התחלנו לשוט ישר לאחר ארוחות הערב, וכל המטעמים שפתלו את דרכם לקיבה, החלו לחזור בוושט באותה דרך שבה נכנסו. החלטתי לקחת כדור ולשכב. החדר שלי ממוקם בראש הספינה, כלומר, אין מישהו שמרגיש כמוני את הטלטולים (למה? כי אין חלק שקופץ כמו החרטום לאחר שנחבט בגלים). כל הלילה חפצים בחדר ובשירותים עפים לכל עבר (כולל בקבוק שמפו חדש שנפל ישר לאסלה), ועליי בין היתר. מחדר האוכל הסמוך לחדרי נשמעים קולות פיצוצים והתנפצות של צלחות ושאר כלים המוטחים ברצפה. אי אפשר לישון על הצד, כי טלטולי הספינה מפילים אותך לבטן או לגב, ותאכלס, כמה אפשר לישון על הגב.
כמו שאמרתי, אני ער כבר חצי שעה, הים כבר רגוע, שוכב במיטה, שומע מוזיקה. לפתע אני שומע את הפעמון מצלצל (סימן מוסכם שהאוכל מוכן/שיורדים מהסירה לאיים או לצלילה). ההשכמה רק ב7 וחצי, וארוחת בוקר ב8. אני לא מבין מה קורה, מסתכל בשעון. הדבר היחיד שעלה לי בראש זה שאולי שכחתי לכוון את השעון (הגלפגוס מרוחק עוד שעת זולו (כ15 מעלות) אחורה ממדינת אקוואדור לה הוא שייך, בסה"כ 8 שעות אחורה מישראל), ושהגיע הזמן לקום. אחרי מספר צלצולים באים לדפוק לי בדלת. ברגע הזה כבר חשבתי שמשהו קרה לספינה (זה לא שאני בחור היסטרי, פשוט בלילה שלפני הגעתנו להפגלה, תקלה במנוע השביתה את הספינה, ומנעה מאיתנו לשוט - מה שמצחיק הוא שבזכות זה יצא לי לצלול במקום מדהים כשבערך 60 כרישי white tip שוחים סביבי, ואפילו לשוט בסירה עם דייגים מקומיים, שתפסו, לא בכוונה, כריש באורך 2 מטרים בחכה רגילה (הם דגו טונות צהובות-זנב - בערך 18-25 קילו לדג, ואיך שאחד נתפס בכרס, כריש בלע אותו, ובעצם גם נתפס בחכה, קשה להאמין), שגם הועלה לסירה והתפתל סנטימטרים מרגליי. אל תשאלו אותי איך הדייג הצליח להעלות אותו לסיפון, חתיכת מפלצת כבדה. בחזרה לסיפור. החשש התגבר כאשר אמר לי אחד העובדים הסירה לעלות מהר לסיפון.
**כלל ברזל אצלי, המצלמה שלי הולכת איתי לכל מקום. תפסתי אותה ורצתי לסיפון.
קצת קריר בחוץ, לא נורא. זריחה מדהימה, כשברקע מספר הרים ירוקים (חלקם הרי געש). "אל קפיטן" מצביע על משהו במים. מולנו ניצבת להקת דולפינים מדהימה. לפחות 50 במספר, ששוחים לצד הספינה, ונהנים ממגע אדוות הספינה בעורם. כל מספר שניות אנחנו רואים עוד ועוד ועוד דולפינים יוצאים מהמים, כמויות מסחררות. חלק קופצים, וחלק קופצים ממש גבוה (אפשר לחשוב שאנחנו ב-sea world, והם יקבלו דגים מפנקים על כל תרגיל משעשע). המדריך יוצא מגדרו בדיוק כמונות (למרות שהוא עובד כמדריך בגלפגוס כבר 8 שנים), ואומר שזו תקופה נדירה לראות דולפינים, ועוד בחלק הזה של האיים.
הדולפינים המשיכו לשחות סביב הספינה כמעט חצי שעה. הרגשה אופורית משהו. אפשר לתאר את זה רק כ"גרנד פינלה", ללילה זוועתי.
רגע, יש גם דובדבן לקצפת:
צעקה של הקפטן מסיטה אותנו הרחק ימינה, לזרנוק ענק שניתז מהמים, ולאחריו מכת זנב אדירה של לויתן באורך 10 מטרים, שאף הגיע למרחק של 3 מטרים מהספינה (אני יכול להשבע שראיתי אותו קורץ לי). אם לא הייתי מצרף את הסרטון, כנראה היו חושבים שאני על סמי הזיה (נכון, אין לי את הקרציה של הלויתן, או בכלל אזכור שלו בוידאו, תצטרכו לסמוך עליי-יש תמונות שלו בסטילז, כמה אני שמח על הזום המצוין של המצלמה הזאת).
הוידאו צולם בהתחלה ברזולוצית HD, באיכות פשוט מדהימה (כפרה על המצלמה שלי, כבר ציינתי את זה?). כווץ בשביל ניגון חלק באתר.
קצת תמונות



הסרטון
במידה והסרטון לא עובד, אפשר ללחוץ על הלינק הבא:
https://www.lametayel.co.il/%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A1
תהנו,
ליאור