סלובניה וקרואטיה ב-12 יום

בכל תחילת שנה אזרחית אנחנו מדפדפים קדימה ביומן, ובודקים איך משתבצים להם חגי תשרי; האם נוצר רצף של חגים וסופ"שים המאפשר נסיעה משמעותית עם הפסד מינימלי של ימי עבודה. חגי תשרי תשע"ג (ספט'-אוק' 2012) יצרו רצף של שבועיים, מערב יום כיפור עד מוצאי סוכות, שבמהלכם רק יום חול אחד. הזדמנות מצויינת שמוכרחים לנצל !
 בהתאם לעונת השנה ולמשך הזמן הנתון בחרנו בסלובניה וקצת קרואטיה. עיקר העניין שלנו הוא בטבע, ולכן לא נכנסו לערים (כולל 'דילוג' על Ljubliana). כמו כן ויתרנו על חצי האי Istarska, על עיירותיו ועל חופיו.

טיסה
 במאי 2012, ארבעה חודשים לפני הנסיעה, התחלנו לבדוק את אפשרויות הטיסה. זה מה שמצאנו, נכון לעונת אביב/קיץ/סתיו 2012:
1. טיסה ישירה ל Zagreb: יש רק פעם בשבוע בימי שלישי. זה מגביל מבחינת יום היציאה ויום החזרה, וגם מבחינת משך הטיול (בדיוק שבוע או בדיוק שבועיים)
2. טיסה ישירה ל Ljubljana - סוכנת הנסיעות שלנו פנתה אל חברת התעופה הסלובנית Adria Airways ונענתה בשלילה: הם לא מוכרים כרטיסים אלא דרך סוכנויות מסוימות. פניתי לשתי סוכנויות שמתמחות בסלובניה-קרואטיה: 'טריגלאב תיירות בינלאומית בעמ' ו'סביב העולם'. בשתי הסוכנויות הציעו לי חבילות 'טוס וסע' במחירים שערורייתיים. כאשר ביקשתי לקנות טיסה בלבד 'תקעו' לי מחיר כזה שהיה ברור שהם מעוניינים למכור רק את החבילות.
 3. החלטנו לטוס ליעד קרוב אחר ולהגיע לסלובניה ברכב. באותה תקופה פתחה חברת Low cost תורכית בשם Pegasus airlines קו ת"א-איסטנבול, עם טיסות המשך ליעדים רבים באירופה, והציעה טיסות במחירים אטרקטיביים. קנינו טיסה לוינה במחיר בסיס 360$. הוספנו כ-10$ לכל קטע טיסה כדי להבטיח מושב-מעבר מחמת אורך הרגליים (בדיעבד הסתבר כלא נחוץ מפני שהרווח בין השורות היה מספיק בהחלט). לא הזמנו ארוחה - בדרך הלוך הבאנו כריכים מהבית, וגם בקבוקי מים קטנים ריקים, אותם מילאנו בשדה התעופה (אחרי הבידוק הבטחוני). בדרך חזור השתמשנו בשירותי ברגר-קינג שבאיזור ה-Transit. משך ההמתנה באיסטנבול היה כארבע שעות. נערכנו עם ספר ומשחק רמיקוב והזמן עבר בנעימים. כל הטיסות יצאו בזמן, המטוסים חדשים, נקיים ונוחים... בקיצור, חוויית הטיסה היתה בסדר גמור.

רכב

שכרנו את הרכב דרך אתר האינטרנט rentalcars.com. זאת חברה ממשפחת priceline.com המחזיקה גם את booking.com
בחרנו ב-Opel Astra Estate, שהכילה בנוחות את ארבעתנו ואת המטען. מנוע דיזל הוכיח את עצמו חסכוני מאד. נסענו כ-2500 ק"מ
 החברה האוסטרית ממנה קיבלנו את הרכב - Mega Drive - התנהגה בחוסר הגינות במעמד החזרת הרכב וגבתה 45 יורו עבור ניקוי. שימו לב - כדאי לאסוף את הפירורים מריצפת הרכב לפני שמחזירים :)



לינה
יש שתי אפשרויות קצה: להזמין הכל מראש או למצוא כל יום תוך כדי התקדמות.
הזמנת כל הלינות מראש פוגעת בספונטניות, ויש בה גם סיכון מסויים (כאשר נוצר צורך לשנות מקום לינה, ותנאי הביטול כרוכים בעלות).
 מציאת לינה בכל יום מחדש גורעת מזמן הטיול: החל משעות אחה"צ צריך להתחיל לחפש כדי לא להגיע ללילה בלי מקום. לפעמים, מחוסר ברירה, נאלצים להתפשר על איכות המקום ו/או המחיר. והגרוע מכל לדעתי - תחושת אי הוודאות וחוסר הבטחון שמלווה את הטיול.
 אנחנו מצאנו את שביל הזהב המתאים לנו: חלק מהלינות הוזמנו מראש - בעיקר במקומות בהם היינו בטוחים שנבקר וידענו מתי. לגבי מקומות אחרים רשמנו לנו המלצות שאספנו מה'טיפים' למקרה הצורך. כמו כן, לקחנו איתנו מחשב נישא וחלק אחר מהלינות הוזמנו יום-יומיים מראש, תוך כדי הטיול. שמות של חלק מהצימרים יפורטו בהמשך.

