שלושה שבועות קסומים בקוסטה ריקה.
אנחנו זוג באמצע שנות החמישים החלטנו להצטרף אל הבן שמטייל כבר עשרה חודשים בדרום אמריקה ולטייל איתו בקוסטה ריקה מאמצע נובמבר ועד תחילת דצמבר 2015.
זהו בלוג מפורט ביותר הכולל מידע על טיסות, תחבורה, לינה, אתרים, דמי כניסה, ימי פעילות וכו' בתקווה שיסייע לטיול מושלם
כמה זמן צריך: לפני הטיול הזה ולפני כל טיול יש את השאלה המרכזית כמה זמן זה מספיק זמן כדי לראות ולחוות את המקום מבלי להרגיש שזה יותר מידי ומבלי לעבור במקומות רק כדי לסמן V.
שבוע בקוסטה ריקה לא ממש מספיק, זה רק טעימות ולרוץ ממקום למקום. שבועיים יכולים בהחלט להספיק, שלושה שבועות זה טיול רגוע יותר שכולל קצת נופש בחופים המקסימים שיש במדינה הזאת. וכך בניתי את הטיול.
תכנון: מידע על קוסטה ריקה לא חסר באינטרנט והזמנות בצעתי באינטרנט באמצעות אתרים כמו
google flights, hotels.com, booking.com, expedia.com, rentalcars.com וכו'. טיסות, מלונות, רכב וכל השאר. לא ממש מסובך רק צריך קצת להשתפשף בזה.
עלויות שהייה: יחסית לשאר מדינות מרכז או דרום אמריקה קוסטה ריקה אינה מדינה זולה, אך זולה יחסית לאירופה ובוודאי ישראל. עלות המחייה הסתכמה 400-500 ₪ ליום עבור לינה ואוכל לשלושה אנשים. לא ישננו במלונות פאר אך גם לא בהוסטלים בעיקר במלונות או לודג׳ים שלושה כוכבים. הם מעולים נוחים נקיים וסימפטיים מאוד. אוכל אכלנו בעיקר במסעדות מקומיות שנקראות סודה Soda .אוכל פשוט אך טעים מאוד.
אני מניח שעלות לזוג תעלה כ 300- 400 ₪ ליום.
חשוב לדעת, המקומות הטובים במחירים הסבירים נחטפים הרבה זמן מראש. מומלץ להזמין מקום לפחות חודש מראש.
ביקור באתרים: בקוסטה ריקה יש כמעט בכל פינת רחוב סוכנות טיולים כזו או אחרת שיציעו לכם את כל הטיולים האפשריים תמורת עמלות די גבוהות. כשמטיילים ברכב שכור אפשר לעשות הכל עצמאית במחירים הרבה יותר זולים..
טיסה: אפשר לטוס עם איבריה או קלמ בעלות של 1450 $ לאדם עם עצירה אחת באירופה בזמן כולל של 17.5 שעות. ישגם טיסות זולות יותר דרך ארה”ב. אני מצאתי דיל עם דלתא ב 950 $ עם עצירה בניו יורק ועוד אחת באטלנטה בזמן כולל של 21.5 שעות. כלומר 1000 $ פחות (שני כרטיסים) תמורת זמן טיסה נוסף של 4 שעות כל כיוון.
יש לזכור שכדי לעצור בחניית ביניים בארצות הברית צריך ויזה אמריקאית בתוקף כי עוברים שם ביקורת גבולות. עלות הוצאת ויזה למי שאין היא 160 דולר לאדם. ישנן מספר סוכנויות שיכינו עבורכם את הטפסים תמורת עמלה של כ 200 ₪ אך ניתן לבצע עצמאית באתר של השגרירות האמריקאית בישראל. יש הסבר מפורט. לא ממש מסובך. בכל מקרה חייבים להגיע פיסית לשגרירות כדי לקבל את הויזה עצמה הסוכנות לא יכולה לעשות את זה עבורכם.
