16 יום טיול עצמאי בנמיביה אבלין ואריה בן פורת יוני 2022

כללי

לאור חוסר במידע עדכני לאחר תקופת הקורונה החלטנו לתעד את טיולנו עבור קהל המטיילים.

אנחנו מטיילים לא מעט בעולם והחוויה בנמיביה היתה עוצמתית מהנה ומאתגרת ממליצים בחום לאוהבי הטבע והתרבויות השונות.

טיילנו באופן עצמאי עם רכב שכור, ללא ציוד קמפינג, 16 ימים נטו. מסלול הטיול החל מהדרום עבר לאיזור האוקינוס עלה צפונה והסתיים באטושה פחות או יותר, חלק מהלינות הזמנו מראש מהארץ-בעיקר בשמורות, והיתר בבוקינג על הדרך.

יוני נחשב לתחילת העונה ולכן הכול יותר זול וזמין, גם ככה עדיין המדינה לא חזרה לכמויות התיירים לה היא רגילה-מאוד הקל על העלות ועל הגמישות בבחירת המסלול והלינות.

נושא אחד חשוב שלצערנו לא ידענו עליו מספיק מדובר על עם עם אחוזי אבטלה גבוהים והרבה עוני- ממליצים\מבקשים מכם תביאו אתכם בגדים לטיול כאלו שאתם לא ממש צריכים ושתוכלו למסור אותם בסוף- תגרמו להרבה אנשים אושר, (היו מספר מקרים שביקשו מאיתנו והיה חבל שלא היה לנו) אנחנו עשינו את זה בעבר בקובה וזה ממש עוזר לאנשים.

תכנון המסלול

בוצע כולו בארץ עם כמה דרגות חופש שהשארנו לנו- מצורף בהמשך קובץ אקסל של ביצוע בפועל, כולל מרחקים, זמנים נטו, לינות, מחירים והערות.

סבורים שהבחירה להתחיל בדרום ולסיים באטושה היתה נכונה וטובה-כמובן עניין של טעם אישי

ויזה וקורונה

עושים בקונסוליה בעתלית מפעלי המלח יש לתאם מראש פגישה (יש רק פעם בשבוע) עם ג'יל בטלפון 052-6122582 נדרש להביא-דרכונים בתוקף לפחות 6 חודשים עם 3עמודים ריקים!!, כרטיסי טיסה, תכנון מסלול, הזמנת לינות לפחות לשמורות, צילום דרכון או תמונת פספורט, טופס בקשה (היא תשלח לכם) ממולא וחתום, 65 דולר אמריקאי במזומן, מספיק נציג אחד שיגיע, לנו הכינה את הויזות במקום.

בתקופה שנסענו נדרש או 3 חיסונים או בדיקת PCR 72 שעות לפני- כמובן תבדקו מה הדרישות העדכניות, ומילוי טופס שתקבלו מג'יל.

הגעה

אתיופיין איירליינס חברה מעולה 4 שעות מישראל לאדיס 3 שעות קונקשיין ועוד 6 שעות לווינהוק-לא קל אבל סביר.

מזג אוויר ביגוד וציוד

זריחה ב7:30 שקיעה 18:30 כן הימים יחסית קצרים בחודש הזה, הפתיע אותנו החום בימים הראשונים מעל ל-30 מעלות (לא אופייני לעונה) לעומת הלילות שהיו מאוד קרים, בהמשך בצפון ובאטושה היה ממש נעים ביום 24 מעלות אבל קר בלילה 10 מעלות. ביגוד נדרש לקחת בהתאם קצר ליום ארוך וחם לערב, באטושה היינו בבורות המים בלילה עם כובעי גרב, נעליים מספיק התעמלות טובות סנדלים וכפכפים, כדאי לקחת בגדי ים יצא לנו לטבול בבריכות-לרוב זה רק שיכשוכיות. לא לשכוח כובע וקרם הגנה.

מכיוון שאנחנו מעדיפים להכין חלק מהאוכל לבד לקחנו קערה לסלט קעריות לגרנולה סכין וקרש חיתוך, בנוסף ערכת קפה עם גזייה היה מאוד שימושי וגם תרמוס, נעזרנו בציידנית בה שמנו שני בקבוקי קרח כול יום-שמר מצויין על הקניות.

כסף ומחירים

שער הדולר הנמיבי היה 4.5 לשקל בתקופה בה נסענו, ניתן להשתמש כמעט תמיד באשראי-תחנות דלק וסופרים ואתרים בוודאות, לינות צריך לבדוק מראש, המרת כסף לבצע בשדה השער זהה לעיר יש לפחות 3 כאלו ביציאה, לא הייתי ממיר יותר מ-500 דולר ארה"ב עם הייתי יודע מראש.

מחירי הלינות ששילמנו בממוצע 70 דולר ארה"ב לזוג ללילה-כחצי מהלילות כללו ארוחת בוקר, ישנו במקומות ברמה טובה אבל לא פלצני-למעט סוסוואלי-שם לא היתה ברירה, כמעט כול המקומות היו מאוד נקיים וחלקם ממש מיוחדים.

הקניה בסופר זולה מאוד גם בתחום הירקות והפירות ובטח אננסJ, במסעדות המחיר לפחות חצי מאשר בארץ, אלכוהל בסופר פחית 0.5 ליטר 4 שקלים בלודג תשלמו כפול-עדיין זול.

דלק היה יחסית יקר לנימיביה בגלל המצב באוקריאנה כמעט 5 ש"ח לליטר דיזל

כניסות לשמורות כ- 350 דולר נמיבי ליום לזוג עם רכב (78 ש"ח) לא זול במונחים נמיביים! כול המחירים שאציין בהמשך הסיכום הם לזוג.

