היום אנחנו נפרדים מהאוקיינוס והדיונות ויוצאים צפונה לאיזור ההררי של נמיביה, לא לפני ארוחת בוקר טעימה ב-BoJos Cafe ופרידה מרגשת מצ׳ארלי, היא באמת אישה מיוחדת, ואנחנו מאוד ממליצים לכם לגור ב- Charlie's Guesthouse אם אתם מגיעים לסוואקופמונד. הדרך צפונה סלולה ברובה, הפתעה!! כביש טוב לוקח אותנו עד אחרי הנטיס ביי, קצת יותר משמונים ק״מ מ- Swakopmund.
בדרך אנחנו עוצרים ליד ספינה טרופה - Zelia - שנסחפה לכאן ב-2008. טיפ- מי שמתעניין בספינות טרופות יכול להמשיך לחוף השלדים (Skeleton Coast), שמשתרע כמאה ק״מ צפונה להנטיס ביי. שם תוכלו לראות עשרות ספינות טרופות. אנחנו פחות בקטע, אז אנחנו פונים מכאן מזרחה לכיוון ברנדברג, ההר הגבוה בנמיביה (לא להיסחף, זה רק 2,500 מטר או משהו כזה).
עצירה קצרה ב- Uis , עיירה קטנטנה שיש בה דלק ושירותי דרך. לפי המלצת צ׳ארלי, אנחנו עוצרים לקפה ב-Cactus and Coffee Teagarden. זה מקום הזוי - גן קקטוסים עצום בלב המדבר, שהוא גם בית קפה ומסעדה. יש כאן מזרקות מים, תוכים והמון קקטוסים. הקפה מעולה.
הלודג׳ שלנו White Lady Lodge, הוא לודג׳ אוהלים בלב המדבר. וכשאנחנו אומרים לב המדבר, אנחנו מתכוונים ללב המדבר. כל חדר נמצא בפינה אחרת של המתחם וההרגשה היא של בדידות מדברית מושלמת. אנחנו מקבלים אוהל לוקסוס עם בריכה שכשוך פרטית, נוף מדברי מטורף ומלא פינוקים.
עם זאת, יש כאן באג והם השירותים, כי הם פתוחים למדבר, ואחרי רדת השמש הם מתמלאים בחרקים מכל מיני סוגים (אמרנו באג....). אבל השקיעה כאן יפהפיה, ואנחנו אוכלים ארוחת ערב טובה (רק טובה, אז זה בעצם עוד באג) וצופים בלהקת המלצרים של המלון מבצעת מגוון שירים מקומיים (עוד באג). טיפ- זה הלודג' הכי פחות מומלץ מבין הלודג'ים היינו בהם בנמיביה. בשיחה עם פרנסואה, שהתנצל עמוקות, הוא הסביר לנו שזה לודג' קהילתי, שנותן עבודה לבני שבט ה"דמארה" שחיים כאן בסביבה. גם זה משהו.
לילה טוב מהליידי הלבנה
את הבוקר הבא אנחנו מתחילים עם פילי המדבר. פילים שהתאקלמו לחוסר מים ומעט אוכל. יש באיזור כ-150 כאלה, ואנחנו מבקרים, אחרי כמעט שעתיים של חיפושים, משפחה של 19 - 3 זכרים בוגרים ו-16 נקבות וצעירים, כולל פילון בן 4 שבועות. לכולם יש שמות - בן הוא הזכר השליט, פאביו, הזכר המשני, רוזה היא מהנקבות הצעירות ומתילדה היא נקבה עצבנית שכדאי לתפוס ממה מרחק. אנחנו מעבירי שעה של כיף גדול עם הפילים. טיפ- סיור הפילים ממש מומלץ, ואפשר לקחת אותו בכמה וכמה לודג'ים באיזור. לבד לא תצליחו למצוא אותם.
אחה״צ אנחנו נוסעים ל- White Lady Bushmen Painting, אתר איורי סלע של בושמנים מלפני כ-2,000 שנים. אנחנו הולכים בנחל יפהפה כשניים וחצי ק״מ עד המערה בה נמצאים הציורים. ההליכה אפשרית רק עם מדריך של הפארק והעלות 1080 דולר נמיבי לארבעה. הסיור לוקח (אפילו לאיטיים כמונו) כשלוש שעות והסיור האחרון יוצא שלוש שעות לפני השקיעה. היום זה בשלוש וחצי כי השקיעה בשש וחצי.
