”אי הצבים - לא חובה.“
אנחנו הגענו לאי אחרי שהיינו באותו יום בסטואון טאון ובחוות תבלינים, אז כבר היינו די גמורים. החלק של הצבים מגניב, אבל חוץ מזה אין מה לראות באי. מי שהמלון שלו רחוק (בנונגווי כמו שאנחנו היינו) שישקול לוותר.
אנחנו הגענו לאי אחרי שהיינו באותו יום בסטואון טאון ובחוות תבלינים, אז כבר היינו די גמורים. החלק של הצבים מגניב, אבל חוץ מזה אין מה לראות באי. מי שהמלון שלו רחוק (בנונגווי כמו שאנחנו היינו) שישקול לוותר.
באי האסירים ביקרנו כחלק מסיור שארגנו דרך המלון בו שהינו שכלל – חוות תבלינים, ביקור בסטון טאון והפלגה וביקור באי האסירים. על חוות התבלינים בזנזיבר ראו טיפ נפרד.
כשמו, אי האסירים שמש לפני שנים רבות לאחזקת אסירים. לאחר מכן שימש למקום מושבו של המושל הבריטי. לאי חופים מדהימים ורבים מהבמקרים במקום אף שוחים בים. לפני עשרות שנים הובאו ארבעה צבי יבשה גדולים לאי ומאז הכמות שלהם גדלה מאוד.
על כל צב כתוב בצבע הגיל שלו. באי קיים צב שראה כנראה הרבה מאד בחייו (192 שנה!) ניתן לבקש בכניסה עשבים ולהאכיל את הצבים – להיזהר על האצבעות, לצבים מלתעות חזקות.
טריק שלמדנו – כדי שהצב יוציא את הראש מהשריון ויתרומם, ניתן ללטף אותו בצוואר או באיזור הזנב.
בזנזיבר נמצא אי שנקרא אי האסירים. האי שימש בעבר לכלא ואילו היום משמש מקלט לצבי יבשה ענקיים שנמצאים בסכנת הכחדה.
קודם כל האי עצמו מדהים ביופיו! ניתן להגיע אליו מסטון טאון דרך כל סוכנות שלוקחת אתכם בסירה ומחזירה אתכם. לאחר שהגעתם לאי, ירדתם מהסירה והתפעלתם מיופיו של האי הגיע הזמן לראות את הצבים. הצבים עצומים ומסתובבים ממש לידך, ניתן לקחת עלים מהעובדים ולהאכיל את הצבים. זו אטרקציה נחמדה שיכולה להעביר מספר שעות (אם אתם בוחרים להישאר עוד קצת בחופים של האי).
מצרפת תמונות של האי והצבים, בסך הכל ממש נחמד!
מאות צבים ענקיים, כמעט כמו בגלאפגוס, שניתן גם להאכיל אותם. בנוסף חוף ללא אצות שיש בו גאות ושפל חזקים.
שטים לאי מתוך העיר סטון טאון (Stone Town).
השייט אורך כ-30 דקות. אנחנו התמקחנו על המחיר (סביב 50 דולר הלוך וחזור לסירה שנכנסים בה כשמונה אנשים). ניתן לשלב את האי יחד עם סיור בעיר Stone Town, ושוק האוכל הלילי. ניתן לקחת גם סיור מודרך מהמלון אך זה יקר יותר (כ-50 דולר לאדם – לעיר ולאי).
שתפו את החוויות שלכם מהטיול עם קהילת המטיילים הגדולה בישראל
כתבו בלוג