אחרי ארוחת הבוקר אנחנו נוסעים לפארק Namib-Naukluft. זו בעצם האטרקציה העיקרית של נמיביה - דיונות חול אדום עצומות שאפשר לטפס עליהן. הכניסה היא ב-Sesrium והעלות 650 דולר נמיבי לארבעתנו והרכב. מכאן נוסעים בכביש אספלט טוב (!!) עד Sossusvlei שנמצאת 60 ק״מ מכאן. השם Sossusvlei מקורו בשפת שבט ה"נאמה" שחי כאן ומשמעותו - "המקום שמים שנכנסים אליו לא יכולים לצאת" - כי המקום הוא עמק ללא מוצא. לא שיורד כאן הרבה גשם, רק 50-100 מ״מ בשנה, אבל גם אם זה מעט, המים לא מצליחים לצאת ולכן הצמחיה כאן די מפותחת. המקום מהמם!!! מי שחושב שהדיונה באשקלון היא גדולה, או כל דיונה אחרת בארץ, שיבוא לנמיביה. הדיונות כאן עצומות!!! הגדולה שבהן - Big Daddy - מתנשאת לגובה 350 מטר, וכן, יש שביל שעולה עד לפיסגה. חגית ואני ויתרנו, אבל מיכל ועידו עלו עד למעלה!!!
מתחת ל- Big Daddy יש עמק קטן שנקרא Death Vlei שעומדים בו כמה עשרות עצים מתים ומכאן שמו - עמק המוות. כיוון שממש יבש כאן, העצים לא נרקבים, ונשארים זקופים כבר כ-1,000 שנים.
כאן המקום לכמה טיפים- 1) אם חשקה נפשכם לראות את הזריחה מעל הדיונות האדומות, מחזה שאומרים שהוא מהמם ואנחנו החמצנו, או לחילופין (או גם וגם) לראות כאן שקיעה אדומה מעל הדיונות, אתם חייבים ללון בתוך הפארק, כי השער החיצוני של הפארק נפתח רק רבע שעה אחרי הזריחה ונסגר רבע שעה לפני השקיעה. 2) את הזריחה מומלץ לראות מ- Dune 45 ומ- Elim dune את השקיעה. 3) כדאי להזמין את הפרמיט לפארק באינטרנט, או דרך מי שמארגן לכם את הטיול, ולשים לב שרושמים את שם הפארק על הפרמיט. 4) השעות הטובות לצילום הדיונות הן בוקר מוקדם ואחה״צ מאוחר, כי אלה השעות שזווית השמש יוצרת משחקי אור וצל מדהימים על הדיונות.
אחרי הטיפוס והביקור בעמק המות, אנחנו נוסעים מ- Sossusvlei לאורך הכביש ל-Sesrium ועוצרים ב- Dune 45 ,Dune 40 ו-Elim dune - כולן מדהימות, כולן אדומות, כולן כיף גדול. לפני שאנחנו עוזבים את הפארק אנחנו מבקרים ב- Sesrium Canyon שהוא קניון של אבן כורכר עם קירות גבוהים, עמודים וקשתות סלע. ביקור מקסים לסיום יום מדהים.
זהו. סיימנו עוד יום נפלא במדינה המדהימה הזאת. חזרה ללודג׳ למקלחת (אתם לא מבינים כמה חול נכנס לכם לבגדים ולנעליים בטיול דיונות כזה) וארוחת ערב מפנקת. מחר Swakopmund (נראה אתכם אומרים את זה 10 פעמים מהר).
לילה טוב מהמדבר האדום
היום אנחנו נוסעים ל- Swakopmund , העיר השלישית בגודלה בנמיביה (כ-75,000 תושבים), הנמצאת לחוף האוקיינוס האטלנטי. הדרך יפהפיה, וגם היום אנחנו עוברים בין סוואנות זהובות ומישורים ירקרקים ויורדים לחוף הים על הדיונות הצהובות של צפון מדבר Namib, אותו מדבר שבו בילינו בימים האחרונים. מהמחקר שלנו באינטרנט על נמיביה (ומי שמכיר אותה יודע כמה עמוקים המחקרים שלי על מדינות היעד) לא הצלחנו להבין כמה הדרכים כאן יפות. זה כיף גדול פשוט לנסוע ולהשקיף על הנוף. בדרך אנחנו עוצרים לעוגת תפוחים בסוליטר, כן, כמו המשחק, עיירת דרכים עם 96 תושבים, תחנת דלק וכמה בתי קפה.
על עוגת התפוחים של בית המאפה McGregor's Desert Bakery בסוליטר אנחנו שומעים כבר כמה ימים, אבל - טיפ- לדעתינו העוגה לא משהו. עם זאת הקפה המעולה וה׳דניש׳ עם קרם וניל וצימוקים שלוקח את עוגת התפוחים בקלות, הן סיבות טובות לעצור כאן (וגם העובדה שבמאתיים הק"מ הבאים אין כלום !!!).