כריס, המדריך שלנו, שופע ידע - צמחייה, בע״ח, גאולוגיה ובעיקר היסטוריה של איורי הסלע. ה-White Lady , הציור המרכזי כאן, הוא בעצם שאמן שחור מבצע ריקוד כלשהו כשהוא מכוסה בבוץ הלבן האופייני לאיזור. בטעות קראו לו White Lady, והשם נתפס. בהרים מסביבנו התגלו עד כה למעלה מ- 50,000 ציורים בכמה אלפי אתרים והנמיבים מאוד גאים בהם. אנחנו עשינו חשבון זריז, וכשבאירופה כתבו שירה והלכו לתיאטרון, כאן עוד ציירו על קירות של מערות. רק מניח את זה כאן.
חזרה ללודג' לארוחת ערב. מחר נוסעים לאטושה, פארק הספארי הגדול של נמיביה.
לילה טוב מהליידי הלבנה
הפארק הלאומי אטושה (Etosha National Park) הוא אחד הגדולים בנמיביה, שטחו כשטח מדינת ישראל, והוא הפארק העשיר ביותר בחיות בר במדינה. יש בו כ-2,000 פילים, מאות קרנפים, לבנים ושחורים, אריות, נמרים, צ׳יטות ושאר אוכלי העשב הגדולים והקטנים. אין בו את ה״ביג 5״, חמשת הגדולים של אפריקה, כי אין בו בופלו, אך מלבדם כל השאר נמצאים כאן - הפיל, הקרנף, האריה והנמר. כאן אנחנו נתקלים לראשונה במונח - The Ugly Five - חמשת המכוערים של אפריקה - הצבוע, הגנו, חזיר היבלות, חסידת המראבו והנשר. וכן, הם כולם נמצאים כאן. כיוון שנמיביה היא מדבר, ובמדבר הנהרות מתייבשים בשנים שחונות, מלבד בנהר הזמבזי, אין בנמיביה היפופוטמים ותנינים. גם קופים כמעט ואין כאן, כי הם לא אוהבים מדבר. מלבד הבבונים שחיים בכל מקום.
הדרך לפארק ממש מעולה, סלולה ברובה ומתוחזקת להפליא. מאוד לא אפריקה. אטושה שונה מפארקים אחרים בהם ביקרנו עד היום, כי רוב המבקרים כאן מטיילים בו ברכבם שלהם, ורק מיעוט משתמש ברכבי ספארי יעודיים. חלק מהעניין הוא נושא המים, האיזור מאוד יבש, החיות יהיו תמיד בקרבת בורות המים, ולכן אם תבקרו במספיק בורות מים תצליחו לראות את החיות. בנוסף, רוב הפארק הוא סוואנה נמוכה, מה שמייתר את הגובה של רכבי הספארי. עם זאת, טיפ- אם אתם בעניין של חתוליים, קחו סיור מאורגן. הנהגים מקושרים ביניהם ויודעים למצוא את החתוליים, וכאמור יש כאן הרבה מהם. בלי מדריך מקומי הסיכוי שלכם לראות אריה הוא קטן.
אנחנו מעבירים יומיים בשיטוט ברחבי הפארק ומצליחים לראות רשימה מכובדת - פילים, קרנפים, ג׳ירפות, זברות, גנו, מגוון אנטילופות, חזירי יבלות, סוריקטות, נמיות, יענים, תנים, ומינים רבים של ציפורים. חתוליים לא הצלחנו לראות הפעם.
הלודג׳ שלנו ביומיים האלה הוא - Okutala Etosha Lodge, והוא מטורף. הוא ניצב בלב שמורה פרטית בשטח של 240,000 (!!) דונם, שיש בה פילים, קרנפים, ג׳ירפות, אנטילופות ועוד מגוון עצום של חיות. לשם פרופורציה, השטח המוניציפלי של תל אביב הוא כ- 50,000 דונם בלבד. חתוליים אין בשמורה, אבל מלבדם יש כאן כמעט הכל. אנחנו מבלים זמן איכות עם הקרנפים הלבנים (יש כאן שמונה), הג׳ירף במקומי, בובו (או משהו כזה), הפילים ושאר החיות שמגיעות לבור המים הצמוד ללודג׳. אפילו ממרפסת החדר שלנו אפשר לראות המוני חיות.
המקום שייך לג׳רארד ואיליין, שקנו אותו ב-2023 ומאז מפעילים אותו עם צוות מקסים. החדרים גדולים ונוחים, האוכל משובח וכמובן החיות, החיות, החיות. כיף גדול. זה מתחיל להיגמר. מחר אנחנו נפרדים מג׳רארד ואיליין ומהלודג׳ המפנק ומתחילים לחזור לכיוון ווינדהוק. הצבעה מהירה מציבה את הלודג׳ הזה באותה רמה עם הוביטון, הלודג׳ בפיש ריבר.+9 בסולם הזקנים.