החניות בארה'ב הן פחות משעתיים. בכניסה למדינה היא כוללת ביקורת דרכונים, איסוף המזוודות והעברתם למסלול של טיסות המשך של דלתא, ובידוק בטחוני (בהלוך זה בניו יורק ובחזור זה באטלנטה). זה נשמע בלתי אפשרי אך באמריקה כמו באמריקה הכל מסודר. רק צריך לשאול את עשרות הסדרנים שפזורים בכל מקום. מספיק שתגיד שיש לך עוד שעה טיסת המשך והופ אתה מדלג לראש התור. זה נכון לגבי כל תור. של הדרכונים, של המזוודות, של הבידוק הבטחוני וכן הלאה. לשאול ולשאול ושוב לשאול. הכל מסודר. לא תשאל תפספס את הטיסה הבאה. אנחנו בתוך השעתיים האלה גם הספקנו לשתות קפה.
השכרת רכב: אם אינכם מתכוננים לבקר בריו סלסלטה, שתוזכר בהמשך, אין חובה לרכב 4/4. אבל זה בהחלט הרבה יותר נוח. שכרתי דרך www.rentalcars.com ג׳יפ מסוג טויוטה ראב גדול ומרווח בעלות של 2800 ₪ כולל כל הביטוחים עם חברת greenmotion. לא שכרתי ג׳י פי אס כי הסתמכתי על שלל אפליקציות הניווט בטלפון הנייד שלי בעיקר גוגל מפות. נציג של חברת ההשכרה חיכה לנו ביציאה משדה התעופה ולאחר חמש דקות נסיעה הגענו לסוכנות , חתמנו, קיבלנו את הרכב, שתינו קפה וחצי שעה אחרי כבר היינו בנסיעה של פחות משעה למלון הראשון שלנו למרגלות הר הגעש פואס.
תקשורת וניווט: אין טעם להביא כרטיס סים ישראלי לקוסטה ריקה כי התקשורת במדינה אינה בעלת כיסוי רחב. עדיף לשכור סים מקומי. ביציאה משדה התעופה יש דלפק של חברת קולבי Kolbi שלה הפריסה הרחבה ביותר בקוסטה ריקה. 22 $ עבור שיחות ועוד 2 גיגה דטה למשך חודש. מספיק בהחלט בשביל גוגל מפות או וויז, שיחות לבתי מלון או לסוכנויות שונות במידת הצורך. חשוב: עם הסים מקבלים מספר pin יש לשמור אותו ולא לאבד. בכל אתחול של הטלפון יש להזין את הקוד הזה.
תשתיות וכבישים: הרבה קראתי בבלוגים על תשתיות הכבישים הלקויות של קוסטה ריקה. לא כך הדבר. כנראה שהם עשו שינוי גדול בעשור האחרון. הכבישים מצויינים ומתוחזקים טוב.
אוכלוסייה: מילה אחת בלבד. מקסימים !!!
יום ראשון לטיול: אחרי לינה בעיירה פואסיטו Poasito נסענו כחצי שעה לכיוון הכניסה להר הגעש פואס Poas עלות 10$ כניסה ועוד 1000 קולון (כ 2 $ ) חנייה. לא הצלחתי להבין למה מחיר החנייה לא כלול בכרטיס אבל הרבה דברים מוזרים כמו זה לא הצלחתי להבין. ההר היה מכוסה ערפל כל הבוקר ולא ממש ראינו משהו מהתצפית שאמורה להיות אחת היפות בקוסטה ריקה. אחרי סיור של שעתיים בהר, השמיים לא התבהרו, יצאנו לכיוון מפלי לה פז. 40 $ כניסה ששווים כל אגורה. מלבד המפלים היפים זו בעצם שמורה / גן חיות עם מגוון עצום של ציפורים, לטאות, נחשים, פומות, קופים, פרפרים ועוד. בילינו שם למעלה משלוש שעות והיו חלקים שעברנו בהם יותר מפעם אחת.