השכרת רכב ונהיגה

נוהגים הרבה וזה לא פשוט מצד שני אין הרבה תנועה והדרכים יחסית במצב די טוב- האמת שהופתענו לטובה יחד עם זאת זה כמובן מאוד מעייף, נסענו כמעט 3,900 ק"מ- 60% מהם על דרכי עפר אבל בזמן כמובן הרבה יותר.

איזה רכב לשכור- אתחיל ממה לא! אל תחשבו לרגע על רכב סדאן-גם כשרשום למשל באטושה שניתן לטייל שם עם רכב כזה ראינו שהיו מלא דרכים שבהם רכב סדאן פשוט לא עובר- וזה במקרה הטוב.

לכן לדעתי חובה רכב גבוה ועדיף כמובן 4*4 אנחנו שכרנו טויטה היילקס דאבל קבינה והיינו מאוד מרוצים מתאים לתנאי השטח שם וגם נוח שיש לך ציוד בכיסא האחורי, את הרכב שכרנו מSafari car rental- ואני יכול לומר עליהם רק מילים טובות-ממליץ עליהם ממש בחום. כול התקשורת במיילים היתה נעימה ומקצועית למרות שחפרתי להם, היתה תמיכה טלפונית 24 שעות ביממה ונעזרנו בה, קיבלנו רכב במצב חדש עם 19,000 ק"מ מיכל דלק כפול 160 ליטר מיכל מים 50 ליטר מובנה וציידנית פלסטיק שני גלגלי ספייר משאבת אוויר חשמלית, ממליץ להביא נילון גדול מהבית לכסות את המזוודות בארגז המטען-למרות שסגור לגמרי נכנס אבק-ממש הציל לנו את המזוודות, ממליץ לשכור שני כסאות מתקפלים-לנו זה היה חסר.

אספו אותנו מהשדה הם נמצאים 20 ק"מ משם על הדרך לווידהוק מאוד נוח, קיבלנו הסבר מפורט וחשוב על הרכב במשך כחצי שעה כולל כללי נהיגה. בהחזרת הרכב ביצעו בדיקה מדוקדת כולל נסיעת מבחן ואפילו מדידה של עומק החריצים בגלגלים-הם פשוט מחליפים כשצריך.

ביטוח עשינו מלא השתתפות עצמית רק של 100 יורו וזה כלל גם צמיגים (אחד) ושמשות- מומלץ מאוד לנו נקרע צמיג ושילמו רק על ההחלפה חברה שהחזירו איתנו רכב היה להם 3 פגיעות מאבנים בשימשה הקידמית תופעה ידועה, אבל דבר אחד קריטי וחשוב ונכון לכול חברות השכרת הרכב בנמיביה (בשונה מכול העולם) הביטוח לא מכסה ארוע בו אתה אשם חד משמעית-תאמינו לי קראתי את תנאי הביטוחים במספר חברות וזה חוזר על עצמו-מוזמנים לבדוק בעצמכם-לכן ממש קריטי לנהוג בזהירות ובבטיחות מלאה-לנו לא היה שום ארוע בו היינו אפילו קרובים לסכנה.

נהיגה –אסורה בלילה (מוגדר משקיעה לזריחה) בעיקר בגלל סכנת תאונות עם חיות, בערים מותר. מהירות מקסימלית 80 קמ"ש בדרכי עפר ובכבישים לפי המותר 100-120 קמ"ש. דרכי העפר די טובות אבל בחלקן יש הפתעות למשל חריצי נחלים שנראים תמימים ומקפיצים אותך או נוהג מאוד מוזר בסוף עליה תלולה כשאתה לא רואה כלום יש פתאום פניה לאחריה ותופעה נוספת היא פתאום אבנים חדות על הדרך-להזהר מהן חותכות צמיגים בקלות. בכבישי האספלט נסעתי רוב הזמן עם קרוז קונטרול ממש פינוק, מה שכן רובם עם מסלול אחד צר לכול כיוון, להבדיל דרכי העפר הן ממש רחבות לפחות פי שלוש.

כמובן שהנהיגה היא בצד שמאל כאשר ברמזור ירוק הפניה ימינה רק כאשר הדרך פנויה, יש צמתים בהם יש עצור לכולם והראשון שמגיע ועוצר זכותו לחצות ראשון- מתחת לשלט עצור בצומת כזו יהיה כתוב 4 (3 ב-T) מניסיון זה די מבלבל חשוב לשים לב לכך.

לחץ אוויר בהתאם למה שימליצו לכם תלוי בסוג הרכב- אצלנו היה לכביש 2 לדרכי עפר 1.8 לחול 1.6כמובן לגלגל קר!! לגלגל חם להוסיף 10% קריטי.

תדלוק תמיד לפני ההגעה לחצי מיכל -עבד מצויין, אפשר עם מיכל מלא לגמוע לפחות 1,000 ק"מ

כפי שציינתי לנו היה גלגל אחד קרוע ובנוסף פנצ'ר אחד- יצאנו די בזול

תקשורת וניווט

קנינו סים של חברת MTC בשדה הדיל הוא לשבוע ונדרש לשלוח כול תחילת שבוע קוד הפעלה לעסקה הבאה, לקחנו ל3 שבועות למרות שבאחרון השתמשנו רק יום אחד, עבור גיגה גלישה ושיחות בכמות גדולה משלמים כ-43 דולר נמיבי לשבוע-ממש זול, אבל לזכור שיש אזורים ללא קליטה וזה לא צפוי בכלל, למשל דווקא באטושה היתה לנו קליטה כמעט כול הזמן.

