”נקודות זיכרון בבודפשט“

במהלך טיול בבודפשט הגעתי למספר פינות זיכרון שחובה על כל יהודי לפקוד. בית הכנסת היהודי בבודפשט הוא הגדול באירופה (השני בגודלו בעולם)ומהווה את האטרקציה מספר 2 בבודפשט (אחרי בית הפרלמנט). יש בו מקום ליותר מ-3000 מתפללים. בבית כנסת זה חגג הרצל את בר המצווה שלו ובמבנה סמוך הוא נולד וגדל. ביה"כ הוא רפורמי ויש בו עוגב גדול. המבנה מרשים מאוד-הן מבחוץ והן מבפנים. בחצר ישנה אנדרטה בצורת עץ "ערבה בוכיה", עשויה מתכת ועל כל עלה חקוק שם של יהודי שנספה בשואה. ליד האנדרטה יש פינת זיכרון לראול ולנברג.

ברחבי בודפשט נמצאות 4 פינות זיכרון לאיש היקר הזה, ראול ולנברג. ולנברג לא היה יהודי, אבל בתוקף תפקידו כציר בשגרירות שבדיה בהונגריה זייף מסמכים לשם הצלתם של עשרות אלפי יהודים. ניתן לראות בתמונות שתי אנדרטאות כאלה. אנדרטת הנעליים שעל גדות הדנובה (בסמוך לבנין הפרלמנט) הוקמה לזכרם של יהודי בודפשט שנורו ונרצחו ע"י אנשי צלב החץ ההונגרים ששיתפו פעולה עם הנאצים. אותם רוצחים נהגו לקשור כמה יהודים אחד לשני, לירות רק באחד ולהפילם למימי הדנובה (כך חסכו בכדורים...). בשלט שליד פסלי הנעליים לא מצויין כי מדובר ביהודים. בעוד שבשלט בעברית נכתב בין היתר: "נורו ונרצחו", בשלט באנגלית נכתב רק: "נרצחו". מוזיאון השואה שברחוב PAVA מרשים ומיוחד וגם בו הביקור מותיר רושם עז.

אתר קטן וצנוע (צנוע מדי לטעמי...) הוא לזכר אפרים קישון. מדובר במבנה אבן קטן, דמוי ספסל, שבצידיו יש שלטים באנגלית ובהונגרית. הוא נמצא בחזית בנין האופרטה. כשעומדים עם הגב לבנין הפסל נמצא בקצה הימני של הרחבה.