על המצב בקמרון
מעולם לא הייתי מעריצה מושבעת של דיאן פוסי (המפורסמת שבחוקרי הגורילות) או של ג`ין גודול (פורצת הדרך בחקר התנהגות שימפנזים בטבע), ולמען האמת על שני השמות הללו שמעתי לראשונה בספטמבר 2003, כשהצטרפתי למאבק של LAGA (The Last Great Ape Organisation) בסחר הבלתי חוקי בבעלי חיים העומדים בפני סכנת הכחדה. אופיר דרורי הקים את LAGA לפני כשנתיים ומאז פעל ברוב הזמן לבדו, עם צוות קמרונזי, אך זה היה ארגון של אדם אחד.
בוקר אחד במאי 2003 התעוררתי עם ההחלטה להתנתק מהמציאות המסחררת שלנו כאן בארץ, ולחפש מציאות לא פחות מורכבת, אולי במדינה ויבשת קצת יותר אקזוטית, ובמקום שבו גם אולי אוכל להשפיע. כעבור ארבעה חודשים נחתתי בשדה התעופה של יהונדה, בירת קמרון. השעה הייתה שש בבוקר, השחר רק החל לעלות, ואופיר, שקיבל אותי בשדה התעופה עם חיוך ענק הכריז "ברוכה הבאה לקמרון". מחלון המונית, בדרכנו למנדונג שבשולי העיר, ראיתי ערפילים סמיכים עולים מיער הגשם שמקיף את הבירה, אמרתי לאופיר "וואו יער גשם, זה מדהים, כל כך שונה ממה שציפיתי לראות". הוא חייך בחום, כאילו סולח על טעות תמימה שנעשתה על ידי ילדה ואמר "זה לא יער גשם, זהו יער משני, מה שאת רואה כאן הם העצים הראשונים שגדלים לאחר שהיער נגדע". יער משני או יער גשם, אני הייתי בשלי, זה היה חדש, מיוחד וכל כך ירוק.
רק מאוחר יותר הבנתי שמה שכיניתי "יער גשם" אינו משתווה לנוף שנשקף מהבית שלנו, וגם הוא מסתבר, יער גשם שיד אדם כבר נגעה בו. יער הגשם של אפריקה הנו ריאה ירוקה ובית למספר עצום של בעלי חיים. עובדה אבסורדית היא שלמרות הצטברותו של ידע על חיוניותם של יערות הגשם לאיזון האקולוגי של כדור הארץ, הולכים היערות ומצטמצמים ובמקביל כיסיהם של עסקני העץ טופחים. בשנים 1980-1995 איבדה אפריקה יותר מעשרה אחוזים מיער הגשם שלה- תעשיית העץ הנה הגורם הראשון להצטמצמות היערות ואיתם שטחי המחייה של בעלי החיים. ואם לא די בכך, הדרכים החדשות שחברות העץ פותחות במעבי היער מאפשרות לציידים להגיע בקלות יחסית לאזורים אליהם בעבר לא הגיעו, אזורים אשר ההגעה אליהם הייתה כרוכה בעבודת פילוס מפרכת על ידי מצ`טות והליכה של מספר ימים.