השתמשנו ב map.me בכול הטיול, אבל חלק מחישובי המרחק נאלצנו להעזר במפת גוגל כי map.me התחרפן ולא אפשר מדידה-לניווט הוא עבד מצויין, ממליץ לבדוק מרחקים עוד מהבית.

לחישוב מקורב של שעות הנהיגה נטו ממליץ- בעפר לחלק את המרחק ב-60-70 בכביש ב-90

לינה

לשמורות סוסוואלי ואטושה כדאי ומומלץ להזמין מראש-באטושה היתה לנו בעייה למשל כשאפילו הזמנו 4 שבועות לפני-בסוף הסתדרנו כי שינינו את הלו"ז, לכול היתר בחודש הזה לא היתה בעייה, הרוב הזמנו דרך בוקינג חלק קטן איתרנו טלפון מגוגל ווהתקשרנו ישירות ופעם אחת עשינו טעות שעלתה לנו בהרבה עצבים הזמנו דרך חברת Safari.com  שיושבים בפועל בדרום אפריקה, להתרחק מהם כמו מאש- אפילו לא אפרט כאן מדוע!!

סה"כ רמת האירוח היתה ממש טובה+ למעט הלילה הראשון שידענו שיהיה כזה ולכן זה בסדר והלילה באופואו שם קיבלנו חדר מלא אבק, חלק מהמקומות היו ממש מדהימים ומיוחדים, שמות המקומות והמחירים מופיעים כולם בטבלא המצורפת.

ממליצים לוודא שיש מקרר וערכת קפה בחדר ובערים חנייה פנימית סגורה-שם יש חשש לפריצת רכבים.

אוכל וקניות

כמעט כול העסקים נסגרים ב16:00 או 17:00 למעט חלק מהסופרים שקיימים רק בערים בחלק מהמקומות יש חנויות מכולת שקשה לבנות עליהן, אנחנו רכשנו כול פעם לכ3 ימים נעזרנו בציידנית וזה היה ממש סבבה.

הסופרים מאוד מודרניים ויש בהם ממש הכול ובאיכות טובה מאוד, לשים לב בהעמסה לרכב תמיד אחד מכם שישמור על העגלה -חשוב , מומלץ לקנות שני מיכלי מים מינרליים של 5 ל' ואחד של 1.5 ואז למלא כול פעם, המים במיכל הרכב רק לשטיפה ורחצה.

בלון גז הברגה קנינו בווידהוק בחנות Cymot Outdoor Equipment נסגרת בימי חול ב17:00 (ניתן לאתר ב maps.me) כעקרון לנו העיר הזו הרגישה מאוד לא נעימה ולא בטוחה ולכן לא היינו בה בכלל למעט רכישת הבלון הנ"ל.

מתן טיפ

בתחנת דלק אם מנקים חלונות נהוג לתת 10 דולר נמיבי כנ"ל בעת מילוי אוויר, ל"שומרים" על הרכב נתנו אותו סכום רק בערים בשאר המקומות לפי שיקולכם- סה"כ הם מחפשים דרך להתפרנס, מסעדות מקובל 10%, מדריכים באתרים 10 דולר נמיבי.

היום הראשון Rehoboth

נחיתה בצהריים ב Windhok המרת כסף וקניית סים בשדה, איסוף ע"י חברת ההשכרה למשרדים שלהם, לקיחת הרכב  בהתחלה הרגיש לי מגושם וגדול לקח יום יומיים להתרגל אליו. נסענו לעיר לקנות את בלון הגז ומשם על B1  כשעה+ נסיעה לעיירה Rehoboth הכביש היה עמוס מאוד ברכבים-זו הפעם הראשונה והאחרונה שראינו כול כך הרבה רכבים-פשוט חוזרים מהעבודה בעיר הגדולה,המטרה לינה בעיירה וכך גם לקצר את יום הנסיעה הבא.

היום השני Sossusvlei

מומלץ לנסוע בדרך היפה D1275 עוברים Spreetshoopgte Pass-  היפה שווה עצירה לקפה, בחלק האחרון מגיעים C27 סוף סוף קצת כביש כ-10 ק"מ עד לכניסה לשמורת Sossusvlei שילמנו 700 דולר נמיבי ליומיים שהייה ונכנסנו.

המלצתנו אם הגעתם בצהריים להתחיל מהחלק הקרוב לכניסה לשמורה משמאל יש דרך גישה לSesriem Canyon  שלא ממש מרשים -במיוחד למי שטייל בערוצים באזור ים המלח, לעומת זאת אנו ממליצים בחום מימין לשער הכניסה על Elim Dune איזור דיונות אדומות עם צמחיה עשירה ומלא זוחלים חמודים טיילנו שם לבד והיה ממש מקסים אבל לא קל לטיפוס.יצאנו מהשמורה לקראת הערב- השער נסגר בעונה הזו ב18:30 ונסענו ללינה לטבול בבריכה ולנוח מהיום הארוך בהחלט.