בשעת צהריים מאוחרת יצאנו בנסיעה לכיוון העיירה לה פורטונה La Fortuna שם שכרתי חדר לחמישה לילות בלודג׳ מקסים שנקרא וייה וילמה (Villa Vilma) עם נוף מהמרפסת אל הר הגעש ארנל.
יום שני: נסיעה למערות וונאדו Venado מחיר 22 $ כניסה. טיול מקסים בתוך מערה חשוכה לחלוטין ובה נחל זורם ואפילו מפל קטן הרבה חיות קטנות שגדלות בחושך מוחלט.. בתוך המערה מתרטבים לחלוטין. כדאי להגיע עם בגדי ים וחולצה מגפיים מקבלים במקום. חשוב להביא בגדים להחלפה. ביציאה יש מקלחות אישיות ואפילו שמפו.
בדרך חזרה עצרנו בבית קפה Centro Turistico Las Iguanas ליד הגשר בצומת שבין כביש 4 לכביש 35. יש בחצר שלהם ועל העצים עשרות איגואנות. כיף גדול.
לפנות ערב החלטנו לרחוץ במעיינות החמים שבסביבות לה פורטונה אך לא חשבנו לנכון לשלם דמי כניסה של 30 עד 60 דולר לאתרים התיירותיים. נסענו ל לאס לאורלס Las Laureles שזה חמש דקות נסיעה מהעיר, לא רחוק מבאלדי Baldi המפורסם, שילמנו 6 $ לאדם בכניסה והיה מושלם. המקום יפה נקי עם הרבה בריכות בכל מני טמפרטורות. כדאי להביא מנעול כדי לנעול ציוד בלוקרים הפזורים שם. רצוי להביא נשנושים אוכל ובירות כי אין במקום מזנון או בית קפה. המקומיים אפילו מביאים מנגלים. לא להחמיץ
יום שלישי: ראפטינג בנהר סאראפיקי. 65 $ בסוכנות Costa Rica Descent שנמצאת ברחוב הראשי של העיירה לה פורטונה ממש במרכז. המחיר כולל איסוף וחזרה מהמלון, ציוד,(רק חבל שלא מספקים נעלי גומי ולכן כדאי להצטייד מראש). ארוחת צהריים, סיור אקולוגי.
עשינו בעבר לא מעט ראפטינג במדינות שונות וזה היה ללא ספק היפה מכולם. שעתיים וחצי של ראפידים בלתי פוסקים בדרגות 3 -4.
יום רביעי: קניו נגרו Cano Negro. נסיעה של שעה וחצי מלה פורטונה, מגיעים לעירה לוס צ׳ילס Los Chiles במרכז העיירה פונים לכיוון הנהר שם יש מעגן סירות. כל התיירים שמגיעים לסיור בנהר הזה בטיולים מאורגנים של חצי יום הן מלה פורטונה והן ממקומות אחרים משלמים 75 דולר לאדם כולל תחבורה וארוחה. אנחנו שכרנו במקום סירה ענקית ב 90 דולר לשלושתינו. אפשר גם להצטרף לקבוצה קיימת. לא בדקנו מחיר.
ראינו הרבה קופים, איגואנות, לטאות, צבים, תניני קיימן ועוד. שווה ומרתק.
יום חמישי: בבוקר נסענו לשמורת ארנל. 10$ . שלוש שעות סיור. אפשר בהחלט לוותר. ראינו שמורות יפות יותר בהמשך.
משם נסענו למפל לה פורטונה. 11 דולר. אסור להחמיץ.
יום שישי: עזבנו את המלון בלה פורטונה ויצאנו בשעה 6:00 בבוקר בנסיעה לשמורת טנוריו כדי לטייל בנחל ריו סלסטה Rio Celeste אחד המקומות היפים שראינו. 12 $ כניסה. לקראת ההגעה לשמורה יש כשעה נהיגה מעט קשה בדרך עפר שמחייבת רכב גבוה. לא בהכרח 4/4. בתום הסיור יצאנו בנסיעה של 3 שעות לעיירה תמרינדו Tamarindo. הגענו אחר הצהריים ממש לפני חשכה.
