”דיווח מקיף מעמק הצילרטל - מאיירהופן“

המלון: המלון שהזמנו היה ניוהאוס חצי פנסיון. חדרים גדולים ומרווחים, ממש לא קלאב מד. במלון: בר, חדר באולינג (מרשים ביותר), סנוקר, פינג פונג, בריכה, ג`אקוזי, סאונה מעורבת, סולריום, אולם קולנוע עם סרטים חדשים ביותר (אבל רק בגרמנית וללא תרגום), כמו כן ישנו אזור ספא מפואר יותר בתוך המלון שאליו לא הלכנו אבל כולל בין היתר מאסז`ים, חדר אדים, עוד סאונה וכו`. ארוחות הערב היו מצוינות, כל מנה פגעה בול וניכר שהדגש הוא על איכות ולא על כמות כמו בקלאב מד ששם אין הרבה דברים שבאמת טעימים לנו. ארוחת הבוקר דלילה כמו החמצן באברסט וזה נ` רציני של המלון. יש רק לחם ברמה שאפילו עזם עזם לא היה טורח להתכופף לעברו, קוראסון, מעט גבינות, נקניקים, ריבות, דגנים וזהו. רוב המלצרים אדיבים ומסבירי פנים. ישנם שם שלושה מלצרים יוונים נחמדים שעם אחד מהם התיידדנו והיה אדיב ביותר (וזאת בטרם תוגמל על ידינו ביד רחבה). נהוג לתת תשר למלצר שלך בארוחת הערב ורוב האנשים שם מעניקים תשר למלצר שלהם.

חניה ממול למלון בחינם ישנה חניה מקורה בתשלום.

רוב האנשים כאן ישהו קרוב לוודאי במלון שלי או במלון ניופוסט או במלון ברגהוף. שלושת בתי המלון סמוכים אחד לשני וממוקמים בקצה העיירה, קצת פחות מעשר דקות הליכה לרכבל הפנקן. לא מומלץ לעשות את ההליכה הרגלית לרכבל ברגל מאחר ומדובר בעליה מתונה. יחד עם זאת אין במיקום שום בעיה, ישנו קו שעוצר מול בתי המלון הללו. המלון של צ`ארלס (אנדרה) ממוקם בדיוק בקצה השני של העיר והמיקום שלו קצת יותר טוב. המלון שממוקם הכי טוב הוא מלון Strass\ספורט אשר נמצא במרחק יריקה מכל מקום.

קווי אוטובוסים: להלן החלוקה של קווי האוטובוס במיירהופן: האוטובוס האדום מחולק לקווים A,B,C (וגם לכל אות יש חלוקה נוספת של 1 ו-2) שההבדל ביניהם הוא במסלול שלו בעיירה.

קו נוסף הוא הקו הירוק שתפקידו לשרת את הנוסעים מחוץ למיירהופן, כלומר גולשים שרוצים לנסוע לאתר אחר.

ולבסוף הקו הצהוב שתפקידו זהה לירוק רק שהוא משרת את הנוסעים שאינם גולשים ולא ניתן לעלות אליו עם ציוד סקי.

התחבורה בעיר עובדת היטב ולא היתה איתה בעיה, לעומת זאת אני לא יכול להעיד על הקו הירוק והצהוב כי לא השתמשתי בהם אלא ברכב שלנו.

מרכז הספא: 

מרכז הספא הגדול של מיירהופן כולל קומה ראשונה של בריכה עם מגלשת מים שיורדים אותה באמצעות אבוב וכן ג`אקוזי, אין בריכה חיצונית מחוממת. בקומה השניה חדרי ההלבשה והסאונות המשותפות. בגדול, התאכזבתי מהמתקן, בטח שלאור המתקן שביקרתי בו שנה שעברה בזיפלד ``אולימפיה`` הזכור לטוב (לטוב מאוד אפילו....), אבל לילדים מדובר במתקן מעולה.

ניתן לקנות כרטיסים לשעה או לשלוש שעות עבור הבריכה בלבד או עבור הסאונה בלבד או עבור שניהם גם יחד. המחיר היקר ביותר לשלוש שעות עולה 14 יורו לאדם ותזכרו להביא איתכם את כרטיס האורח שתקבלו במלון שלכם על מנת שתקבלו את ההנחה במקום. 

מקומות בילוי:

בגדול קודמי כבר הרחיבו בעניין ואין לי הרבה מה להוסיף ובתמצית: שליסל, ארנה, ספורט בר, אייס בר ועוד כל מיני בתי קפה. שליסל וארנה גובים כניסה (וגם זה לא תמיד) של 4 ו-6 יורו בהתאמה. הרכב האנשים במקומות האלה בפרט ובאתר בכלל הוא אנגלים, גרמנים, הולנדים ורוסים. בישראלים קרוב לוודאי שלא תתקלו בכלל. 

סקי פס:

רוכשים אותו למרגלות רכבל הפנקן בצמוד לאייס בר. אם אני זוכר נכון עלה לנו 165 יורו לשישה ימי גלישה + 2 יורו פיקדון. הסקיפס הוא כרטיס חכם שאין צורך להוציא אותו מכיס המעיל השמאלי כל השבוע.