הצייד שהיה אמצעי הכרחי לקיום ומזון עבור האנשים שחיים ביער הפך לעסק מודרני. בשר, שנהב וחיות מחמד מגיעים מן היער אל המרכזים המסחריים, הערים הגדולות, המסעדות, סוחרי השנהב ואחרים. בעסק החדש מועסקת שרשרת של בני אדם- ציידים, סוחרים שקונים את הסחורה האקסלוסיבית מהציידים ומוכרים אותה בעיר לסוחרים קטנים יותר וכך הלאה. הסוחרים הגדולים, אגב, מספקים לעתים את הנשק לציידים העניים. בעסק, בו הכסף הוא המניע ולא הרעב, ניצודים בעלי חיים מוגנים ללא הבחנה. משפחות שלמות של גורילות, שימפנזים ופילי יער נמחקות. במקרים רבים, כאשר ניצודים הגורילות והשימפנזים הבוגרים, נותרים התינוקות הצעירים צמודים לאמותיהם גם לאחר שאלו מתו. בשר הקופים הבוגרים נמכר למאכל ואילו התינוקות ימכרו כחיות מחמד כיוון שהבשר שלגופם הוא מועט. מספרם של קופי העל החיים חיים עצמאיים וחופשיים בטבע צונח בצורה מדאיגה. לפני פחות ממאה שנים תפוצתם של השימפנזים התפרשה על פני כ-20 מדינות באפריקה. כיום, שטחי המחייה בהן מתקיימת קהילה משמעותית ויציבה של שימפנזים הצטמצמו לשש מדינות בלבד - אם ייעלמו משם, ייעלמו לנצח מעולמנו. כל שש המדינות נמצאות במערב ומרכז אפריקה, בכולן חוקים שנועדו להגן על השימפנזים ועל בעלי חיים אחרים שעומדים בפני סכנת הכחדה. ואולם מאמץ ממשי לאכוף את החוק לא נעשה.
פעילות אירגון Laga
כאן LAGA נכנסת לתמונה: לפני כשנתיים הגיע אופיר דרורי לקמרון, "לנוח" מכל מדינות המלחמה מהן כתב. במשך 6 שנים הוא טייל וכתב ממדינות שונות באפריקה ואל קמרון הגיע לאחר שהות ארוכה בסיירה לאון, ליבריה, חוף השנהב ומדינות נוספות בהן התקיימו מלחמות אזרחים. קמרון הינה מדינה יציבה יחסית לשכנותיה. על הנייר זוהי דמוקרטיה אך נשיאה פול ביאה שולט בה ביד רמה ותושביה לא ממהרים למחות- הפחד משינוי ומערעור היציבות היחסית גדול מהרצון לסיכוי אמיתי של צמיחה. מי שמכיר את אופיר יודע שלנוח באמת הוא לא מסוגל, ואכן, עד מהרה הוא מצא את עצמו מציל שימפנזה צעיר. אופיר הביא את Future, גור השימפנזים הקטן, אל העיר וניסה למצוא לו בית חדש באחד משלושת המקלטים לקופים בקמרון. בשל גילו הצעיר של הגור והעומס הרב במקלטים אף אחד מהם לא יכל לקבלו. גם בבית המלון העלוב בו השתכן אופיר לא היה סיכוי לארח או לטפל בfuture, ואופיר נאלץ לשכור דירה. הרעיון של הקמת הארגון נבט שם- אופיר החליט להקים ארגון אשר ייעודו הוא אכיפת חוק חיות הבר (Wildlife law Enforcement).
בקמרון כמו במדינות אפריקה האחרות, קיימים ארגונים רבים העוסקים בבעיית ה-Bush Meat (הבשר של חיות היער), המרכיב המשמעותי בסכנת ההכחדה המרחפת מעל ראשם של קופי האדם, פילי היער, קרוקודילים וכיו"ב. חלקם עוסקים במחקר, חלקם בהסברה ואחרים במציאת מקורות פרנסה אלטרנטיביים עבור הציידים. כל אלו חיוניים וחשובים לפתרון הבעיה, אך אינם אלא פתרונות לטווח ארוך- עבור קופי האדם ההשפעה שלהם תהיה מאוחרת מדי. המדענים מדברים על 15-20 שנה בלבד עד שאחרון קופי האדם יימחה מעל פני האדמה במידה ולא ייעשה צעד משמעותי ומיידי.