היום הראשון (בבוקר בתל אביב, בערב ב-Bohinjska Bela)

 טיסות Pegasus Airlines יצאו בזמן ועברו בנעימים. נחתנו בוינה ב-13:30 ותוך שעה היינו ברכב בדרכנו דרומה לסלובניה. יצאנו לדרך ומצאנו את עצמנו עוברים בין כפרים... עד שגילינו שהגדרות ה-GPS שהבאנו איתנו לא כוללות דרכים מהירות וכבישי אגרה. שינינו את ההגדרות, ועלינו על כביש A2 לכיוון Klagenfurt. קצת לפני Villach פנינו דרומה, עצרנו באחת מתחנות הדלק וקנינו מדבקת-דרכים לסלובניה (15 יורו לשבוע. שימו לב - יש צורך במדבקה רק אם אתם נוסעים בכבישי אגרה), עברנו את המנהרה הארוכה ויצאנו ל- Jesenice שבסלובניה. כעבור חצי שעה פגשנו את מויצה (Mojca) המקסימה, בעלת הצימר Sobe Ravnik בעיירה Bohinjska Bela הסמוכה ל-Bled. החדרים נעימים, הנוף מהמרפסת בקומה השניה מהמם, הבית והחצר יפים וארוחת הבוקר נהדרת. http://www.sobe-ravnik.si/eng/


 הנוף הכפרי וערפילי הבוקר כפי שצולמו מהמרפסת בקומה השניה של Sobe Ravnik

היום השני (עמק Logar והעיירות ליד Bled)

 אחרי ארוחת בוקר נהדרת וחצי שעה נסיעה הגענו ל-Kranj. שיטוט קצר ברחוב הראשי ובככר המרכזית של האיזור הישן, ותצפית מהגשר על נהר Sava הספיקו לנו. מ-Kranj המשכנו בנסיעה בכביש המקיף את עמק Logar. הכביש מתפתל, עולה ויורד בהרים המיוערים המקיפים את העמק, ועובר בין כפרים קטנים. בחלקו הצפוני עובר הכביש מסלובניה לאוסטריה ואחרי כמה קילומטרים חוזר לסלובניה. מעברי הגבול פתוחים ולא מאויישים.


עמק Logar

 בדרך חזרה עברנו ב-Skofja Loka בלי להתעכב בה, ומשם המשכנו בדרך הררית יפה לכפר הנפחים Kropa. לא פגשנו את ה'מכשפה' עליה קראנו כאן בכמה דיווחים, אבל נהננו מאד לטייל ברחוב הראשי לאורך הנחל הזורם, ולהתרשם מעבודות הפירזול בגדרות, בעמודים, בתריסים ובתיבות הדואר.


 Kropa


Kropa

חיבתנו לג'ינג'ר הובילה אותנו מ-Kropa לעיירה Radovljica, שם יש מקום קטן שבו מדגימים אפייה מסורתית של לחם ג'ינג'ר. המדרחוב של העיירה נחמד, אבל עניין הג'ינג'ר התגלה כהונאה: אמנם שומעים הסבר קצר (ולא מעניין במיוחד) על מסורת האפיה, אבל הזוי ככל שיישמע... העוגיות אינן מכילות גי'נג'ר כי הוא יקר מדי, אלא דבש, קינמון וציפורן כתחליף (הטעם בהתאם). אפשר כמובן לקנות עוגיות מסורתיות ביוקר. לא מומלץ.

 חזרנו ללינה ב-Sobe Ravnik בעיירה Bohinjska Bela
מפת מסלול היום השני: http://goo.gl/maps/mHKP1



היום השלישי (בין Bled ו-Bohinj)

היום הוקדש לאיזור Bled-Bohinj ולאטרקציות שביניהן:
1. Bled - העיירה נמצאת בקצה המזרחי של אגם Bled, 'כלואה' בין שתי גבעות: בדרום - גבעת Straza (עליה אפשר לעלות ברכבל ולגלוש מטה במגלשת הרים - Toboggan - קראו בעניין זה גם בהמשך, ביום הרביעי); בצפון - המצוק עליו נמצאת טירת Bled.
 עלינו עם הרכב אל הטירה. הנוף הנשקף דרומה אל האגם והאי הקטן שבו, אל גבעת Straza שמעברו השני, ואל Bled עצמה, הוא נפלא. אפשר לעלות גם על חומת הטירה ולראות מהחלונות הקטנים שלמעלה את הנוף הפונה אל הצד השני, צפונה. יש גם מוזיאון קטן.