יום שביעי שמיני ותשיעי: תמרינדו הינה אחת מאתרי החוף היפים בקוסטה ריקה ואחד האתרים המפורסמים לגלישת גלים. היא מפורסמת בארה'ב כיעד תיירות נופש ולכן כמעט כל התיירים במקום הם אמריקאים והאנגלית שולטת במקום.
שלושה ימים של נופש רביצה על החוף ובילויים. הבן שכר כל יום גלשן ובילה בעיקר בגלישה. 10 $ לכל היום במועדון ברחוב פנימי בעיירה. במועדונים שעל החוף המחיר 20 $ ליום.
בנוסף היה בתכנית לבקר באתר הטלה ביצים של צבי ים. אתר שנמצא במרחק שעה נסיעה מתמרינדו. יש להגיע לאתר עם רדת החשיכה. 40 $ לסיור מאורגן או נסיעה ברכב לכניסה לשמורה ו 7 $ כניסה. בסופו של דבר החמצנו את החוייה הזאת כי ערב אחד היינו עייפים, בשני רעבים, ובשלישי פשוט ירד מבול. בתקווה שנזכה לחוויה מתקנת בעיר חאקו בהמשך הטיול.
יום עשירי: כל הבוקר רביצה על החוף בתמרינדו ובשעה 15:00 יצאנו בנסיעה לכיוון העיר ליבריה Liberia ללינה.
יום אחד עשרה: ביקור בשמורת רינקון דה לה וייחה Rincon De La Vieja. מחיר כניסה 15 $
הפארק הזה מחולק למספר איזורים ולכל אזור כניסה נפרדת. אנחנו בחרנו את איזור לאס פאילאס Las Pailas . באיזור זה יש שני מסלולים אחד של מעיינות ובוציות גיאוטרמיות והשני טיול ביער גשם לכיוון מפל מים. בשמורה פגשנו בנחש חנק בגודל מטר וחצי, קופי קפוצ׳ון ואלפי פרפרים.
אחר הצהריים טיילנו במרכז העיר ליבריה. אין משהו מיוחד בעיר הזו אך בדרך חזרה למלון Best western שממוקם בכניסה לעיר גוגל מפות כיוון אותנו דרך פרברי העיר ולא דרך הכניסה הראשית ואז ראינו את קוסטה ריקה האמיתית. לא זו של התיירים. הפרברים נראו מוזנחים להחריד ובקצה העיר עברנו בשכונה שהזכירה לי מחנה פליטים בעזה. עליבות בלתי נתפסת.
לבקר בקוסטה ריקה מבלי לראות גם את הפן הזה שלה זה להחמיץ חלק חשוב בביקור.
יום שניים עשר: נסיעה מליבריה למונטוורדה Monteverde. הדרך לעיירה וממנה אינה סלולה ולכן לקראת העיירה ישנה נהיגה של כשלושת רבעי שעה בדרך עפר תלולה וסיבובים חדים. מהירות ממוצעת של 25 קמ"ש. הגענו למלון בסנטה אלנה Santa Elena פרקנו ציוד ונסענו לשמורת מונטה ורדה. 20 $ כניסה. יער עננים ערפילי מדהים ביופיו ולמרות שלא ראינו חיות בכלל היער הזה מרשים מאוד.
