קמרון - ארץ האהבה והמוסיקה!

קמרון.. טיילנו בך במשך חודש וחצי.. עלינו על ההרים שבך, שתינו את מימייך, ישנו על אדמתך, והמוסיקה שבך הייתה לנו לבית ולחוויה.

העיר בה נוחתים בקמרון היא העיר דואלה. הבירה האקונומית של קמרון, שם כולם מחפשים עבודה, היא על הים, אבל היא דוחה ברמות אחרות.. כשנחתנו, חשבנו שהגענו לסרט מלחמה.. מלא אופנועים, כולם שחורים! (כמובן :) ) וריח מסריח ברחובות.. חשוב להגיד שבקמרון המשטרה מאוד מושחטת וחייבים להסתובב עם דרכון עליך כל הזמן! ועם מספיק כסף לשוחד נאה לשוטרים (אם תתמקחו איתם יהיה בסדר), אנחנו נעצרנו על ידי רכב משטרה על היום הראשון, ולאחר בקשיש קל, שיחררו אותנו.. כאן מגיע הטיפ הראשון: לעוף מדואלה כמה שיותר מהר! יש כל כך הרבה מה לראות בקמרון, אבל לא שם! אנשים לא נחמדים, יקר, הרבה עוני וביוב ברחבות, קיצר, זוועה..

עלינו על מונית פרטית ללימבה (limbe), 5 שעות נסיעה ששוות כל רגע של נוף ג'ונגל וגבעות ירוקות.. מלא אפריקאיות עם דברים על הראש, ובעיקר, לימבה משוגעת!! אחלה עיר! על חוף האוקיינוס האטלנטי, עם חופים שחורים מחול געשי, לחופים צהובים באורך של מקילומטרים, ואתם לבד על החוף! אחלה גסטהאוסים! (למרות שאני לא זוכר כלום כי זה היה לפני שנתיים...)
השוק של לימבה נחמד, אבל אנחנו בעיקר התחברנו עם מקומיים, כי זה מה שעושים באפריקה, וישבנו איתם, יצאנו איתם לפאבים והופעות חיות של מוזיקה מקומית ומערבית. האנשים סופר מגניבים! ומה שהכי טוב בלימבה זה שכולם דוברים אנגלית ולא רק צרפתית, דבר שיקל עליכם באופן משמעותי!!
בלימבה היינו 5 ימים מהנים מאוד! ומשם נסענו באוטובוס (ואן) לעיר בוואה

בוואה (הר קמרון - 4270)

בתכלס בוואה היא עיר חמודה, יחסית גבוהה אז גם נעים שם, ובנויה בצורה של רחוב מרכזי שעולה עם ההר..
אנחנו באנו לעיר במטרה לטרק!! הר קמרון הוא ההר הגבוהה ביותר במערב אפריקה ובתכלס הוא הר ממש יפה! זה לא טרק רגיל כמו בנפאל או בהודו שיוצאים ל 20 יום, זה טרק קשה מאוד, שכל יום בו עוליםיחסית הרבה, אז מנסים כמה שיותר לקצץ, ובסוף יצא שטיפסנו 3000 מטר ואפילו יותר ביום וחצי טרק.. שווה לקחת את הזמן ולשלם יותר, כי אנחנו מתנו בסוף הטרק שהיה פשוט יפהפה ושווה כל שקל (ספה)!

מבוואה נסענו לאידנאו (Idenau) שהיא עוד עיירת חוף יחסית מגניבה, עם חופים זהובים יפים (מומלץ להגיע בדיוק בעונה אחרת החופים מלאים בשברי עצים שנסחפו מהים, ולכלוך, דבר שלא מתאים בכלל לחופים המדהימים של קמרון). באידנאו התארחנו אצל חבר של המשפחה של איתי (הבחור שטייל איתי), בחור מקמרון, מקסים בשם פרנסיס (חפשו אותו בפייסבוק והוא יארח אתכן באהבה בבית שלו, וידאג לכם לסיבוב גדול בכל האיזור עם חברים שלו ויאפשר לכם לראות את חיי היום יום של האנשים הפשוטים בקמרון (לא שלא רואים אותם גם ככה, אבל....)

בכל מקרה שלושה עד 4 ימים מספיקים לגמרי באידנאו (מומלץ לשכור אופנוע שם ולנסוע, זה ענק!)
משם נסענו לבירה לבירה לבירה!!!!! וופינג ביאהונדה!! (YAHONDE)

בבוקר כשקמתי לנסיעה קמתי עם חום אדיר! סחרחורות, צמרמורות, וחם קר חם קר...
כשהגענו ליהונדה אחרי 9 שעות נסיעה גילינו שחטפתי מלריה. (על אף שלקחתי כדורים).
שלושה ימים של מלארון והייתי כמו בן אדם חדש! שזה לא מה שיגרום לכם לוותר על אפריקה!!!

