיף קטן וביישן ששמו גלגו, שטייל על הדשא וחיטט בפחים וחמק מאיתנו.

החוף מדהים! צבע טורקיז, שקט, נקי ולבן, מיטות שיזוף מפוזרות על החוף ולא צפוף. על החוף עוברים הילדים החוזרים מבית הספר, הגברים המטיילים עם העדר, וחבר'ה צעירים, לבושים בשמלה אדומה ומחרוזות, הם בני שבט המסאי (כך מציגים עצמם) שמנסים למכור חבילות טיולים, משקפי שמש או כל דבר שתסכימו לקנות. מעט מציקים אם רק מחייכים אליהם בנימוס. לסיכום עד כה, בהחלט עונה על פנטזיית החופשה המיוחלת.

אז הגענו בבוקר וביום הראשון כצפוי, נהנינו מהחוף והבריכה, מהשלווה ומזג האוויר הנהדר. רבצנו וצפינו בעוברים ושבים המשונים.

יום 2 קבענו מראש סיור ספארי בלו עם עלי ג'ומה (שהומלץ בלמטייל טיפים) שהיה ממש חמוד, מאורגן, וסידר לנו יום נפלא. נסענו כשעה צפונה, הדרך הראשית נוראית אבל תושבי האי סוחרים, נוסעים וסתם מסתובבים בה , הזדמנות לראות אנשים.

הגענו לחוף בו המתינו לנו ציוד וסירה ויצאנו לשייט. המים טורקיז, משיט הסירה קפץ למים ואסף לנו כוכבי ים שהוחזרו לאחר התלהבות למים בחזרה.

בדרך עצרנו לשנרקל ובקפיצה מהסירה גילינו עולם שלם מתחת למים- דגים ואלמוגים יפים. המשכנו לאי חביב שנחשף עם השפל ונעלם עם הגאות, על האי עוד המון מטיילים וארוחת פירות נהדרת. המשכנו ללגונה יפה  ובאי אחר עצרנו לארוחת צהריים מאוד כייפית שכללה דגים, פירות ים, ציפס ירקות אורז ושתיה קלה, מי שרצה קיבל עוף במקום. טיילנו על האי לעץ הבאובב ואחר הצהריים חזרנו מאושרים, מתנדנדים כמו שיכורים מהסירה, למלון.

בערב זמרים מופיעים במלון ועושים שמח. משדלים את התיירים האירופאים וגם ממש מעט ישראלים, לשתף פעולה ולרקוד.

יום 3 הוא יום מנוחה, סתלבט על החוף, טיול לצד ימין ואח"כ לצד שמאל של החוף, חנויות מזכרות קטנות במחירים זולים. שמש ועננים לסירוגים הביאו מראות יפים.

יום 4 עלי שלח אלינו נהג בשם חמיס שהיה מקסים, אינטליגנטי ומעניין ולקח אותנו לסיור בחוף הצפוני.

תחילה ב"שמורת הצבים", אפשר להיכנס למים ולשנרקל איתם, אנחנו הגענו בשפל וממש התאים לנו להאכיל את הצבים מבחוץ, להתרשם מהם ולהמשיך לטיול בחוף נונגווי (Nungwi Beach). שם בטיול על החוף ראינו איך בונים סירות דייגים והכל מאוד יפה וציורי. בתוך הכפר נונגווי הכל מבוצבץ, בתים קטנים, אין צמחיה, אין כמעט חלונות. הילדים משוטטים יחפים ומלוכלכים ושמחים...

היה לנו יום מעניין כי מעבר לטיול היפה, יכולנו לשאול המון שאלות על החינוך, מערכת הבריאות, החיים מנקודת המבט של צעיר מקומי שמחוייב למשפחתו ואינו עוזב את האי ללימודים והתפתחות אישית.

בערב הזמנוו מקום לאחת ממסעדות ה"א-לה-קארט" של המלון- מסעדת מאכלי ים. יושבים בסירות דייגים על החוף, אין תאורה, מזל שיש טלפונים... היה מצחיק מאוד, האוכל נחמד כי אין באמת מה לקלקל, אבל יש להם מקום להשלים כמה עשרות שנים.

יום 5 חמיס הציע לנו לטייל עימו יום נוסף ולהראות לנו כפר בשם מויוני (muyuni), בגלל התעניינות אמש בשירותי הבריאות (מה לעשות...) הציע להראות את כישורי הצ'יף שהוא גם הרופא המקומי- רופא אלילים. רוב האנשים  הכפריים מאמינים ברפואה המסורתית ומכבדים את כישוריו.

הכפר מרוחק משביל התיירים, כך שהתקבלנו בברכה לאחר תיאום. הצ'יף של הכפר קיבל אותנו בכניסה וערך לנו סיור של כשעתיים. הסיור התחיל כשהכיר לנו את אשתו וילדיו הצעירים (שאינם בבית ספר עדיין בשל גילם הצעיר) והכניס אותנו לביתו.

לאחר מכן, יצאנו מהכפר וירדנו למערה חצי פתוחה, שם הדגים לנו הרופא עם עוד מספר ניצבים וכלי הקשה, כיצד הוא מגרש את הרוח הרעה מצעיר שהתמסר לו. המערה מלאה בעטלפים ומעניינת.

חזרנו לכפר, אנשי הכפר משתפים פעולה ומראים לנו איך בונים את הבקתות, איך מבשלים. הצ'יף לוקח אותנו ל"מועדון" מבנה עץ עגול בו נפגשים האנשים. בקופסה נעולה- טלוויזיה שמנמנה. פעמיים בשבוע בלבד מדליקים את הטלוויזיה, כדי שהצעירים לא יתמכרו לצפייה.

הביקור היה מרתק וחזרנו למלון המפנק שלנו. ים, בריכה, אוכל, מנוחה...

יום 6 יצאנו מוקדם בבוקר עם עלי ג'ומה ליום ארוך. התחלנו את היום בחוות תבלינים. באי מגדלים תבלינים שונים ומגוונים, החוות שייכות לממשלה ומשתרעות על שטח עצום.  בסיור של כשעתיים, עלי ידע להסביר על התבלינים והצמחייה והיה מעניין מאוד.  משם המשכנו בנסיעה לנמל קטן, עלינו על סירונת ושטנו ל"אי האסירים".

על האי היו פעם אסירים והיום יש שם צבי יבשה ענקיים. טיול קצר וחזרנו ליבשה לביקור בעיר סטון טאון. למעשה זו העיר היחידה באי ובה עיר עתיקה מרשימה, סמטאות עם בתים יפים או כאלה שנוטים ליפול.

נכנסנו לאזור השוק הגדול שהיה מרתק, עמוס באנשים מקומיים עד צפוף מאוד. עצרנו במסעדה לארוחה ובערב חזרנו למלון למופע אש ואקרובטיקה (ממש שנות ה-80) ומסיבת ריקודים.

יום 7 הוא יום הפרידה מהמקום המופלא הזה. 6 שעות של טיסה בחזרה.

הייתה חופשה נהדרת- הים והבריכה, השלווה והנוף הקסום, וגם סיור אנתרופולוגי מרתק. ממליצה למי שמגיע עד שם לצאת מהחוף הקסום ולבקר גם באתרים השונים.

לינה במלון קיוונגוואה ביץ' ריזורט, החוף המזרחי (Kiwengwa Beach Resort).

עלי ג'ומה 255773967707+

חמיס 255773803570+

מוקדש לחבריי הטובים שרוצים לנסוע לזנזיבר ולא רוצים לשכב בטן גב בשמש כל היום...