היום השלישי Sossusvlei

למחרת בבוקר יש כאלו שירצו להיכנס מוקדם השערים נפתחים ב7:30על מנת להספיק לראות את הזריחה ב-Dead Vlei  אנחנו ויתרנו על המאמץ יצאנו מאוחר יחסית נסענו על הכביש בשמורה 60 ק"מ ממש יפים בתוך נוף ציורי הגענו לקצה הכביש לחניה הראשונה הורדנו לחץ אוויר ל1.6 ועברנו את הקטע החולי עד לחניה השניה-מחייב ניסיון בנהיגת שטח!!, למי שמעוניין ניתן לקחת שאטל בתשלום במקום לנסוע בחול העמוק. מהחניה 90% מאנשים הולכים רק ל- Dead Vlei  אנחנו טיפסנו קודם ל- Big Daddy Dune שימו לב לעלות מהמסלול הכי מזרחי מתון יותר ועדיין קשוח ולוקח שעה של טיפוס עד הפיסגה-נוף מטורף ושווה עצירה, משם חותכים במהירות בשיפוע מטורף 10 ד' למטה ל- Dead Vlei וחוצים אותו לאחר אין סוף צילומים ואז חוזרים לרכב (היו כאלו שעשו את המסלול הפוך כלומר טיפוס מתוך ה- Dead Vlei אבל ממש קיטרו על הקושי חלקם התייאשו וויתרו על המשך העליה) חוזרים את הקטע החולי מנפחים אוויר ועולים על הכביש לכיוון היציאה.

בחזור עצרנו ב- Dune 45 שם רק לי היה עוד כוח לעלות-זה ממש מעייף, אבלין נשארה למטה לצלם. אני סבור שסדר הביקור ומה שעשינו שעשינו בשמורה ממש נכון ומומלץ, חשוב לציין שאנחנו בכושר לא רע ועדיין זה לא קל.

היום הרביעי Walvis By  ו- Swakopmund

נסיעה קצרה על הכביש ולאחר מכו עפר דרך Solitaire עוגות התפוחים אכן טעימות והקפה לא פחות-שווה עצירה גם הבית קפה מעוצב יפה, משם על C14 דרך Naukluft Park דרך קניון וסלעים מעוצבים עצרנו בכול התצפיות המסומנות במפה יפה ושובר שיגרה, להפתעתנו ושמחתנו 50 ק"מ אחרונים לפני Walvis By הפכו לדרך כבושה היטב יכולנו לנסוע על 100 קמ"ש סוף סוף, נסענו לביקור מהנה מול מאות ואולי אלפי הפלמינגו במפרץ-מראה מדהים ומקסים לא לוותר!! מופיע במפה קצת לפני Lovers Hill.

משם לאחר ניפוח אוויר חצי שעה נסיעה על כביש ל- Swakopmund לדירה המדהימה שלקחנו ל-3 לילות פרטים ומחיר בטבלא.

מה שהיה חריג בכול הימים באיזור הזה היה מזג האוויר "נפלנו" על הפוך מכול מה שמספרים ולמה שציפינו במקום קרירות נעימה וערפילים קיבלנו חום של 34 מעלות ורוחות מטורפות בלי טיפת ערפל!- מה שאילץ אותנו להמנע מכול הפעילויות הקשורות לדיונות וגם שייט שקבענו למחרת בוטל-וטוב שכך-אסביר בהמשך.

בערב הלכנו לאכול במסעדת The Tug טעים מאוד אבל מנות קטנות.

היום החמישי Cap Cross ו- Swakopmund

נסיעה ל- מעל חצי מהדרך כביש ולאחר מכן דרך כבושה טובה, כניסה 350 דולר נמיבי משולמת קצת לפני האתר תראו ביקתה מימין לדרך ליד אזור בניה חדשה, נסיעה של עוד מספר ק"מ מגיעים לקאפ עצמו  מקום מדהים עם אלפי כלבי ים מלא גורים ושביל עץ מוגבה מסודר לתצפית עליהם ממש שווה את הנסיעה, למזלנו הרוחות המזרחיות החזקות שעד עתה הפריעו כאן הקלו מאוד על הריח החזק ולכן היה ממש נחמד.

יום לפני קבענו שייט קאייקים אצל צ'רלס (לא להתקרב אליהם) להיום בצהריים וזאת לאחר שהגברת במשרד שכנע אותנו שזה ממש נחמד, למזלנו הטוב הגענו עם הרכב והקאייקים ל-Bird Rock Guano Platform שהיינו אמורים לחתור סביבו ובגלל הרוח החזקה שיצרה ברבורים וסחף המדריך החליט לבטל ולהחזיר אותנו- למה למזלנו הטוב? כי זה נראה שייט משעמם לאללה סתם סביב משטח גדול מוגבה לא רחוק מהחוף- אל תתפתו כמונו, כמובן שקיבלנו החזר מלא.

בערב לקחנו בירות קרות ופיצוחים לתצפית ה- Mole ישבנו על הסלעים היתה שקיעה מדהימה וממש קריר-מומלץ.

היום השישי Walvis By  ו- Swakopmund

ערב לפני הזמנו שייט קאייקים בחברת Pelican point kayaking ב-8:00 התייצבנו ב- Walvis Byב- water front (המקום יפיפה) יחד עם עוד שני זוגות משם נסענו כשעה עם מדריך ורכב דרך מפעלי המלח והמון פלמינגו תוך כדי הסברים מעניינים ומספר עצירות, הקטע האחרון היה בחול עמוק עד ל- Pelican point שזה ממש הקצה של חצי האי מול העיירה שיוצר מפרץ טבעי ענק, המדריך פרק את הקאייקים ונכנסנו לים לשייט של כשעה עם אטקציה מדהימה של מאות כלבי ים איתנו וסביבנו מקפצים ומשמיעים קולות כמו של כבשים/עיזים, הרגשנו כמו ילדים קטנים שלקחו אותם לגן חיות טבעי מטורף, לאחר השייט ארוחת סנדביצם קפה ועוגיות והדרך חזרה זהה, סיימנו קצת אחרי 12:00- חוויה מאוד מיוחדת ומהנה והמדריך שלנו SJ  היה מעולה- ממליצים בחום עליהם כול ההתנהלות והאווירה היו ממש נעימים, עלות לזוג בקאייק 1620 דולר נמיבי לדעתנו ממש שווה.

