”תחבורה - לוואליבי ומשדה התעופה“

וואליבי - ההגעה לוואליבי דורשת 2 רכבות + אוטובוס, מדובר בנטו שעה וחצי. הרכבות עולות 20 יורו לאדם הלוך-חזור, קנינו כרטיס במכונות הצהובות שבתחנה המרכזית בבוקר הנסיעה, התפעול קל ופשוט (ויזה). הרכבת הראשונה יצאה בעיכוב של כחצי שעה, ולא תמיד יש חפיפה בין הרכבות והאוטובוס וצריך להמתין.
לקח לנו כמעט 3 שעות להגיע לפארק, הגענו מותשים. כרטיס קנינו באוטובוס בדרך לפארק, מדובר על נסיעה של כחצי שעה בנוף מדהים אבל צפופה מאוד, אנשים נדחקים בעמידה. כרטיס עלה 27 יורו וכלל כרטיס כניסה + אוטובוס הלוך חזור, משתלם.

הפארק עצמו נחמד, מעבר לרכבת ההרים גוליית, מדובר בפארק פשוט למדי, רוב המתקנים מוכרים לנו מהלונה פארק ומהסופרלנד, לא נפלנו מהתפעלות בכלל. בנוסף היה תור של כחצי שעה לכל מתקן (הגענו ביום א). העלות הלא נמוכה והעובדה שמדובר בנסיעה לא קצרה יחד עם העובדה שרוב המתקנים מוכרים לנו מהארץ (מי היה מאמין) - גורמים לי להמליץ לכל מי שמוכן לשמוע לוותר על הפארק.

מנגד, אני רוצה להמליץ בחום על `איזי ריידר`, נסענו איתם משדה התעופה לדירה וגם הצטרפנו לטיול שלהם לכפרי הדייגים ואל תחנות הרוח. מירון, יליד הולנד שגר בעבר כ- 30 שנה בארץ, לא נוסע בכבישים ראשיים אלא יורד לדרכים צדדיות דרך כפרים מקומיים, הדרך מתובלת בסיפוריו על ההיסטוריה והגאוגרפיה של המקום. בין לבין הוא עוצר לצילומים בנקודות אטרקטיביות. ביקרנו במפעל לייצור גבינות, בכפר הדייגים וולנדאם (קיבלנו 50 דק` להסתובב), במפעל קבקבי העץ ובאתר שימור תחנות הרוח (גם שם קיבלנו כשעה לטייל) מדובר בטיול של כ 5 שעות, הם אוספים מהמלון ומחזירים לכיכר דאם.