 מראה האי מהטירה, מאחורי מסך של גשם קל וערפל


 חצר הטירה


הטירה מכיוון הטיילת המקיפה את האגם

 2. קניון מוסטניצה Mostnica gorge - נמצא חצי שעת נסיעה מערבה מ Bled, קצת לפני אגם Bohinj, בקירבת העיירה Stara Fuzina. המסלול ברור, מסודר, נוח ומוצל, ומוביל אל גן עדן עלי אדמות: מים זורמים בשצף בתוך קניון צר ועמוק, צמחיה עבותה, גשרים המחברים את שני צידי הקניון ומהם אפשר לצפות בזרימה, ונופים נפלאים. אחד משיאי הטיול שלנו. מומלץ מאד.



 3. הר Vogel - הרכבל יוצא מפאתי העיירה Ukanc. מחירים ושעות פעילות אפשר למצוא באתר http://www.vogel.si/summer. זה לא מאד זול (שילמנו 13.5 יורו לאדם), אבל הנוף מלמעלה יפהפה. כשיוצאים ממבנה תחנת הרכבל כדאי לגשת למלון הסקי הסמוך, להקיף את המבנה, לעלות במדרגות ולהגיע למרפסת תצפית מצויינת. המלון פעיל רק בחורף, אבל המרפסת פתוחה ונגישה כל השנה.


הנוף ממרפסת המלון על הר Vogel

 4. מפל סביצ'ה Slap Savica - נסיעה קצרה מ Ukanc מערבה מובילה אל תחילת המסלול העולה אל מפל Savica. השביל ברור, מסודר ומוצל. הדרך מתחילה בעליה קלה וכוללת אח"כ 550 מדרגות, אבל בסה"כ זה לא קשה במיוחד: מדובר במדרגות עץ בנויות היטב ונוחות המפוזרות לאורך כל המסלול (לא עולים את כל ה-550 בבת אחת)


 הדרך למפל savica


מפל savica

 ארוחת ערב ב Gostilna Rupa המומלצת. פרטים באתר שלהם: http://www.apartmajikatrnjek.com/rupa/indexeng.html
 חזרנו ללינה ב Sobe Ravnik בעיירה Bohinjska Bela
מפת מסלול היום השלישי: http://goo.gl/maps/ZCTrJ


היום הרביעי (מ-Bled ל-Bovec, מקיפים את שמורת Triglav)

נפרדנו מ Mojca המקסימה ומ-Sobe Ravnik, ויצאנו בכיוון צפון-מערב למסלול שיקיף את שמורת Triglav ויסתיים ב-Bovec. אלה האטרקציות לאורך הדרך, לפי סדר גאוגרפי:
 1. קניון Vintgar - אחד המקומות הידועים, המתוירים וגם היפים ביותר באיזור Bled. עשר דקות נסיעה לכיוון הכפר Podhom, והשילוט ברור מאד. שבילי העץ מסודרים ונוחים, אבל צרים. כדאי להתייצב כבר בשעת הפתיחה כדי להימנע מהדוחק בשעות מאוחרות יותר (בעיקר בעונת התיירות). בסוף מסלול גשרי העץ מגיעים למבנה שיש בו קפיטריה קטנה וגם שירותים. רוב המטיילים חוזרים מנקודה זאת באותה הדרך חזרה, אך יש אפשרות להמשיך: השביל נכנס ועולה בתוך היער, בין עצים ואינספור פטריות בכל הגדלים והצורות. כעבור כ-40 דקות מגיעים לפיסגה, ממנה נשקף נוף נפלא של כל העמק, ושל Bled ושתי הגבעות שלה (גבעת Straza ומולה הטירה). במקום זה יש נמצאת גם כנסיית סנטה קטרינה (לא נכנסנו) וגם פיצריה (לא טעמנו). חצי שעה נוספת לוקחת הדרך בשביל המוביל חזרה לחניה.


Vintgar

 2. מפל פריצ'ניק Slap Pericnik - כעשרים וחמישה ק"מ אחרי Vintgar (וכ-18 ק"מ לפני Kranjska Gora), באיזור הכפר Mojstrana' נמצאת הפניה למפל Pericnik. העליה אל המפל אינה ארוכה, אבל מעט מאתגרת יותר מהמסלולים שעשינו עד כאן. הפיצוי שבסוף: מפל גבוה עם זרימה חזקה ו... שביל שעובר מאחורי המפל לצידו השני. מפלים נראים אחרת לגמרי מצד האחורי שלהם :)