וכעת להמשך הסיפור הפרטי. לאחר ההגעה למלון עליתי לחדר מתוסכל מהחיים והתחלתי להפעיל את כל הכוחות שנשארו בשטח (בארץ) על מנת שיאתרו לי את הבורד המזורגג.

הסתבר לי שהאינטליגנטים מהעדה (לא חשוב מאיזה) שלחו לי את המטען על מטוס של איבריה למדריד !!!. והבטיחו לי שאת המטען אני יקבל מאוחר באותו יום בלילה בטיסה שתגיע ממדריד למינכן ומשם במונית למלון. הבטחות לחוד ומציאות לחוד, ירדתי סהרורי ללובי ב-24:00 בלילה ושום דבר לא הגיע וכך גם בבוקר.

בצר לי, התחלתי לחפש בגדים ללבוש ליום הגלישה הראשון שלי. כמובן שאף אחד בעיירה לא משכיר בגדי סנובורד ולכן רכשתי לי זוג מכנסיים במחיר הצנוע של 200 אירו. משם שכרתי בורד מעפן והתחלנו את יום הגלישה הראשון.

יום הגלישה הראשון: אזור הצלירטל מחיל למעלה מ-500 ק``מ של מסלולים והוא מחולק בעיקרו לאזורים הבאים: (1) הינטרטוקס (הקרחון) (2) צילרטל 3000 הרי הוא הר הפנקן ואליו מגיעים ממרכז העיירה (3) צילרטל ארנה אשר מורכב משלושה רכסים עוקבים: האזור הראשון יוצא מהעיירה זל אם זילר או מצידו השני של ההר מהעיירה גרלוס האזור השני ממוקם בקונגלסטין והאזור השלישי בסמוך לקריממל (4) האזור האחרון נקרא hochzilertal אבל באזור זה לא גלשתי בכלל.

קיימים מרחבי גלישה נוספים אבל הם קטנים וזניחים ולכן לא ציינתי אותם בכלל.

ביום הראשון פתחנו בצילרטל 3000 וגלשנו את כולו. קודמי כבר ציינו את המסלולים המועדפים ואני רק יכול לחזור ולציין את מסלול 7 המשובח אשר כולל שתי מסעדות הרים מהממות וטובות. לטעמי המסעדה הכי טובה ומוצלחת צילרטל 3000 אם כי לא הכי מרשימה מבחינת יופי ממוקמת ב-penkenjoch בגובה 2095 מ`. בשרים איכותיים (חבר שלי אכל את הפילה והצלעות עם הצלחת) ושירות מהיר ויעיל.

מחירים לדוגמא: סטייק פילה 13 יורו (לא נורא) עוף גדול בגריל כ-10 יורו, פיצה נפוליטנה 5 יורו, מרק שועית ירוקה עשיר למיטב זכרוני כ-3.5 יורו. מצב השלג בצילרטל 3000 טוב מאוד. מסלולים מהודקים כדבעי, אין אופ פיסטים. חזרנו בסוף היום מרוסקים מעייפות ושוב הובטח לי כי המזוודה תגיע בערב ואכן יצאתי לדפוק דרינק בבר של מלון strass וכשחזרתי בחצות חיכה לי הבורד בלובי. איזה אושר !!!!!

עליתי על יצועי שמח וטוב לב.

יום גלישה שני: 

החלטנו בבוקר להתחיל ברכבל של האהורן למרות שמדובר על מרחב של מתחילים מאחר וקודמי המליצו בחום על הדאון היל של מסלול 5. אכן דאון היל מטורף רק שמצב השלג שם היה בכי רע ונאלצנו להסתלק משם מהר. החלטנו לנסוע להינטרטוקס והנסיעה ברכב לוקחת בדיוק 20 דקות. עולים עולים ועולים ובסוף מגיעים לגג העולם. מראה מדהים וחד פעמי בהחלט. גודל הקרחון כ-45 ק``מ של גלישה. מצב השלג מעולה. קיים סנופארק מול התחנה העליונה שאליו מגיעים באמצעות טי בר וכן קטע אופ פיסט נחמד במסלול שממוקם משמאל לתחנה העליונה.

יום גלישה שלישי:

כל כך נהננו ביום הקודם בהינטרטוקס שהחלטנו לגלוש שם יום נוסף. בחצי היום החלטנו לחזור לכיוון מאירהופן ועצרנו באמצע הדרך לגלוש במרחב גלישה קטן בשם EGGLAM שהיה חביב למדי עם שלג טוב. באחד מהמסלולים שם נתקלנו במסעדה מהממת ביופיה ובפרטים שהושקעו בה, מסתבר שזה היה יום הפתיחה הראשון שלה, דפקתי ראקלט כולסטרולי והמשכתי לגלוש עם חיוך רחב וצרבת מעיקה. לא זוכר את מס` המסלול אבל אם תגלשו שם לא תפספסו אותה.