היום השביעי UIS , SPITZKOPE

כדי לחלק את הנסיעה הארוכה ל- TWYFELFONTEIN החלטנו לישון ב-UIS.

הנסיעה ל- SPITZKOPE רובה על B2 שלשמחתנו היה כביש, לאחר מכן חוזרים לעפר, כניסה לשמורה 220 דולר נמיבי, השמורה בנוייה מסלעים מאוד מיוחדים (מזכיר את האמפי למי שהיה בהודו) והקשת המפורסמת אליה נסענו בהתחלה- פשוט מטיילים על ובין הבולדרים המטורפים הללו-כולל הפסקת קפה טובה, בנוסף יש בשמורה שלושה אתרי ציורים של בושמנים אותם ניתן לראות בליווי מדריך של הפארק שנמצא לידם (כלול במחיר הכניסה), השמורה יפה ומעניינת.

משם נסענו בדרכי עפר ל- UIS ללינה- המקום מומלץ, גם אם לא ללינה אז לבית קפה המיוחד שלהם עם כול הקקטוסים והאבנים הציבעוניות.

היום השמיני PALMWAG  ,TWYFELFONTEIN

את הלינה לקחנו באזור PALMWAG משיקולי מרחק נסיעה ומחירים הזויים ולא מוצדקים ב- TWYFELFONTEIN, הנסיעה לאתר כולה בדרכי עפר, כניסה לשמורה אם אני לא טועה 160$ נמיבי כולל מדריך חצי שעה מדובר על חריטות של הבושמנים על סלע אדום באיזור- היה נחמד לא התלהבנו, דווקא הכניסה והמרכז מבקרים מאוד מרשימים הכול נבנה ממחזור של חביות- עבודה מעניינת ממש.

בחזרה 9 ק"מ משם נכנסנו ל-Damara Living Museum 220 דולר נמיבי כניסה כולל מדריכה מלווה והצגה והסבר חי על צורת החיים של השבט- שימוש בצמחים, הכנת תכשיטים, הכנת עורות ללבוש, משחק חשיבה, הדלקת אש ולקינוח ריקוד מדליק של כולם יחד- ממליצים בחום רב ממש חמוד ומלמד המון!!

נסענו לאזור PALMWAG לינה בגלמפינג מדליק מיוחד ומומלץ

היום העשירי SESFONTEIN, HOANIB RIVER, OPUWO

זה היה היום הכי פחות מתוכנן והכי משוגע שעשינו בטיול, לא הזמנו לינה ללילה כי לא ידענו עד להיכן נגיע, ערב לפני כן נגשנו לקבלה של הלודג' (הגלמפינג שייך להם) ושוחחנו עם הפקידה בקבלה לגבי הכוונה שלנו להיכנס ל- HOANIB RIVER סיפרנו לה שאנחנו מחפשים מדריך שייקח אותנו למסלול (בפועל את המסלול כבר ידעתי קראתי עליו לא מעט אבל חששתי להכנס לשם לבד גם כי אין בו קליטת סוללר וגם בגלל נושא סכנת ההתקעות בחול העמוק) היא חיברה אותנו טלפונית לבחור שטען שהוא מדריך מקומי- לא דובים ולא יער-בפועל בקושי היה מורה דרךJ אבל זה מה שחיפשתי, סגרתי איתו לאחר מיקוח על 1000 דולר נמיבי-זה המון כסף עבורם ותאמנו להפגש בבוקר, הוא התחייב להראות לנו אריות ופילים.

ממה שקראתי ברשת כולם ללא יוצא מהכלל ממליצים לא להיכנס לערוץ עם כלי אחד ועדיף עם מישהוא מקומי, לפחות קיימנו את החלק השני של ההמלצה, אני חשבתי לתומי שבנהיגה יש מידי פעם קטעים של חול בחציית הערוץ אז זה ממש לא כך-אם הייתי יודע מראש שלכול אורך הערוץ הנסיעה היא בחול עמוק- בדיעבד לא הייתי נכנס וזאת בשל הלחץ שזה גרם לאבלין- לי זה היה די כייפי.תכננתי את המסלול שיהיה מעגלי פחות או יותר נגד כיוון השעון.

אספנו אותו בדרך ל- SESFONTEIN(היום הכול דרכי עפר+) היה בשלב הזה איזה קטע לא יפה שעשה לנו –לא אפרט רק תזהרו מהמקומיים, חצינו את הישוב, נראה חור רציני ולא ממש סימפטי, עלינו עם דרך העפר צפונה על D3707 43 ק"מ מהעיירה, פעם ראשונה שנסענו בדרך לא וואו משם פונים שמאלה לדרך עפר אחרת ללא מספור שרק נהיתה גרועה יותר אבל לקטע לא ארוך הדרך הפכה להיות חולית לייט מאוד נעימה לנהיגה, למעשה ערוץ נחל רחב עם סימון מקוצר לשם של קאמפ (מצטער שלא העתקתי אותו) מיוחד בחיבור לנחל הוואניב, בדרך התחלנו לפגוש את החיות באיזור אנטילופות יענים וג'ירפות לקראת החיבור להואניב הנסיעה החלה להיות באזור קניוני מיוחד מאודודי ארוך ובחיבור שוב נפתח מחדש, יש לפני החיבור מימין קאמפ פלצני חדש לגמרי-נכנסנו אליו כי המלווה שלנו רצה לברר האם ראו פילים או אריות בימים האחרונים, הקאמפ מדהים מוסתר בתוךערוץ קטן אוהלים מפוארים מאוד הוא שוחח עם מישהוא מקומי שם בשפתם והתברר שלא ראו אריות בימים האחרונים אבל פילים כן זכר בודד ועוד 4.