Slap Pericnik

 3. Kranjska Gora - עיירת סקי נעימה. מחוץ לעונת הסקי האטרקציה כאן מבחינתנו היתה מגלשת ההרים (Toboggan), שהיא מרגשת יותר מאחותה הקטנה ב Bled. עולים ברכבל סקי לפיסגת ההר (רבע שעה באוויר), ויורדים במגלשה קטנה שנוסעת על פס-רכבת (חמש דקות עד עשר דקות... תלוי עד כמה משחררים את המעצור :). כיף. http://www.kr-gora.si/en/463


נוף הרי Triglav מ-Kranjska Gora

 4. מעבר הרים וורסיץ' Vrsic - המשכנו בנסיעה דרומה בכביש 206. 26 פיתולי דרך ממוספרים הביאו אותנו אל המעבר, ועוד 24 הורידו אותנו על עמק נהר סוצ'ה Soca. הכביש סלול היטב והנופים בזמן הנסיעה ובנקודות העצירה נהדרים.


Vrsic

 במהלך הנסיעה בכביש המקביל לנהר Soca כדאי לעצור לפחות פעם פעמיים לראות את הנהר ואת צבע המים היוצא דופן. יש לאורך הדרך לפחות שני גשרים תלויים שנחמד ללכת עליהם.


Soca

5. בובץ Bovec - הגענו ל Bovec כדי ללון בה. זה היה אחד הלילות הבודדים בהם לא הזמנו מקום מראש. נכנסנו לעיירה וראינו הרבה מאד שלטי Sobe (חדר להשכרה). עברנו בכמה מהם וכולם היו סגורים - התאריך היה 28.9, והעונה מבחינתם כנראה הסתיימה. התחברנו לאינטרנט ואחרי חיפוש קצר התמזל מזלנו והגענו למה שהפך בסופו של טיול למקום הלינה הטוב ביותר ששהינו בו: בית חדש יפה ומטופח שניצב בפאתי Bovec. בכל יחידת מגורים: חדר שינה, סלון, פינת אוכל, מטבח מאובזר מעל לכל דמיון, חדר מקלחת גדול ומבהיק, ובמסדרון המשותף גם חדר כביסה... וכל זה ב-50 יורו ללילה. בעלת הבית, שנקראה בפינו מויצה2 (Mojca2) הסבירה לנו שזה שם נפוץ בסלובניה, אחרי שסיפרנו לה על מויצה1 (Mojca1) ממנה נפרדנו באותו הבוקר ב-Bohinjska Bela. היא היתה מאד חביבה ולבבית, סיפרה לנו על האטרקציות באיזור Bovec, וגם תרמה לנו אבקת כביסה ומרכך למקרה שנרצה לכבס.
שם המקום: Alpha Center
הכתובת: Dvor 41A Bovec
דוא"ל: [email protected]
 טל': 386-5-3896016

מפת מסלול היום הרביעי: http://goo.gl/maps/b7K1P


היום החמישי (מ-Bovec דרומה... לכיוון המערות)

היעד שלנו לסוף היום הוא חוות הודיצ'בץ Hudicevec, שם נלון בלילה. אלה הנקודות הראויות לציון לאורך מסלול היום:
 1. מפל בוקה Slap Boka - נמצא ממש על הדרך מ Bovec ל Kobarid, אבל למרבה הפלא אין שום שילוט. מגרש החניה הקטנטן נמצא צמוד לגשר גדול העובר מעל נהר Boka. הגשר נמצא כ-6 ק"מ דרומה מ Bovec, וכ-18 ק"מ צפונה מ Kobarid. המפל גבוה ורחב ואפשר לראות אותו ממגרש החניה. אפשר לעשות גם מסלול הליכה קצר לנקודת תצפית קרובה יותר.


Slap Boka

 2. מפל קוזיאק Slap Koziak - אחת מגולות הכותרת של הטיול. קראנו וראינו תמונות לפני הנסיעה, אבל המציאות עולה על כל תמונה. המסלול סמוך מאד לעיר Kobarid, החניה ונקודת היציאה למסלול מול Camp Koren. המסלול נוח, מוצל ויפהפה ומגיע לשיא בסופו: כמה גשרוני עץ מובילים אל המפל החבוי הנופל דרך נקיק בין קירות סלע גבוהים. אין מלים לתאר את המקום המיוחד הזה.


 הגשר התלוי


 בדרך למפל


Slap Kozjak

3. מוזיאון מלחה"ע הראשונה ב Kobarid - הגענו עד דלת המוזיאון והחלטנו שאחרי כל היופי שראינו לא בא לנו מלחמה :)
4. קניון Tolmin - התכנון היחיד שלא יצא לפועל. מה שקראנו וראינו באינטנרט לפני הנסיעה נשמע נפלא ומומלץ מאד. כנראה שנחזור...
5. אגם Most Na Soci - נמצא ביציאה מ Tolmin לכיוון דרום. ישבנו שם בבית קפה הצופה אל האגם - קפה, גלידה ושלווה אינסופית.
6. Kanal - עיירה קטנה בדרך. עצרנו וחנינו בקירבת הגשר. ראינו את הבתים הבנויים על המצוק ממש מעל הנהר, התרשמנו שוב מצבע המים המיוחד, דמיינו לעצמנו את המקומיים קופצים מהמקפצה הגבוהה שמותקנת על הגשר והמשכנו בדרכנו.