יום שלוש עשרה: גשם כבד ורוחות בשעות הלילה והבוקר שינו לנו את תכניות היום. (בקוסטה ריקה בכלל וביערות העננים בפרט יש תמיד לצפות לגשם אפילו בעונה היבשה) למרות זאת יצאנו בשעה 10.30 לעשות אומגות עם חברת Extrimo .באיזור פועלות מספר חברות לפעילות אקסטרים אנו בחרנו בזו בגלל המלצות. תמורת 50 $ למשתתף אספו אותנו מהמלון, עשינו אומגות שהארוכה שבהן הייתה באורך 1 קילומטר, עשינו טרזן ושני מסלולי סופרמן. חוויה בלתי נשכחת. בערב יצאנו לבלות במרכז העיירה שם יש בארים ומסעדות לרוב. יש משהו קסום בעיירה הזאת.
יום שלוש עשרה: התעוררנו למזג אוויר מושלם. 9:00 בבוקר יצאנו לסיור במפעל הגבינות המקומי (12 $ לאדם) שהוקם ב1953 על ידי קבוצה של קוואקרים מאלבמה. זהו מפעל הגבינות הראשון בקוסטה ריקה וביבשת הדרומית בכלל. עד אז גבינות ומוצרי חלב לא היו חלק מהתזונה באיזורים אלה.
בצהריים יצאנו לטיול צמרות על גשרים תלויים בפארק סלבטורה selvatura שעלה 30 דולר לאדם . הסיור הינו עצמאי ואורך כשעתיים וחצי בניחותא לגמרי. לראות את היער מלמעלה זו חוויה שונה לחלוטין ומאוד יפה.
מלבד זה בילינו במשך היום עם התחביב הישראלי האולטימטיבי שנקרא מתנות לכוווולם. השארנו בחנויות המזכרות השונות כמאתיים דולר בתקווה שלא שכחנו אף אחד. בערב אכלנו במסעדה מקומית משפחתית קסומה בשם טורטיאס Tortilla`s ביציאה מסנטה אלנה לכיוון מונטוורדה שהריח הכניס אותנו אליה. אוכל טעים טעים מאוד ועוגת הגבינה שלהם ….. אין מילים.
יום ארבע עשרה: בהרבה צער עזבנו את סנטה אלנה בנסיעה למנואל אנטוניו Manual Antonio. בדרך עצרנו ב Restaurante Los Cocodrilos שנמצאת ליד גשר התנינים. הגשר נמצא בכביש 34 מעל נהר ריו גרנדה דה טרקולס Rio Grande De Tarcoles. מתחת לגשר רובצים עשרות תנינים גדולים וקטנים. תצפתנו שם כחצי שעה ולאחר מכן עשינו עצירה נוספת לרחצה באחד החופים בדרך ולקראת ערב הגענו למלון במנואל אנטוניו.
יום חמש עשרה: ביקור בשמורת מנואל אנטוניו. 16 $ לאדם (זה המחיר בימי שבת וראשון. באמצע השבוע המחיר 10 דולר. בימי שני הפארק סגור) התיצבנו בפתח השמורה בשעה 8:00 בבוקר ובילינו בשמורה ובחוף הים שלה עד 4 אחה"צ. ראינו ,וממש מקרוב, קופי קפוצ׳ון, קופי טיטי מניאטוריים, לטאות מוזרות שרצות על המים תופעה מדהימה, סרטנים בצבע אדום ירוק עז, איגואנות, עצלנים ועוד. רק בזכות ששהינו בפארק ובחוף הרבה זמן ראינו את כל זה, אם היינו עושים הלוך חזור ספק אם היינו רואים חצי מהחיות.
יום שש עשרה: 9:00 בבוקר יצאנו לשיט בשמורת המנגרובים באיסלה דאמאס Isla Damas. בחרתי בחברת Monkey Mangrove Tour במחיר 35 $ לאדם ללא ארוחות. חוייה מדהימה. מדריך השיט קרא באיזה שהוא שלב לקופים והם באו בהמוניהם לסירה קפצו לנו על הראשים שיחקו איתנו ובעיקר חיפשו בננות שהמדריך הכין מראש כמובן. בהמשך המדריך עצר את הסירה בנקודה מסויימת על גדת הנהר ואין לי מושג איך הוא ראה את הנחש שהתמזג בצבעיו עם השיחים. הסיור ארך כשעה וחצי והוא מומלץ ביותר. בשאר היום רבצנו על חוף המקסים במנואל אנטוניו.