חזרנו לדרך והגענו לערוץ (עד כאן מעזיבת דרך ה-- D 31 ק"מ) של הוואניב-מאוד מרשים רחב עם המון עצים גדולים וירוקים, הנסיעה היא בתוכו ורק בחול, בחיבור הנחלים היה בור מים מלאכותי שהוזן ע"י משאבה שעבדה על ידי פנל סולרי ושאבה מבאר, ליד הבור ראינו עקבות ישנות של פילים, המלווה הסתובב באזור והחליט לנסוע ימינה במורד הערוץ (מערבה), הורדתי לחץ אוויר-חובה!, והתחלנו לנסוע בחול העמוק כאשר אני מקפיד להשאר בתוך קוליסים של כלים שעברו כאן, לא פשוט וקצת מלחיץ מידי פעם היו קטעים שלרגע היה נדמה שאנחנו פשוט נעצרים ושוקעים, לאחר נסיעה של 15 ק"מ בערוץ המדהים יצאנו שמאלה לשטח פתוח בו היה בור מים מלאכותי נוסף סמוך אליו היו מלא בבונים ורכב שטח עם בחור גרמני-המלווה שוחח איתו והוא טען שראה בבוקר 27 פילים דווקא במעלה הנחל –נשמע לא אמיתי אבל אין לו שום סיבה לשקר, עשינו ליד המקום מתחת לעץ הפסקת נס קפה קר ועוגיות ויצאנו לדרך.

חזרנו את כול הקטע שבאנו ממנו עד בור המים הראשון כשאני נוהג במהירות קבועה מבלי לעזוב את הרגל מהגז, פגשנו רכב נוסף של מטיילים אבל הנהג היה הפעם מקומי, עקפנו אותו ובשלב מסוים התחילו להיות קצת מים בערוץ-מנביעות טבעיות- לאחריהן פגשנו פתאום פיל ענק זכר מימין לציר-יאמר לזכותו של המלווה שהוא ראה אותו הרבה הרבה לפנינו, צילמנו כמה תמונות והמשכנו הלאה בציפייה אולי לפגוש את העדר שעליו דיבר הגרמני, חצינו עוד איזור עם מים ואז שוב המלווה הבחין ראשון בתחילה מרחוק בקבוצת פילים משמאל לנו התקרבנו בזהירות ונעמדנו לצלם- מראה מרהיב של 9 פילים כולל קטנטנים צועדים להם תוך כדי אכילה מהצמחיה-ממש מרשים ומיוחדהם התקדמו במעלה הערוץ והחלו להכנס לסבך ואז להפתעתנו הופיעו מאחור עוד קבוצה של 9 פילים- מראה עוצר נשימה של טבע כול כך פראי לא הפסקנו לצלם.

עמדנו שם לפחות רבע שעה מתפעלים מהחוויה שהזדמנה לנו ונהנים מעוצמתו של הטבע, המשכנו בנהיגה המטורפת בתוך הערוץ עד שבשלב מסוים קצת יוצאים ממנו לשער ובקתה קטנה ליד- כן זו שמורה וצריך לשלם (350 כרגיל) הסתבר שרק אנחנו ושוני הכלים שפגשנו ביקרו היום בנחל, מהבור עם הבבונים עד לכאן 37 ק"מ, מכאן חשבנו שסיימנו את החול אבל לא עדיין היו קטעים מידי פעם חוליים מאוד עד שהתחברנו ל- D3707שוב, מהשער עד לכאן 14 ק"מ ומהחיבור ל- - SESFONTEIN נסענו עוד כ-8 ק"מ.

יש בישוב מימין פנצ'ריה הזדמנות נהדרת לנפח אוויר, שילמנו למלווה ונפרדנו ממנו לשלום.

לסיכום- המסלול מדהים מיוחד ומאתגר מאוד, אם הייתי יודע מראש עד כמה הוא לא פשוט לא הייתי ניכנס בעיקר עבור אבלין-לה זה היה סיוט-לא ממש אוהבת טיולי שטח אתגריים, למלווה למרות -שקצת זלזלתי בו- היה תפקיד חשוב בניווט הכיר מצויין את המסלול (בדרך כלל עושה אותו הפוך) ואם היינו משום מה בבעייה היה אפשר להעזר בו, הכניסה עם כלי אחד לדעתי שגויה ממליץ מאוד להמנע מכך, עדיין למי שמחפש טיול שטח אמיתי ויש לו ניסיון מהותי בנהיגה שטח ממליץ בחום! אבל שוב-רק עם מקומי מלווה ועדיף עוד כלי.

ציינתי שלא סגרנו מראש לינה וטוב שכך כי תחילה חשבנו לישון ב- SESFONTEIN  אבל לאחר שראינו את המקום-ג'יפה רצינית, והציונים הנמוכים שיש למקומות הלינה שם שמחנו שלא עשינו זאת, החלטנו להמשיך ולהגיע עד OPUWO לכן סגרנו את הלינה טלפונית לאחר מילוי האוויר.