 ארוחת ערב נהדרת ב Gostilna Ob Kaminu השוכנת על שפת אגם קטן ליד Postojna. האתר שלהם: http://www.gostilnaobkaminu.si/
 לינה: בחרנו בחוות Hudicevec מפני שהיא קרובה למערות המתוכננות ליום המחרת (נמצאת למעשה באמצע הדרך בין Postojna ו Skocjan). קראנו המלצות על המקום ואנחנו מצרפים את שלנו: מקום גדול מסודר ונקי, חדרים נעימים, לובי עם פינת ישיבה ומחשב, חדר אוכל גדול המתפקד גם כמסעדה, ומיקום מצויין למבקרים ב-Postojna וב Skocjan. האתר שלהם: http://www.hudicevec.si/ENG/

מפת מסלול היום החמישי: http://goo.gl/maps/5wBHR


היום השישי (יום המערות)

אפשר בהחלט לבקר בשתי המערות באותו היום. צריך רק לבדוק מראש באתרי האינטרנט את שעות הסיורים ולבוא בזמן.

 1. פוסטוינה Postojna - המפורסמת והמתויירת ביותר. עיקר העניין בה הוא הנטיפים והזקיפים. הסיור מתחיל בנסיעה חווייתית ברכבת וממשיך בהליכה ברגל בשביל סלול 'לכל המשפחה'. כל המידע לגבי שעות הסיורים והמחירים נמצא באתר:
http://www.postojnska-jama.eu/en/?setLocale=en_US
 מי שאוהב לשמוע הסברים יכול לשכור אוזניות שמע בעברית תמורת יורו אחד.


למרות האיסור רבים מאד מצלמים, ורבים אפילו משתמשים ב Flash. אף אחד מהמדריכים לא העיר... אז גם אנחנו 'לקחנו תמונה' אחת

 2. שקוצ'יאן Skocjan - מרוחקת כשלושים ק"מ מ Postojna, ופחות מתוירת ממנה. יש בה מעט נטיפים וזקיפים, ועיקר העניין הוא הנהר הזורם בה, בתוך קניון של קירות סלע עצומים. המסלול, הנעשה כולו ברגל, הוא מסודר ונוח, אבל כולל הרבה מדרגות. כל המידע לגבי שעות הסיורים והמחירים נמצא באתר:
http://www.park-skocjanske-jame.si/eng/


הנהר הזורם החוצה מפתח המערה

 גם הערב חזרנו לארוחת ערב מצויינת ב-Gostilna Ob Kaminu, וחזרנו ללינה בחוות Hudicevec הסמוכה.


היום השביעי (עוד מערה ו... עוברים לקרואטיה)

 מערת קריז'נה Krizna jama - נמצאת 25 ק"מ מזרחית ל Postojna. כניסה למערה זאת מותנית בתיאום מראש דרך האתר:
http://www.krizna-jama.si/sredina_english.html
כל הפרטים הנוספים נמצאים גם הם באתר: הסיורים, הזמנים, המחירים, וגם הסבר מפורט ומדוייק איך מגיעים (על פיו נסענו והגענו בקלות).
כדי לחוות את המקום כראוי מומלץ להצטרף לסיור בן 4 שעות היורד אל נבכי המערה, אל המעברים והאולמות, האגמים, הנטיפים והזקיפים.
הסיור, שנעשה כאמור בתיאום מראש, מוגבל במס' המשתתפים (עד 4), בגילם (10-65), ובמשקלם (עד 320 ק"ג ל-4 משתתפים.
 מומלץ לבוא לסיור בבגדים חמים וב-3 זוגות גרביים, שעליהם לובשים סרבלים אדומים ונועלים מגפיים. כמו כן מצטיידים בפנסי ראש - זאת התאורה היחידה במערה. הסיור מתחיל בירידה מתונה, וממשיך בשיט בסירה גדולה החוצה את האגם הראשון. אח"כ, לסירוגין, שטים בסירה קטנה באגמים הבאים, והולכים ברגל קטעי הליכה קצרים ביניהם. בדרך רואים נטיפים וזקיפים, אבל גולת הכותרת היא 'שדה' הנטיפים והזקיפים שבסוף המסלול... שם יורדים מהסירה ומטיילים בין הזקיפים. המדריך מלווה את הסיור בהסברים באנגלית, ומרגישים שהוא 'חי ונושם את הדברים'. קר במערה וחשוב להקפיד על הלבוש והגרביים.