יום שבע עשרה: עזבנו את מנואל אנטוניו ונסענו לכיוון עיירת התיירות חאקו Jaco גם כדי לנפוש עוד יום לקראת החזרה הביתה, והבן לגלוש כמובן, אך בעיקר כדי להשתתף בשחרור צבי ים. (נובמבר ודצמבר בלבד) בגלל החשש שהתיירים הרבים שפוקדים את החופים בחאקו ירמסו את ביצי הצבים שהנקבות ממליטות בלילה מתנדבים אוספים את ביצי הצבים ומרכזים אותם מתחת לחול מול המשטרה שעל חוף הים. כשהצבים בוקעים מהצבים יש צורך במתנדבים לסייע בשחרור הצבים לים. כדי להשתתף בפעילות הזו יש להתקשר למשטרה בשעה 4:30 לפנות בוקר ולשאול אם בקעו הלילה ביצים. אם בקעו יש להגיע לתחנת המשטרה עד לשעה 5:00 מקבלים כפפות וזה כיף גדול. קמנו בבוקר התקשרנו אך לא בקעו צבים בלילה הזה. כמה לילות לפני דווקא כן בקעו. עניין של מזל.
יום שמונה עשרה: עזבנו את חאקו ויצאנו לכיוון אלחואלה לקראת הטיסה חזרה הביתה.
לסיכום: קוסטה ריקה היא מדינה של טבע מדהים ביופיו והוא מעורב לגמרי עם האורבני. ביציאה מהסופרמרקט שוכב לו עצלן על העץ, קופים מקפצים על העצים בלודג׳, לטאות גדולות ואיגואנות חולפות לידך על החוף. אין שופינג אין חנויות יוקרה ואין טעם להסתובב בערים. הכל סובב כאן סביב הטבע.
על שמורת טורטוגרו ויתרתי מראש כי אנחנו בסוף נובמבר והצבים מטילים בשמורה במאי. תנינים קופים ושאר חיות וטבע ראינו בכל המקומות האחרים.
אם מישהו רוצה לבנות טיול על פי המסלול הזה אך בפחות זמן להלן כמה הצעות:
הסיור בשמורת ארנל מיותר. אם ראיתם תופעות גיאוטרמיות בעבר אפשר בהחלט לוותר על ליבריה ורינקון דה לה וייחה. אפשר לשלב את קניו נגרו יחד עם ריו סלסטה ביום אחד בתנאי שערב לפני ישנים בלוס צ׳ילס ובלילה שאחרי ישנים ליד שמורת ריו סלסטה.
למעט בנסיעה לסנטה אלנה וממנה וגם אל ריו סלסטה, בשאר חלקי המדינה תשתיות הכבישים מצויינות ניתן בהחלט לנהוג בשעות החשיכה. הכבישים במצב תחזוקה טוב מאוד. לרוב אלו אלו כבישים חד מסלוליים וללא שוליים. אני בחרתי לנהוג בשעות האור כדי להינות מהנופים ומהעצירות המזדמנות בדרכים.
בשום אופן לא לוותר על יומיים לפחות בחופים הקסומים של קוסטה ריקה וחובה לצפות בשקיעות שלא ראיתי יפות מהן מעולם.
הכי חשוב, טיול טבע דורש נחת וזמן. מי שרץ לא רואה כלום. החיות לא יושבות על העצים וקוראות לתייר שיסתכל עליהן. הן נמצאות בכל מקום. לטייל לאט ולא לרוץ ואז ורואים הרבה.
מפות: מצורף קישור למסלול ולנקודות שבהן ביקרנו ועוד. נערך באמצעות אפליקציה My Maps של גוגל:
https://www.google.com/maps/d/edit?mid=z1R47u7UlIAA.kjJujxsVZ8jE&usp=sharing