העיר השניה בגודלה בנמיביה היא Walvis Bay, שנמצאת כשלושים קילומטרים מדרום ל-Swakopmund. כאן נמצא הנמל הגדול של נמיביה, ואנחנו עוצרים לבירה על חוף האוקיינוס. יש כאן שקנאי שמסתובב בין התיירים ומחפש נישנושים, ובמים שוחה כלב ים שלפי המלצר שלנו גר כאן במפרץ (כלב הים). הזוי.
אנחנו ממשיכים ל- Swakopmund, לבית הארחה קטן בשם Charlie's Guesthouse. צ׳רלי, בעלת המקום, היא בחורה הולנדית שהגיעה לכאן לפני עשור, התאהבה במקום, ולפני שנה וחצי הקימה את בית ההארחה. היא מקסימה, וכך גם המלון שלה, פשוט מקסים.
אנחנו יוצאים לחקור את העיר, וחוזרים עם מגוון עבודות אמנות מקומית משוק Swakopmund Open Craft Market שאליו מגיעות יצירות אומנות מקומית מכל רחבי נמיביה. מומלץ בחום. המחירים ממש סבירים (הכי זולים שמצאנו עד כה לעבודות אמנות) ואפשר להתמקח. טיפ- אנחנו הורדנו בממוצע 50% מהמחירים ההתחלתיים.
ארוחת ערב ב- Brewer & Butcher, מסעדת הבשרים מספר אחת בעיר על פי טריפאדוויזר, שעומדת בציפיות. אוכל משובח, יין מעולה ואווירה נהדרת. מומלץ בחום!!
לילה טוב מ-Swakopmund
את היום השני שלנו באיזור Swakopmund אנחנו מתחילים בשייט עם Levo Tours, חברה קטנה וידידותית. הקפטן שלנו, ג'רארד, שופע סיפורים ובדיחות ומתחיל במרדף אחרי לוויתן האמפבק שמסתובב כאן במפרץ. אחרי כמעט שעה של מרדף וכמה צילומים של הגב של הלוויתן, אנחנו מוותרים.
מושבת דובי הים לעומת זאת, מהממת!!! לחופי נמיביה שוכנים שלושה מיליון דובי ים, אותו מספר של אנשים שגרים כאן, והמושבה מול Walvis Bay היא אחת הגדולות בנמיביה. דובי הים שעל החוף צועקים בקולי קולות, ואלה שבמים רודפים אחרי הסירות ומנסים לשנורר אוכל. לא שחסרים להם דגים כאן. טיפ- אנחנו לא הגענו לזה, אבל אפשר לשוט כאן בקיאקים בין דובי הים וזה נראה כיף גדול.
גם דולפינים יש כאן בהמונים, והם משתעשעים עם הסירות וקופצים מצד לצד. בהמשך נוחת לנו שקנאי על גג הסירה ומנסה לשנורר איזה דג.
שלוש וחצי שעות של כיף גדול שמסתיימות בנישנושים, יין ואוייסטרים. כיף כבר אמרנו? זה המקום להמליץ בחום על Levo Tours.
אחרי שאנחנו נפרדים מקפטן ג'רארד, אנחנו יוצאים לסיור בדיונות של מפרץ סנדוויץ׳ עם סנדי הורייזון טורס. המדריך שלנו, בני, הוא נמיבי שבילה כמה שנים בגרמניה, והוא שופע ידע ומכיר כל פינה בדיונות. הוא עושה את זה כבר שמונה שנים. יש לו גם דיעות מאוד נחרצות על הפוליטיקה הנמיבית, אבל כיוון שזה בלוג טיולים, אחסוך את דעותיו מכם קוראי הנאמנים.
בין השאר אנחנו רואים פלמינגו - קטן וגדול, שקנאים, תנים, יענים וספרינג באקס. הכל במרחבי הדיונות שמסתבר שיש בהן חיים.
נמיביה מייצאת המון מינרלים, בין השאר - אורניום, ליתיום, זהב ויהלומים. אז יהלומים לא מצאנו, אבל יש כאן המון סוגי מינרלים, ואנחנו עוצרים ליד בריכות האידוי של מפעל המלח שהוא הגדול באפריקה. מייצרים כאן מלח אטלנטי שמשווק לכל העולם. הבריכות ורודות, ובני מסביר לנו שזה בגלל סוג של פלנקטון ורוד שחי כאן במים.
יש כאן גם מרבצי גרניט (שחם), אבן אדמדמה חצי יקרה, ועוד עשרות מיני מינרלים.
הדיונות כאן צעירות ביחס לדיונות של סוסוסוולי, רק 5-6 מיליון שנים (לעומת 15-20 מיליון בסוסוסוולי). בגלל זה הן צהובות, כי הצבע האדום נוצר עקב התחמצנות הברזל, תהליך שלוקח מיליוני שנים. יש כאן גם המון בייבי דיונות. התחלה של דיונות שיגדלו עם השנים.
אנחנו מסיימים בתצפית מהממת על סנדוויץ׳ ביי, עם נישנושים ויין.
חזרה למלון של צ׳רלי ולארוחת ערב משובחת ב-The Tug, המסעדה מספר 2 בסווקופמונד לפי טריפאדוויזור. גם היא מומלצת בחום.
מחר ממשיכים צפונה.
לילה טוב מ-Swakopmund