יום נהיגה ממש קשוח 6.5 שעות על ההגה למזלי לפחות אבלין החליפה אותי לשעה בנסיעה ל- OPUWO, נכנסנו לעיר והרגשנו שעברנו לעולם אחר ערבוביה שלמה של בני השבטים הולכים ברחובות עם הלבוש המסורתי- ממש מרגיש כמו בסרט, אם לא תהיו שם לא תוכלו להבין מה זה!

בגסט האוס- שממש לא ממולץ, דיברנו עם בעלת המקום לגבי ביקור בשבט ההימבה והיא חיברה אותנו לג'ימי, הגיע לאחר כ20 ד' בחור מקומי רציני וענייני, פרס לפנינו את מרחב האופציות ולא לחץ לשום כיוון, נתן לנו להחליט מה אנחנו מעדיפים.

לאחר התלבטות בעיקר של אבלין, לי לא היה ספק, בחרנו בלינה בכפר אמר שיעדכן אותנו מי מהמדריכים שאיתם הוא עובד ידריך אותנו, סיכמנו על 2000 דולר נמיבי מתוכם 800 ישמשו למצרכים לשבט, כמו כן הוא ידאג לנו למזרונים שמיכה וכריות.

היום התשיעי והעשירי שבט ההימבה, KAMANJAB

בבוקר לצערי קמתי לתרגולת החלפת פנצ'ר, התארגנו עם אוכל מהסופר עבורנו לשהייה בשבט, ג'ימי הגיע לקח את ה800 ואיתם הוא קנה מצרכים-שק תירס טחון, קמח, סוכר ולחם פרוס. פגשנו אותו ב12:00 העמסנו את הקניות ונסענו לבית של המדריכה-מריה העמסנו שם את ציוד הלינה וגם את הציוד שלה ויצאנו לדרך.

נסענו צפונה על C43 דרך עפר 55 ק"מ ואז נכנסנו לשטח נסיעה קצרה והיינו בכפר, מריה נכנסה לבדוק האם מתאים להם ווידאה שהכפר אכן פעיל, לאחר 10 ד' אישרה שהכול בסדר (אם לא היינו הולכים לכפר אחר), החננו את הרכב מחוץ לגדר העצים שמקיפה את הכפר ומכאן החלה חוויה ממש מעניינת, הם לא הפסיקו לשאול שאלות ומריה תרגמה לנו גם אנחנו רצינו לדעת כמה שיותר, לקחה אותנו לשלוש בקתות שונות להגיד "שלום" ישבנו בכול אחת מעט, הם חיים בסגנון כול כך פשוט כולם יחפים הנשים עם הלבוש המוכר מהתמונות של ההימבה שמחו לכך שהצטלמנו איתם באופן טבעי ורגיל, היו שם מלא ילדים שבתחילה התקרצצו לקבל ממתקים לאחר שהבהרנו חד משמעית שפשוט אין-הפסיקו, ראינו כיצד הם מכינים אוכל, את איזור גידול התירס, כיצד הן מתייפות, מריה התנדבה שיצבעו אותה וילבישו אותה-נראת כמו אחת מהן, אבלין הפעילה הילדים ואני בישלתי להם פתיתים עם בצל מהארץ-ליקקו את האצבעות-טוב גם ככה הם אוכלים עם הידיים, התארגנו בבקתה שהם פינו לנו והתקלחנו עם בקבוקי מים שהבאנו, ישבנו בערב סביב המדורה כשהם לא מפסיקים לאכול דייסה-אוכל של בוקר ערב וצהריים.

היינו בשלב מסוים עייפים והלכנו לישון הילדים לא יכלו להתאפק ובאו להציץ לנו עד שראו שאנחנו לא מגיבים עזבו, ישנו נפלא, בבוקר לקחתי שני נערים עם כול הג'ריקנים של הכפר ועשינו נגלה של מילוי מים ממיכל שההמשלה מזינה-לחסוך להם לפחות ליום אחד את סחיבת המים. אבלין לא הפסיקה להפעיל את הילדים ראש השבט היה מרוצה וביקש שאולי נשאר עוד, לאחר ראינו את חליבת הפרות ואעוד מלא צילומים בסביבות 10:00 החלטנו לסיים את הביקור היינו עייפים אך מרוצים חוויה ממש מיוחדת ומומלצת מאוד.

המלצה שלנו לא להתפתות ללכת לכפרים הקרובים לעיר מכיוון שהם "נחרשו" ע"י תיירים רבים בעיקר אלו מהלודגים כיוון שזה מאוד נוח, אנחנו ממליצים מאוד על ג'ימי הממשק מולו היה מצויין והוא עמד בכול מה שסגרנו איתו עד הפרט האחרון מריה היתה מקסימה ועמדה ממש יפה בכול נושא התרגום והביקור בשבט- טלפון שלו 081-6766664

לאחר שהורדנו את מריה בביתה נסענו ל- KAMANJAB שם ישנו את הלילה כדי לקצר את הדרך למחרת לאטושה, הנסיעה לשם לשמחתנו הרבה היתה על כביש-ממש צו'פר, מקצר מאוד את זמן הנהיגה והחשש לפנצ'ר נוסף אפסי.

היום האחד עשרה עד הארבע עשרה Etosh, OTJWARONGO

משלמים בכניסה לפי מספר ימי השהיה שזה נספר ממש משעה ביום הראשון לשעה ביום האחרון, ביציאה יבדקו את זה- כך ששילמנו ל3 ימים 1050דולר נמיבי נכנסנו קצת לפני הצהריים ויצאנו בהתאם-מאוד הוגן.