LAGA הוקמה מתוך המחשבה שחייב להיעשות משהו אפקטיבי, בעל השפעה מיידית, שיצור הרתעה ויעצור בטווח זמן קצר את הנפילה הדרסטית במספרם של קופי האדם. חוק האוסר על צייד ומסחר בבע"ח מוגנים קיים בקמרון מאז שנת 1994 אך עד יולי 2003 לא הובא למשפט ולו אדם אחד שהפר את חוק חיות הבר. הצייד הפרוע, הסחר בבשר, בשנהב ובקופים כחיות מחמד הוסיף להתקיים באין מפריע. ב-23 ביולי 2003 היה טוני נקן לאדם הראשון בתולדות המדינה שהורשע בגין הפרה של החוק להגנת חיות הבר. נגזרו עליו חודש מאסר בפועל וקנס של כ-1000 דולר (סכום נכבד במונחים קמרונזים). טוני סחר בשימפנזה צעירה בשם קיטה ונתפס "על חם" כשהוא נושא ונותן באשר למחירה עם סוכן סמוי של LAGA. הוא נעצר במקום ונגדו הוגש כתב אישום.
אני כמעט שיכולה לראות מכאן את הגבה המתרוממת: "האם מעצר אחד יכול לשנות את המציאות העגומה אליה נקלעו בעלי החיים המאוימים?" המקרה של טוני נקן הוא תקדים, מטבעם של תקדימים הם מבשרים על המשכה של פריצת דרך. ואכן במהלך שנה וחצי הובאו לבית המשפט 25 תיקים על ידי LAGA. מתוך ידיעה שאין באפשרותנו להעמיד לדין כל מפר של חוק חיות הבר אנחנו דוגלים ביצירת הרתעה. בכל פעם שמתקיים מבצע מעצר מוצלח, הרשעה של עבריין, או כאשר מישהו מתחיל לרצות את עונשו בכלא אנחנו דואגים להפיץ את הבשורה באמצעות התקשורת- רדיו, טלוויזיה ועיתונות כתובה.
LAGA פועלת במספר מישורים: מהשטח ועד להוצאה לפועל של גזר הדין. מהבחינה הזו הארגון ייחודי בעולם. אנחנו מפעילים סוכנים סמויים וחוקרים בשטח שתפקידם לאסוף ראיות מוצקות ומתועדות של עבריינים. כאשר יש בידינו מודיעין מהימן אנחנו עוצרים (בשיתוף עם המשטרה ומשרד היער) את העבריינים. כמעט בכל המבצעים נתקלנו בניסיונות לשחד את השוטרים, לכן אנחנו מפקחים ונוכחים בכל אחד מן המבצעים. התיקים מתועלים לבית המשפט, ואולם בשל המציאות המושחתת שקיימת גם במערכת המשפטית, בה נעלמים תיקים באופן מסתורי...., LAGA הכשירה מחלקה משפטית שתפקידה לעקוב אחר כל תיק ותיק ולבסוף לוודא שהעבריין ירצה את עונשו.
המישור האחרון בו LAGA פועלת הוא המודעות הציבורית: באמצעות כלי התקשורת המקומיים אנו מפרסמים את החוק, מעצרים, גזרי דין ועונשים. היעד הראשון הוא הציבור הקמרונזי אך כשמדובר בסחר בין לאומי ובתקדימים אנו פונים גם אל הקהילה הבין לאומית, אם על ידי פרסום במדיה זרה ואם באמצעות שיתוף פעולה עם מפורסמים שהנושא קרוב לליבם.
הדרך עוד ארוכה, את ניצני ההצלחה אנו רואים בתחילת שינוי יחסה של הממשלה כלפי LAGA וכלפי חוק חיות הבר. רצון פוליטי אמיתי להגן על בעלי החיים הכל כך מיוחדים וייחודיים לא קיים בקמרון, כמו שאינו קיים בקרב שכנותיה. אבל שימפנזים, גורילות ופילי יער קיימים רק במרכז ומערב אפריקה, ועם או בלי רצון פוליטי אנחנו שם, ומחפשים אנשים טובים שיצטרפו אלינו אל המאבק.
לסיכום: אנחנו מחפשים אנשים בעלי אופי חזק, עם ניסיון בהתנדבות, היכרות עם מדינות עולם שלישי ובעיקר כאלה שמאמינים שניתן לשנות את העולם, אם רק רוצים מספיק.
- לפרטים נוספים על הארגון ניתן להיכנס לאתר: www.laga-enforcement.org
- או לכתוב אלינו (אופיר או גלית)- [email protected]
