”טיפים לטרק ג`ומסום עם המשפחה“

לינה- כאמור החלטנו שלא לטרטר את הילדים באישון לילה לשירותים בקומה למטה או בחצר וחיפשנו את החדרים היקרים עם השירותים הצמודים. ברוב הכפרים מצאנו את מבוקשנו ועל פי רוב בהמלצת הפורטרים. בדקנו גם בעצמנו מספר אלטרנטיבות טרם התמקמנו סופית. בכפר הראשון ``מרפה`` עוד הרגשנו חסרי נסיון וביקשנו להגיע לגסטהאוס שהומלץ שלוש שנים קודם על ידי משפחת שפירא ``Paradise`` שמו, אכן מומלץ. בטטופאני נהננו מסוסמה והעוגות אך דווקא בצד שמאל כשמגיעים נמצא גסטהאוס מאד ``גינתי`` בו ירידה ישירות למעינות החמים. בעל הבית נעלב מאיתנו משום מה וסירב לקבל אותנו אך בכל זאת נעיד ביושר שהמקום נראה אטרקטיבי למדי. ביתר הכפרים כאמור או שהגענו לגסטהאוס היחיד שאפשר מקלחת צמודה או שבחרנו מבין שניים. הגיעו מוקדם מספיק וביחרו לבד. אם תגדירו שזו הרמה שהנכם מעונינים בה ממילא תגיעו למקומות היותר מושקעים ומטופחים.

# צ`ופרים - מאוד יקרים בהרים הביאו עימכם.

# פורטרים - נהגנו על פי ההמלצה וביקשנו מהסוכנות פורטרים צעירים. נגזרת נוספת לחוסן הגופני היא דווקא העובדה שככל הנראה ידעו אנגלית טובה והנה הסתבר שאף למדו כל מיני ביטויים בעברית. לילדים עובדה זו היתה מאוד חשובה והפכה את הפורטרים מסבלים גרידא לחברים מענינים למסע. עבור עבודתם הקשה יקבלו רק כמאה רופי ליום מהסוכנות. שיקלו בחיוב להביע את תודתכם בתשר נאה, אנו עשינו כך.

# לא את הכל צריך על ההר - על פי רוב תצאו ותחזרו לטרק מאותה נקודה/עיירה ולבטח תגיעו שוב לקטמנדו. השאירו מאחור במלון/בשמירת חפצים כל דבר שאינו נחוץ לכם בהרים. זה יקל עליכם בדרכים, באריזה היומית ולבטח יקל על הפורטרים. ספר טוב ודיסקמן כן צריך...

# בלי עליות - אם הנכם סולדים מעליות תוכלו לוותר על הפון-היל ולהסתפק בחזיון הזריחה הנראה בקלופאני. אחרי טטופאני יורדת הדרך לכיוון מזרח ותחסכו את ימי העליה. ככל הנראה גם לא תפגשו את הרובין הודים...