לילה טוב מ-Okutala
התחנה הבאה שלנו היא Cheetah Conservation Fund , חווה שעוסקת בשיקום צ׳יטות שנלכדו על ידי מקומיים או נפגעו בתאונות, וגם בחינוך אוכלוסיית החקלאים המקומיים, שהורגים את הצ׳יטות כי הן טורפות את העיזים שלהם. כאן מלמדים את החקלאים איך לחיות עם הצ׳יטות בשלום, ובין השאר מאלפים כלבי רועים לשמירה על עדרי הצאן.
הצ׳יטה נמצאת בסכנת ההכחדה הכי חמורה מבין החתולים הגדולים, ונמיביה היא ביתן של כשליש מהצ׳יטות בעולם. נכון לספירה האחרונה יש כאן כ-3,500 ציטות מתוך כ-12,000 בכל העולם, אז אין פלא שיש כאן מספר גדול של פרוייקטים שעוסקים בנסיונות לשמרן. טיפ- הביקור כאן חמוץ-מתוק. מצד אחד אתם רואים צ׳יטות ממטרים ספורים. יותר קרוב מזה זה רק כשהיא טורפת אתכם. בנוסף, עושים כאן עבודה חשובה. עם זאת, רואים שיש כאן המון כסף של תורמים ש״צריך״ לבזבז, אז המשרדים מפוארים, הכל גדול והמון צמחיה ירוקה שלא ממש מתאימה למדבר. תוסיפו לזה שהצ׳יטות הללו, מכל מיני סיבות (כולן טובות), לא יצאו אף פעם לחופשי, ויש לכם גם חמיצות מה. במקום יש 27 צ׳יטות, ובמסגרת ה״צ׳יטה דרייב״ ביקרנו ארבע מהן. יש כאן גם מופע האכלה ואימוני ריצה, עליהם ויתרנו.
עצירה קצרה לדלק, סופרמרקט ונישנושים ב-Othiwaronho , העיר הגדולה באיזור - 49,000 תושבים. טיפ- והפעם דיס המלצה, חנות המזכרות במרכז המסחרי - Omaue Namibia - ממש לא מומלצת, בעל המקום (הלבן) ממש לא חברותי והמחירים בשמיים.
מכאן ללודג׳ הלפני אחרון שלנו - Otjiwa Collection - Eagle Rest. כשכבר חשבנו שהגענו לשיא בכל הנוגע ללודג׳ים מפנקים, הגענו ללודג׳ מדהים שיושב על אגם קטן בלב שמורה פרטית עצומה. אנחנו מקבלים את החדרים שיושבים על המים (כל הכבוד לפרנסואה) ויושבים לקפה של אחה״צ מול מגוון מרהיב של ציפורים. גם הלודג' הזה מקבל +9 בסולם הזקנים.
השקיעה על רקע האגם והחיות ממש מרהיבה ואנחנו יושבים בשורה הראשונה. מתחילים להיגמר לי הסופרלטיבים.
לילה טוב מ-Otjiwa
היום האחרון בנמיביה מוקדש לנסיעה לכיוון ווינדהוק. בדרך אנחנו עוצרים בעיירה קטנה בשם Okahandja לביקור בשוק (גם הוא קטן) עם השם הארוך - Mbangura Woodcarvers Craft Market. זה שוק שמורכב מכמה עשרות חנויות קטנטנות שבהן מוכרות נשים מהסביבה עבודות מקומיות. הביקור כאן רגוע, המוכרות מאוד מנומסות והמחירים ממש טובים. אפשר אפילו להוריד אותם ב-25-30%. טיפ- זה המקום לקנות מזכרות ועבודות עץ.
מכאן אנחנו נוסעים ישר ללודג׳ שלנו, כי עידו חולה, אפריקה אחרי הכל, ומגיעים לגן עדן. אם הלודג׳ הקודם היה מדהים, Okupuka Safari Lodge שם אותו בכיס הקטן. זה לודג׳ מהמם, עם בקתות יפהפיות בלב סוואנה אפריקאית עם חיות בלי סוף.
ספרינג-באק מסביב, חזירי יבלות על הדשאים ויען אחת שכמעט ונכנסת למסעדה. חדרים מעוצבים ונוחים, אינטרנט בחדרים, לא מובן מאליו כאן, וארוחת שף לסיום הטיול. 10 עגול בסולם הזקנים!!!
מ ה מ ם ! ! !
לילה טוב מ-Okupuka. מחר טסים הביתה. היה כיף עצום!!!