את שארית היום ניצלנו לנסיעה דרומה. כמה קילומטרים לפני מעבר הגבול לקרואטיה, בסניף הדואר של אחד הכפרים, עצרנו להחליף יורו לכסף קרואטי (סניפי הדואר נמצאים לרוב במרכז הכפר, על הדרך הראשית, וקל לזהות אותם בעזרת השלטים הצהובים הבולטים, שעליהם ציור שחור של משהו הדומה לחצוצרה). ככל שהתקרבנו לגבול הלכו ורבו השלטים שעליהם היה כתוב 'Change', אבל שער החליפין היה קצת פחות טוב. בכל מקרה, אין חשש להגיע לנקודת הגבול עצמה ללא כסף מתאים.
 הגענו לקו החוף, והמשכנו עד Novi Vinodolski. לפנות ערב ישבנו על המזח של המעגן הקטן לראות ולצלם את השקיעה, ואח"כ בילינו שם את הלילה.




היום השמיני (לאורך קו החוף עד Skradin... עם דב אחד בדרך)

יצאנו מ-Noni Vinodolski לקראת יום שרובו נסיעה דרומה לאורך קו החוף היפה של קרואטיה.
 עצרנו בעיירה Senj ועלינו לגבעה עליה ניצב מבצר Sneznik Nehaj. המבנה עצמו לא מרשים במיוחד, אבל הנוף מהגבעה יפה.


 המבצר


והנוף

 באיזור העיירה Senj עזבנו את קו החוף ופנינו מזרחה. עלינו בהרים עד הכפר Kuterevo, שם הוקם מקלט לדובים יתומים. יש שם כמה חצרות גדולות ומגודרות בהן חיים הדובים. הצלחנו לראות ולצלם דב אחד בלבד מתוך ה-6 שחיו שם בזמן שביקרנו. הנסיעה לקחה זמן רב, הניווט לא קל בגלל השילוט הגרוע, והחוויה היתה קצת כמו 'גן חיות' לדובים. גם החזרה מן ההרים לקו החוף לא היתה קלה: השילוט חסר מאד וגם ה-GPS לא כל כך עזר. יחד עם ההערכה הרבה למקימי המקום ולמתנדבים מכל רחבי אירופה שעובדים בו, אני יכול לומר בדיעבד שלא הייתי מקדיש את הזמן והנסיעה למקום.



 בסופו של דבר ירדנו מן ההרים והמשכנו כברת דרך יפהפיה לאורך החוף: הכביש המפותל חצוב במצוקים היורדים אל הים, ולעתים עובר על גשרים, סמוך מאד לקו המים. כפרים קטנטנים שוכנים במפרצי הים, ולכל אחד מעגן קטן עם כמה סירות. מול אלה - האיים של קרואטיה בים האדריאטי.






באיזור Zadar עזבנו את קו החוף, ועלינו על הכביש המהיר שהוביל אותנו עוד דרומה עד הירידה לעיירה Skradin. בחרנו ללון ב-Skradin כדי להיות קרובים ככל האפשר לשמורת Krka בה נטייל למחרת היום.
 לאורך הרחוב הראשי של Skradin יש הרבה חדרים להשכרה. אנחנו התארחנו ב-Sobe Mudri שנמצא מרחק כמה דקות הליכה מהמעגן אשר ממנו יוצא השייט לשמורה. החדרים פשוטים ונעימים, ובעלת הבית נחמדה מאד.

מפת מסלול היום השמיני: http://goo.gl/maps/sM70x


היום התשיעי (שמורת Krka)

אין מלים לתאר את גן העדן הזה. כל ניסיון לתאר את יופיו של המקום יחטא למציאות.
בסוף הרחוב הראשי של Skradin ניצב מבנה זכוכית גדול - שם נמצאים המודיעין והקופה לרכישת כרטיסים. כמה מטרים אחר כך נמצא המזח שלאורכו בתי קפה ומסעדות, ומעגן הסירות ממנו יוצאת הסירה לשמורה. השייט רגוע ונעים, ונמשך כעשרים דקות (הסירות לשמורה יוצאות בכל שעה עגולה, וחוזרות פעם בשעה 'על החצי'). הליכה קצרה מובילה ממקום העגינה של הסירה אל גשר, וזה מוליך אל תחילתו של המסלול עצמו: מים רבים זורמים, מפלים שוצפים, צמחיה עבותה על הקרקע ובמים, פרחים ופטריות, בעלי כנף ודגים... יש כאן הכל, מרוכז, ונראה כמו בציור. השביל מסודר ונוח מאד, פעם סלול ופעם על גשרי עץ מעל המים.
כפי שאפשר לראות באתר, יש אפשרות למסלולים ארוכים של כמה שעות, הכוללים שיט וביקור בנקודות רחוקות יותר. אנחנו הסתפקנו במסלול הבסיסי, ובילינו בו כשלוש שעות, עם הרבה עצירות של תצפיות נוף, צילומים, וסתם שלווה של טבע נפלא. זאת היתה אחת מגולות הכותרת של הטיול שלנו.
 אתר השמורה: http://www.npkrka.hr/#/pocetna/?lang=eng&p=





לאחר הביקור בשמורה נסענו ללינה בסמוך לשמורת פליטביצה Plitvica בה נבקר למחרת.
 התארחנו בכפר Jezerce שהוא למעשה רחוב ארוך שלאורכו בתי אירוח רבים. בהמשך הרחוב נמצאת הכניסה לשמורת Plitvica.