יאהונדה (yahonde)
היא עיר גדולה! מלאה בכל מה שחושבים שאפשר לראות בעיר גדולה ויותר מזה!
יש בה כיכרות יפות, יש בה שערי ניצחון, יש בה איצטדיונים, כנסיות, ובעיקר עוני וכבישים חרא..
אבל יש בה מליון פאבים, ומקומות של הופעות חיות, ומוזיקה, ואנשים מגניבים, ואוכל זול, ובתכלס יש בה גם המון חלקים שיותר דומים לכפר מאשר לעיר בירה (מהכבישים שעשויים מבוץ, ועד עצי הקוקוס והבננה שצומחים בכל פינה.
לאחר יומיים של החלמה במרכז העיר עברנו לפרברים של יאהונדה להתנדב בחווה של וופינג (woofing) שבה היינו במשך 4 ימים (עלה לנו 50 $ ומאז אוכל, לינה, וכל השאר היה בחינם.. משפחה חמודה! כייפית! ומאוד חמה ועוטפת.)

מיהוהנדה המשכנו לנו ברכבת של קמרון לכיוון ה extreme north של קמרון, בנסיעה של 24 שעות ברכבת, שמגיעה לוואן, שמגיע לעוד ואן, ואתם שם! שווה כל רגע! החלק הצפוני של קמרון כל כך שונה מהמרכז! הכל יותר מדברי בגלל הקרבה לסהרה, והאנשים בצפון מוסלמים כולם דבר אשר מכניס שקט מסויים, אך שומר על המסורות האפריקאיות, ועל הלבוש הצבעוני ומלא החיים. בולט מאוד בצפון קמרון העובדה שאוכלים את בשר הכבש, ושלא אוכלים חזיר בכלל. אבל בכללי בענייני אוכל באפריקה כדאי מאוד מאוד להישמר, כי הבשר מלא בזבובים, ואין בכלל קירור (מקררים) בקמרון, קיצר - קילקול קיבה בטוח.

ב צפון עשינו טרק שעובר בכפרים הנידחים ביותר בקמרון, על הגבול עם ניגריה, ובכללי כל האיזור הוא יותר סוואנה מדברית עם הרי אבן ענקיים שפשוט יוצאים מן האדמה בצורה מרשימה.
הטרק עצמו לא היה טירוף, אבל היה נחמד להסתובב בין הכפרים, לישון בהם, ולפגוש את אנשי הכפר שגרים בבתי הבוץ. (אם תבקשו לצאת לטרק, תבקשו ל"רום סיקי טרק") יש מליון אנשים שמדריכים, ופוגשים אותם בעיקר בתחנה המרכזית של העיר מארווה.

מהצפון של קמרון חזרנו לנו אל יאהונדה, שכבר הרגישה כמו בית, אבל בגלל לחץ זמן היינו חייבים לברוח לכיוון העיר קריבי, עיר חוף מהממת! חופים צהובים ולבנים, על האוקיינוס האטלנטי, ובעיר הזאת יש הכי הרבה תיירות בקמרון, וגם אחלה גאנג'ה (למי שאוהב), מלאה במקומות בילוי ומסעדות, בלי שום ספק עיר התיירות של קמרון. אנחנו נשלחנו ע"י הבחור מהחווה אל בן אדם מקסים וצעיר שהוציא אותנו למסיבות, לקח אותנו לרעין אישי ברדיו קמרון, ובכלל היה לנו לכתובת. למרות שאת רוב הזמן שלנו בקריבי העברנו בדיג על החוף. פשוט ניגשנו לחבורת דייגים, ובמשך 3 ימים עבדנו עימם על החוף בתמורה לדגים בסוף היום. זו הייתה חוויה מיוחדת, במיוחד לאור העובדה שהם לא מבינים אנגלית. (רק צרפתית)
בעקבות לחץ זמן, לאחר כמה ימים עלינו על אוטובוס ללימבה, ומשם ישירות לעיר הכי מגניבה בקמרון, עם האנשים הכי מגניבים בקמרון, עם הנופים היפים בקמרון, ועם התרבות ומוסיקה הכי משמעותיים ומשוגעים בקמרון!

במנדה

אין הרבה מה להגיד חוץ מ - אם לא תחפשו את הקצב ברחובות, הוא ימצא אתכם! יושבים במלון, ופתאום שומעים קסילופון עץ מסורתי בפול ווליום, רצים אחרי הצלילים ומוצאים את עצמנו באסיפת שבט מטורפת, כולם שיכורים מיין דקלים, עם תלבושות והכל, קיצר, מקסים! תוך 5 דקות התחברנו לכמה חבר'ה קמרונים שלקחו אותנו לשני מפלים ענקיים ועוצמתיים! ולסיור לפגוש את המלך של המחוז שלהם (בקמרון יש גם מלכים), דבר שהפתיע והיה מגניב! והשוק שם מטורף! וקיצר, לכו תראו בעצמכם! משם חזרתי הביתה.