השמורה מדהימה וממש כיף להיות עצמאי עם הרכב שלך לנסוע לאן שבא לך ומתי שבא לך, אנחנו ישנו בשלושת הקאמפים בחדרים זוגיים רגילים וזה היה מעולה, כאשר רמת החדרים עולה ממערב למזרח אבל רמת המקום ובור המים-מבחינת חיות, בדיוק הפוך- למה? ממש לא מבינים!

ארוחות הבוקר היו טובות ומשביעות בהחלט, כדאי לקנות ירקות ופירות לפני שמגיעים לשמורה שם כמעט ואין.

קונספט הביקור מאוד פשוט, חלק גדול מהחיות מוצאים באזור בורות המים שמופזרים בכול הפארק חלקם מלאכותיים וחלקם טבעיים ולא בכולם יש מים! אבל יש גם לא מעט חיות "על הדרך" הכול ענייין של מזל עם הסתייגות קלה-לפני שנסענו קראנו שאת החיות רואים לרוב בבוקר מוקדם ובערב בכול הימים שההיינו שם העסק התנהל הפוך-אין לי הסבר למה-את כמות החיות הכי גדולה ראינו רק בצהריים ברמה כזו שהיינו בבור מים בערך ב9:30 והיו בו רק ציפורים החלטנו לחזור אליו שנית ב12:00 ואז הוא היה מלא בפילים גם הבור ב- OKAUKUEJO CAMP התנהל בדיוק כך, אני לא יודע האם זה קשור למזג האוויר היה די קריר או לסיבות אחרות, דוגמא נוספת הפעם דווקא על הדרך הצלחנו לפגוש שתי צ'יטות ונשארנו לידן כמעט חצי שעה.

ממליץ לסמן את בורות המים במפה ופשוט "לתפור" מסלול שעובר דרכם, היה מאוד נוח השיטה של לקחת לילה אחד בכול קאמפ חסך לנו נהיגה, מה גם שנוהגים לאט ועוצרים המון, סה"כ חרשנו 500 ק"מ בתוך השמורה בשלושת הימים הללו וראינו ממש המון חיות למעט אריות-ראינו רק את העץ שהם היו מתחתיוJ המהירות מוגבל ל60 קמ"ש אבל יש המון דרכים שנוסעים ממש לאט בשל איכות הדרך.

ביום האחרון לאחר שעשינו סאפרי מדהים כולל שתי הצ'יטות (המון מזל) נסענו ל- ,OTJWARONGO הכול על כביש, המטרה שוב לקצר את מרחק הנסיעה ליום הבא-מקום הלינה היה מדהים ומומלץ מאוד.

היום החמש עשרה CHEETAH CONSERVATION FOUND, Okahandja

שמורת שימור הצ'יטות נמצאת 50 ק"מ מהעיירה למרות שבמפה זה נראה קרוב, מובילה לשם דרך עפר, הזמנו יומיים לפני באינטרנט סיור מודרך לשעה 11:00 עלות ?? זה כולל אם רוצים האכלה שלהן ב12:30, הגענו שילמנו שם ועלינו לרכב שלהם עם עוד זוג ומדריך, בפועל כמעט לא נוסעים נכנסים לאיזור מגודר בו יש 6 צ'יטות ותכלס עמדנו רוב הזמן ללא תזוזה לידן כשהן היו עסוקות באכילה ואנחנו מצלמים בלי הפסקה, חיה מאוד יפה, ההסברים היו מאוד מעניינים ומפורטים על השמורה המטרות שלה ובכלל כול נושא הצ'יטות בעולם ובנמיביה- לקח בערך שעה, לאחר מכן ראינו וקיבלנו הסבר על כלבי הרעייה שהם מגדלים עבור האיכרים. האם אנחנו ממליצים? זה נחמד לא מעבר רק אם יש לכם זמן מיותר.

משם נסענו ל-Okahandja לשוק דברי העץ כאן עברנו חוויה הזויה יש מלא חנויות בתוך פחונים עם המון דברי עץ ולא רק אבל היתה שעת צהריים ואנחנו היינו הקונים היחידים בכול השוק!!, הרגשה מוזרה ולא באמת מלבבת, ליווה אותנו כול הזמן אחד המוכרים שדיבר אנגלית טובה קנינו בסה"כ איזה 3 דברים ועזבנו- לא הייתי מציע לעצור שם כאשר אין קונים.

בררנו קצת מדוע המצב הוא כזה ונאמר לנו שהסיבה העיקרית שהאוטובוסים שנהגו לעצור שם הפסיקו לחלוטין בגלל שבכול הלודגים פתחו חנויות למוצרים דומים-והם רוצים לראות את המכירות אצלהם, בנוסף פגשנו זוג צרפתי שסוכן הנסיעות אמר להם חד משמעית לא לעצור שם, מדוע? לא ברור, בקיצור נראה כאילו מישהוא החליט לחסל את המקום וחבל כי אלו אנשים ממש פשוטים שמחפשים להתפרנס בכבוד, לא מעבר לזה.

משם נסענו 30 ק"מ מזרחה למקום הלינה האחרון עם הרבה ציפיות אבל עם אכזבה גדולה- ממש לא מומלץ!!

היום הששה עשר חוזרים הביתה

ממקום הלינה נסענו על כביש הפתעה אפילו דו מסלולי-אבל זהירות בבונים חוצים את הדרך המהירה, הזוי-עד למקום השכרת רכב ולאחר כחצי שעה הסיעו אותנו לשדה התעופה, נחתנו בארץ ב4:00 עייפים אך מרוצים מאוד.