היום העשירי (Plitvica ו... חוזרים לסלובניה)

שמורת Plitvica מוכרת לתייר הישראלי הרבה יותר מ-Krka; אולי מפני שהיא ותיקה הרבה יותר, אולי מפני שהיא צפונית יותר, וקרובה יותר לבאים מסלובניה.
ה'רעיון' של Plitvica דומה לזה של Krka: שמורת טבע של צמחיה, אגמים ומפלים... אבל ה'ביצוע' לטעמנו פחות מוצלח.
אחרי המראות המרוכזים והמרשימים בשמורת Krka, אלה של Plitvica נראו 'חלשים': זרימת המים חלשה יותר, ואפילו הירוק נראה פחות ירוק.
שמורת Plitvica הרבה יותר גדולה, והמסלולים הרבה יותר ארוכים ומייגעים. חלקים ניכרים של השבילים חשופים לשמש, ולמי שנוסע בעונת התיירות (יולי-אוגוסט) זה עלול להיות סיוט של ממש (גם כשהיינו שם בתחילת אוקטובר היה די חם).
 אנחנו בחרנו להיכנס בכניסה 2 - חנינו את הרכב בחניון (התשלום לפי שעה... ולהזכירכם, הביקור אורך כמה שעות). מהחניון הלכנו כ-20 דקות עד הכניסה לשמורה עצמה. בכניסה לשמורה עלינו על שאטל שמוביל אל החלק העליון של השמורה, שם תחילתם של מסלולים E (הקצר יותר) ו-H (הארוך יותר). הנסיעה בשאטל היתה מאד לא נעימה - הרכב סגור ומחניק ורועש. מסלולים E ו-H חופפים כל הדרך מהמקום בו יורדים מהשאטל עד החזרה לנקודה ממנה הוא יוצא, כלומר נקודת הכניסה לשמורה. חלק מהאגמים גדולים, וקטעי דרך רבים לא ממש מעניינים או מהנים. לזכותם של האגמים יש לציין שפני המים שלהם רגועים מאד וההשתקפות נהדרת. קחו איתכם קצת לחם ותזכו למפגש קרוב עם עופות המים. בנקודת הכניסה/יציאה לשמורה מסתיים מסלול E הקצר יותר, ושם היינו אמורים להמשיך לכיוון השני במסלול H הארוך... אבל הרגשנו שמיצינו לגמרי. כל שנותר לנו בשלב זה היה 'רק' ללכת את כל הדרך חזרה לחניון - הרבה מדרגות ואחריהן עליה ארוכה. אנשים מבוגרים מאיתנו שיצאו באותו זמן מהשמורה נראו מותשים. אבסורד ממש.
 אתר השמורה ובו פירוט שעות הביקור, המחירים והמסלולים: http://www.np-plitvicka-jezera.hr/en/index.php






בתום הביקור המשכנו בנסיעה צפונה, עברנו ב-Slunj והצצנו על הבתים והמים הזורמים ביניהם. משם עוד צפונה... חזרה לסלובניה. באחת מתחנות הדלק שלפני הגבול מלאנו דלק בשארית הכסף הקרואטי שהיה לנו. חצינו את הגבול והרגשנו מיד את השינוי לטובה בנוף הטבעי והאנושי כאחד - ירוק יותר, מטופח יותר ונעים יותר.
כמה קילומטרים אחרי הגבול הגענו ל-Terme Catez.
כשהתכוננתי לטיול ונתקלתי במילה Terme הייתי בטוח שמדובר במעיינות חמים, וכבר פינטזתי פינוק דומה לזה של חמת גדר. כשהגענו ל-Terme Catez (אחד הגדולים והידועים בסלובניה) גילינו שמקור המים של המקום הוא אכן מעיינות חמים, אבל בעצם מדובר במתחם של בריכות שחיה, בריכות ג'קוזי, מגלשות מים, סאונה... בקיצור, מין קאנטרי קלאב. החלטנו לא להכנס.
 במקום זה התמקמנו בעיירה הסמוכה Catez Ob Savi, ואכלנו ארוחת ערב נהדרת ב-Gostilna pension Les. האתר שלהם:
http://www.gostilna-les.com/