יום גלישה רביעי:

החלטנו לגלוש ביום הזה באזור הצילרטל ארנה, נסענו לזל אם זילר והופתענו לגלות שרק כשלושים אחוז מהמסלולים היו פתוחים. אלה שהיו פתוחים היו במצב מעולה. בעיקרון, נראה לי שאפשר לגלוש את כל המרחב של הצלירטל ארנה בלי רכב, אבל מאחר ורוב המסלולים היו סגורים לא יכולנו לבדוק את העניין עד תום. לאחר כמה שעות המשכנו ברכב עד הקצה השני של הצילרטל ארנה קצת לפני העיירה קריממל.

ראשית, הדרך לשם היא אחת מהדרכים היפות שנסעתי בהן בימי חיי. מדהים. הגענו לאזור הגרלוספלאט וגילנו שם שלג מזעזע. ברחנו כל עוד נפשנו בחזרה לעיירה גרלוס עליה המליץ לנו בחום ביום שלפני איזה בחור הולנדי בארוחת הערב. גרלוס עצמה מסתמנת כעיירה נחמדה מאוד וכאלטרנטיבה לא רעה למיירהופן. השלג שם היה מעולה ונהננו עד מאוד.

יום גלישה חמישי ושישי: את היומיים האחרונים הקדשנו שוב לאזור הצילרטל 3000 שבינתיים הספיקו לפתוח את הרכבל בעל הקיבולת של ה- 150 איש. התאכזבנו לגלות שמצב השלג במסלולים החדשים שקיבלנו אחרי פתיחת הרכבל הזה היו מזעזעים. את היום האחרון אני בדרך כלל מקדיש לגלישה מתונה עד מתונה מאוד על מנת לחזור הביתה בשלום ולא להרגיז את האלים. בסוף היום ידידי היקר חיכה לי עם בירה למטה ואני עליתי להגיד שלום אחרון ללבן על גבי מסלול 7. מסיבה כלשהי איבדתי את הריסון העצמי שלי וניסיתי לבצע קפיצת הודיני במהירות לא חוקית. הדבר הבא שאני זוכר זה את עצמי מסתכל בתדהמה על הבורד שלי שנחצה לשני חלקים.

סוף מושלם להתחלה מושלמת......

לסיכום: מרחב גלישה עצום. מיירהופן טובה כי היא יושבת במרכז העמק, העיירה מתאימה גם למשפחות וגם לחבר`ה צעירים, אין אופ פיסטים כרגע, מומלץ במצב השלג הנוכחי לגלוש בגרלוס, בצילרטל 3000 ובהינטרטוקס שם המסלולים שפתוחים במצב מעולה. הבנתי שאמור לרדת שלג השבוע ולשפר את המצב באופן כללי.

זהו נגמרה קלטת ה-dvd של הילדים אין לי יותר זמן...

כאמור, לא היה לי השנה כח להזמין לבד את כל החופשה והזמנתי את כל החבילה מסוכנות נסיעות. המחיר שהשיגו לי היה 68 יורו ללילה לאדם לחצי פנסיון. 

לא התעצלתי ובדקתי בעצמי באתר של המלון אם מדובר במחיר אטרקטיבי או בסטרופ של סוכן הנסיעות. המחיר שראיתי בטבלת בית המלון לתקופה הזו היה 75 יורו ללילה. כמו כן מאחר ומחצית מהשבוע שהייתי בו היה כריסמס, המחיר טיפס אפילו מעבר ל-100 יורו ללילה. לכן אני חושב שהמחיר שקיבלתי מהסוכן היה הוגן וטוב.

בכל אזור הצילרטל אין שום בעיה להגיע עם נסיון של שבוע 1. חלק גדול מאוד מהמסלולים מתאים בעיקר לגולשים מתחילים ובינוניים. דווקא גולשים מתקדמים מאוד ירגישו אולי שחסר להם טיפה מסלולים מאתגרים מאחר ובכל מרחב גלישה יש לא יותר משניים שלושה מסלולים שחורים. מכל המקומות שאני הייתי בהם בצילרטל אני כן יכול להגיד לך כי לטעמי קרחון הינטרטוקס לא כל כך מתאים למתחילים ועדיף לגולש עם נסיון מועט לוותר (מצד שני יש את הנוף וחבל לפספס) הסיבה היא לאו דווקא בגלל השיפועים אלא בגלל סוג השלג שם שהוא יותר קרח ודורש מיומנות גבוהה ושליטה בסיבובים חדים.כמו כן למיטב זכרוני כל הקרחון הוא רק מסלולים אדומים ושחורים (אבל יכול להיות שאני טועה).

באזור של העיירה גרלוס יש מסלול מאוד מאוד מאוד רחב, מה שמאפשר למתחילים מרחב תמרון אין סופי.

לגבי הרכב: בדרך כלל אני נוהג להרכיב את החופשה שלי לבד. השנה קצת התעצלתי והזמנתי את הכל באמצעות סוכנות נסיעות. ככל הידוע לי קיבלתי את הרכב במסגרת מבצע טוס וסע של אל על והחברה שממנה קיבלתי את הרכב בפועל במינכן היתה budget.