היום האחד עשר (Terme Ptuj)

הקילומטראז' להיום 90 ק"מ בלבד, מ-Catez Ob Savi עד Ptuj. לאור זה ביקשנו מה-GPS להימנע מכבישים מהירים (כך גם חסכנו קניה של מדבקה נוספת)
 המשכנו בנסיעה צפונה בנופי סלובניה הנפלאים: הרים מוריקים, כפרים קטנים, בתים מטופחים עם עציצי גרניום בכל אדן חלון, שדות מעובדים וכרמים על צלעי ההרים. לקראת צהריים הגענו לעיר Ptuj ואת פנינו קידם שלט גדול: 'Terme Ptuj'. החלטנו לבדוק... וגילינו שמדובר שוב במתחם כמו זה שב-Terme Catez, אלא שהוא נראה מזמין יותר. נכנסנו ובילינו שלוש שעות של כיף גדול.
http://www.ptuj.si/terme_ptuj_en
 את הלילה עשינו ב Hostel Sonce: חדרים נקיים ונעימים, סלון משותף עם מכונות למכירת משקאות, חצר פנימית מקסימה עם דק-עץ וריהוט גן... מומלץ ביותר. האתר שלהם: http://www.hostel-sonce.com/index.php?lang=en
 גם ב-Terme וגם במלון ביקשנו המלצה למסעדה, ובשני המקומות המליצו על Pomaranca הנמצאת על גדת הנהר החוצה את העיירה... אז הלכנו. האוכל היה טעים, אבל מעל השולחן סביבו ישבנו התעופף ענן של ברחשים. פנינו אל המלצר בבקשה לעבור מקום, אבל הוא אמר שכך זה בכל המסעדה. עשה רושם שכך זה תמיד והם מודעים לזה. עברנו ביוזמתנו למקום אחר, המצב הוטב למשך הארוחה, ולקראת סיומה הורע שוב... אז זירזנו את התשלום וחזרנו למלון. האוכל, יחד עם זאת, היה טעים :)

היום השנים עשר (חזרה לוינה)

יצאנו בבוקר בדרכנו צפונה, וכבר בצהריים הגענו לוינה. 6 באוטובר, השמיים כחולים ומזג האוויר נפלא. את הלינה בוינה הזמנו דרך Booking.com, ומכיוון שהיינו עם רכב שכור הקפדנו להזמין מקום שיש לו חניה. בחרנו באחד משני הסניפים של Wombat : אכסניות צעירות, תוססות וכייפיות שיש בהן חדרים זוגיים (וגם בר פעיל, חדר אוכל סבבה בסגנון 'אכול כפי יכולתך' תמורת 3.80 יורו בלבד, WiFi+פינת אינטרנט בתשלום, מכבסה ועוד). כשהגענו למקום גילינו שהחניה שהובטחה היא בעצם ברחוב, אלא שתקנות החניה בוינה עברו שינוי כמה ימים קודם לכן, ואי אפשר לחנות יותר ברחוב אלא עם מדבקה מיוחדת או כרטיסי חניה. הבחורה בקבלה ניסתה לברר בטלפון ובאתר האינטרנט של העיריה... בסופו של דבר הגיעה למסקנה שבסופ"ש אפשר בכל זאת לחנות באופן חופשי. למזלנו הגענו לוינה בשבת בצהריים ועמדנו לעזוב למחרת בבוקר. קחו זאת בחשבון אם אתם באים לוינה עם רכב שכור צמוד.
את אחר הצהריים ניצלנו לביקור ב- Kunst Historisches Museum
 בערב אכלנו ב-Amerlingbeisl. מסעדה גדולה, חלקה בחצר פנימית יפה וחלקה במדרחוב, אוכל טעים ולא יקר. האתר שלהם: http://www.amerlingbeisl.at/

היום השלושה עשר (הביתה)

קמנו בבוקר לשמיים מעוננים וגשם קל ונסענו לשדה התעופה. חווינו עוגמת נפש קלה במעמד החזרת הרכב (שימו לב- כדאי לאסוף פירורים ולעשות כאילו ניקיתם, אחרת זה עלול לעלות לכם 'דמי ניקוי'), אבל התגברנו... טיסות Pegasus Airlines היו מצויינות גם בדרך חזרה. נחתנו בארץ בערב חג שני של סוכות, ללא תנועת רכבות. כל הכבוד לשירות המוניות בנתב"ג: המחירון קבוע ומפורסם בשלט מאיר עיניים, התור מסודר וה'משלח' עובד מצויין.
אי אפשר לסיים בלי 'הגענו הביתה עייפים אך מרוצים', ולהוסיף ... מוקסמים מאד מסלובניה (טוב, נו, גם קצת מקרואטיה. בעיקר מ-Krka) וממליצים מאד מאד.

 נשמח לענות על שאלות למתכננים נסיעה.